חשבתי אתמול ש - זהו. מהיום אני כבר לא אכנס לפה יותר,

אבל הנה אני פה. פשוט לא הייתי מסוגל שלא להביא את זה, לא הייתי מסוגל.

אהה, מה גם ש - 'לא יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרו'.

חח יש! עכשיו יש לי 'ביטוח' שתזכרו אותי...

כל יום בחודש הזה, אתם הולכים - לחייך, חיוך מתוק - אחרי התפילה.

עם כל "קורי העכביש" בעיניים, לפחות משו אחד יהיה נורמלי בנו...

את הד"ת הבא שמעתי (גם מעצמי) לא פחות מ - 15 פעם,

וכל פעם מחדש, אני מתהלב - אין, זה מדהים.

היום, בתפילה, אחרי תקיעת שופר העיניים היו קצת רטובות...

אוקי, נתחיל: 

נכנסים ממש עוד מעט ל - חודש הרחמים והסליחות. 

(תמיד צועקים לנו "א-ל-ו-ל". וואו, צדיקים אלו - אבל, עכשיו זה משו שונה, בלי צעקות. באמת...)
בתקופה הזו, כל יום אנחנו אומרים את  מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" לאחר התפילה.

"אחת שאלתי מאת ה'אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו"

סתירה. לא הבנתי. 
מצד אחד - דוד המלך מבקש להיות בבית ה' כל ימיו חייו.  
ובאותה נשימה - מצד שני - הוא מבקש רק להיות תייר בבית ה', פעם ב...
להיות שם, לבוא, רק לבקר בבית ה'.

וואו - תחליט, אתה רוצה להיות בבית מדרש בקביעות או רק לעשות שם ביקורים??

והתשובה נפלאה. יסוד ענק מכניס לנו דוד המלך בעבודת ה' -

דוד מבקש מה' להיות בביתו - תמיד! כל ימי חייו. אבל דוד המלך לא רוצה 'סתם' להיות שם, הוא רוצה להיות שם בהרגשה של תייר, "ולבקר בהיכלו".

מה מיוחד בהרגשה של תייר?

חח לא צריך לספר על זה. מספיק רואים את האלה מחו"ל שבאים לפה ו - מצלמים פאלפל. כאילו - "ראבק, מה אתם מתלהבים מפאלפל?!" - אבל, זה "מגניב". זו ההרגשה של תייר. בגלל שהוא לא ראה את הדבר הזה - בגלל שהוא לא התרגל אליו, הוא מתלהב מזה. מתרגש... 

כך גם דוד מבקש מה' - 'שאני יהיה שם תמיד, בביתך' - אומר דוד לה' - 
"אבל - הקב"ה, תן לי כל פעם מחדש הרגשה של תייר, של התפעלות מהתורה,
של התחדשות הכוחות, כמו שתייר מתלהב מדבר החדש לו, כך אני תמיד אתפעל, אתרגש, אתלהב ואחדש בשמחה את הכוחות שלי לתורה". זוהי בקשת דוד.

ממילא, מחר שנקרא את הפסוק אחרי התפילה, זה יהיה ככה -

'ושבתי בבית ה' כל ימי חיי ('פיזית'. מחשבתית. ת'כלס. אבל, גם -) לחזות בנועם ה' ולבקר בהכלו (בהתלהבות של ביקור. עם כל הרגש בעבודת ה'. להרגיש 'חי' ו - 'נושם' בעבודת ה')".

אז מחר, לא לשכוח להביא חיוך קטן אחרי המשפט הזה, וואו. אור...

ת'אמת, זה אחד הד"ת שאהבתי ממש. באמת. נכנס לי במוח. חזק.

הוא קצר, מתוק ו - אשכרה - קולע.

הקרדיט ל...
וואלה, לא זוכר. פעם שמעתי את זה, ו - מאז, זה ח-ר-ו-ט לי בזכרון...

בכל מקרה, תמיד מותר ורצוי להודות לאבאל'ה על הדברים הנפלאים שהוא נותן לנו!

ו - פססט, מי שנהנה אז שידע שגם אחרים רוצים להנות.
אההמ אההמ בבקשה - להקפיץ. (באמת. )

קיצור, אל תתנו לו לפול "מטה מטה". (את וגם אתה, בבקשה תשתדלו להקפיץ גם בהמשך החודש.)
שיהיה תמיד למעלה!

אז, חבר'ה -

בעז"ה שנזכה כולנו להיות בבית ה' כל ימי חיינו, בהרגשה נפלאה, חדשה, מתוקה

ובהתלהבות אמיתית מהתורה.

יאלה, חודש טוב ומבורך לכוווול עם ישראל!
א-מ-ן!!