מחמאות חובה!ת-ה-י-ל-ה
הקפדה על מחמאות - מומחי הנישואים טוענים בתוקף, שבני זוג שאינם מקפידים להחמיא לפחות 10 פעמים ביום, אינם מוגדרים כנשואים! להתחתן פירושו לחבר את מערכת הרגשות שלנו. לכן כשהם אינם משדרים הערכה, הם אינם מחוברים רגשית. הם בסך הכול גרים בבית אחד ושותפים בילדים.
 
מחמאה עוזרת למחמיא - צריך לזכור שמחמאה עוזרת הרבה יותר למחמיא מאשר לזה שמחמיאים לו! ומדוע? משום שאדם שרגיל להחמיא, מתרגל לראות את החיובי שבזולת. על פי רוב, רגילים בני זוג להחמיא כאשר יש אווירה חיובית בבית, אך צריך לדעת שהמחמאות יוצרות את האווירה החיובית! מדוע להשהות את המחמאה עד שהשני יעשה זאת? עשה זאת בעצמך ובכך תהיה אחראי בלעדי לאווירה החיובית בבית.
 
 מחמאה מעודדת עשייה - אפשר לראות זאת במשחקי ספורט למיניהם. כלל ידוע הוא אצל הספורטאים: כאשר יש קהל רב יותר של אוהדים מלאי מרץ ואמונה בהצלחת קבוצתם, יש סיכוי טוב יותר לניצחונם. ומדוע? הרי לכאורה המשחק הוא פיזי נטו! התשובה היא: כאשר השחקן שומע את שמו במחיאות כפיים קצובות, שריקות ושירים, הוא מקבל כוח נפשי פנימי שמשפר את הביצועים לרמה שאליה לא היה מגיע לולא העידוד. עידוד פירושו עוד יד. לתת לבן הזוג עוד יד.
 
כאשר בן הזוג מקבל מחמאות על מעשה שעשה בבית, אפילו שהדבר מחובתו, הוא יתענג לעשות זאת שוב מכוח המחמאה. וזוהי תשובה לאותן נשים מתוסכלות, ששואלות את עצמן מדוע לבעליהן יש כוח לעזור לכל העולם פרט להן. התשובה היא, שבחוץ מחמיאים ומפרגנים, ואילו בבית שומע הבעל את המשפט המרגיז ביותר: סוף סוף הזזת את עצמך... מחמאה צריכה להיאמר גם כאשר מובן מאליו שבן הזוג צריך לעשות זאת! מחמאה יוצרת הנאה בתפקוד בבית.
 

 

פרסומת
מחמאה חשובה לא רק לזוגיות - אלא גם למשפחה. ילד שגדל בבית מלא ביקורת על כל העולם, יהיה לו קשה בחיים גם אם אביו מולטי מיליונר. הוא ימצא רע בכל דבר ולא ייהנה כלל, אף על פי שיש לו המון! ולהפך, ילד שחי בבית שבו מחמיאים ומפרגנים, שומע שידורים אופטימיים והעולם נראה לו במשקפיים טובים יותר. המתנה הטובה ביותר שהורים יכולים להעניק לילדיהם היא ראייה חיובית על העולם. בנוסף לכך, ילד שגדל בבית שבו ההורים מחמיאים זה לזה, בבוא העת יקל עליו לעשות כן. זהו כוחה של דוגמא אישית. ילד בסך הכול מחקה את הוריו, על כן על ההורים יש משנה אחריות להחמיא זה לזה.
 
כשיש די מחמאות בבית, גם הביקורת נשמעת! כאשר בן הזוג מרגיש שאין מעריכים אותו, בל יתפלא שהשני אינו קשוב לו ואינו מוכן לקבל ביקורת. כל זה משום שבן הזוג אומר לעצמו: אם בין כה וכה אין מעריכים אותי, בשביל מה להשקיע? לכן, כל עוד כמות הביקורת עולה על השבחים, הביקורת לא תתקבל.
 
מחמאות מסירות קנאה - אחת מהתופעות הקשות בזוגיות היא גורם התחרות והקנאה. כשבני הזוג אינם קשורים זה בזה כראוי, מתחילה ביניהם תחרות: מי טוב יותר / מוצלח / מפרנס / חכם/ מסודר וכו'. התחרות מקשה מאוד על בן הזוג להחמיא, משום שהוא רוצה להרגיש מנצח. כך מתרחקים בני הזוג זה מזה. הפתרון לכך הוא להפנים שמטרת הנישואים היא להתאחד ולא להתחרות. להיות אחד ממש. הפנמה כזו תגיע על ידי מחמאות. כאשר נחמיא זה לזה מחמאה כזאת שתישמע שהצלחתך – הצלחתי, ממילא לא תהיה תחרות בבית. עי המחמאה נרגיש שבן הזוג הוא חלק ממני, ואין מדובר בשני אנשים נפרדים.
 
מחמאות חוסכות כסף רב! מדוע? מפני שחלק מהדרישות הכספיות הבלתי נגמרות של בן הזוג נובעות מכך שהוא רוצה להרגיש את האני שלו. הרגשת האני שלו יכולה לבוא בצורות שונות. אם תהיינה מחמאות בבית, הן יתנו לשני להרגיש את האני שלו במלוא ההרגשה, ולא יצטרך לבקש זאת בדרישות כספיות! לכן מחמאה היא חסכונית מאוד. מה גם שדיבור הוא פעולה שאינה עולה כסף...
הכותרת - קשקושט'
יפה מאוד65181
מאד מעניין וחשוב מה שכתבתאנונימי (פותח)

וזה כ"כ נכון שכשיש מחמאות אז גם הביקורת נשמעת!

 

"מומחי הנישואין" אינם קובעים מה זה נישואין.ד.אחרונה

נישואין זו קודם כל מציאות, שנקבעת על פי דרכה של תורה ומסורת עם ישראל, והיא מחברת את האנשים בנשמתם ובמציאותם הממשית.  ולהתחתן פירושו קודם כל "להתחתן" ולא "לחבר את מערכת הרגשות שלנו"..  כמובן, חשוב מאד חיבור מערכת הרגשות עם הזמן וחשוב מאד להחמיא.  אך ההגדרה כאילו אחרת הם "גרים בבית אחד ושותפים בילדים" - זה הכל המשך מהתפיסה הפרוצה הגויית.  אח"כ כבר בעצם, בשביל מה צריך להתחתן העיקר ש"מחוברים רגשית".. (מה שבאמת לא יכול להיות בלי נישואי אמת), וכשלא "מחוברים רגשית" - בשביל מה להתאמץ, הרי "כאילו" לא נשואים... ועוד כהנה וכהנה הבלים, שבאים כביכול בשם דבר טוב אך בסיסם עקום לגמרי. עצם היכולת לכתוב "גרים בבית אחד" אך בעצם לא נשואים, היא עצמה דבר שהנפש של אדם מישראל, בפשטות, לא סובלת. מה זה איש ואשה "בבית אחד"... אלא הסדר הנכון הוא, קודם כל, שנישואין זו מציאות עצמית שלא הומצאה ע"י "מומחים" אלא שייכת לעומק האופי האנושי ובפרט היהודי. ואצלנו יש לה גדרים הלכתיים ברורים שמהווים את עצם מהותה. ויש בה בראש וראשונה מחוייבות (שאינה מותנית בקשר הרגשי בכל רגע נתון...). מתוך כך, בניית הקשר הרגשי, בהדרגה, בראש וראשונה בנתינה. וחלק מזה - זה גם ההחמאה.  והכתיבה "לפחות עשר פעמים ביום" היא כתיבה מטופשת ויהירה. מטופשת - כי היא יכולה לגרום לאנשים (וביחוד לנשים..) להפוך למלאכותיים: לספור בסתר, "כבר החמאתי 10 פעמים היום? אני נקראת נשואה?...". ויהירה - מי יכול לקבוע כמה פעמים. יש כאלה שאמירה אחת  של החמאה עם מבטים קצרים בהמשך - דיה לכמה זמן; ויש החמאות רבות שפנימיותן פחותה. הקיצור - לא צריך להקצין בשביל להדגיש עיקרון חשוב כזה.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופהאחרונה

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך