לנסות מכתב?

מצד אחד להבהיר בו את עמדתך הנחרצת על דבריה ומצד שני להבהיר שלא התכוונת שהדבר יגרום לנתק וחבל לך שכך ארע.

היתרון במכתב הוא שהוא מאפשר לך לנסח את הדברים במלואם מבלי שהיא תיכנס לדבריך ותנסה לחלוק עליך וכו' וגם - הוא מאפשר לה לא להכנס מיד לעמדת התגוננות אלא לשקול את הדברים ולהגיב לאחר שיקול דעת.

ואח"כ? לחזור לומר לה שלום, ולראות איך הדברים יתגלגלו.

בהצלחה.

מכתב אי אפשר להחזיר ......אי אפשר להתחרט

ואולי השכנה תעשה מזה מטעמים

שאולי אתקשר אליה שבוע הבא בטלפון (ולא פנים מול פנים) ואאחל לה שנה טובה ועוד כמה איחולים מתאימים,

אבל לא להתייחס לנושא כי אני לא צריכה לבקש את סליחתה,

ואח"כ לחזור להגיד לה שלום ולראות לאן המצב מתפתח?

מה דעתכן?

תודה לכן שילה ודידי. אתן נותנות לי מרחב חשיבה.

אנא, מי עוד תוכל להוציא אותי מהפלונטר כאן??????

אני ממש מתפעלת ממך

כל הכבוד!

אני חושבת שהרעיון של בעלך ממש מוצלח

להתקשר ולהגיד שנה טובה

ככה שהיא תראה שאת מבחינתך לא "ברוגז" איתה

ועכשיו הכדור יעבור לצד שלה, אם היא תפשיר ותשתף פעולה מה טוב

ואם לא, חבל, אבל זו כבר בעיה שלה, אני לא יודעת אם את אמורה "להשתגע" בשביל להתפייס איתה

 בהצלחה

זה רעיון ,

הבעיה איך היא תסתכל על זה,

אפילו אם סתם אתקשר להגיד לה שנה טובה,

היא תגיד אח"כ לשכנות אחרות:

אתן רואות איך  המצפון שלה עובד?

עד שהיא כבר אפילו מתקשרת להגיד "שנה טובה" - היא לא מרגישה עם זה נעים.. (זה הסגנון דיבור שלה)

יש אנשים שלא קולטים שהם הבעייתיים, אלא השני..

ולכן הבעיה עדיין איננה נפתרת.

נשמע באמת טיפוס קשה...

יכול להיות שהפתרון הוא להמשיך לשמור על שקט הדדי וזהו

ואולי אין מה לצפות להשכנת אהבה אחווה שלום ורעות

יכול להיות שיש מצב, כמו בסיפורי צדיקים,

שאם תשקיעי המונמון (לדוג' תכיני לה עוגת דבש..) אולי תצליחי בסוף להמיס אותה

לי אישית זה נשמע גדול מידי

אז אני הייתי שומרת על המצב הקיים כמו שכתוב

"לא מדובשך ולא מעוקצך"

מה עושים? הצילו!!!!!!!

להמשיך להגיד לה שלום - רצוי בחיוך.

וזהו.

כי נראה לי שלך ממש אין מה להתנצל - לא רואה שעשית משהו שאת צריכה לתקן...

יש משהו בדבריך. אני לא רגילה כנראה להתעסק עם אנשים מעין אלו...ב"ה... אולי אני תמימה מידי.

.

השכנה הזו לא מתכוונת להגיד שלום, ואני בינתיים שומרת על עצמי שלא אפגש בה, ואם אנו נפגשות במדרגות, כל אחד מסתכל הלאה או לכיוון שני.

איזה רע!!!!!!

איזה באסה!!!!

אנא, איך אני יוצאת מזה בשלום????

"תשמעי אני לא רוצה לפגוע בידדיות שהיתה בננו (או מה שזה לא יהיה) אמרתי את מה שאמרתי לא כי אני לא רוצה את החברות בננו אלא כי אני חושבת שביתי הוא מבצרי ואני לא חושב שמשהו צריך לדבר עליו או כד' - באמת לא נעים לי המצב שנקלענו אליו אבל אני חושבת שאם נחזור להיות כמו קודם ייטב לשננו"

אני ממליץ לעשות את זה מסיבה פשוטה

כשיש מריבה בין נשים זה יכול להתקע שנים ואחרי השנים האלה הן כבר נכנסו לתאוריות וסרטים כאילו מה קרה ולכן "הכה בפטיש כל עוד הוא חם"

תהיי נחרצת לגבי רצונתך- שאף אחד לא ידבר עליך ותהיי נחרצת לגבי כך שאת לא רוצה כלל מריבה

ואם צריך להגיד סליחה------אז מה - גם אם זה יהיה משפה ולחוץ--אם זה יפתור את הבעיה......

דרך אגב האם את באמת יודעת שהשכנה דיברה עליך או שאת יודעת את זה רק מהצד ג' של הלשון הרע

אולי השכנה שבאה אליך אמרה סתם דברים שאינם אמת? ובמידה וזה נכון- אז את כן חייבת את סליחת השכנה

ותחשבי על זה

ולסיכום- תסגרי את המריבה הזאת כמה שיותר מהר- גם אם מחירה "השפלה"- והמעביר על מידותיו - מעבירים לו כל פשעיו

מהמצפה לישועות

שילה

וזה היה מכתב מאד נוגע ללב ולא מאשים בכלל. מאז החלטתי שזבש"ה למרות שזה מאד לא נעים.

בהצלחה!!!!

הצד שלה. כאילו פנית אליה בתוקף אך ורק על סמך דברי השכנה השניה. לדעתי כן תכתבי לה מכתב שבו את מביעה את רגשותיך ואת צרכיך - יהיו אשר יהיו. אני תמיד אומרת שלפני שמעירים למישהוא משהוא צריך לצום חצי יום, לגמור את כל ספר תהילים, לתת צדקה ואח"כ לחשוב עוד פעם אם כדאי להעיר או לא. תמיד יודעים איפה זה מתחיל ולא יודעים איפה זה נגמר. ולפעמים שב ואל תעשה עדיף.

דבר חשוב שצריך לדעת! גם אם שום דבר לא יעזור, לא לקחת ללב, בשום אופן לא לפתח נקיפות מצפון וכו'

זכרי: גם לאנשים הכי טובים והכי נחמדים קרו להם מקרים שבעל כרחם הם הסתבכו במריבה מטומטמת, בלי יכולת להיחלץ, זה יכול לקרות ברעש לשכנים שהשכן מתעצבן ופשוט אין מה לעשות!!!!!! יש לי הרבה סיפורים באמתחתי!ואם יהיה ביקוש אני יתחיל לשפוך!

ושוב: גם האישם הכי טובים והכי צדיקים לא הצליחו לשמור על שלום עם כולם ושלא באשמתם!!!!

לא להיות נזיר בודהיסטי!!!!!!!!!!!!!!

שהסתבכה עם שכנה אחרת וצעקה עליה בחדר מדרגות.

ותשמעו על מה:

שכנה החתימה אותה על בינה על הגג,

וזו החליטה לא לחתום רק אם היא מתחייבת שלא יהיה רעש ויהיה נקיון בחדר מדרגות (הכל כמובן מקנאה אוכלת על זה שהשכנה בונה).....

השכנה ניסתה לדבר איתה בנועם ואומרת לה : אבל למה את צריכה לצעוק עלי כך שכולם ישמעו??

וזו התחילה לברבר: דווקא עכשיו אני אריב איתך!

ותקלטו טוב: היא יכולה להיות נחמדה רק למי שהיא לא מקנאה,

מי שמצליח יותר ממנה , זה כבר אוכל אותה לגמרי!!!!!!!!!!!

לגבי העצה של פנים אל פנים כנפגש - זה לא לענין, היא יכולה לפתח מזה צעקות ובלגנים.... ואני מידי עדינה בשביל זה.......

יתכן ומכתב יעזור ,אבל אני לא יודעת איך אני לאורך המכתב משדרת חוזק ואיך אראה אצלה נקיה מנקיפות מצפון??

אולי יש כאן מוכשרת שתנסח לי מכתב כמו שצריך שיבטא את צדקותי ויושר דרכי, ומצד שני אראה בעיניה חביבה, היא צריכה לקבל נקיפות מצפון עלי ולהוריד שנאה שבוערת אצלה,

כי אתן יודעות קנאה גורמת לשנאה.........

תודה לכן מתוקות!!!!!

מה הייתי עושה בלעדיכן????

אבל צריך זמן, מה שאין לי הרבה בלשון המעטה... ודרך אגב אפשר לללמד זכות על השכנה - היא כנראה מאוד מכוערת וזה גורם לה תיסכולים.

הכל זה מהשכנה שמספרת על השכנה ומזוית ראיה שלה, למה סיפרו לך על הבניה? את יכולה להועיל במשהו? אם לא- אז הרי זה לשון הרע! אז לשם מה? זה דורש זהירות רבה מאד, לפעמים עולמות נחרבים מדברים כאלו.

מצד שני אם את מרגישה שעשית הכל והיא לא מעוניינת להתפייס איתך אז למה לרדוף? מה את קדוש מעונה?

אני כנראה הייחידה שלא עובדת על המידות פה. 

יש אנשים הזויים. מעט, אבל קיימים.

עדיף לדעתי שלא יתייחסו מאשר להיות איתם בקשר. (אני אישית מעולם לא פגשתי רמה כאת של חטטנות) 

אנשים כאלה לצערי מפרשים כל נסיון לקשר כחולשה

זה מוזר ועצוב ועוד יותר קשה כשזה שכנים אבל זה מה יש.

אני אישית הייתי בוחרת להשאיר את זה ככה (כמובן אחרי בדיקה שבאמת היא דיברה )

זה נכון שזה אחד הדברים הכי מבאסים אבל כנות כנראה לעולם לא תהיה פה והדיבור לא נראה לי שיביא למקום יותר בריא אז עדיף  למתוח קו ברור .

אלף הצלחות ו70000 חיבוקים 

 אפשר אולי לנסות לדבר עם בעלה (במידה והיא נשואה...) כמובן שבעלך יעשה זאת
מנסיון זה עוזר ממש

                               מבינה לליבך נשיקות והרבה חיבוקים!!!

ומאוד הגיוני שהיא נשואה

אמא לששה ילדים......

והקנאה בוערת כמו אש אוכלת!!!!!!!!!!!!1

א) כאשר השכנה אמרה לך שהשכנה ההיא דיברה עליך - אסור לך להאמין!!! (עייני בחפץ חיים). מותר לך לחשוש ולא לשתף אותה אבל לא להאמין באופו מוחלט ובודאי לא ללכת ולכעוס עליה על סמך הרכילות ששמעת.

ב) ואם היא אמרה שקנית ויטרינה באלפי שקלים - אז היא אמרה. מדוע זה אמור כל כך להרגיז? לא נעים שאנשים מדברים עלינו בפרט דברים לא נכונים אבל את יכולה לבחור לקבל זאת כמחמאה - הצלחת לקנות ב300 ש"ח ריהוט שנראה כשווה אלפים.

ג) בקריאה ראשונה - הבעיה שלך מעוררת הזדהות ושותפות כי את במילכוד שלא רצית להיכנס לתוכו. בקריאה שניה - היא זו המסכנה והזקוקה לרחמים. אם הבעיה שלה היתה פיזית, למשל, היא עם כסא גלגלים וצריך לפנות לה את המעלית תמיד והיא לא משתתפת בתורנות של ניקיון חדר המדרגות וכו' - האם על שכנה כזו כועסים או מרחמים? גם לשכנתך יש נכות. הרמב"ם אומר שהמידות הרעות הן חולי הנפש. היא סובלת - וגוררת אתה אנשים נוספים. התיחסי אליה ברחמים! אדם שטוב לו בביתו ובמשפחתו אינו נזקק לחיטוט הזה בקרבי הזולת. 

ד) היחס שלך אליה - גם כשהשתדלת להתנהג יפה הוא יחס מזלזל ומשפיל! מהיכן אני יודעת? קראי באילו תיאורים השתמשת. "סקרנית ברמה בינלאומית, קנאית בטירוף, ברברנית משועממת"

כאשר את חושבת עליה במונחים כאלו - את בהכרח משדרת לה זלזול וריחוק. אם תנסי לחפש גם מעלות שיש בה - ובכל אחד יש ותחשבי על כך ברצינות - גם בלי לאמר לה בפרוש, היחס שלך אליה יהיה טוב יותר - וכמים הפנים לפנים כן לב האדם....

שנה טובה

ובהצלחה

להתרחק מלשון הרע ומהוצאת שם רע כמו מאש!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם רק חלילה תספגו פעם מהצד השני... כבר תבינו על מה ולמה השוו חזל לשון הרע לשפיכות דמים!

ולא משנה אם את חושבת שהשכנה גם ריכלה וכד'- דברים היוצאים מפיך הם רק לאנשים ובמצבים שיוכלו להביא שינוי לתועלת כולם. כל דיבור אחר בעניין הוא פשוט לשון הרע. אין לזה שם עדין יותר...

סליחה, אני יודעת שזה נשמע תוקפני אבל זה נכתב מלב מאד כואב.

ולכן יש מביניכן שחושבות שאני אולי טיפוס שמדבר ולכן אני נכנסת לכאלו מקרים.

אני שוב מבהירה.

הפעם היחידה בחיי שדבר כזה קרהכ לי בין שכנות זה עכשיו!!!!!!!!

וכולם כאן יודעים כמה אני לא יכנאית ודברנית,

ולא מדברת בחיים על אף אחד.

אבל מצער מאד שגם לי אישית השכנה המדוברת סיפרה לי בימים יותר טובים כל מיני חשבונות על שכנות אחרות,

ורכילויות שאני בקרושי רציתי לשמוע.

ואגב,,, בדיוק אתמול שכנה אחרת שאלה אותי - למה אני בקושי יורדת לגינה.

השבתי לה שהרכילויות הם לא לרוחי וזה לא כייף בשבילי.

אני מרגישה בגהינום כשמדברים על מישהו אחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אגב, בעלי הוא תלמיד חכם גדול (ב"ה שזכיתי) וזה דבר ידוע כאן שזו השפה של השכנה עם כל אחת. ואז אחרי ששמעתי את הרכילויות עלי, שאלתי את בעלי מה לעשות. הוא ענה: או שאת סובלת בשקט ולא אומרת לה כלום... או שאם זה נורא כואב לך ואת מרגישה שתתפוצצי עליה - תרימי אליה טלפון בעדינות ותבקשי ממנה שלא תלכלך עליך יותר. וזו זכותי המלאה!!!!!!!!

לכן  רק בקשתי עצה מה לעשות עכשיו, שהשכנה החליטה שבעצם אני הרעה כאן........ ואני לא הטיפוס שאפשר לריב איתי.........

אין שום בעיה של לשון הרע כיון שלא מכירים, למרות שזה שאמרת שבעלך הוא תלמיד חכם גדול זה היה קצת מסגיר.

אבל לדבר על זה עם שכנה, כפי שהיא מספרת שעשתה.. זה צרם לי מאד.

גם המילים החריפות בהן השתמשה בשרשור הזה לא נותנות מקום של סיכוי לשכנתה להיות בסדר. לא שצריך תמיד לתת סיכוי לכולם , יש מקרים שבהם להתנתק משכן רע זה הפתרון, אבל אז צריך ממש להתנתק ממנו ולא לסחוב את המרירות הזו .

ומתוקה- אם את ככ טעונה כלפיה ורואה שאין מנוס אז רדי מהנסיון הזה לגשר. לעיתים המרחק יוצר בעתיד הרחוק יותר איזושהיא שלווה ליצור קשר סביר ברמה בסיסית שאינו מלווה במטען כה גדול...

שתהיה שנה טובה לכולנו!

בעלי נותן רעיון להתקשר אליה, או לגשת בדלת (שאני לא כ"כ אוהבת שזה במדרגות.....) ולהגיד לה שאני רוצה לאחל לה שנה טובה, ולאחל ככה בלב רחב את כל הברכות שבעולם, שלא יחסר לה כלום וכו' וכו'.

בעלי טוען שכתוב שקנאה מגיעה מזה שלשני לא הולך טוב בחיים, ולכן הוא מקנא ומכניס עין הרע. ומעשה כזה - סגולה שלא תקנא יותר. כי אני מפרגנת לה בחזרה את כל העולם וכל האיחולים....

מה דעתכן?

ואם כן - איך אני עושה את זה.

האם להמשיך איתה בשיחה על נושאים אחרים? לשאול מה היא עושה בחג וכו'?

או רק להגיד ולאחל וזהו?[

חמודות, אתן כמים קרים על נפש עייפה,

תהיה לכן זכות עצומה ליום הדין להפחית שנאה וקנאה בעולם!!

עזרו לי ושכרכן גדול משמים!!!!!

כתבתי לך תגובה ביום חמישי ואז המחשב נתקע קצת ואז ב"ה (!) הצלחתי לא להגיע עוד למחשב... התכוננתי ליו"כ, ב"ה..

אז אני לא יודעת אם זה עדיין רלוונטי אבל אכתוב מה שכתבתי...

לצערי בילדותי עשינו בכיתה חרם על אחת החברות (התנהגות מחרידה ) ואז לפני ראש השנה בשנה שאחרי(!), החלטתי שאני מצידי מפסיקה את החרם (תודה ה'...) ונתתי לה כרטיס שנה טובה ומאז ב"ה הכל שב למסלולו. זה לא אותו הדבר כי במקרה שלך את לא אשימה (בניגוד אלי ), אבל השכנה מבחינתה חושבת שאת כן אשימה.

ימים נוראים הם זמן של חזרה בתשובה ויו"כ- אין יו"כ מכפר על עברות של בין אדם לחברו עד שיפייס את חברו, ולכן, אפילו שאת לא אשמה(!!) אני גם הייתי מציעה לאסוף כוחות נפש, לגשת בנחמדות ובפשטות (???...) להגיד שנה טובה ולפתוח דף חלק בלי יותר מידי להתפלסף על מה שהיה...

בהצלחה וגמר טוב!!

שסוף יוזם את בקשת הסליחה והפיוס?

אני כל שנה נאבקת עם השאלה הזו.

גם אני שואלת את השאלה הזו מדי פעם.

הילדות שביקשו ממני אחר כך סליחה על ההפרעות היו בדיוק הילדות הטובות והמלאכיות ביותר בכיתה. איך זה? ככה זה! כי מי שנוהג להעליב ולפגוע באופן קבוע, הוא לא סוג האדם שיבקש סליחה.

לעומת זאת, מי שמעליב באופן חד פעמי, בדרך כלל או שישאיר את זה כארוע נקודתי ומערכת היחסים תישאר כשהיתה, או שהוא באמת יקום ויבקש סליחה אם הבין שפגע.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...