מחקר מעניין שנעשה באוניברסיטה בארה"ב. שווה צפיה.
כ"כ קצר לא ניתן ללמוד על אמינות המחקר... אבל זה חמוד בכל מקרה!
סרטון נחמד זה המראה שיש לתינוק (כמעט פעוט ליתר דיוק) יכולת להבחין בין רגשות שליליים לחיוביים הוא נחמד אבל אני מרגישה שמשפט הפתיחה שלך דורא דחף אותי סופסוף לכתוב משהו שאני מרגישה זמן מה בפורום הזה, עד כדי שאני נמנעת מלענות. לפעמים, מחוסר סבלנות.
לא, תינוק אינו יודע להבחין בין טוב לרע. נ.ק.ו.ד.ה.
יותר מדי שאלות של אמהות כאן מראות איזה שהוא אמונה של אמהות שהילד שלהן צריך לדעת איך להתנהג ולא מבינות שהוא צריך ללמוד איך להתנהג.
מה שזה אומר הוא שאני כאמא, איני המפקד המשגיח על ילדי ואומר לו כיצד לפעול, אלא אני המחנכת שלו ואני מדריכה אותו כיצד נכון לפעול.
אני כמעט בוכה עכשיו כשאני כותבת שורות אלו, כי אני נתקלת בהמון מקרים של עצבים וכעס וקשר לקוי שהיה נמנע אוילו רק היו מבינים את התינוק. באמת, הרי אם מסתכלים על המצב ממבט של התינוק אפשר להבין בכמה מתח הוא נתון. הנה משל:
אדם נחת בסין, בתחנה המרכזית, יש לו מדריך צמוד אמנם, אבל הוא מצווה עליו משהו בסינית. כשהתייר הבין שהמדריך שלו אמר לו להוציא דרכון זה מה שהוא עשה , ואז הוא קבל נזיפה! אופס, הדרכון חוזר לתיק. שוב הוראה להוציא דרכון, רגע... חושב התייר, קודם ננזפתי אז מה הוא רוצה? התייר מנסה שוב, רק פעם אחרונה ודי- להוציא דרכון- וננזף!!! טוב, טוב, בפעם הבאה אנסה משהו אחר, חשב בליבו התייר. הנה שוב הגיעה ההוראה והתייר מוציא כסף... או אז הוא חוטף "שטיפה" כנאראה המדריך מנסה להסביר לו שזה מסוכן להוציא כסף במקום הומה אדם? טוב, שוב הוראה נאמרת, הפעם המדריך כבר ממש כעוס .... אהההמ אולי אנסה שוב כסף רק אחרת? לא, הוא לא מעיז, התייר. אולי משהו לאכול? נראה מוזר, הרי הוא בכלל לא רעב...אבל... הוא כל כך תלוי במדריך שלו ככ אבוד בלעדיו, הוא חייב לנסות מה שאפשר , העיקר לא לאבד את המדריך הזה!
התינוק היקר שלנו מגיח לעולם, עולם עם תרבות , עם שפה, עם אסור ומותר והוא אינו יודע דבר מכל הנ"ל!
אנו מנסים ללמד אותו תרבות שלמה. האם אתן מתארות לעצמכן כמה זמן לוקח ללמוד תרבות? האם אינכן מכירות אנשים שהגיעו מחו"ל שטרם מסתדרים עם התרבות בישראל? אמנם לכל משפחה יש " תרבות" משלה- גבולות אותה המשפחה מעוניינת להקנות, דברים שלא אכפת למשפחה להתיר, זמנים בשגרת היומיום המשתנים בין משפחש למשפחה , אך כל זה לא משנה. העניין הוא שהתינוק שלנו צריך ללמוד מה מצופה ממנו. זה דורש מנות גדושות של סבלנות מבלי לוותר על מה שנכון בעיננו. כלומר- גם אם נאסור דברים נבין, שהוא פשוט מתנסה . האם כל פעם שיעשה משהו יקבל אותה תגובה? האם למרות שהדבר יובהר לו שזה נאסר - יבינו שהוא בסה"כ לומד?
בנוסף לתרבות- הילד צריך ללמוד עוד הרבה דברים- שפה, מוטוריקה, אקסיומות בטבע...
האם חשבתם על זה שזה ממש לא מובן מאליו שאם זורקים אוכל מהכסא אז זה מלכלך את הרצפה? (אקסיומה טבעית) האם ידעתם שזה בכלל לא מובן שיש משהו רע בכך שרצפה מתלכלכת? (תרבות) האם ידעת שכשאמא אומרת אוף... די כבר... זה יכול להשמע מצחיק אפילו? (שפה) האם חשתם פעם את המגע הנעים של מעדן שנמרח על כפות הידיים לעומת החספוס המעניין של הדיסה? מגניב.
אז לא אומרת שלא מציבים גבול. וודאי שמציבים אותו, אסור שלא להציב אותו! אבל גבול צריך להגיע ממקום של הבנת התינוק, של הבנה שהוא ממש לא מנסה להכעיס. וגם אם פעוט כבר הגיע לשלב בו הוא מוכן לעשות מעשים שאסור , בכל מחיר, גם במחיר של תגובה שלילית של האמא, זה משום שהוא נכסף לקשר עם אימו אהובתו בכל מחיר, והוא מוכן לשלם מחיר כבד מאד על זה...
ילדים לומדים, כל תקופת הילדות שלהם, הם מאתגרים יותר בתקופות שונות, ועד החתונה שלהם, זה בעז"ה עובר...
ובשבילנו- זו עבודת המידות ענקית שהקב"ה הציב בפנינו.
נכון, יש ילדים מאתגרים יותר ויש כאלה שנראים כאילו נולדו מחונכים מאליהם... אבל כל תינוק זכאי להדרכה מכוונת.
מקווה שלא הכעסתי או פגעתי באף אחד. הכל מאהבה ומכאב גדול.
בנזכה לגדל בנים ובנות חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוקים, זרע קודש ב-ה' דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא!
הרבה אמהות סלחניות לעצמן הרבה יותר ממה שהן סולחות לילדיהן.
כמה פעמים אנחנו מקבלים החלטה ונפלים? כמה פעמים קבלנו על עצמנו להמנע מהנהגה רעה ולא הצלחנו? אז מה? נהיה ממורמרות על עצמנו בלי סוף?
אדם מבוגר עושה חשבון נפש, מבין שטעה ומנסה שוב. 7 פעמים ייפול צדיק... אבל מי שאינו צדיק (ואני לפחות לא כזו) אז כמה פעמים הוא נופל????
למה לתינוקות שלנו אנחנו לא נותנים את הצ'אנס הזה?
זהו. אני בוכה סופית. כל טוב לכם
אני חושבת שהתינוק כן יודע להבדיל בין "טוב" ו"רע", אבל איננו מכיר את הנורמות החברתיות אליהן הוא נולד, ואותן חובתינו להורות לו.
בנוסף, אני חושבת שתינוק שבודק גבולות, דווקא ההתנהגות הזו מעידה עליו שהוא מבין היטב מה "טוב" ומה "רע" (ובשלב הזה גם מכיר כבר פחות או יותר את הנורמות החברתיות של השבט שלו), ודווקא משום שהוא מבין, הוא יודע היכן ומה לחקור 
אך אינם מבינים אותם.
חוץ מזה שהרבה שאלות היו כאן על תינוקות שלא בדיוק בודקים גבולות אלא סתם מתנסים בכל מיני דברים בחייהם.
בודקי גבולות הם בד"כ כבר פעוטות או ילדים. לא תינוקות
(אוף, אין מה לעשות בלילה חוץ מלחשוב?...)
"לכוון ילד", אמרה לי כאן מישהי.
אבל המושג לכוון יכול להיות קצת בעייתי אם לא מבינים אותו נכון. אלא אם כן אני כמו מכוון תנועה ומותר לי להטיל סנקציות על מי שאינו נשמע להוראות...
יש שלקחו את ה"מכוון" כדוגמת איזה מורה דרך הנותן לילדיו להתנסות ואולי ליפול, ואני ראיתי עם הזמן שזה יכול להיות מאד מסוכן.
אם ניקח תינוק לדוגמא, שם זה פשוט, אני חייבת כהורה לתת לו להתנסות וליפול- בנסיון שלו ללכת, בנסיון שלו לרכב על הבימבה, בהתנסות שלו בלאכול לבד מכפית, ואפילו אם משליך אוכל- אלמד אותו להרים ואהיה הדוגמא האישית שלו כיצד אוכלים, והיכן אוכלים...
אבל בשום אופן לא אתן לו לנסות לטפס לבד על סולם 3 מטר! לא לנגוע בחשמל! ולא בתנור הלוהט...
גם לגדולים יותר- אני יכולה להיות שם עבורם למשל, בענייני לימודים, פנויה לעזור להם בשיעורי הבית, להציע כיבוד קל כשיושבת עם הגדולים בערב ללמוד או לחזור לקראת מבחן כדי לעורר להם החשק להשקיע, ואם לא ימשכו הלבבות אחרי- יפלו עד גבול מסוים. אבל בשום אופן לא אתן להם להתנסות בחוצפה למורים ! בשום אופן לא להתנסות בשוטטות בשעות משונות ובעייתיות או עם טיפוסים בעייתיים- זו התנסות מסוכנת מדי . וגם אם אסביר להם מדוע ולא יבינו זה פשוט לא מעניין אותי! יש כללי התנהגות בבית , הם לטובת כולם, וזהו.
מקוה שהובנתי נכון. אנחנו מבינים את הילד, אך לא משחררים את הילד לעשות ככל העולה על רוחו או לפי הבנתו, אלא כן מציבים בפניו את גבולות ההתנהגות עבורו.
זה כ"כ יפ לראות ש 'אלוקים ברא את האדם ישר' כבר מגיל קרוב ל0, יודע האדם הקטנטן (בלשוננו תינוק) להבחין בין טוב לרע!
זה כ"כ יפה! וכמו שאמרה יוקטנה זה לא קשור לנורמות חברתיות, אלא לטוב ורע במובנם האבסולוטי!!!
אם אח"כ זה 'מתקלקל' והרבה פעמים לצערנו זה מתקלקל, זה כבר 'באשמת' הסביבה כי במקור נפש האדם נמשכת לטוב.
כ"כ מרגש לראות את הקטנטנים הללו מזהים את 'ברנש הטוב' שבכל קטע! חמוד ומרגש!! עלינו נותר רק להמשיך את החינוך שלנו לכיוון החיובי, לאהבת הזולת, לחסד לעזרה ולאחוה.
לגבי נורמות חברתיות זה כבר סיפור אחר, אבל זה בהחלט לדעתי לא קשור ל'טוב ורע' מקס' ל'מותר ואסור'
שהכותרת רק עוררה ועודדה אותי לכתוב תגובה שיושבת בליבי זמן רב לאור שרשורים אחרים כאן...
הנה- שוב משפט הפתח\יחה של מה שכתבתי: (העתק- הדבק)
סרטון נחמד זה המראה שיש לתינוק (כמעט פעוט ליתר דיוק) יכולת להבחין בין רגשות שליליים לחיוביים הוא נחמד אבל אני מרגישה שמשפט הפתיחה שלך דוקא דחף אותי סופסוף לכתוב משהו שאני מרגישה זמן מה בפורום הזה, עד כדי שאני נמנעת מלענות. לפעמים, מחוסר סבלנות...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.