אולי לא מתאים כאן הסיפור הזה, אבל אני חייבת את עזרתכן....
יש לי שכנה באותה קומה, סקרנית ברמה בינלאומית, וגם אוהבת לערבב כמו שאומרים "לבשל טשולנט" מכל סיפור שהיא שומעת או חושבת, קנאית בטירוף, ברברנית משועממת. והכל עובר מהפה שלה לאזני עשרות נשים בגינה ובשכונה...
זה פשוט נורא!! ואני חיה איתה כבר ב"ה 5 שנים בנחת ובשללוה,משתדלת לא לספר יותר מידי שלא תקנא ולא יהיה לה מה להעביר הלאה.....
עד ליום אחד ששכנה אחת פחות חכמה (בלשון המעטה) דיברה איתי על מפתן ביתי, ואומרת לי : וואו, איזה בית יפה יש לך, הריצוף שלך, והויטרינה שלך, את מפרגנת לעצמך דברים יקרים , אה??????
אמרתי לה שהויטרינה הזו לא עלתה יותר מ300 ש"ח, והריצוף שעשיתי היה בגלל בעיה באינסטלציה, וכו', ושאני מקמצנת על כל שקל אבל החכמה היא לעשות יפה מכלום. היא נבהלה והיתה בשוק: תראי מה זה, העיקר שהשכנה הזו מדברת עליך שאת קונה את הויטרינה באלפי שקלים ושמה כסף על שטויות ו ו ו ......
החלטתחיי לשים לזה סוף ולהתקשר לשכנה היא, אמרתי לה בעדינות שאני מאד רוצה להמשיך לחיות איתה הבבשלום, אבל שתפסיק לדבר עלי מטוב ועד רע!! אני גם לא מדברת עליה ושומרת על כבודה, אז בבקשה.....
היא קיבלה פיק ברכיים ולא ידעה מה לעשות עם עצמה, כמובן לא צעקתי ובקשתי אבל בכל תוקף, אמרתי יפה שלום וניתקתי.
למחרת היא כבר לא אמרה לי שלום ואני כן המשכתי להגיד שלום,
עד שיום אחד זה נמאס לי והחלטתי שאני לא עשיתי לה כלום. וגם הפסקתי להגיעד שלום.
כך הסיפור כבר נמשך מעל חודש ופה מגיע ראש השנה,
אני נורא רוצה עצה חכמה מה לעשות איתה. להמשיך להגיד שלום עד שתשבר? לא להגיד ולהחזיק חזקה בדעה שלי? בכלל, מה עושים כאן? איך שוברים את זה ולא נכנעים אליה,
(זכורנה, היא צריכה לבקש את סליחתי, ולא ההיפך..)
הבו לי עצות אני אבודה... בחיים לא היה לי מקרה כזה מצער עם שכנה....
חברות חכמות,, נראה אותכם בפסיכולוגיה ותקשורת!!!
תודה לכן,,, וסליחה על האורך.................................
בהצלחה
