לפי מה שלמדתי וגם לפי ההרגשה האישית שלי להניק לפי דרישה,לא על כל בכי,כן על רעב..

בדר"כ בגיל כזה קטן זה יכול לצאת כל שעה וחצי בערך..

אם אני אישית יכולה לנשנש כל שעתיים הערך אז למה תינוקת כזאת קטנה צריכה כל 3 שעות

שוב תלוי במשקל ההמלצה של יועצות הנקה להניק מ 2 הצדדים לפי דרישה אם זה בלילה והיא מעל 3.5 קילו לא צריך להעיר אם זה ביום להעיר אחרי 3 שעות כדי לגרום לה להבדיל בין יום ללילה..ביום להניק באור ולדבר איתה..בלילה להניק בחושך בלי לדבר.

וטיפ נוסף-אני איך שהתינוק קם אני מניקה,מרימה לגרפס מציעה צד שני אם הוא נרדם אני מחליפה טיטול ומנסה להציע צד שני ושוב גרפס.. נשאר קצת ער כמה דק' {ובכי הבא אני יודעת שהוא רוצה לישון}  ואני משכיבה אותו לישון..

בהצלחה,ומזל טוב!!

כל כמה זמן את שמה משהו בפה? אוכל, נשנוש, מים, קפה, מסטיק, סיגריה (לא עלינו, אבל יש לא מעט מבוגרים מעשנים שצריכים לשים סיגריה בפה בכל שעה)...

ואנחנו מדברים לא על אדם בוגר, כי אם על תינוקת בת יומה ממש! שחילוף החומרים שלה מהיר מאוד!

ועוד לא הזכרנו שהנקה איננה רק אוכל. הנקה היא הזדמנות לקבל חיבוק מאמא... אמא! הדבר הכי חשוב בעולם (של התינוקת שלך, לפחות).

חשוב להזכיר שעבור תינוקות, האוכל הינו גם שתיה. סכנה גדולה להגיע, חלילה, למצב של התייבשות.

בנוסף, בשבועות הראשונים כל נושא ייצור החלב נמצא עדיין בחיתוליו (תרתי משמע) אצל האם. ככל שהתינוקת תיצמד לשד יותר, כן תוכל האם לייצר יותר חלב, שכן הגוף מפריש את הורמון ייצור החלב (פרולקטין) בתגובה למגע פיה של התינוקת בשד.

אז כל זה "בעד" הנקה לפי הצורך של התינוקת. נגד? יש בכל?!?!?!

מקווה ומאחלת שהתקופה הראשונה האינטנסיבית תעבור במהירות ובקלות  מזכירה לך כמה חשוב לך למצוא את מקורות ההזנה שלך: עזרה ככל האפשר מבן הזוג, משפחה, וחברים בלי בושה! אנשים רוצים ושמחים ואוהבים לעזור, במיוחד לאמהות צעירות!

כבר ציינתי אותו - להשיג לעצמך עזרה ופינוקים מכל כיוון אפשרי. אם מציעים לך - תסכימי. אם לא מציעים לך - תבקשי! מקסימום יגידו "לא" אבל אני מאמינה שכולם יתרגשו מכך שאת נותנת להם הזדמנות לקחת חלק בזמן החשוב הזה, בו את הופכת לאם לראשונה!

טיפ שני - להזניח. לא צריך להפגיז בבישולים. (האורז אכיל גם בלי לטגן שום-בצל קודם לכן. לעוף יש כמעט את אותו הטעם עם הרוטב ובלעדיו).

לא צריך להפגיז בנקיון. אפשר להשתמש בסדינים ובמגבות עוד שבוע - תאמיני לי! (בדקתי גם חודש ומעלה - אף אחד לא מת ואפילו לא חלה)

מה שכיף לילדה - כיף גם לך! להסתלבט במיטה ביחד, לנוח כל היום, לטייל קצת (בקניון הממוזג, אם לא בגינה השכונתית), לסוע לבקר את סבתא. זה הזמן שלך וההזדמנות שלך להנות מהחיים שלכן ביחד! קחי את המתנה הזו! בשביל שתיכן

אני באתי מהגישה של "להניק לפי דרישה" ועם הראשון באמת הנקתי כל רבע שעה בערך, והייתי די בהלם כשהרב שלנו העביר לנו שיחה על חינוך והמליץ לחנך את התינוק מגיל אפס לינוק כל שלוש שעות, כדי שלאמא יהיו חיים נורמליים והיא לא תהיה כל הזמן משועבדת לו.

עם הזמן חשבתי על זה והבנתי שזה מאוד הגיוני. ויותר מזה - יש תינוקות שמפתחים בעיות אכילה ולא עולים במשקל, מכיוון שהם כל הזמן "מנשנשים" ולא מקבלים את החלב האחורי - החלב השמן, המזין והמשביע יותר שמגיע רק אחרי כמה דקות של הנקה. עם הילדים הבאים, דאגתי להרגיל אותם לאכול בשעות קבועות, וזה עבד מצויין והיה טוב לי, לתינוק ולכל בני הבית. בדרך כלל זה היה פעם בשעתיים בהתחלה, אחר כך כל שלוש שעות. אבל יש תינוקות שאוכלים גם כל ארבע שעות.

יש לי כמה הסתייגויות לשיטה הזאת, אשתדל להיכנס ולכתוב אותן בהמשך.

העיקר לדעתי הוא להרגיש את עצמך ואת התינוק, ולנסות לדמיין מה יהיה הכי טוב לשניכם. האינטואיציה האימהית לא מכזיבה.

"והייתי די בהלם כשהרב שלנו העביר לנו שיחה על חינוך והמליץ לחנך את התינוק מגיל אפס לינוק כל שלוש שעות,.."

בלי לפגוע

בכל מקרה יש מי שזה התפקיד שלו (יועצת הנקה)

רב הוא לא יועצת הנקה - למרות שהדברים שהוא אמר מאוד חכמים ועם גישה מדהימה

גם אם היועצת היתה אומרת אחרת והרב היה אומר כך לעניות דעתי (והיא באמת עניה) הייתי חשוב לעשות כדברי היועצת

נכון שרב הוא לא יועצת הנקה, אבל הוא אדם בעל המון חכמה וידע, והמון המון ניסיון והבנה בענייני שלום בית וגידול ילדים מתוקף תפקידו - וגם מתוקף היותו אבא לכמה וכמה. אני סומכת עליו בעיניים עצומות שלא יגיד דבר כזה בלי לברר אותו קודם עם אנשי מקצוע, ואם מישהי נתקלת בסתירה בין דברי היועצת לדברי הרב - כדאי שתדבר עם הרב ותברר איתו את העניין. 

כמובן שאמירות מהסוג הזה הן לא בגדר קביעה או פסיקה אלא המלצה, והיישום נתון לשיקול דעתה של כל אמא ואמא.

עכשיו, תגובה ליוקטנה:

אני יודעת שרוב התגובות שלי נוטות הרבה יותר לגישה ה"טבעית", אבל במקרה הזה אני חושבת אחרת...

אל הרב הספציפי הזה אני כן פונה גם עם חור בשן או בעיות אחרות. לא תמיד, אבל אם הוא עצמו מדבר על זה - אז ודאי שיש לו כנראה משהו חכם להגיד בנושא.

בנוגע לחלב הקדמי והאחורי - ממש חידשת לי, בחיים לא שמעתי שזה לא נכון.

אני מכירה באופן אישי תינוקת שלא עלתה במשקל ונשארה 3 ק"ג בגיל חודשיים עד שאמא שלה התחילה להניק אותה לפי השעון (עד אז היא ינקה ללא הפסקה. ולא מצצה אלא ינקה, אלא שהיא לא הצליחה לשבוע).

אני גם מכירה באופן אישי אישה שהפסיקה להניק אחרי כמה חודשים, מפני שבטיפת חלב "אמרו לה" שצריך להניק לפי דרישה והיא לא עמדה בזה.

אני חושבת שבתחום ההנקה, יש תמימות דעים בין רוב היועצות - לא בהכל, אבל בחלק גדול מהדברים, כך שזה לא מרשים אותי שכל היועצות אומרות אותו דבר.

אני מאמינה שבעתיד הקרוב יגיעו לאיזון שבין ההאכלה לפי דרישה הרווחת היום לבין המשטר הקפדני שהיה פעם - ויידעו להדריך אמהות להניק בזמנים קצובים אך גמישים.

ועכשיו להסתייגויות שלי מהשיטה - בתגובה נפרדת...

ראיתי את זה במו עיניי בזמן שאיבה איך בהתחלה יוצא חלב דליל, כמעט שקוף ולאחר כמה דקות טובות מתחיל לצאת חלב עשיר וסמיך יותר.

שאבתי (המון)

בהתחלה - חלב דליל אחרי 2-3 דק' חלב יותר סמיך בסוף השאיבה ממש סמיך

וכיום מצאו שההשערות אודות החלב הקדמי והאחורית אינן נכונות ואינן מגובות בממצאים מדעיים.

בנוסף, היתה כבר תינוקת אחת ז"ל שהתייבשה למוות לפני כמה שנים בארה"ב, לאחר שאמא הלכה בעקבות העצות של הלוחשת לתינוקות. סיפור ידוע ומוכר (בקרב אנשי המקצועף לכל הפחות).

מצטרפת לקשלש בנוגע להסתייגות מהמלצות הרב. כמו שלא היית פונה אליו בנוגע לחור בשן, או בעיה ברצועה ההידראולית של הצו'נג של הרכב, או בנוגע לתפריט לדיאטה עבור עצמך, כך הייתי משאירה את תזונת התינוקות בידי מי שעסוקות כל ימיהן בנושא - יועצות ההנקה.

ברוב התחומים, אם תשאלי שני מומחים תקבלי שלוש תשובות שונות. אבל אם תמצאי לי אחת כזו שתומכת בגישת ההאכלה לפי שעון, אחזור בי מהנחרצות שלי. דווקא בעניין הזה כזו אחדות דעים בין כל המומחות לנושא - הדבר אומר את הכל! הגישה לא נכונה, ולעיתים אפילו מסוכנת לבריאות!

עד לרגע זה כשקראתי כל תגובה שלך הסכמתי במאת האחוזים  מרגישה מצטערת על חוסר ההסכמה הנקודתי.

- בימים הראשונים שלאחר הלידה, התינוק עשוי לרצות לאכול בזמנים ממש לא מסודרים, וזה בסדר.

- כשעובדים בשיטה של ארוחות בזמנים קצובים, צריך להיות מאוד רגישים לתינוק, בעיקר בהתחלה ובעיקר אם זה תינוק ראשון. לא להגיע למצב שהוא יהיה רעב חלילה ויצטרך לחכות לאוכל שלו.

- כשמרגילים את התינוק למרווחים שבין הארוחות - אפשר לעשות את זה בהדרגה, בכל פעם לפתוח מרווח גדול יותר. ותמיד למצוא דרכים למשוך אותו שלא יבכה. אצלנו, למשל, ביום הראשון שלאחר הלידה לא הצלחתי בכלל לנוח - התינוק לא ישן בכלל וכל הזמן רצה לינוק. בשלב מסויים, הרגשתי שכבר אין לי קולוסטרום לתת לו! אז בעלי לקח אותו במנשא בד, צמוד ומעורסל כמו ברחם, ואני הלכתי לישון. התינוק נרדם במנשא ואני בינתיים צברתי כוחות וחלב! אחרי כן המעגל נסגר - התינוק היה סוף סוף מספיק רעב כדי לינוק ארוחה שלמה, ואחריה הוא נרדם ושוב לא היה רעב במשך שעתיים.

אז לשים במנשא או למצוא דרך אחרת להרגיע אותו - ככה פותחים את המרווחים.

- אם נראה שהתינוק לא מצליח להתרגל (לא קרה לי) במשך יום-יומיים - אז הוא כנראה עוד לא בשל לזה. למען האמת נראה לי שלא הייתי שורדת אפילו 4 שעות עם תינוק שבוכה.

ולאחר ההסתייגויות, עוד נקודה לטובת השיטה: עם הבכור, שינק "לפי דרישה", אף פעם לא ידעתי מה הוא רוצה!! לא היה לי מושג אם הוא רוצה לישון, לשחק, על הידיים... בכל פעם שהוא צייץ - הצעתי לו לינוק.

עם הבאים אחריו, לא היה דבר כזה. אם הם בכו לפני שעברו שעתיים-שלוש מההנקה הקודמת, ידעתי שמציק להם משהו - עייפות, טיטול מלוכלך או גזים. כך ידעתי להניק אותם רק כשהם באמת רצו. זה חסך לי המון טרחה, ולדעתי חסך להם הנקות מיותרות.

נכון, יוקטנה, שהנקה היא לא רק אוכל, אבל דעתי היא שתינוק לא בנוי לינוק כל היום. הדבר הנכון והטבעי בשבילו הוא לינוק פעם בכמה שעות.

"להניק לפי דרישה" זה להענות לצורך של התינוק לינוק; זה גם אומר לא להסתכל על השעון ולמדוד זמן בין הנקות, כשאנחנו רואות שהתינוק רוצה לינוק. אני לא רואה הבדל מהותי בין הגישות שלנו. 

להגיד לאמא להניק אחת לשלוש שעות, במיוחד אם עוד לא חלפו שישה שבועות מהלידה, וההנקה עדיין איננה מבוססת, עלול לפגוע בייצור החלב שלה ובכמויות. זה הכל. 

כמובן שאמא, ובעיקר אמא מניקה, צריכה המון תמיכה ועזרה מהסביבה. בעיקר עם מטלות הבית, וגם לפעמים עם התינוק. אמא היא רק אדם, והיא צריכה משאבים כדי להמשיך ולהיות אמא. 

ושוב - לא אמרתי שעל כל פיפס שולפים ודוחפים. אמרתי שאם תינוק בוכה, ונראה שלא עוזר לו כלום - קרוב לוודאי שהנקה תעזור. זה קלף "ג'וקר" שה' נתן לנו במתנה ביחד עם התינוק, שעוזרת לנו בחיים עד שהתינוק ילמד לבטא את הצרכים שלו במילים קצת יותר ברורות מאשר "וווואאאאההה!!!" 

העניין הוא שיש תינוקות שיבקשו לינוק לעתים קרובות מאוד, כל חצי שעה או שעה. וצריך להיות ערניים ולדעת שזה בעייתי, משתי סיבות - ראשית, כי זה יכול לאותת על כך שהתינוק פשוט רעב. זה יכול להיות בגלל שהוא כל הזמן מנשנש ואף פעם לא מספיק רעב בשביל ארוחה שלמה, וזה יכול להיות מסיבה אחרת כמו חוסר בחלב, וזה דבר שצריך לבדוק.

שנית - כי קשה להתיישב ולהניק כל כך הרבה פעמים ביום! אם יש מי שלא קשה לה אז מצויין. אבל בד"כ זה מגביל מאוד, במיוחד כשיש בבית עוד ילדים שדורשים את שלהם.

אני לא אומרת לאף אחת להניק אחת לשלוש שעות, אלא לשים לב אם זה באמת נכון להניק "לפי דרישה", וגם מה זה אומר "לפי דרישה". כי בילד הראשון, אין מה לעשות - לא ידעתי מה הוא רוצה! אז הרבה פעמים הצעתי לו כשזה היה מיותר. אז בילדים הבאים השעון היווה בשבילי עוד אינדיקציה לדעת מה הוא צריך.

אני מכירה הרבה נשים שלא הצליחו להניק, ובחלק גדול מהמקרים הבעיה היתה שלא היתה להן מנוחה. וכשתינוק "דורש" לינוק פעם בשעה ויותר - אז לא יעזור גם אם יהיו לה חמש פיליפיניות בבית, היא לא תצליח לישון יותר משעה ברצף!

אז שוב - כל מקרה לגופו, וכל אחת יודעת ומרגישה מה היא ותינוקה צריכים, ואני מביאה למודעות את השיטה הזאת כדי לאפשר בחירה.

 <----- אני

היא ממש נרדמת חזק ובד"כ זה קורה לפני שהיא מסיימת צד אחד...

ולגבי השיטה של שעות קבועות - מה עושים אם היא דורשת אוכל בתוקף כל שעה (בבכי מתוק וחמוד עם פרצוף מכווץ...)?

ניסיתי להעסיק אותה קצת כי פחדתי להעמיס על הקיבה שלה, ואז כשראיתי שהיא לא מוותרת "נכנעתי" והאכלתי אותה. (וברוך השם הקיבה שלה בסדר עם זה ...)

אבל אחרי כל מה שאמרתם פה - אני עכשיו מרגישה הרבה יותר טוב עם זה שהיא אוכלת מתי שבא לה...

ואני כן משתדלת להכניס סדר - לפחות בדברים שעושים אחרי האוכל.

ויפעת - אחלה טיפ הבאת לי!!!

זה הטבע שלהם - ככה הם נבראו  

אם היא גם רגועה לפעמים, וגם עושה פיפי וגם קקי, אז היא כנראה פשוט סיימה לאכול והפליגה אל שינה מתוקה וחמימה בזרועות אמא... הבחירה הטבעית ;) 

אני שולחת לך במייל משהו שמאוד דיבר אלי אבל לא מתאים לפורום. 

ומתעוררת מדי פעם לקחת כמה יניקות...

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

במקומות אחרים ולפחות לפי מה שאני יודית מאוד ןא מומלץ לייזר בפנים כי זה אזור הורמונלי (וקראתי המון תגובות של נשים על זה בקהוצות פתוחות בפייסבוק שמתחרטות. שמחה בשבילך שזה לא המצב)

ואני יודעת ששיער פנים זה הורמונלי.

זה לא נעלם לתמיד.

לכן קניתי מנוי לכל החיים.

פיאות לחיים סנטר ושפם

בפיאות לחיים ובסנטר חזר לי קצת

בשפם כלום מלבד 2-3 פעם בפעם.

וניסיתי מה שאת רוצה. כולל אפילציה.

לייזר הדבר היחיד שעזר לי.

אני עם שחלות פוליציסטיות

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

זה מכל שיטה שמשתמשים בה או שיש שיטות שזה קורה איתן?

מעצבן כן,

פעם בחודש שעווה וכשרואה שיש צורך אז פינצטה פה ושם

אני מכירה כמה טובות בכמה איזורים אם תרצי לשמוע

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

לק"י

להשען על הרגל כזה.

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

הרי דקה לפני כן הגוף שלך סחב כפול ממשקל התינוק או יותר, עם מי השפיר השיליה וכו. ברור שהריון ואחרי לידה זה שונה אבל עדיין 7 קילו זה די מעט.

גם יש תינוקות שנולדים 2.5 ויש שנולדים 4.5, אז עד איזה משקל מותר להרים? בקיצור נראה לי שפשוט מחמירים כדי שלא יחפפו, אבל זה כנראה לא כזה גרוע להרים קצת

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

לכן לא שוטפת רצפה, לא מתאמצת בכלל.

כן מטאטא, שוטפת כלים, מבשלת וכל זה בנחת בלי להתאמץ, עם כביסות- עוזרים...

כמובן לא להזיז דברים, רהיטים וכו...

כמובן לא רצה ומפסיקה עם הפילאטיס וכו

שאר הדברים אולי אם זה לוקח 5 דקות ואז לנוח

אבל אל תרימי ילדים זה בעלך יעשה

שהוא בבית תקלחי אותם

כלים זה בסדר לעשות אבל לא לעמוד הרבה

לא יודעת אם זה הכי מומלץ. והאמת לא מאוד מרגישה מנוחה.

אפשר.

למשל לחתוך סלט, להכין אוכל אם את לא עומדת שעה ליד הכיריים.

להרים ילדים ממש לא באופן מוחלט.

גם לא לשטוף כלים

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

סביב גיל 8 ומעלה אליאס

10-12 ומעלה סיכון

סיכון

רמי

טיקט טו רייד

שרלוק זה גם חמוד מאוד

ביג דיל

אלוף החמין

מלך הפלאפל

אונו וסט זה גם נורא כיף

אנחנו ממש אוהבים.

השועל החמקמק

טאקי

רמי

חתחתול

גילאי 4-6

זה משחק שיתופי- לכל אחד יש שחקן, וכולם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהמדבר בחיים.

וגם טיקט טו רייד של אירופה, ראיתי שכבר המליצו.

ורק בקשר ל''סיכון'' - לדעתי זה משחק נוראי

ארוךךך ועם מלא חיילים פיצקים

אולי יש בנים שאוהבים את זה, אבל למבוגרים זה בלתי נסבל לדעתי...

שהילדים יכולים להתחיל לשחק במשחקי קופסה יותר בוגרים.

במיוחד כשחברה של הבת שלי מגיעה אליה.

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

של 2 אבל עם מלא מקום וכשאני הייתי יצא שברוב החדרים בעצם היתה רק מישהי אחת

והיה מעולה

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

לא מצליחה להבין את זה שמעירים יולדת, עד שמצליחים לישון טיפה באים למדוד לחץ דם וחום. או להביא משככי כאבים (איפה שילדתי לפחות זה היה ככה) כשלא ביקשתי. אז מה שעברו 6 שעות, למה להעיר?! חוסר הבנה בסיסי בחשיבות השינה בשביל ההתאוששות.

גם כשהייתי מאושפזת פעם מסיבה אחרת, הייתי במיון מ8 בערב, אחרי שהתישו אותי עם כל בדיקה אפשרית, ב1 בלילה סוף סוף העלו למחלקה, רציתי לישון בצורה נואשת, ואז נכנסת אחות ומתחילה לשאול גובה, משקל, אלרגיה לתרופות, כתובת, ביטוח ועוד מלא שאלות. למזלי בעלי היה איתי וענה לה בתוקף "ענינו על השאלות האלה כבר 5 פעמים היום לכל אחות/רופא חדש שפוגש אותנו. זה לא בעיה שלנו שאתם לא מסונכרנים ביניכם ואין לכם את המידע מסודר במחשב. עכשיו אשתי צריכה לישון, תצאו בבקשה ובבוקר נענה לכם על הכל".

להפתעתי היא יצאה וסוף סוף הצלחתי לעצום עיניים... והם חזרו בבוקר לסיים למלא את כל הטפסים.

במחלקה ג'

מאוד רציתי ד' ולא היה מקום

אבל דווקא היה ממש בסדר

מי שהייתה איתי בחדר שמרה על שקט כל הזמן

האחיות גם כשהגיעו לבדיקות אם ישנתי או הנקתי הלכו וחזרו מאוחר יותר

בדקו כשהייתי ערה

הבעיה יותר זה עם הבדיקות של הרופאים שעושים סבב רק בזמן מאוד ספציפי אבל זה בדר"כ בשעות היום

לגבי אוכל אל תצפי האוכל בהדסה הרבה יותר טוב והרבה יותר מפנק מאשר במלונית.

במלונית החדר אוכל משותף לכל מי ששוהה שם לא רק יולדות ובכלליות לא משהו.

אם לא השתנה יש תינוקיה קטנה עם אחות אחת לא נראה לי שמגיע לשם רופא או משהו.

זה בעיקר נחמד אם רוצים לילה נוסף לנוח בשקט

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

ואין חתיכת בד שמפריע

שאחפש לך את הקישור שלה?

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

https://www.ibabylove.co.il/product/%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%91/?gclid=Cj0KCQiAip-PBhDVARIsAPP2xc1sZuQpJCti97C2FnVx-hyC3h1YMvIaRteSp6CxmGuJkr-IySbxlf8aAmUgEALw_wcB

אפשר לכוונן את הגובה שלה לפי הגובה של המיטה.

לצערי לא זוכרת את השם של העריסה😬

זאת מהמשנת יוסף

אבל לא חושבת שיותר קל לנייד אותה מאשר של עץ, בסוף הבסיס מתכת...

אבל היא מעולה