תהיתי האם היה מפריע לכם לצאת עם בן זוג שרמת האנטיליגנציה שלו לא כ"כ גבוהה?(אני לא מתכוונת לתואר וכו'- זה ממש לא מעניין אותי) יש לו חכמת חיים ושכל ישר, אך רמת חשיבה פשוטה מאוד?
השאלה מופנת בעיקר לבנות, אך גם בנים יכולים לענות..![]()
תהיתי האם היה מפריע לכם לצאת עם בן זוג שרמת האנטיליגנציה שלו לא כ"כ גבוהה?(אני לא מתכוונת לתואר וכו'- זה ממש לא מעניין אותי) יש לו חכמת חיים ושכל ישר, אך רמת חשיבה פשוטה מאוד?
השאלה מופנת בעיקר לבנות, אך גם בנים יכולים לענות..![]()
אני מנסה להבין מהשאלה שלך למה את מתכוונת- אם יש לו חוכמת חיים אז אולי את מתכוונת שמבחינה לימודית הוא לא משהו?
בגדול נראה לי שכל עוד יש לו שכל ישר, יכולת להתמודד בצורה חכמה ואמיתית עם כל מיני מצבים, והיגיון מחשבתי זה לא היה מפריע לי.
היה לי חשוב לראות שהוא אדם עם יוזמה ועם יכולת להסתדר בחיים גם אם הוא לא טיפוס שלומד.
ונראה לי שבאופן כללי תבדקי האם העובדה שהוא לא חכם גורמת לך להתייחס אליו בנק' הזו יותר בזלזול, במבט כזה מלמעלה למטה. כי אם כן- יש כאן איזושהי בעיה... אני חושבת שזה לא כ"כ טוב בקשר...
קשר רגשי מעולה אבל היה מאד קשה לי עם זה שאני יותר חכמה ממנו ובאמת נפרדנו.
הייתי מאד צעירה אז (בת 22) וניום אני כל כך מצטערת על כך שעשיתי את הטעות הזאת.
שנינו היום בני 25 רק שהוא נשוי ואני לא.
טעות גדולה
זה דבר שתלוי איך מסתכלים עליו.
יש שיגידו שאם הוא לא עשה 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית זה לא נחשב חכם (ולא משנה מה רמת החשיבה).
לי אישית זה קצת יפריע אם הוא יהיה מאוד פשוט בחשיבה שלו. אולי כי אני מאוד לא כזאת, ואני רוצה מישהו שיבין אותי ואת צורת החשיבה שלי...
יש הבדל ע-צ-ו-ם בין אינטיליגנציה שכלית (מה שאתה קורא מנת משכל) לאינטליגנציה רגשית.
שתיהן אינטיליגנציות, רק שכל אחת באה למדוד משהו שונה.
-שכלית (מנת משכל) באמת בוחנת את ציון הפסיכומטרי, את תעודת הבגרות, ואת מה שאנו מכנים IQ.
זאת ה"חכמה, שרוב האנשים מדברים עליה, ואותה מודדים בציונים.
(וכן,אדם שמקבל 750 בפסיכומטרי הוא בהחלט חכם!)
-רגשית, זו אינטיליגנציה של הרגשות, בו רואים עד כמה האדם אמפתי לסביבה, עד כמה יש לו יכולת לנתב את רגשותיו בהתאם למצבו, עד כמה האדם יכול לשלוט ברגשותיו.
(ולא, אדם שמנת המשכל שלו שואפת ל0 יכול להיות הכי תותח בסיירת מטכ"ל, וזה ממש לא מעיד שהוא "חכם" או בעל אינטיליגנציה רגשית גבוה מידי. למרות שלאינטיליגניציה הרגשית עוד יש איכשהו על מה להתווכח).
גאונות לא מעידה על אוטיזם, היא מעידה על רמת משכל גבוהה מאוד מהרגיל. בד"כ יש לאנשים כאלו בעיות חברתיות, אבל אני חושבת שזה רק כי אנחנו ה"רגילים" מקנאים בהם ורואים בהם סוג של איום.
אני חיה בבית עם אח גאון, והוא הכי הכי לא אוטיסט שיש. להפך, הוא חברתי מאוד (מאוד מאוד).
האם את מסוגלת להעריך מישהו חכם פחות ממך (ובלי ההתפלספות המטופשת של פסיכומטרי/ בגרות וכד')??
פשוט כשאת משוחחת איתו ורואה שהוא לא חכם במיוחד, אפילו שאת מזהה בו הרבה מאוד מעלות אחרות: רגישות, טוב לב, פרגון וכד', האם את מסוגלת להעריך אותו באמת????
(חשבי על חברות שלך- יכולת להתחבר ולאהוב מישהי לא חכמה?? היית רוצה פרטנר כזה לחיים?)
מודה ומתוודה:
אני לא.
ולכן- הכי חשוב היה לי שבעלי יהיה קודם כל- חכם ממני (או לפחות כמוני), ואח"כ ברשימה כל שאר התכונות.
יתחילו כאן עכשיו כל מיני קשקושים צדקניים- אבל רק את יכולה לשפוט נכונה מה היחס שלך.
ואם התשובה היא שלילית- זה פשוט לא בשבילך.
אבל בכל זאת:
אף אחד לא יכול לענות לך על השאלה זאת. כי בשורה התחתונה:
אם את יכולה להעריך אותו אז למה לא. ואם לא - בלי הערכה גם אהבה לא תהיה.
קצת נשמע ממך שאת לא מעריכה אותו כל כך... אבל אולי אני טועה
כי זה יכול לפגוע לכם במערכת הנישואים(אם תתגאי עליו , ולא תתני לא את הכבוד המגיע לו) -
מצד שני אם החלטת כן ללכת על זה אז מעבר לכך שאת חייבת לתת לו את הכבוד המגיע לו (ולתת לו את ההרגשה שהוא הגבר בבית)את צריכה להיות בטוחה שהגבר הזה יוכל ליצב את עצמו בחיים שתהיה לו פרנסה שמתאימה לרוח שלך ..........(לא כל אחת נוח לה לבעלה לא אקדמאי וכד'- אבל שוב תלוי בבת זוג)
מהצד השני אם נהיה אמיתיים האבטלה נוגעת בכולם גם באקדמיים----ולכן חשוב לדעת האם תשלימי אם המקצוע והעבודה שהאיש יבחר
ובסופו של דבר חשוב לראות הפוטנציאל של הבחור ולא רק את היכולת המעשית......האם יש לו רצון להשיג דברים אז הוא משיג אותם או שהוא מתעצל בדרך.......שהרי עקיבא נהיה ר' עקיבא רק בזכות אשתו שראתה את הפוטניצאל שבו למרות שלא ידע אפילו מה זה אלף בית כשהתחתנו.....והכל בא מכח ההתמדה שהיה לו ...הוא רק היה צריך את המניע והוא קיבל אותו אחרי החתונה
אז מי יודע אם תלכי על זה.......ובהנחה שיש בו כח התמדה.....אולי תוכלי לגדל את הסטיפלר הבא
בהצלחה
מהמצפה לישועות שילה
תמיד בן אדם שחסר לו משהו אז הוא מפצה במשהו אחר
יש לי כמה חברים כאלה והם מאד טובים בדברים אחרים
אחד מהם כרגע מחפש וכ"כ עצוב לי לראות איך אף אחת לא רואה את זה שהוא טוב בדברים אחרים
אם למישהו אין בעיניכם מספיק שכל, תחפשו מישהו שלדעתכם הוא יותר חכם.
למה מלכתחילה להכנס לקשר עם מישהו שאינכם מעריכים?
שאתה מגדיר..
אני קצת לא מבינה. אם לא מעניין אותך עניין התואר, אלא דברים אחרים- ויש לו את זה, אז למה שאלת את השאלה??
בס"ד
ביננו זורמת אז ישמצב..
אם הוא ממש דביל..אז יהיה לי קשה...(סתם ככי גם בתור בנאדם יהיה קשה לדביל להסתדר איתי-נראלי..)
כמה את מעריכה אותו?
כמו שכתבו פה, אם בגלל זה תסתכלי עליו מלעלה אז לא מומלץ בכלל וזה מתכון טוב לבעיות בזוגיות.
אם את מקבלת אותו, ומעריכה, זה משהו אחר..
מעניין האם לו זה לא מפריע
חכמת חיים פשוטה וטבעית היא חכמה עמוקה עד מאד..
מישהי עם חכמת הלב אבל IQ נמוך- מי שיתחתן איתה יהיה מאושר!
לא מתחתנים עם חוברת פתרונות לפסיכומטרי..
עם מי הייתם רוצים להתחתן - עם פו או עם ינשוף? אה?
תלוי מה זה אומר
1. האם נחמד לכם לדבר יחד?
2. האם את מעריכה אותו?
אם התשובה לשתי השאלות היא כן, לדעתי כדאי להמשיך....
(כמובן שזה קצת יותר מורכב, אבל זה הכיוון לענ"ד)
עם פער גדול בחכמה.
וחכמה זה לא מילה נרדפת לדוקטורט בחלליות אלקטרוניות.
אינטילגנציה נמוכה.
בלימודים הוא נמוך?
באינטראקציה חברתית הוא בסדר?
הוא חסר טאקט לגמרי? (לא מראה על טיפשות!!!! אבל נראה לי שזה חלק מאינטילגנציה רגשית...)
יש כ"כ רבה סוגים של אינטילגנציות....
אני מכירה כ"כ הרבה טובים מאד (!!!) בלימודים, ובפסיכומטרי הפציצו אבל אינטילגנציה רגשית? ממש ממש נמוכה. לא כ"כ מסתדרים בחיים, במקומות הלימוד ובמקומות העבודה ובקשרים חברתיים עמוקים.
ו...
אני מכירה אנשים שבלימודים לא השיגו ציונים מאד טובים. והפסיכומטרי נמוך ...
והאנשים האלה?
אוהו...
הרבה יותר כיף להיות בחברתם.
הם קוראים נתונים (של מצבים, של החיים) בצורה מטורפת.
יוצרים קשרים בריאים.
יודעים "לקרוא" אנשים....
אינטילגנציה רגשית גבוהה...
בקיצור...
יודעים להסתדר בחיים הרבה יותר טוב מאלה שקיבלו גבוה.
מה שאני באה להגיד זה:
שגם אני לא הייתי מתחתנת עם אדם, שהייתי מרגישה שהוא טיפש. אני גם (כמו כולן נראה לי) מחפשת משהוא חכם, אבל, ופה ה-א-ב-ל- תלוי מזה חכם. חכם בלימודים? חכם בחיים? לומד מקצוע טוב אבל לא מצטיין? הבנא"ד אומר כל הדייט דברים שנשמעים ל-י טיפשיים? אני, על ציונים, לא הייתי פוסלת.מה זה רמת חשיבה נמוכה? בחיים לא נתקלתי בדבר כזה.... אז אם זה רק זה- אני לא יודעת מה לייעץ.
ב"הצלחה ממש...
אם חז"ל העריכו ורוממו את החכמה אי אפשר לזלזל בזה. אם מתגלה פער ברמה הקוגנטיבית והאינטליגנטית לא הייתי ממליצה להמשיך. הפער הזה יכול להתפתח לאבן נגף שתפריע לאורך כל החיים.
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
חיבור לרגשות זה דבר חשוב.
מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.
עת לכל חפץ
ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם -
"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"
עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט
לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.
זה נראה לי ברור
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
השיר עוסק בכאב ותסכול
לק"י
אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.
אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.
אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.
advfbוברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.
אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.
אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.
בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.
השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...
האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?
(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).
בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)