ונניח נפגש שנה וחצי-שנתיים.

היא ממש חמודה ואני מפחד שיתפסו אותה.

וגם כי אם זה יחזיק שנתים אז זה הוכחה שאפשרי שנעבור את הקשיים של זוג נשוי צעיר

עכשיו נענה קצת יותר ברצינות-

א. יישר כוח על השאלה. עדיף להתעורר טיפה מוקדם מאשר מאוחר מידי....

ב. אתה באמת קצת צעיר...
נישואין דורשים כמה איכויות של בגרות- שלוקח כמה שנים לקנות אותן....

למשל- יכולת לפרנס משפחה!!!

אתה יודע איזה עול זה להיות חייב-חייב כל חודש להכניס מינימום 6-8 אלף ש"ח?!

זה עול שעוד כמה שנים אתה יכול לעמוד בו בכבוד- אם תלמד ותעבוד ולא תתעצל או תבזבז את החיים...

אבל עכשיו- אתה לא ממש יכול לעמוד בזה...

זה דורש בגרות נפשית ויציבות-

להיות כל החיים כל הזמן חבר שלה, א"א להחליט שיום אחד בא לך לצאת לטיול של שבוע עם חברים- והיא- שתשב בלול....

שתוכל להכיל ולהיות קשוב ווסבלני לכל הקפריזות והשינויים של אישה- זה לא קל, לא סתם חזל אמרו שאישה דמעתה מצויה ואונאתה קרובה.... 

המון המון עבודת המידות- שחלק ממנה כדאי (לדעתי ומניסיוני) להתחיל לעשות- על חברים... כדי שאשתך לא תסבול את כל השטויות והטעויות של בנאדם שבתחילת עבודה....

זה דורש המון יציבות.

שאתה פה וזה החיים שלך וזה המסלול שלך מכאן ועד עולם- וכל המרץ נעורים שלך לטייל בעולם, במחשבה, להתנסות בכל מיני חוויות (אני מדברת על דברים חיוביים כמובן- כמו ללכת לכותל כל הלילה ולא לישון למחרת... למשל) -אתה לא חופשי לזה- יש לך בית, יש לך אישה.

לימוד תורה-

חשוב ללמוד תורה כנשוי- זה נותן איכות אחרת ומעולה ללימוד. אבל חזל גם מדריכים ללמוד כשאתה רווק- "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה?!?!"

חוצמזה- להתחתן- זה בעז"ה להיות הורה לילדים.

אתה רואה את עצמך עוד שנתיים- אבא?!?!?!

שירות צבאי-

אני לא יודעת אם אתה חייב או פטור או לא מאמין בזה יותר או מה...

אבל לשרת בצבא כשאתה נשוי\אבא- זה סיוט. עדיף לגמור את הצבא לפני שמתחילים משפחה... (אלא אם מישו הולך על קריירה צבאית של קצונה ופיקוד וכו'... אבל זה דיון אחר לגמרי)

מחשבה על הבחורה-

אם היא תתחתן איתך תוך שנה ככה -היא תהיה בת 18, לא הספיקה עוד כלום בחיים מלבד אולפנה...

היא תמצא את עצמה הרה ומקיאה וסוחבת ויולדת ומניקה ומגדלת---

תוך כדי לימודים  >>> וזה קשה מאוד!!!!!

יהיו כמה דברים בחיים שהיא תפסיד- חופש של רווקות.

וכמה שטוב להיות נשוי- יש משו ברווקות שכדאי לעבור ולמצות ולא להרגיש-בפינה-של-הלב- החמצתי משו שלא יחזור....

לתכנן להיות חברים שנה-שנתיים-

אני מכירה אנשים שחיו ככה

 זה קשה. מאוד.

מבחינה ריגשית, ומבחינה נפשית

ומבחינה הלכתית

לא קל לשמור על כל ההלכות שבין חברים (או כל האיסורים שיש בין חברים...)- למשך תק' זמן ארוכה.

זה אולי ישים- יש מי שעשו את זה- זה ל מומלץ בכלל.

ומה יקרה אם מישו יקדים אותך

סימן שהיא לא שלך.

ואם אתה כן רוצה לצאת איתה

אז תשב בשקט שנה ככה ועוד שנה תדאג לשלוח לה מישו שיציע את השידוך הזה.

ככה זה ייה הצעה רצינית עם סיכוי להתפתח יותר...

אולי אמרתי משו טיפה אכזרי ולא מתחשב- צר לי..

אבל נראה לי שזו האמת ושהשכל שלך יודע את זה..

אני בעד לשנות את כיוון החשיבה:

אם עד עכשיו חשבת ברמה הטכנית של : מה נעשה עם פרנסה ומה נעשה עם צבא וכו' אז הנכון הוא לחשוב על האם יש פה משהו שנכון מצד האמת, ומשם והלאה- ה' יעזור. אין זה אומר שאתם צריכים להתנהג באדישות למצב או לא לעשות עבורו משהו כי "ה' עוזר", אלא שאין זה אמור להיות שיקול ראשוני.

כלומר: אם שניכם מרגישים שאתם רוצים ומוכנים לצאת למשך שנה ולקחתם בחשבון את המשמעויות של כך

אם שניכם מתחברים אחד לשני ומרגישים שמצד האמת יש פה משהו נכון

אז לכו על זה.

אני חושבת שברגע שמקיימים את אשר נכון שנקיים- הקב"ה עוזר לשאר.

בהצלחה לכם

אני חושבת שברגע שמקיימים את אשר הקב"ה דורש מאתנו- הוא עוזר לשאר *

אני חושב שזה שטויות ואתה יכול אבל אתה צריך ליבדוק רק עם עצמך אם אתה באמת מוכן לזה

למה להפגש במשך שנה-שנה וחצי

אם אתה רוצה להתחתן עוד שנה וחצי, תפגשו עוד שנה וחצי.

תכנן לעצמך את החיים כפי שאתה רוצה שהם יקרו, כי אם לא החיים יובילו אותך ולא תמיד כפי שרצית.

כלומר, אתה מתכנן להתחתן עוד שנה וחצי? עד אז אין טעם לפגישות.

אם תפגשו כבר מעכשיו, לא בטוח שתתחתן עוד שנה וחצי. אתה עלול להתחתן עוד חצי שנה..

קודם כל - אני לא חושב שזה רע להתחיל לחשוב על החתונה בגיל כזה, למה לא? השאלה מה עושים עם זה... אולי במקום להתחיל להפגש עם בחורה, אתה יכול להכין את עצמך לקראתה, כלומר - להשקיע בדברים שיעזרו לך כשיגיע הזמן. אם זה לימוד תורה שיעזור לך הרבה בעתיד בבניין הבית בצורה נכונה, אם זה בבגרויות שיחסכו לך זמן יקר כאדם נשוי בעז"ה שצריך להתחיל ללמוד מקצוע כדי לפרנס את הבית... ועל זו הדרך. אם להפגש עם בחורה ספציפית או לא זה נתון לשיקול דעתך ,אם אתה חושב שאתם מספיק בוגרים אז למה לא? רק בצורה זהירה.

אתה מרגיש מוכן ובשל לנישואין-

תתחיל להתכונן בדרכים אחרות, שבע"ה תוכלנה להקל עליך בעיתך ובזמנך.

מזל טוב מראש! (:

ההורים שלי יוצאים עוד שנתיים לפנסיה ככה שהם יוכלו לתקופה מסוימת לפרנס אותנו.

והיא לא יודעת שאני מעוניין בה.

רק אם אין ברירה!!

נאמר כבר "בעל המאה הוא בעל הדעה". ברגע שהורים משלמים- הם גם רוצים לדעת על מה כמה ולמה. (וזכותם) והם נכנסים לכלכלה המשפחתית (במיוחד אם מדובר בילדים שקשה לסמוך עליהם שיכלכלו נכון) 

אתה באמת רוצה שחמותה של אשתך תיכנס לכם לורידים?!

מעבר לזה- זה יוצר תלות לא בריאה. הדבר הכי חשוב כשמתחתנים, זה ליצור משפחה מנותקת מההורים. שקיימת בפני עצמה ובעלת ייחוד. לכן הרבה ממליצים לא לגור ליד ההורים, וגם אם כן- לשמור על ייחודיות והפרדת רשויות.

ובכלל- זה כ"כ לא בריא להתחתן מוקדם. זה פוגע בהמון דברים.

מה אתה סופר את הכסף של אחרים?!

וכן- גם הכסף של ההורים שלך זה כסף של אחרים- בקטע של לבנות עליהם...

זה כבר מעיד שיש בך משו שאתה לא בשל- מחילה!!-

שאתה לא חושב לקחת אחריות על החיים שלך בעצמך- בלי שיתמכו בך!!

שזה בעיה שלך!! ושלך בלבד לפרנס את אשתך!!

אני שולחת אותך לרמב"ם-

לך תךמד מה הוא אומר על נישואין- על הסדר הנכון של החיים

קודם שיהיה מקצוע

אחרי זה לבנות בית (היום זה פחות אקטואלי כי שוכרים דירה לפי רצון שני בני הזוג... פעם באמת בנוי-בניין של בית!)

ואחרי זה תשא אישה

ולא הפוך.

שכשתהיה לך אישה- תהיה לך היכולת לשכן אותה, ולפרנס אותה, ולמלא את כל ההתחיבויות שלך כלפיה, ושתהיה מספיק בוגר נפשית כדי למלא את כל הצרכים הריגשיים שלה

וטוב מאוד שהבחורה לא יודעת מכלום מזה.

עם כל הכבוד- היא לא צריכה לדעת...

עם צדיקה אחותך!!!! עם כל מילה מההתחלה ועד הסוף!!!

יהיה לך קשה עכשיו אולי להתעלם או להדחיק את רצונותיך/ רגשותיך אבל בסופו של דבר אני מאמינה שזה יהיה רק לטובה. זה באמת מוקדם מידי מכל הבחינות, אפילו אם אתה רוצה להתחתן מוקדם.

הרבה הצלחה!!!

הייתי מוריד קצת מהעוקץ - נכון שזה אידאל לא להיות עם ילדים במכללה/אוניברסיטה

אבל מסתדרים במיוחד עם הורים בפנסיה------כמה שזה עוזר------מנסיון

לגבי בעל המאה וכו'---תלוי בהורים---ההורים שלי אף פעם לא התערבו למרות המאה.............

מה שאני מסכים שאתה צריך באמת לחכות כמה שנים ואם אתה באמת רוצה לעזור לעצמך שב ותעשה בגרויות בשקט בלי הבילבול מוח של .............בנות

אתה לא מבין איך זה מוציא אותך מהריכוז

שב ותלמד אל תדאג יהיה לך ב"ה עוד הרבה זמן בחיים להיות איתם בנתיים תשקיע בלימודים ובמידות יהיה לך יותר קל להתקבל לאוניברסיטה ולא תבזבז עוד שנה על השלמת בגרויות תוך כדי שאתה נשוי

אפשר גם להתחתן בזמן הצבא הכל תלוי מה הכיוון שלך בצבא- עתודאי , או קל"ב (בקריה, תל השומר וכד')

ולסיכום

לדעתי רצוי שתמתין קצת עד שתהיה בגיל רלוונטי להתחתן בנתיים תלמד בצורה רצינית ולא תבזבז את האנרגיות לחינם

רצוי שתחכה אחרי הצבא ועוד יותר אחרי שלפחות תתחיל בלימוד מקצוע

סיוע מההורים מתנה משמים אבל שוב תלוי בהורים (דרך אגב גם אם מבחינתך אין שום בעיה להעזר עם ההורים אשתך יכולה להגיד לא תודה(בלי סיבה ממש חכמה) ולא יהיה לך ברירה אלה לוותר)

ודרך אגב צר לי לאכזב גם אם היא שלך היא יכולה לברוח ולכן לפי ההלכה

מותר לעשות אירוסין גם אחר ראש חודש אב, דחיישינן שמא יקדימנו אחר

אבל לדעתי שווה לחכות גם אם אתה חושב שהיא המלאך הגואל שלך (וביננו יתכן שיום אחד תתפקח ותבין שאף אחת לא מושלמת)

דרך אגב מי שאתה רואה היום עוד שנה תראה אחרת (הן במראה והן באופי) ויתכן שעוד שנתיים אתה בעצמך תגיד -אנחנו בכלל לא קשורים ותצחק על עצמך כי חשבת שאתם מתאימים

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון