הסתפקתי מאד מאד האם לפרסם את הקטע הנ"ל.

הוא קשה.  אולי קשה מידי.

אולי זה מסוג הזעקות שלהן יפה הכתוב "במסתרים תבכה נפשי".

זה גם בכלל לא המקום שבו אני נמצא.  אני נמצא במקום הרבה יותר שמח ושלם עם עצמי, ויודע ומרגיש שה' איתי לאורך כל הדרך.

אך בשבוע שעבר הרגשתי גם את הכאב הזה.  והוא קשה יותר מכל מה שאפשר לחוש במסע הזה.  כאב חזק שפילח ועבר לו.

רעה חולה פושה לאחרונה, משני צידי הקשת – מהקרובים ביותר ומהרחוקים ביותר.  סוג של העלאת טענות בפני קודשא בריך הוא.  כאילו הוא באותו מפלס של יחסים עמי כמו האחרים חלילה.  הבנה לא נכונה, מוטעה ומטעית, של דברי חז"ל.  ומתוך כך נגרמת – אוי לאזניים שכך שומעות – מעין הסתה כלפי מעלה.

לא לכך היתה כוונתי!!!

"תמים תהיה עם ה' אלהיך".  התהלך עמו בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו.

רציתי רק לבטא כאב מסוג שונה (שנראה לי שייך לבנים ולא לבנות).  שבשונה משאר ההתמודדויות, בהן ייסורים מזככים ומטהרים, בנושא הזה הכיוון הפוך.  ואתה – ממש אתה - נהיה אדם פחות טוב.

וזה הכי כואב.

מקווה שהבהרתי.   

תודה רבה

ששיתפת/פרסמת.

יפה וכ"כ רלוונטי.

ועם כל הכאב והקושי, צודקים..

אם אתה דחית יותר מבחורה אחת, רוב הסיכויים שאכן אתה בררן מדי.

אם לא, תזכור ש"לא עליך המלאכה לגמור.."

לה"ו

הנוסחאות שלך מקסימות! בתור סטודנטית למתמטיקה אני יכולה להציע לך בזאת את משרת ראש החוג למתמטיקה!

התאוריות האלה אפילו לא שוות תגובה (למרות שזה בדיוק מה שעשיתי כרגע)

והרגישות- משהו-משהו!

סליחה על הציניות אבל באמת שכבר נמאס לקרוא את התגובות האלה.

שבת שלום!

סליחה על הנצלו"ש (ניצול השרשור), חז"ל גילו לנו שאדם ניכר בשלושה דברים: בכוסו ובכיסו ובכעסו(=צערו). ולמרות ההסבר המשכנע לבחירת הכינוי איכה, לא לחינם בחרת להמשיך להשתמש בו.

לפעמית המציאות היא כ"כ פשוטה, לא צריך לסבך הכל בחיים.

לגבי הרגישות- אני לוקח את הסיכון. (מי שלא מנסה לא טועה)

וכמובן שאיני מחייב אף אחד לקרוא את תגובותיי פעם אחר פעם.

שבת שלום ומבורך.

לא אכפת לי אם תפגע בי.  אבל התגובה שלך לאיכה איומה ואכזרית.  ולכותרת שלך אין הגדרה במושגים שלי.  הבוז לך.

אתה באמת לא ראוי לתגובה. 

הדבר האחרון שאני רוצה זה להיגרר לכסאח בפורום.  אבל עברת את כל הגבולות.

ואם לשפוט לפי הרגישות שלך, כל חברי הפורום, ואיכה במיוחד, מבינים דבר או שניים יותר ממך בזוגיות.

הפורום הזה הוא במה שלנו.  של כל מי שרוצה להתייעץ או לשתף בשמחה וברגעים קשים. 

תן לי לנחש את הצורה שבה כתבת את ההודעה הנבזית הזאת.

אחרי שחזרת מקניות לשבת,

סיפרת סיפור לפני השינה לילד,

אכלת ארוחת ערב עם אשתך,

התרווחת בסלון וקראת משהו,

ונכנסת לפורום שלנו. 

וראית,

שורות שכתבו מכל הלב

אנשים שלא עשו קניות לשבת,

לא ספרו סיפור לילד לפני השינה,

אכלו ארוחת ערב לבד

וכתבו באחד המקומות היחידים שהם יכולים לשתף בהם עם אנשים שיבינו אותם.

וכמתלהלה היורה זיקים, חיצים ומוות.  כן איש רימה את רעהו, ואמר: הלא משחק אני!

הבוז לך.

בקשה קטנה לי אליך (ומי מחברי הפורום שמסכים בבקשה שיצטרף).

זה המקום שלנו.  אין לנו הרבה מקומות אחרים.  אם תכתוב כך פשוט אנשים טובים ויקרים ירגישו שהפורום אינו מקומם, ויעזבו.  טוב לנו לשמוע גם עצות, וליהנות גם מחכמת חיים של מנוסים מאיתנו.  אבל אנא ממך, תשאיר את המקום הזה בטוח בשבילינו לפרוק, לכתוב ולשתף.

ותתנצל בפני איכה.

אין צורך לקרוא את תגובותיך פעם אחר פעם, אחת מספיקה בהחלט.

להגיד לרווק "ה ה ה, אתה רווק" - זה לא להצביע על מציאות פשוטה, זו פשוט אונאת דברים.

כמתלהלה היורה זיקים ואמר אך משחק אני.

נכון שהיא בחרה את הכינוי הזה, אבל אני בטוח שאם לזה היא אכן התכוונה - היא היתה מאוד שמחה להפסיק להשתמש בו.

לא היה פה שום סיכון, כיון שלא היתה רגישות כלל.

חבל.

זו לא מלחמה.  ח"ו.

אבא שמואל הוא יהודי יקר, גדול מאיתנו בחכמה ובשנים, ווודאי גם במעשים טובים.

גם לי קשה מאד עם מה שכתבתי.  אבל קצת לא היתה ברירה.

יש פה רק בקשה, ונשתדל להרבות באהבה ואחווה!

היות ויותר מאחד הבינו את דברי באופן שגוי.

כל היכרותי את 'איכה' הגולשת היא מקריאת הודעותיה ותגובותיה, אין לי כל הכרות אישית איתה, ואין בדברי כדי לבקר אותה או את דבריה. ובוודאי שלא לפגוע בה או בכל גולש אחר.

תודה לכל מי שהאיר והעיר.

שמעתי על אנשים שמגיעים לדוכן אתרוגים עם זכוכית מגדלת ובוררים היטב. הם רוצים את הכי טוב.

יש כאלה שימים שלמים עוברים על כל הבתים למכירה שברחוב, בודקים ומתלבטים על כל מטר רבוע.

לפעמים, חברים רוצים לקנות מחשב, או עגלה לתינוק, אולי תנור חדש, וכמה חודשים הם בכל אתר אינטרנט וכל חנות לבדוק מחירים ומה הכי משתלם ובכזו בררנות, כאילו....

כאילו שזו חתונה.

מה העניין עם הבררנות?

ודאי שאדם בורר לעצמו את הכי מתאים. הוא מחפש שותפה לחיים. מידות וייחוס וכל מה שמתאים.

אז נכון-צריך לתת צ'אנס, לנסות להכיר ולקלף קליפות ולא לפסול על ימין ועל שמאל.

אבל נראה לי שמותר לברור. ולפעמים צריך לומר לא לאחד או שתיים או 10, כדי שנהיה פנויים (טכנית ונפשית) לאחת/האחד שבררנו כדי להגיע אליה/אליו.

ובע"ה שכל אחד יראה בגאולתו הפרטית בעניין זה ובכלל.

אגב-מותר לשדך בשבת. לכאורה למה זה לא פשוט וצריך להדגיש את זה?

אולי כי אסור לברור, אלא לשם שידוך הבנות.....

תסמנו יעד (בן כ' לחופה), ותאמרו עד הגיל הזה אני בורר, אח"כ תקחו מה שיש כי לא ישאר..

יש שמחפשים להיות דומים, ויש המחפשים להיות משלימים, ואני אומר עדיף להיות נשואים!

גם אם יהיה זוג הכי מתאים בעולם, עדיין יהיה להם הרבה עבודה על המידות..

אמר פעם מישהו , ביחס לכאלו שהולכים למקובלים לבדוק התאמה בשמות, (לא ציטוט מילה במילה) תחליטו שאתם מתאימים ואנחנו נתאים את שמותיכם..

שיר יפה אבל ........................אבא שמואל צודק...............

מסופר שפעם אדם ישב בבית והתחילה שרפה- באו השכנים אמרו לאדם צא אחוצה הבניין בוער אמר האיש אני בוטח ב' הוא יציל אותי

עברה שעה הגיע מכבי האש אומר לאיש צא האחוצה אמר האיש אני בוטח ב-ה' ה' יציל אותי

עברה שעה הבניין כמעט נשרף - מגיע מלאך מהשמים להוציא את האיש אומר האיש למלאך- אותי לא מעניין ה' יציל אותי

בקיצור האיש נשרף מגיע לשמים אומר ל-ה' אני בטחתי בך איך יתכן שנשרפתי

אומר ה' מה אתה רוצה שלחתי לך את השכנים את מכבי אש אפילו מלאך ולא התעוררת עוד לא הבנת

שלחתי לך את אבא שמואל ועוד לא התעוררת עוד לא הבנת ............שהכל ידך ובללבך לעשות........

ואיכה את מוכנה להפסיק להכות בכל המלאכים שנשלחו כדי להעיר אתכן/ם (את איכה עם א לא עם ה)

אני לא תופסת איך אנשים יכולים לצאת במסקנות?

גם על אנשים שאני מכירה מקרוב אני לא מעיזה למתוח ביקורת בצורה כזו , ק"ו שלא על מישהי שאין לי שום היכרות איתה!

מאיפה לך לדעת אם ואילו מלאכים נשלחו אליה? מאיפה לך לדעת מה הניסיונות שבהם היא עומדת? 

וזו לא פעם ראשונה שמתעצבנים כאן על התגובות הללו. הלו, תתייחס ברצינות!!

אתה מוכן להפסיק להכות בכל המלאכים שנשלחו כדי להעיר אותך? (שם,שם)

ולא אל תגידו שאתם מנסים לעזור....

כי אתם לא!!!!

סליחה שאני מתפרצת ככה אבל זה פוגע... תתנו לנו לשפוך את הלב על מה שמעיק לנו ובלי הערות...

ושוב סליחה לא התכוונתי לפגוע פשוט להעיר...

אז שילה ואבא שמואל תנסו לא להעיר הערות פוגעניות...

שיר פשוט נוגע

ועמוק

וכואב-כואב כואב

וכתוב ממש ממש טוב!!!!!!!!!!!
ומיביא ממש טוב את דוד המלך, וחזל, ואת עובד-השם-של-ימינו

קווי (הפרי) זה מלשון "לישועתך קיויתי השם"

היטבת לבטא..

ולנו נשאר רק לשוב ולקוות..

שאננה טובה!

בתקווה לשנה טובה,

שנה של שמחות וחתונות,

בקרוב!! בע"ה..

בעזהי"ת

המון זמן לא כתבתי פה, אבל חשוב היה לי ממש להגיד שריגשת ונגעת בעומק הלב..

שנה טובה, שמחה ומאושרת עם המון המון בשורות טובות!

ישועות כלליות ופרטיות..

א-מ-ן!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.