בתור בן-אדם שנורא קשה לו עם תפילות ארוכות ועוד שזה בבוקר וגם כאמור בגלל כל הדהרים השליליים שעוברים עלי אז הייתי רוצה לדעת מה לעשות בנוגע לתפילה בחג הבא עלינו לטובה...ללכת להתפלל רק בערב ולבקש מהרב שמכיר אותי שיבוא לתקוע לי בשופר בבית? כי כאמור אני נורא מתקשה עם החגים זה ממש הסיוט בשבילי עם כל הקטע של התפילות והצפיפות וכל זה שאני גם אצטרך ללכת לבד כך שזה יותר קשה.
תבינו זה נורא מצער אותי שזה קשה לי ושהנפש שלי לא בנוייה לזה
כי אני יודע שזה נורא נורא חשוב! אבל כאמור נורא קשה לי בנפש ויוצא שבעל כרחי אני נאלץ לקיים רק דברים מסויימים שקשורים למצוות(זה גם טוב?).
אז יוצא שמבחינת הרצון אני נורא רוצה לקיים את זה בשלמות אבל מאידך יש לי קושי עצום ביותר שאני מתקשה להתגבר עליו למרות שאני כבר בן 23 וחצי! שאני רואה שלרוב העולם זה קל זה גם מכניס אותי לעצבות ולדכדוך שאז אני אומר לעצמי במחשבה "הנה אתה רואה אתה לא שווה בגלל שאתה לא מקיים את הדברים הכי חשובים למרות שאתה כן רוצה".
אז שורה תחתונה אין לי מושג מה לעשות בנוגע לראש-השנה יש לכם עצות? אני חשבתי כאמור ללכת לפחות להתפלל בערב הראשון ובערב השני ולבקש מהרב שיבוא לתקוע עבורי בשופר בבית,וגם כמובן שאני לא העשה מלאכות עד מוצאי שבת וגם אשתדל ללמוד תורה בבית ולקרוא תהילים...מה שהנפש שלי יכולה אני יעשה למרות שאני יודע שזה נשמע דבילי בו בזמן שלרובם המוחלט של האנשים זה לא קשה בכלל(אני טועה בנקודה הזאת?).
כך שזה גורם לי לחשוב על עצמי שאני לא שווה, זה טעות?
