שאלה:תמיד כל אחד אומר שהדרך שלו היא הדרך בשביל שהוא יתקן את עצמו.
וגם תמיד אומרים שיש צדיקים שהם בכלל לא נכונים, וכמה שזה נראה נכון, זה יצר הרע בדמות של צדיק וצריך להתרחק וכו'.
אז אולי ככה זה רבי נחמן וכל ברסלב?
אולי הדרך לתיקון היא אצל מישו אחר או אצל אפחד?
תשובה:
תשובת הרב שלום ארוש שליט"א:
ראשית עליך לדעת, שאת לא צריכה לבחור שום דבר, צריכים את כל הצדיקים, ללא יוצא מן הכלל.
אנחנו מאמינים בכל הצדיקים, ולומדים מכל הצדיקים.
בישיבה שלנו יש כלל, שמי שמדבר על רבנים אחרים או על קבוצה אחרת, אין לו מקום אצלנו. ואפשר לשמוע את כל הרבנים. כמו שאומרת המשנה (פרקי אבות, פרק ד'): "איזהו חכם הלומד מכל אדם".
פעם אחת כשהייתי באומן, באו קבוצת רבנים, לא ברסלב, ודיברו על הכרת הטוב. וכמובן ששמעתי אותם, ומאז ירד לי אור גדול הכרת הטוב ותודה והודאה, פשוט אור של גאולה.
וזה התחיל בכך ששמעתי את אותם רבנים. חבל שאדם לא מוכן לקבל מרבנים אחרים, הוא לעיתים פשוט מפסיד.
ואף על פי שצריך ללמוד מכל הצדיקים, אדם צריך לחפש רב שידריך אותו. וכמו שכתבנו בספר "בגן האמונה":
"לכן, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשֹ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לָבוֹא לְקִיּוּם הַתּוֹרָה... צְרִיכִים מַדְרִיךְ בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁיֵּדַע לָלֶכֶת עִם כָּל אֶחָד לְפִי רוּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "אִישׁ אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ" (בְּמִדְבַּר כז, יח) - הֲיָכוֹל לַהֲלוֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו הוּא יוֹדֵעַ רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד גַּם בִּדְבָרִים נִסְתָּרִים (כְּלִי יָקָר וַיִּקְרָא), וְהוּא יוֹדֵעַ כֵּיצָד לְעוֹרֵר כָּל אָדָם וּלְחַזֵּק אֶת נַפְשׁוֹ וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לְקִיּוּם הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, וּמַנְהִיג זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ וְקָדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, וּבַעַל מַדְרֵגָה נִשְֹגָּבָה וְשֶׁתִּהְיֶה לוֹ קַבָּלָה בְּרוּרָה עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - כֵּיצָד לְתַקֵּן אֶת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו. מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַפֵּשֹ אַחַר כָּזֶה מַנְהִיג, אֲזַי יָכוֹל הוּא לִלְמֹד תּוֹרָה כָּל חַיָּיו, וְלֹא לִמְצֹא אֶת הַתַּכְלִית וְלִחְיוֹת בְּטָעוּת."
נמצא, שאפילו מי שמאמין בבורא, אבל אינו מאמין בצדיקים, אינו יכול להגיע לאמונה אמיתית ונכונה בבורא, והוא רחוק מהתיקון שלו. ואפילו אם הוא החליט להאמין בבורא, הוא לא יכול באמת להתקרב אליו. ואם כך הוא כשאין מקורבים לצדיק אמיתי, ואין מחפשים אחריו כראוי, כל שכן אם חולקים על הצדיק וכופרים בו מכל וכל, שאז מתמוטטת כל שארית של האמונה האמיתית שהייתה לאדם.
המשנה (פרקי אבות, פרק א') אומרת: "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק".
ולכאורה ראוי להבין ולהתבונן, כיצד ידע האדם אם רבו אכן רב אמיתי שמפיו ראוי לבקש תורה? אלא אם המשך המשנה מתקיימת בך דהיינו "והסתלק מן הספק" דהיינו שאתה רואה שנתבטל ממך הספק- שהוא עמלק, היינו היצר הרע, ואדרבה, אתה מתחזק בתורה ויראת שמים, אזי תדע שזהו הרב שממנו תבקש ותלמד את דברי התורה. אבל אם אין אותו רב נותן לך עצה כיצד ללחום נגד היצר הרע וחילותיו, ואינך בגדר "והסתלק מן הספק", אזי עדיין מוטלת עליך החובה ללכת ולבקש אחר צדיק אמיתי שיסלק ממך את הספק לנצח.
ורואים בחוש, שמי שמתקרב לרבנו משתנה לגמרי, פתאום נפתחות לו העניים לראות איפה הוא מונח, וכך הוא מתחיל לתקן את עצמו.
רבנו לימד אותנו כאלה עצות נפלאות, שמי שמקיים אותם יודע שבלעדיהם אי אפשר להגיע לקיום התורה. כמו העצה של שעה התבודדות, שבלי העצה הזאת אין מציאות שאדם יגיע לתיקון שלו, וכל מי שמקיים אותה רואה איך חייו השתנו מן הקצה אל הקצה בזכותה.
אני רק יכול להגיד לך: "יש פה רופא טוב, אני הייתי אצלו, תנסי ותראי".
בברכת התורה
הרב שלום ארוש
