זהירות. ארוך...
קמה בצהריים, אין סיבה לקום. אין למה. החיים ריקים. הכל שחור. [אמרת מטאל...]
הלילה הופך ליום. כולם ישנים וזה הזמן שלי עם עצמי, עם היגון והטירוף שסובב אותי. הולכת לישון בארבע לפנות בוקר. וקמה שוב, בצהריים, כשכולם כבר מסיימים את היום.
היו לילות שהייתי עושה מרתונים של סרטים. רק כדי לברוח. חוזרת למיטה מצוברחת עוד יותר. מי אני? מה אני? למה? מה זה הבור השחור הזה בתוכי?
אני מתה למלא אותו ולא יודעת איך. אני מסובבת את עצמי במעגל של דיכאון, מרחיקה מעליי אנשים, מדחיקה כל סיכוי לתקווה.
יש מישהו למעלה שכואב איתנו. אני כותבת ועומדות לי דמעות בעיניים. כי זה פשוט הזמן הזה. שהוא הכי הכי קרוב. אם היית יודע כמה פעמים רציתי פשוט למות. לגמור את הסיוט הזה. [אני לא זוכרת כל כך את הסיוטים, במבט לאחור קשה לי להבין- מה היה עד כדי כך נורא??
אני רק זוכרת שהשחור היה גדול והריק...]
אנשים לא יאמינו לי, אבל הריחוק הזה מהשם, עושה רצון למות. כי באמת שבלעדיו אין לנו כלום!
אין לנו בשביל מה לקום בבוקר.
אבל יש לנו אותו. עכשיו יש לנו את כל הסיבות לקום בבוקר.
תחכה לנס. 'תחכה' לא במשמעות הפסיבית, אלא האקטיבית. תרצה. אתה פשוט לא מבין מה זה הכח של הרצון. אתה חייב להאמין לי ולהאמין גם ברצון, כי הוא פשוט מטורף... יש כאלה שמספיק רק שירצו לעשות תשובה, מספיק רק הרצון הקטן שלך (ורואים שאתה רוצה. עובדה, אתה מצטער, אתה מנסה, אתה לא מתייאש, אתה כואב) כדי שה' יחליט- אוקיי- עכשיו הזמן להראות לו שאני כאן, ממש כאן- קרוב מתמיד, אוהב, שומע, רוצה בו. וכשאדם מרגיש את ה' ברגע אחד של חסד, הוא מוכן לזרוק את הכל, ולהיות של ה' יתברך באש ובמים- עם כל מה שזה לא דורש. אם זה תגובות של הסביבה, אם זה קשיים של שינויי הרגלים, אם זה היצר הרע ואם זה כל דבר אחר שעומד בדרך.
אין לי מושג מה להגיד לך עוד ואני לא יודעת אם יש בדברים שלי נחמה, רק לסיום אני חייבת להגיד שאם לא רבינו, באמת באמת באמת אני לא יודעת איפה הייתי היום, וזה לא קלישאה!!!
רבינו ריפא אותי במלוא מובן המילה, עוד לפני שהייתי אצלו, הוא הדריך אותי והראה לי את הדרך אל אבא. הוא אמר לי- רוצי, אל תפחדי. יהיה קשה, אנשים ירימו גבות- אבל בסוף הדרך את תגיעי אליו. ולאורך כל הדרך הצל שלו ילווה אותך, גם אם תרגישי וגם אם לא. פשוט תדעי שהוא איתך. מקשיב לכל צליל שאת משמיעה.
ורצתי.
ועוד דבר שאני בעצם חייבת להגיד לך. זה סוג של תשובה לשאלה ששאלת. שאלת אם זה טוב הדברים הקטנים שאתה עושה עכשיו. אני רוצה להגיד לך שזה לא טוב. זה ה כ י טוב!! זה מצויין!!! תרפה. פשוט תרפה מפוזת הצדיק שאתה כל כך רוצה להיות דומה לה. עזוב... אתה עכשיו במקום שאתה נמצא- זה צדיקות! זה הכי צדיק בעולם שאתה אוחז בקדושה ורוצה את ה' ולא מוותר!
כל תנועה הכי קטנה שלך, כל רצון הכי קטן זה עצום! תעצים את מה שאתה עושה! אמרת קריאת שמע? תגיד באנה איזה צדיק אני שאמרתי קריאת שמע! הכי בא לי עכשיו לזרוק את הסידור מכל המדרגות(סליחה על הדוגמה) ובמקום זה אני אומר שמע ישראל!! איך זכיתי! קמתי היום בבוקר ולא בצהריים!!! מטורף!! יש אנשים שלא יוצאים מהמעגל הזה אף פעם ואני זכיתי!...
רבינו אומר שכל תנועה הכי קטנה שאדם עושה כדי להתרחק מהגשמיות- נחשבת כאילו עשה משהו גדול, עצום(ככה בשמים מחשיבים תנועה קטנה שעושים פה)
(שניה אני מחפשת בגוגל ת'ציטוט...) טוב מצאתי משהו אחר:
כָּל מַה שֶּׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה לִפְעָמִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹ שְׁאָרֵי אֵיזֶה מִצְווֹת. הַכֹּל הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וְהוּא נִצְרָךְ מְאֹד מְאֹד לְבַעַל הַשָּדֶה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּדֶה, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת.
כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה גָּדוֹל אוֹ קָטָן הַכֹּל נִצְרָךְ לוֹ מְאֹד לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת.
וְעַל - כֵּן אַף - עַל - פִּי שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אוֹ עָסַק כְּבָר קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' יָמִים אוֹ שָׁנִים נָפַל אַחַר כָּךְ. אֲפִלּוּ אִם נְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִלּוּ אִם חָזַר וְנִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְחָזַר וְנָפַל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף - עַל - פִּי - כֵן תֵּדַע וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלֹא שׁוּם עֲבוֹדָה קַלָּה נֶאֱבָד לְעוֹלָם.
וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם.וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לֵית רְעָוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִד וְכוּ'.(אין רצון טוב שנאבד) (ליקוטי הלכות- הלכות תפלת ערבית הלכה ד' אות ל"ד)
והנה מה שחיפשתי(רבינו מחזיר אבידות...)
וְהַכְּלָל, אֲהוּבִי אָחִי, חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, וֶאֱחֹז עַצְמְךָ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ"ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לְךָ, שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע, שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל - כָּךְ כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאֹד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים,כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הָעַצְבוּת וְכוּ', כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ. וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאֹד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד מְאֹד
ליקוטי מוהר"ן סימן מ"ח)
זהו בינתיים. הלוואי שה' יחזק אותך