"במוצאי מנוחה קידמנוך תחלה. הט אזנך ממרום יושב תהלה. לשמוע אל הרינה ואל התפילה" - המילים הנפלאות הללו שבותומהדהדות בבתי כנסיות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, כי אז מתחילות עדות אשכנז לומרסליחות, (ובני עדות המזרח כבר אומרים סליחות מר"ח אלול). צריכים אנו ליתן דיןוחשבון לעצמינו – על מה בעצם אנו מבקשים סליחה? האם אנו מרגישים שפגענו בכבוד הבוראועל כך אנו מבקשים סליחה?
מורי ורבי ה"ברכת שלום" זצ"ל היה אומר שבקשת הסליחותבנידון דנן, דומה לאדם שהולך ברחוב ומבקש מכל אדם סליחה, בודאי שהבריות יחשבו שאינושפוי בדעתו, כי לא פגע באף אחד, ועל מה ולמה מבקש סליחה? בקשת סליחה יש לה מקוםכאשר אדם מרגיש שפגע במישהו, ורואה את כאבו, וכואב לו על כך שהכאיב וציער את הזולת, על כן חייב לפייסו. אבל בין אדם למקום יש לשאול ב' שאלות: א) האם אנחנו מרגישיםבצערו ובכאבו של הבורא על כך שאין אנו מתנהגים כראוי, ואנו באים לפייסו על כך? כיאם אין אנו מרגישים את כאבו, א"כ מה מקום לבקשת סליחה?
לקריאת המשך המאמר הסליחות על פי חסידות אשלג
