והנה זה שוב מתחיל:
action
-"אמא"
-אחח כל כך נעים"
-"איה נשרפתי"
-"תברך על זה"
בום טראאחח!!
-לאאאאאאאאא זה עלה לי יקר למה שברת את זה????
-"איזה יפה"
-"שמרי עליו"
-"מה עם הלחם"
-"בחיאת עזבי נו אין לי כח"
-"חאלאס<---- (מוקדש לאיתן) עזוב ת'אתרוג!!!!"
-"טררררר.. מי עונה?"
-"אבא בדרך"
-"היינו פה"
***
חבר'ה כמו מה זה נראלכם?
לי זה נראה כמו משהו שקורה בבית בין חג לחג 
הרצתי על הילון מהר.. למה לא אמרתם לי?
דניאלה, תורידי הילוך פפווו תנשמי, תרגעי, רוצה מים? משו?
טוב נבין אתכם כנראה גם לכם נשרפו החצילים... הייתם עסוקים מידי!
כל חג התסריט הזה מחדש.
כל סוכות התסריט חוזר על עצמו.
אז הנה הוא שוב חוזר- בהילוך איטי!
אקשןןן!!!
האחות הגדולה: "אמאאאא.."
אמא: "מה?"
האחות הגדולה: "אחחח נשרפתי זה חםםם".
אמא: "העיקר שהחצילים לא נשרפו" 
האח הגדול: "ממ.. אנ'לא יכול להפסיק להסניף! האתרוג כזה נעייםם"
האחות הגדולה: "יא'חתיכת סטלן תברך "הנותןל ריח טוב בפירות".
אמא: לללללללללאאאאאאאאאאאאאא זה עלה לי יקר למה שברת את זה.????
האח הקטן: |חנוק מדמעות|
אמא: "מאמי שמרי עליו כמה דק' עד שאסיים פה"
אבא: "איזה סוכה יפה.. מי קישט?"
אחות הגדולה: "ברור שאני... מי אם לא אני.. והקטנצ'יק"
אמא: "יא'רבנן מה עם הלחם מישו דאג לקנות? יאללה בן אתה הולך ע-כ-ש-י-ו"
האח הגדול: "אינעל העולם דוקא עכשיו? אני באמצע הסנפת אתרוג.. נו טוב"
האחות הגדולה: "ראבק עזוב ת'אתרוג טוב שלא עשית ממנו ריבה עוד רגע..
נו חאלס!! מה לא מובן לך למכולת.. לך."
טרררר...
אבא: "אני עונה".
האח הגדול: "לא לענות אבא בריצת מרתון לטלפון".
האם הוא יספיק?
האם הוא ירים את השפורפרת בזמן? האם הוא יפול בדרך? או שהטלפון יפסיק לצלצל?
נשאיר את זה פתוח.
סוף התסריט!
סוף סוף אפשר לשבת! תענוג..
חשבתם פעם איך זה ללכת במדבר עם ענן כבוד מתחת לרגליים? אותי זה ממש מסקרן לדעת מה ההרגשה.
בסוכות אנחנו לומדים ש- לא משנה איפה תהיה ד' שומר עליך בכל מקום ת-מ-י-ד!
הזמן הזה של הישיבה בסוכות בא להזכיר לנו ת'עיניין הזה של האמונה.
"כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני"
דוקא משם.. דוקא מין האמונה הזאת שד' שומר עלינו אנחנו נתרוממם מעלה מעלה
ד' ירומם אותנו ויטיס אותנו קדימה.
משם נקבל אור! אמונה תמימה!!
אגב האושפיזין בדרך.. תכינו מקום כי אולי גםם שולי רנד מצטרף 
אז גם אצלכם אותו התסריט?
חג שמח לכולםם! שניזכה לביאת המשיח במהרה!!
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
