שלום לכולם רציתי להעלות בפניכם בעיה שיש לי בנושא הפגישות וממש אשמח אם תוכלו לעזור לי.
אני בן 22 למרות היותי בן אני מתחבר ממש אבל ממש ממש מהר לאנשים, בעיקר לבנות. זה לא הדלקות שיטחית ממראה חיצוני וזה גם לא לכל אחת. פשוט אחרי הכרות יחסית קצרה, יכול להיות של כמה ימים בודדים, אני מרגיש שאני מאוהב עד העצמות. זה ככה מאז שאני זוכר את עצמי, זה היה ככה בכל הגילאים גם אם בנות שלא היו בכלל אופציה (כמו חניכה שלי בנ"ע שהייתה קטנה ממני ביותר מארבע שנים או המורה שלי למתמתיקה)
בפגישות זה ממש מקשה עלי, קרה לי כמה פעמים שקשר מבטיח נעצר אחרי 4-5 פגישות כי נקשרתי יותר מידי ויותר מידי מהר והבחורה נבהלה מזה, זה הדבר הכי מתסכל שיש בעולם!
כאילו בטלפון שאחרי הפגישה, אחרי שהבחורה אומרת את ה"כן" לפגישה הבאה אני כבר מתחיל לחשוב על איפה נגור, איך נגדל את הילדים, איך נצא ביחד לשליחות, איך ננהל ביחד את הבית ואיך נתקן ביחד את העולם.
אני יכול כמובן להיות אדיש לגמרי לבחורה, להגיע לפגישה כאילו אני עושה לה טובה אבל אז אני לא באמת נפגש איתה אני סתם מבזבז ערב וגורם לה סלידה ממני וגורם לי סלידה ממנה. הבעיה היא שאני לא יוכל חצי לחשוב עליה, אני לא יכול להתחיל במינון נמוך ולפתח את זה עם הזמן.
שלא תבינו לא נכון אני ממש לא לחוץ חתונה, אני רוצה לקחת את הזמן כדי להיות רגוע ולעשות החלטה נכונה מבחינה שכלית אבל מבחינה רגשית החיבור נוצר מהר מאוד. בהתחלה חשבתי שאני פשוט בל"ח ויצאתי עם כמה בל"חיות מעבר לכך שזה היה נורא הבנתי שזה לא זה אני לא בל"ח אני פשוט מתחבר מהר.....
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
מה אתם חושבים? יש לכם רעיון שיכול לעזור לי?
