אני חסרת מזל לחלוטין טסט שלישי ולא עברתי נראה ליאנונימי (פותח)
שאני לא אגש יותר לטסט בכל מקרה אני לא עוברת הוצאתי כבר אלפי שקלים ושום דבר לא זז כאלו משמים לא רוצים שאני אצליח אני ממש משתגעת כבר יש לי בעיה אני מאד מאד לחוצה  אתמול והיום כל הזמן הייתי על רסקיו ובטסט זה פשוט לא עוזר.אין ממש אין לי מזל....כל דבר בחיים בא לי בקושי וכמובן שגם הסיוט הזה כרוך בהמון קושי.....
תודה לכולם כאן על כל העצות והעידוד
מה יעזור לך אם לא תמשיכיyosef13
תבזבזי עוד אלפי שקלים בשנים הבאות
חוץ מזה אני מכיר הרבה מאוד אנשים שעברו רביעי וחמישי והם סבבה עם זה
 
לספר לך על בנות שעברו בשביעי?מאמע צאדיקה
לא נראה לי שזה יעזור לך כרגע...
 
אולי מה שיעזור לך יותר זה-
להבין למה את כ"כ לחוצה!!!!!!!!!!!!!!
כאילו- מה? מי מת?
 
תדעי לך- שמי שנכשל ביותר טסטים- סה"כ יכול לצאת נהג הרבה יותר טוב!!
אישית יש משו מאוד עקרוני שלא הצלחתי ליקלוט בשיעורים- וקלטתי את זה כשנכשלתי על זה בטסט!!
 
אין לך איזשהוא חובה לעבור עד מס' מסויים, או להראות לכולם כמה את גאונה כי עבר בראשון- כי זה ממש לא ככה.
ככל שאת עוברת בטסט יותר מתקדם- זה מראה כמה אומץ לב ונחישות יש לך!!
 
 
ולמה זה סיוט?
תנסי לחשוב...
כי זה אמור להיות כיף.
 
 
|חיבוק|
בהצלחה בהמשך!פעימה
בס"ד

לדעתי, יש אנשים שטובים במשהו אחד יותר ובשני פחות.. בדבר אחד קל להם ובשני יותר קשה, צריך יותר מאמץ- 

ככה גם בנהיגה- יש שיצליחו בטסט ראשון כי זה באמת, ב"ה תחום שהם ממש טובים בו..
יש כאלה שבטסט שני כי הולך להם ב"ה טוב[ואולי כי היה להם טסטר מעצבן שעל העקרון לא מעביר בראשון ]
ושלישי.. ורביעי.. כל אחד בקצב שלו.. כמו שלא דוחקים בילד לזחול, לעמוד, ללכת, לרוץ- ככה לא דוחקים בשאר השלבים בחיים.. לאט-לאט.

צאי גם מנק' הנחה שאם המורה הגיש אותך מסתמא שאת באמת יודעת לנהוג.. במשך שלוש פעמים, נהגת 20 דק' והיו לך פאשלות קטנות.. נו, זה הגיוני.. צריך להתפלל טוב טוב, לומר שעשינו את ההשתדלות שלנו, ולומר שעכשיו הגיע תורו של הקב"ה לפעול את פעולתו, מה שהוא חושב שמתאים.

בהצלחה ממש!

אני מרגישה שאני יודעת לנהוג הבעיה שלי זה הלחץ, רקאנונימי (פותח)
מגיע הזמן שמחכים לטסטס ואני מתחילה להשתגע  נלחצת בצורה קשה ואז קשה לי להתרכז ואני עושה שטויות על הכביש פשוט שטויות!!! ממש קשה לי וזה שחשבתי על להפסיק זה לא בדיוק בגללי זה בגלל בעלי שהוא טוען ואני מסכימה איתו שזה הוצאה ענקית בשבילנו עד עכשיו הוצאתי אלפי שקלים קרוב ל-7,000 אם לא יותר הפסקתי לחשב אני יודעת שלהפסיק עכשיו זה מגוחך מצד שני אם אני אצטרך עוד כמה טסטים מה אעשה פשוט קשה לנו לעמוד בסכומים האלה
ואם למשהו יש רעיון איך להרגע ולהתרכז אשמח לשמוע רסקיו פשוט לא עבד עלי אתמול....
תודה לכולם על התמיכה הפורום הזה מאד עוזר לפחות להרגשה
אולי אני צריכה פסיכולוג?אנונימי (פותח)
לא.. לא צריך פסיכולוג.אוריה שמחה
לא כדאי להסחף [זה יעלה לך יותר יקר מכמה טסטים ביחד]
אבל מה שכן צריך זה עבודה עצמית. אין מילה אחרת. לעבוד על עצמך להשאר רגועה. וזה קשה מאוווד מאוד, אבל חייבים לעבוד על זה!
פשוט תאמיני בעצמך. למחשבה יש כוח עצום, את צריכה ממש לדמיין אותך נכנסת לרכב, רגועה, עושה טסט מושלם, ועוברת.
לי בע"ה יש טסט בקרוב, וכבר עשיתי את זה. את לומבינה איך זה עוזר.. [ובכל דבר חיים- מחשבות הופכות תעולם. לדמיין דבר שאתה רוצה שיקרה- ולהאמין בו עד הסוף. אפילו בדברים קטנים מאוד כמו להספיק את האוטובוס וכו'. זה ע-ו-ב-ד. בדוק.]

קיצר, לחשוב רק מחשבות טובות, ולדמיין שאת עוברת. [אבל ב100%] ולעבוד על מידת הבטחון!
לימוד נהיגה- זה שיעורים לחיים, באשכרה..

בהצלחה!!

[ובסופו של דבר- הכל מאת ה', ואסור להתייאש. אם תפסיקי עכשיו את לא תסיימי עם זה לעולם. יתחילו תוכניות חדשות יותר קשות ותצטרכי להשקיע הרבה יותר כסף וזמן.. קיצר, אל תפסיקי בחיים עכשיו! אחרי שעוברים את הטסט- מי זוכר איזה טסט זה היה כבר?! יאללה חפיף!!]
יוווווווו, תסתכלי לכאן. תגידי, מה את רואה?אח..אחרונה
הכתוב מתגובה פה.
 
טוב, ת'אמת? זה שיא הלא הוגן שאני אדבר איתך על טסטים.
ובכל זאת, קבלי 'המשך תגובה'...
 
איזה באסה! שלמת לה' תפילה והמכונה לא עבדה? אויש.
אני תמיד ידעתי שהמכונות האלה מקולקלות. זה ממש לא יפה מצד המוכר.
הוא אפילו לא משאיר שם פתק בשביל שנוכל לקבל ת'שנקל בחזרה...
 
 
תפילה זה ממש לא 'מכונת פחיות'.
אם התפילה היא מכונה - תע-יז המכונה לא לעבוד. 
אני הכנסתי 5 שקלים - איפה לעזאזל הפחית שלי?!
או ת'כלס, הכנסתי תפילה, איפה הבקשה שלי?! ואז מגיעים למסכנה שגויה ש...
המכונה (התפילה) לא עובדת...
 
ו - הופה...
יודעת? מכאן הדרך להגיד שאבאל'ה שונא אותי, אורכה מילמיטר וחצי.
ומכאן הדרך לחשוב שההוא שם למעלה ספק אם קיים, מרחק נגיעה.
אז תקשיבי טוב טוב אחות, כי את הולכת עוד כמה זמן להיות אחת על הכביש.
ואת יודעת שאבאל'ה כל שנייה שומר עלייך על הכביש, אז פליז, תגידי תודה, כבר מעכשיו..
 
ובכל זאת, למה התפילה לא התקבלה?
באמת שאני לא מזכיר של הקב"ה. ות'אמת, גם לא מעניין אותי למה. יכול להיות כי אם כן חס ושלום האדם היה עובר תאונה, או שחס ושלום היה קורה לאדם דבר רע...
אבל עזבי, באמת שלא מעניין אותנו למה. מה שכן מעניין הוא:
שכל מה שעושה ה' הכל לטובה.
ואם זה נשמע לך שוב כמו המשפט שדקלמת עם כל הכיתה בשישית, אז פססט, תפתחי ת'עיינים כי עכשיו את הולכת לחטוף את המשפט הזה בפנים. ועכשיו הוא הולך לקבל אצלך קצת זוית אחרת. אז כן, הלכו 500 ש"ח, אבל שוב - מזה לא מעניין אותנו מה כאן טוב שהם הלכו. אולי כי אם לא הם היו הולכים על עקירת שן? או על טיפול עיניים? או על לסדר שבירת שן? היית מעדיפה אותם 'שרופים' על הטסט או על השן? את יודעת ת'תשובה. אבל שוב, ת'כלס, מזה לא מעניין אותנו מה פה לטובה. מה שכן, מעניין אותם שהכל לטובה, וזה משפט אמיתי. אם תצטרכי הוכחות, תגידי. אבל ת'כלס, הוא אמיתי.
ואם הוא אמיתי - אז הוא אמיתי לתמיד. כן, גם אם המשפט הזה עושה לי חורים בכיסים...
 
ומכאן אחותי, מכאן זה בעצם לת'כלס של המצב הזה. ה' לא עושה סתם דברים, אז תנשמי ת'אמונה הבאה, וכך תוכלי להיות יותר בטוחה בחיים, גם כשהכל מכוסה בחושך:
 
עוד לא עברתי קורס טייס וגם ת'אמת שלא בקרוב, אבל שמעתי כמה דברים על המושג ששמו 'טיסה'. אז הנה לך סקירה קצרה:
טיסה רגילה = טיסה שבה הטייס רואה את השטח בו הוא טס, והוא מכוון את עצמו ע"פ הראייה.
אבל מה קורה כאשר יש חושך? כאשר יש ערפל? הרי הוא לא יכול לראות לאן הוא טס.
הוא יראה אורות של בתים ויחשוב שאלו הכוכבים. בוא ברגע, הוא ירצה להרים גובה, אבל בום. הוא יתרסק באדמה.
לכן, ישנה מערכת במטוס שנקראת 'טיסת מכשירים'. מה זה? אז ככה, זו מערכת שבה הטייס צריך שלא
להסתמך על הראייה שלו, אלא - על מיכשור המטוס בלבד. וככה הוא מנווט את עצמו ע"פ המכשירים.
 
אחת הבעיות הגדולות בטיסה שכזו היא שלפעמים, האדם בטוח שהוא רואה את מה שהוא חושב, אבל המכשיר מראה לו אחרת. הטייס רואה שלמטה ממנו זה שמיים, אבל המכשיר מראה שזה ים. לא! אבל הוא בטוח שזה שמיים. הנה, זה בצבע השמיים. ככה לא נראה ים. אין, זה חייב להיות שמיים! אבל לא! המכשיר מראה אחרת.
תראי לעצמך שאת נכנסת לסיטואציה כזו. וואו. מה את היית עושה. את בטוחה שאת צודקת, אבל מצד שני - מה?!
המכשירים יטעו?! אבל רגע, אני אטעה?! מה אני חסרת שכל?! ככה נראים בדיוק השמיים! אבל המכשירים מראים אחרת. ואז עולה המחשבה - רגע? מי אמר שהמכשירים לא טועים?! אולי לא תכנתו אותם טוב?! ובל נשכח, שמדובר פה במצב כזה: או שהוא מתרסק. או שהוא חי. אחד מהשניים, בלי שום אפשרות אחרת. על כן, הטייסים עוברים כל מיני דברים שבהם מלמדים אותם - לסמוך על המכשירים. נקודה. בלי שום ספק. בלי שום 'אולי'. ככה לעשות.
 
 
אנחנו - אני, את, הוא והיא - טייסים. במקום שנקרא 'החיים'. "על אמת" כמו שאומרים.
רוב הפעמים קורה שאנחנו מסתכלים ורואים לאן אנחנו טסים. אנחנו, ממש, במו ידינו מכוונים את המטוס של החיים.
הנה: כאן יש קושי - נעבור אותו מימין. לפעמים גם אנחנו מחליטים לעשות 'לופ' בחיים, כי שם לא טוב להיות. שם יש הרבה רוע. לפעמים אנחנו מחליטים לנחות קצת בשביל למלא דלק, הרי צריך לנוח לפעמים שיהיה כוח. אוו, זה מובן. לפעמים קצת כואב ומידי פעם גם הרבה מאוד כואב, אבל מובן. הגיוני לגמרי. כאן לשבור ימינה, כאן שמאלה ועוברים. ממשיכים את החיים. אבל --- לפעמים קורה שהכל חושך. שלא רואים את האור שתמיד אמרו לנו שהוא נמצא בקצה המנהרה. אין! רואים אפור. החיים לא טובים. זה לא הגיוני. איך זה קורה?! משהו כאן לא נורמלי. לפעמים אנחנו מצליחים להגיע עד למקום שבו כבר אין תקוה. די! מי שזה אתה שנמצא שם למעלה, לא אכפת לנו מי אתה, אבל שחרר אותנו. די! באמת! כמה אפשר לסבול. כמה?! עוד תביא לנו מכות?! תגיד אתה שם למעלה, משעמם לך?! מה נראה לך שאנחנו?! שקי חבטה?! ועוד אח"כ תגיד שאנחנו העם הנבחר. די! תשחרר אותנו. תפסיק. אנחנו לא מסוגלים. חושך. ערפל. לא רואים כלום. מספיק עם הכאב!
 
שם, דוקא שם הגיע הזמן שנדליק את 'טיסת המכשירים' של החיים שלנו. אבל עד הסוף. באמת. בלי שום פקפוק. כי אנחנו יודעים ובטוחים שהמכשיר הזה לפני שעולה על המטוס עובר מאות בדיקות שבטוח מאה אחוז שהוא תקין. אין מצב שהוא מקולקל. זה לא בן אדם שיכול לשנות החלטות, זה מכשיר, שעובד ע"פ פקודות 'יבשות'. לכן, הוא צודק. המכשיר. הולכים אחריו. קשה להאמין שהמכשיר צודק. זה מאוד קשה. איך יכול להיות?! מה?! הרי השמיים למעלה! למה הוא מראה אותם למטה?! הרי שם זה הדרך למקום הישר, למקום הצדק, לאן הוא לוקח אותנו?! בדיוק כמו במטוס, בשביל שלא נתרסק, צריך להאמין במכשיר. כי זו התקוה היחידה שלנו שלא נתרסק. אחרת, אנחנו קבורים באדמה. ומשם, מאוד קשה לצאת, אם בכלל. וזה לא שזה 'לוקש' המכשיר הזה, זה אמת. לגמרי. הגיוני גם. מאוד. אלא, שהמחשבות שלנו לפעמים צפות ורוצות לצוף מעל פני המים. שם, בדיוק במקום הזה, צריך להרים ידיים ולומר: לא יודע. אמנם אני רואה ההפך, אבל...לא. אני טועה. יש חושך. ובחושך - סומכים על המכשירים בעיניים עצומות. כי זו הדרך היחידה להנצל. בחיים שלנו, לפעמים אנחנו חייבים לעבור ל'טיסת מכשירים'. לא הכל אנחנו מבינים. אנחנו מוגבלים, זו עובדה. התשובה 'לא יודעת' - לפעמים זו היא התשובה הנכונה. רק משום שמאחוריה, עומד מי שמתכנן את המערכת. ועליו את סומכת. אז את יודעת בהחלט. לא מבינה כל דבר בדיוק כמו שהטייס לא מבין איך המכשיר מראה שהשמיים זה למטה, הרי זה למעלה! אבל כן. כמו שהטייס יודע שהוא חייב להאמין למכשיר, כך גם אנחנו, חייבים להאמין. אצלינו, זה עוד הרבה יותר עוצמתי. כי זה לא להאמין למכשיר שיש סיכוי אחד למליון או לא יודע כמה שהוא טועה, אלא - זה להאמין לבורא העולם. רגע, שוב, 'בורא העולם'. שגם עכשיו, הוא רואה אתנו. שבכל שנייה, הוא איתנו. הוא שומר עליו. הוא אוהב אותנו. לעצום את העיניים ולומר 'אבאל'ה, תקשיב לי רגע. אני באמת לא מבינה מה עשית כאן. בראייה שלי - זה אפילו נראה עוול מה שעשית. אי צדק! אבל... אני סומכת עליך בעיניים עצומות. מאמינה בך שאתה רק מטיב לנו וזה לטובתינו. מאמינה לעולם' - זה, הרבה יותר עוצמתי מהמכשיר שם במטוס. זה במאת האחוזים בלי שום פקפוק, אמיתי. רק לנו נשאר העבודה הזו, לזכור תמיד, כל הזמן שיהיה נגד עינינו: גם אם נראה הכל לא צודק, לא אמיתי, לא נכון - אנחנו מאמינים. עוצמים את העיינים ואומרים: 'אבאל'ה, אנחנו איתך. לעולמים'.
 
 
נעצום עיניים, אני, את הוא והיא, ונאמר - 'הנסתרות לה' אלוהינו'. באמת. 'יש דברים נסתרים, לא נבין. לא נדע'. נעצום את העיניים ונאמין באמונה שלימה שהכל לטובה. שם, ורק שם, זה יהיה המקום הכי אמיתי ובטוח בשבילינו. באמת.
 
 
פססט, בהצלחה בטסט הבא. אם את חושבת שאת תעברי אותו, אז טוב, לא יודע.
מה שכן תחשבי אז - שאבאל'ה עושה הכל לטובה. אבאל'ה, הנה, אני מתפללת להיות כלי לקבל את השפע הטוב. מה טוב? אתה תחליט. נ-ק-ו-ד-ה.
אגב, אל תחשבי שאם תגידי ככה לה' הוא ידפוק אותך ודוקא לא יעביר אותך. יש תקוה לעבור אחרי התפילה הזו. אני חתום. אבל ת'כלס, זה לא ממש משנה אם תעברי או לא, העיקר שאף אחד - וגם לא 500 ש"ח או איזה טסטר קפדן - העיקר שאף אחד לא יצליח לקחת ממך את האמונה.
 
תזכרי, הכשלון האמיתי בטסט הוא לא זה שלא קבלת רשיון נהיגה, אלא שאבדת את האמונה באבאל'ה שאוהב אותך לעולמים. במבחן הזה, רק את תקבעי ת'תוצאה הסופית.
זה הטסט האמיתי. פליז, אל תכשלי בטסט הבא...
 
 
 
פססט, אחותי, הרבה בהצלחה בטסט הבא. בעז"ה, יהיה רק טוב.
ותזכרי, בטסט, הגיע הזמן להיות טייס - גם אם הרכב הילוכים - טייס אוטומטי...
 
 
מה מחירי השיעורים היום?מקפיצים נטושים
אצלי זה היה 90 שח לשיעור של 40 דקותפשוט אני..
ובזה הרגע חשפת בדיוק כמה אתה זקןקפיץ
אם הייתי זקן זה היה בלירות או שקלים...פשוט אני..
שואל ברצינותמקפיצים נטושים

לא למדתי עדיין..

בשביל לדעת מחיר אתה צריך לציין איפה. המחיריםאנונימי (2)

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

אז לא משנה מה המחירמבולבלת מאדדדד
בהמשך בטוח יהיה יותר. עדיף לך כמה שיותר מהר. ובפריפריה. 
מתחיל מ170מחפש שםאחרונה
עיר מומלצת לעבור בה טסט?אנונימי (פותח)
בגדול אעבור לכל מקום חוץ מאילת
שדרותאנונימי (3)
כרמיאלרקאני

בית שאן

אופקים

קרית ארבעעזריאל ברגר

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

הבנתי גם שקרית מלאכימקפיצים נטושיםאחרונה
מידע מורה נהיגה בפתח תיקווהאנונימי (פותח)

אשמח אם מישהו יוכל להמליץ לי על מורי נהיגה בפתח תיקווה 

ואם אפשר גם זול 

בתודה מראש

מחפש מורה נהיגה במעלה אדומיםמתוחכם

אשמח להמלצות.

גם במייל: XPSHAROT@GMAIL.COM

אשמח לעצות..אנונימי (פותח)

אני נמצאת כרגע בשיעור 9, לומדת בעיר מאוד יקרה..

אני לא מצליחה להתקדם בשיעורים, מהסיבה שאני מאוד בלחץ. אני כל השיעור מחזיקה את ההגה בצורה ממש חזקה (הוא רועד כזה..), לוחצת גז וברקס בזמנים ממש לא נכונים, או יותר מידי גז.. בקיצור ממש ממש לא נוהגת טוב. לא יודעת למה אני ככ בלחץ..

המורה שלי טוען הרבה פעמים במהלך השיעור שאני צריכה לשנות גישה, שתכלס נהיגה זה עסק ממש קל ואני סתם מסבכת את זה.. לא יודעת למה..

אשמח מאוד לשמוע עצות, טיפים..

...אילת השחר
עבר עריכה על ידי אילת השחר בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ה 21:53

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

 

בהצלחה! 

 

לא טרוויאלילא שלם,משתלם
אבל אם את גרה בישוב תבקשי מאבא שלך שיעשה איתך סיבובים בשבילים צדדים עד שתתרגלי לנהיגה 
כיוון למחשבהadvfb

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

צריך זהירות עצומהאנונימי (3)

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.


ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.


2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.


3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.


4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

מחזקת את התגובה הזואנונימי (4)

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.


חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.


מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...


כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.


@advfb

תודהאנונימי (3)
יש גם קלמנרבין שעושה עבודה טובה למיטב ידיעתי. זו תרופה טבעית וצמחית ללא מרשם. גם המחיר יחסית נמוך בבית מרקחת של קופות חולים, עד כמה שאני זוכר.
ואוו מזדהה ממשרוצה להיותילד🙃

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

לכולם זה ככהשרה כהנא

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

אולי לבקש שיעור אחד בכבישים צדדיים ?בננה1234

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

לא לוותרshindovאחרונה

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.

טיפים לנהיגה על ידני?דודס

דרך אגב אתם עושים ידני או אוטומט ולמה?

שמיניסט? באת לפה כי אתה לומד נהיגה?חסום לשעבר
מחפשת משפטים מצחיקים5+

לכתוב לנהגת חדשה בשלט ברכות. למישהו יש רעיון?

או שאולי היה פה כבר שרשור דומה ויש קישור?

אולי יעניין אותך