לא אני לא מנחה ממשרד התחבורה, אני לא נציגה בזהירות בדרכים ולא אנ'לא איזה שוטר תנועה.
אבל יש דבר שנקרא 'מודעות למצב' לפני כל צעד צריך לעצור!!!
להיות מודע לזה שיש מולנו תמרור עצור ושאם לא נעצור חלילה תהיה תאונה.
ממש כמו התמרור הזה של הכף יד הלבנה על המחומש האדום..
אני רוצה לספר לכן בננות יקרות שעברה לה תקופה והתמרור הזה ממש לא הזיז לי.
תמיד סימן לי עם היד ואני התעלמתי.
איי אני נזכרת בתקופה של המחנה הראשון שיצאתי אליו מבני עקיבא, בתור חניכה שהייתה מעט בסניף, לא יצאתי למחנאות אבל שנה שעברה בתחילת ההדרכה יצאתי ל-ב-ד
להכנה ומחנה.
למה אני מציינת את זה פה? אחיות שלי אני מדברת מנקודה שכואבת לי ושם היה לי קשה.
הייתי לבד.. חיפשתי לדבר עם מישהו, להשיח עם אנשים לשפוך את ליבי שם ואני ל-ב-ד.
לפעמים מתגנבת המחשבה שאולי ת'חתן שלי אמצא שם במחנה? אולי במסלול ההליכה?
שטויות..! זה רק היצר הזה שמתגבר.. מדבר מקרצץ ומקטר וקשה אי אפשר יותר.
יודעת מה? אני אומר לך שאת לא לבד, אני הרגשתי שם לבד כי לא הכנתי ת'צמי ל'הכנה' של המחנה.
וללא ההכנה שלך עם עצמך יהיה לך קשה הרבה יותר.
גם אם יש לך ת'הרגשה הזאת של הבדידות אז תזכרי ד' איתך.
אני איתך!
אז אני שעברתי ת'קושי הזה מחובתי להזהיר..
תמיד שבא לך ניסיון תחשבי על היד הזו שמסמנת לעצור, יש קושי שתזכרי לא רק לך קשה.
יש גם ת'תורה! וזה בראש ובראשונה.
וזה העצור!!
אז את שם? את בפנים?? זה רק למטרה אחת- למען החניכים.
אז שלא יצא מכאן שדיברתי "בעד או נגד" בנ"ע.
אלא רק להזהיר!
צדיקה!
רוצה להרגיש שם חזקה? לא רוצה ליפול? תתפללי שם טוב טוב.. גם לפני שאת יוצאת.
ותזכרי שהמסללול שלך זה מסלול הדוגמנות של חברת 'שמיים' חברת הדוגמנות הטובה והאמיתית ביותר.
כולנו באותו העסק לא פחות ולא יותר.
רק צריך לצאת מיזה בדיל טוב ומהר.
סומכת עלייך 
שבת שלום.