"ענין איסור היציאה מא"י לחו"ל" (הערות לס' שדי חמד) (שו"ת 'משפט כהן' למרן הראי"ה קוק זצ"ל, סי' קמ"ז)
אות א' מערכת א"י. כתב (=ה'שדי-חמד'. א.י.), דמותר לצאת מא"י לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים, מצד שהיא מצוה רבה. ולע"ד צ"ע טובא. דנהי שמצינו בכלב שהשתטח על קברי אבות, וכיו"ב בכ"מ בגמ', אבל ודאי לענין מצוה היש פנים לומר דעל כל קברי הצדיקים שבעולם מצוה להשתטח, זה לא ניתן להאמר כלל, א"כ הלא רבו מאד קדושים וטהורים, ועיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים, למי כל חמדת ישראל, הלא הוא באה"ק, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל. והלא גם בת"ת ס"ל לר"י (ע"ז י"ג) בד"א כשאינו מוצא ללמוד, אבל כשמוצא, אסור, ולא איפסיקא כותי' כ"א מטעם שלא מן הכל אדם זוכה. ופשוט הדבר שאין זה שייך לענין ההשתטחות אקברי צדיקים, דלא שייך כ"א ברבו שלמד ממנו ורואה בו סי' ברכה, או אולי מזה דוקא יזכה ולא מאחר, אבל לזכות השתטחות על קברי צדיקים מנ"ל לחלק בין צדיק לצדיק. ומכש"כ שצדיקים שבא"י הלא המה הגבורים אשר מעולם שאין דוגמתם, ואיך יתכן לומר שתהי' מצוה לצאת עבור זה לחו"ל.
ועל עיקר המצוה לא ידענא, דמצינו רק שהיא תועלת, שעי"כ הצדיקים מבקשים עליו רחמים, אבל מצוה מנ"ל. ואולי כיון שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים (יבמות ס"ד), א"כ זהו גופו מצוה שיגרום לצדיקים שירבו בתפילה לעשות רצון השי"ת, וק"ו שהרי גדולים צדיקים במיתתם (חולין ז'). ועפ"ז אולי י"ל שעל קברי אבותיו ורבותיו, אף שהם קטנים במעלה נגד צדיקי אה"ק הקבורים שם, מ"מ אולי מתוך דקריבא דעתייהו יותר לגבי', כדאשכחנא ג"כ בהשתדלות אקברי' דרב חייא: מתניתא דמר מתנינא (ב"מ פ"ה), א"כ יותר ירבו בתפילה, נמצא שיש בזה מצוה יותר גדולה. מ"מ אין הדבר ברור כלל לע"ד לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון, עד שנצרך לצאת ע"ז מא"י לחו"ל. ומה טובו דברי הגאון המחבר שליט"א, דבת"ח, דמתבטל מת"ת, המניעה טובה. והכל לשם שמים".
עכ"ל מרן הראי"ה זצ"ל.
מספיק?
שאלה:
האם, לדעת כת"ר יש בעייה לקרוא את הספרים "השתפכות הנפש" ו"משיבת נפש" של רבי נחמן מאומן, לומר "נ נח נחמ..." ולנסוע לאומן בימים הנוראים?
תשובה:
ר' נחמן היה צדיק גדול. וספריו מלאים יראת שמים. אם כי יש לדעת שהיו בעם ישראל עוד צדיקים וחכמים גדולים לא פחות אם לא יותר ואין חובה לקבל את דעתו במקום שגדולים ממנו סברו אחרת. ר' נחמן חרף את נפשו ע"מ להגיע לר"ה לארץ ישראל ועלה לחוף חיפה שהייתה אז כפר דייגים עלוב ובקושי היה לו מנין. הוא אמר שמיד עם דריכת רגליו בחיפה הגיע להשגות העליונות ביותר. לא ייתכן איפה שכוונתו הייתה שיהודים ינטשו את ארץ ישראל להתפלל באומן בר"ה. הוא התכוון רק ליהודי הגולה. (ההדגשה במקור! א.י.)
מי לנו גדולים יותר מאבות האומה במערת המכפלה וצדיקים אחרים בארץ ישראל ומדוע מעדיפים את קברו באומן שבחו"ל על פני ארץ ישראל שהתפילות בה עולות ישר השמימה?! יש כאן סילוף כוונתו של ר' נחמן. הסיסמה "נ נח..." וכו' אינה שלו. מישהו המציא אותה בימינו וגרם ללכלוך ארץ ישראל שהייתה כה אהובה על ר' נחמן.
"על פי תלמידיו הקדושים כבוד מוה"ר נתן, ר' נפתלי, ר' שמעון ותלמידי תלמידיו במשך הדורות עד דור האחרון – דעת ר' אברהם בר' נחמן מטולטשין ור' לוי יצחק זכר כל הצדיקים לחיי העולם הבא, המבררים מקחו של צדיק, שרצונו חזק וברור, שבראש השנה, אנשי ארץ ישראל שזכו להתיישב בארץ החיים – הפלטרין של מלך, לא צריכים לנסוע לאומן, כי בארץ ישראל זורח אורו של צדיק ביתר שאת וביתר עוז, וכמבואר מדברי רבינו זצ"ל, בליקוטי מוהר"ן ס' קיא, וזה לשונו: ראש בני ישראל (שמות ל), ראשי תיבות רבי. ובסי' מח מבואר שדווקא בארץ ישראל זורח אורו בבחינת רבי, מה שאין כן בגלותא".
"מהרבה מאוד סיבות אין לנסוע על ראש השנה מארעא קדישא לארץ העמין, ושאין רצון רבינו ז"ל כלל וכלל" (עמ' 1).
"כתוב בתורתנו הקדושה: ארץ אשר השם אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני השם אלוקיך בה בראשית השנה (כלומר ראש השנה עצמו), ועד אחרית שנה (כלומר ערב ראש השנה). הרי מפורש בתורתנו הקדושה ומקרא מלא, שישנה השגחה פרטית מיוחדת והסתכלות מיוחדת מאת הבורא ברוך הוא בארץ ישראל בראש השנה (ובמשך כל השנה כולה, כולל ערב ראש השנה), מה שאין כן הדבר בשום מקום אחר בעולם כולו. ואין שום נברא, אפילו צדיק ונביא, שיוכל לשנות ולומר אחרת ממה שכתוב בפסוק זה" (עמ' 2)
.
"עוד ברור ופשוט שאין אף אחד בעולם שיוכל להפקיע מצוות ישוב ארץ ישראל לדורות, לשלושה ימים קבועים בשנה לפחות, וכי יעלה על הדעת שרבינו ז"ל עשה כן?!" (עמ' 2).
"רבי שמעון, תלמידו ומשמשו של רבינו ז"ל בעולם הזה ובעולם הבא, על פי הבטחת רבינו ז"ל, על אף שהיה גר בארץ ישראל, מעולם לא נסע מארץ ישראל לאומן על ראש השנה" (עמ' 2).
"ונסע רק פעם אחת לשבועות, לחתן את בנו... ואף על פי שידע שהקיבוץ התקרב ובא, לא נשאר בחוץ לארץ אלא חזר מיד לאחר השידוך, להיות בראש השנה בארץ ישראל" (עמ' 2 - 3).
"מהעובדא הנ"ל גם כן דקדק רבי אברהם ברבי נחמן'ס שמארץ ישראל לא צריכים לנסוע לאומן (על ראש השנה), כך אמר ר' לוי יצחק בפירוש" (עמ' 3).
"מוהרנ"ת נסע לארץ ישראל אף שידע שיתכן שעל ידי נסיעה זו יפסיד את אומן בראש השנה, ואכן כך היה במציאות, שמע מינה ארץ ישראל דוחה אומן" (עמ' 3).
"מוהרנ"ת צוה לבנו ר' יצחק, שבגיל ששים יסע לארץ ישראל. וביאר ראב"ן שהעניין נוגע לעניין אומן בראש השנה. ואכן לא נסע לאומן מהארץ" (עמ' 3).
"ר' מאיר טפליקער, תלמיד מובהק למוהרנ"ת, לא נסע מהארץ לאומן על ראש השנה" ((עמ' 4).
"במכתבו של רבי נחמן טולשינר [המודפס בסוף ס' עלים לתרופה] ליושבי ארץ ישראל – מוכח שיושבי ארץ ישראל לא נסעו מהארץ לאומן. ולא העיר להם דבר וחצי דבר על זה וקיבל את זה בטבעיות, ועיין שם שמחזק אותם מאד לא לזוז מהארץ ולא להוציא ולבזבז אפילו פרוטה אחת עבור חוץ לארץ" (עמ' 4).
"בזמן רבי אברהם ברבי נחמן'ס היו חשובים מאנ"ש בארץ, ואף על פי שהיה אפשר לנסוע בקלות באוניה מהארץ לאומן, אף על פי כן לא נסעו. בבחינת 'יחיד בדבר' היה רבי אברהם ברבי נחמן מטולטשין – וגם הוא תירץ את עצמו שאינו נוסע משום הקיבוץ באומן אלא שנוסע לחזק אנ"ש שבעיירות ומשום תלמוד תורה דרבים, ובכלל זה ובעיקר היה דעתו לעודד אנ"ש בכל מקום שהם לעזוב את חוץ לארץ ולעלות לארץ ישראל, [כולל יושבי אומן על ידי ציון רבנו זצ"ל"...] (עמ' 4).
"כידוע ראב"ן הנ"ל התחרט מאד מאד על נסיעתו האחרונה שנסע מהארץ לאומן..." (עמ' 4).
"רבי אברהם ברבי נחמן... אמר... בארץ ישראל, אדרבה שמה זוכים בצורה הכי מובחרת להיות אצל רבנו זצ"ל..." (עמ' 5)
"ראב"ן... אמר לאנשי מסירות הנפש... שאין לנסוע מהארץ לאומן על ראש השנה" (עמ' 6).
"רבי לוי יצחק אמר: שמעתי מפי קדשו של ראב"ן ... מארץ ישראל לא צריכים לנסוע לאומן על ראש השנה... (עמ' 6) . רבי לוי יצחק... נשמע מפורש מפיו... ש... לא זכו לקבורה בארץ ישראל בגלל שעזבו את הארץ הקדושה לנסוע לאומן על ראש השנה" (עמ' 6).
"להיות בארץ ישראל זה חיוב, לצאת לחו"ל לקברי צדיקים – יש מתירים ויש אוסרים, אין מחייבים. כל אבא כשר לא מצוה את בניו לצאת מהארץ לבוא אליו, אלא הוא בא אליהם מחו"ל. וכן כתב רבי אברהם ברבי נחמן זצ"ל שרבינו ז"ל דר בירושלים אצל הכותל המערבי, והוא תיקון גדול גם בזמן הזה לילך לשם ולתיקון לפגם הברית... ומי שאמר שרבינו ז"ל באומן ולא איתנו בארץ, מגשם ברוחניותו ופוגם בארץ ישראל ובגדולת הצדיק" (עמ' 6 - 7).
"רבנו הקדוש בארץ ישראל הוא רבי, מה שאין כן בחוץ לארץ יש בחינת ריב, כמבואר בליקוטי מוהר"ן סי' מח" (עמ' 7).
"וזה לשון ר' אברהם ברבי נחמן...: 'נשמת משה משיח נמצא בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ועיקר מקומו במקום הקודש" (עמ' 7).
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!
