לקחת מטרה להרים את הקבוצה, לבנות אותה כמו שצריך- זה הכלל, הרוב, קשר אישי מאוד חשוב אך לא לשים אותו במרכז!! השבט הוא המרכז!!

אם קבעתם משהו, אל תעזו לבטל אותו!!! תנסו, אם התחלנו אז גומרים עד הסוף! זה גם מתבטא המון בצוות ההדרכה של הסניף.. סניף שהוא חאפר, יקבע מאה דברים מראש אבל שום דבר לא יצא בסופו של דבר לפועל!! לכן תקפידו שכל דבר שקבעתם לחניכים\ות (בלוחו"פש או בלוידעת איפה..) יצא לפועל ובצורה הכי טובה שיכולה להיות.

בעזהי"ת

1. נעמה, לפעמים צריך לדעת כן לבטל דברים. ואני אתן דוגמא: לפני שבועיים בערך היה ישב"צ, ונקבע קומזיץ למוצ"ש הזה. והנה, התקרב התאריך, וגילינו ש- ל-4 שבטים יש השבת שבתות שבט, לאף אחת מהצוות אין זמן לקומזיץ הזה, ויש בשבוע הקרוב גמככה שתי פעילויות סניפיות גדולות.
ורוב הצוות רצה לבטל, אבל הייתה אחת שחשבה כמו נעמה, ופשוט הודיעה לכל הסניף שיש את הקומזיץ.

בפועל? סתם היה מעפן, היו שם בערך 20 בנות, השבט שלי נגיד כל אחת בתורה הגיעה, ראתה שמשעמם שם, והצטרפה למד"שיתי ואלי [שהיינו איפה שהיתה השבת שבט, לארגן ת'מקום] עד שכל השבט היה איתנו. המסר שחניכות שלי קיבלו מהמקרה, שאגב- הוא הכי טבעי שיקרה: 'הסניף המעפן הזה כל הזמן מנסה לארגן לנו פעילויות אבל זה סתם מעפן אז לא שווה לבוא'.

לפעמים צריך לדעת לבטל, ואני משליכה את הרעיון שניה במשפט יפה ששמעתי-
'לפעמים הענווה האמיתית היא דווקא לדעת איפה לבלוט'.

2. תרשו לי לחזק ולהוסיף על מה שמרימי אמרה בקשר למד"שית.

אחד הדברים הכי הכי הכי חשובים, זה זה. הכי חשוב- לא להכנס לכסחים, לקבל את הדעות של השני, חלוקת עבודה- לא קטנונית אלא לפי המצב הצורך והיכולת כרגע, וכאלה.

יש שבטים אצלינו בסניף שהמדריכות בכאסח. כ"כ רואים את זה, שזה מטורף. ב"ה למד"שיתי הצדיקה ולי יש אחלה קשר. [אגב, מי שרוצה- בנות- באישי- ישלי כבר הסבר מדוייק על איך יוצרים קשר שכזה, ולא- ל'יחידה' שלי לא קוראים 'רצו שכינה ביניהם' אלא 'איך למדתי מהמד"שית שלי להיות מד"שית'.], וכ"כ כ"כ רואים שיש לנו קשר טוב. והרבה אנשים מרוויחים מזה: גם, כמובן, השבט הצדיק שלנו- וגם שתינו, שיכולות להנות אחת מהשניה במקום לסבול ולריב.

זה לא חד משמעית..

אני מדברת על מקרה שמבטלים דברים כתוצאה מחאפריות של הסניף ומחוסר אחריות וארגון..

כמובן שאצלכם בסניף זה לא נבע מחאפריות אלא מעומס..

יום שמח!

אני מסכים ב100% שהמטרה להרים את הקבוצה זה דבר שצריך להשקיע בו, אבל אני חושב שאם זה יהיה הדבר הראשון אז לפעמים אפשר בטעות להגיע למצב שיש חניך אחד או יותר שמרגישים שכיף עם כל הקבוצה וכל זה, אבל לא יותר מזה.

אבל אם שמים במרכז את הקשר האישי של כל חניך וחניך, ובקביל גם משקיעים בלהרים את השבט אז כולם כולל כולם ירוויחו משני הדברים.

אולי אני טועה אבל זה מה שנראה לי

יומטוב לכולם והמשך חודש רחמים וסליחות מועיל!

(-; 

הטיפ הזה דורש הרבה מאוד מהמדריך אך לעניות דעתי, רק כך אפשר להגיע בעזרת ה' יתברך, לתוצאות חיוביות בהדרכה, כמובן בעזרת ה'.

כך; המדריך צריך שעולם הרגש שלו יהיה פתוח. היינו - לאהוד את החניכים שלו, עליו לפתח את האהבה שלו לחניכים. לשמוח בשמחתם להיות מבואס בביאוסם. לדעת שהוא חלק מהם ממש. שמחתו היא שמחתם ושמחתם היא השמחתו.

איך מגיעים לזה? (ולעניות דעתי חוסר הפתרון לשאלה הזו זה מה שתוקע המון מדריכים בהדרכה שלהם)

מגיעים לזה בעז"ה קודם כל ע"י הבנה פנימית שמה שאני עושה עכשיו בעז"ה - דהיינו 'ההדרכה' על כל מרכיביה היא הדבר החשוב ביותר שאעשה בזמן הקרוב. הקב"ה נתן לי בעזרתו יתברך אפשרות להשפיע השפעה עמוקה ומכרעת לטוב או למוטב על חייהם של ילדים. ואחר שיש את ההבנה הפשוטה הזו צריך גם מעשה - השקעה מקסימלית בחניכים (כן גם על חשבון בגרויות..). בהכנת הפעולות, ובגזירת הצ'ופרים, באישיות לדוגמא ובעיקר בעיקר בשיחות האישיות החיבור הפנימי (ולפעמים הסתמי) הזה לחניך בבחינת 'האמנתי כי אדבר' הדיבור יוצר חיבור בין הנפשות. החניך מתחבר למדריך ע"י דיבור. והחניך מתחבר למדריך ע":י דיבר. דיבור אמיתי דיבור של אכפתיות ושיתוף פעולה. שכן אחר שהמדריך יודע שהחניכים חשובים לו והוא אוהב אותם אהבת נפש, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם וייווצר פה בעז"ה מעגל חיובי של שמחה אהבה השקעה וחוזר חלילה.

זכרו את הדבר ושמרוהו כי הוא כלל גדול בהדרכה.

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...