במוסף נשים יש על זה כתבה.

תיכנסי לקרוא גם את התגובות.

בשורות טובות

הסגולות הנ"ל ממקורות מוסמכים:

הפרשת חלה.

אכילת פיטם האתרוג שבירכו עליו/ מרקחת אתרוגים.

אכילת מצה מהאפיקומן (עושה את זה תמיד, יש קבלות!!)

לקיחת הספר "נועם אלימלך" ללידה.

הבעל ישתדל לפתוח את ארון הקודש בביהכנ"ס לפני קריאת התורה, במשך ההריון.

בזמן התחלת הצירים- הבעל ילך לטבול במקוה.

יש הנוהגות לטבול במקוה בחודש תשיעי.

ייתכן שיש עוד, לא זוכרת כרגע......

בשורות טובות!!

* לקיחת ספר רזיאל המלאך ללידה,

* הכנסת אורחים.

* הדברים הבאים הם סגולות מהרב קנייבסקי שליט"א

# לקרוא כל יום:

א, ד, ה, ח, כ, לה, נז, צג, קח , קמב.

#להגיד את הפסוקים הבאים:

א. "ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה, בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו".

ב. "צא אתה וכל העם אשר ברגליך".

ג. "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח".

#להבטיח בלי נדר אחרי הלידה להגיד נשמת כל חי גם "ישתבח" עד הברכה.

מי שיכולה- ממליצה לה ללכת לרבנית קנייבסקי שתחיה ולקבל ברכה...

תודה!

אבל כל העניין עם האתרוג, איך אני שומרת עליו עכשיו 3 וחצי חודשים במצב שאוכל לאכול אותו? זה המון זמן!

הפרשת תחלה, טבילה בתשיעי, ופתיחת הספר תורה כבר עשיתי. ולא הכי עזר (21 שעות בחדר לידה?!)... אבל ברור לי שאעשה שוב....

מתה על סגולות....

ואני שמעתי שמי שנוגסת בפיטם או אוכלת אתרוג זה סגולה לילדים יפים!!

והילדים שלי דוקא יפים!

( אבל הלידות- חלקן סבבה וחלקן..... מאתגרות משהו)

איך מכינים ריבה מאתרוגים?

מישהי יכולה להסביר.?

תודה!

אבל כשהגיעה הלידה, שכחתי אותו...  הלידה ההיא היתה ארוכה אכן אבל חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו לא הייתי עושה אי אלה סגולות... 

כמו שכתבו קודמיי- להכין ריבה. והפטנט לשמור אותו טרי הוא לעקר את הצנצנת לפני הכנסת הריבה ולא לפתוח עד המועד הרלוונטי.

לעקר פירושו להכניס את הצנצנת ואת המכסה (בנפרד) למים רותחים למשך חמש דקות, או להכניס לתנור (פתוח, כמובן...) על 200 מעלות למשך כחמש דקות. לאחר מכן לחכות ליבוש (אם הרתחת במים) ולמלא בריבה המוכנה בעודה חמה. לסגור את המכסה ולהניח לצינון כשהצנצנת הפוכה.

לידה קלה!!

סגורה היטב אחרי שהוצאת היטב את האויר שבשקית. נשמר אפילו משנה לשנה!

יש לי חודשיים עד הלידה ואני פשוט אעשה

מהאתרוגים ריבה.... לא ידועה לי דרך אחרת לשמור עליו נורמלי

אלא סגולה ללידה קלה

פשוט נותנים לאישה לנגוס באתרוג בפיטם - וזה סגולה ללידה קלה

שנה שעברה נתתי לאשתי לנגוס בט"ו בשבט לפני שהכנו ממנו ריבה

סגולה בדוקה היא לאכול כל מוצאי שבת מלווה מלכה - אבל מהדרין! עם לחם וכו'

בלי עין הרע

קודם כל סליחה שאני מתפרץ לכן לפורום.

שנית, מלבד האפשרות של להכין ריבה אפשר להכניס את האתרוג לשקית אוכל קטנה, לשאוף את כל האויר מהשקית ולקשור. ליתר ביטחון כדאי להכניס לשקית נוספת.

במצב זה האתרוג נשאר ראוי למאכל גם אחרי כמה חודשים.

ככה אמא שלי עושה והיא מכינה הרבה סוגים היא מקפיאה את הריבה ומפשירה אותה לפני השימוש ככה זה יכול להחזיק חודשים

הסגולה הבדוקה ביותר שהתנסנו בה אישית היתה שקית הטלית של הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

   ולסיפור עצמו: לפני תשע שנים הגענו אשתי ואני עם צירים לבית החולים שערי צדק בצהרי תשעה באב, אחת הנשים שהגיע אף היא ללדת סיפרה לאשתי כי בעלה הביא את שקית הטלית של הרב מרדכי אליהו ואם מניחים אותה על הבטן של היולדת זוהי סגולה ללידה קלה. היא אף הציע להניח את השקית על בטנה של אשתי וכן הציע זאת לעוד יולדת. ואכן שלושת הנשים הנחו את השקית על ביטנן.

   התוצאה היתה מדהימה,  לאישה השלישית נאמר על ידי הצוות שיש לה עוד זמן עד הלידה והיא יכולה ללכת ושתחזור לביקורת בשעה מסויימת. היא לא הספיקה לחזור למחלקה וילדה בכניסה לבית החולים.

   האישה, שבעלה הביא את שקית הטלית, נבדקה במיון יולדות ואל אף שהיתה בשלב מתקדם של הלידה, הוצאה, מחמת חוסר במיטה פנויה, לחדר ההמתנה, ששם ממתינים בני המשפחות ללידה. היא ילדה את ביתה על הריצפה ליד כל הנוכחים.

   ומה עם אשתי ? ובכן אחרי שתי הלידות הללו הצוות לא רצה לקחת סיכון ואל אף שהבדיקה הראתה שיש עוד זמן , העבירו אותה למחלקת נשים וזאת  מחמת חוסר במיטות במיון  לידה. אשתי הוכנסה לחדר ואני צמוד אליה סופר את הדקות שבין ציר לציר. לאחר כשעה הופיע אחות בפתח החדר ובקול תקיף דרשה שאצא ואמתין בכניסה למחלקה. לא עזרו לי ההסברים שאשתי צריכה ללדת, היא כיבתה את האור ואמרה לילה טוב. הבנתי שאם אתנגד תזעיק האחות את אנשי הביטחון וזה לא יועיל לפתרון המצב. המתנתי בכניסה למחלקה על יד דלפק האחיות עד שהגיע אחות אחרת. פניתי אליה וב"תמימות" סיפרתי לה שאשתי עם צירים כל שתי דקות סדיר (דבר שלא היה מדוייק) והיא הושכבה לישון כאן במחלקה. האחות נשאה רגליה ורצה להזעיק רופא ממחלקת לידות. הרופא קבע שאישתי בתהליך לידה והיא הועברה בדחיפות לחדר לידה. מספר דקות לאחר מכן הוכנסתי אף אני לחדר הלידה. מילדת בדקה את אשתי וחיברה אותה למוניטור.

   קצב הצירים הלך וגבר  אולם אף אחד לא נכנס לבדוק מה קורה. כאשר הגענו לשלב צירי הלחץ אני שואל את אשתי "לקרוא למילדת?" מרוב כאב היא לא מצליחה לענות רק מהנהנת בראשה, שכן. אני יוצא לחלל שבין חדרי הלידה ששם מרוכזים אנשי הצוות וקורה "מישהוא יכול להגיע ? אשתי יולדת !!! לקול צעקותי מגיע רופא מסתכל על המוניטור ובלא שבודק את אישתי קובע "יש עוד זמן !" ויוצא. חצי דקה לאחר מכן אשתי יולדת ללא מילדת או רופא על ידה.

             יש עדיין משהיא שמעוניינת בשקית הטלית של הרב מרדכי אליהו ?

על היחס שהיולדות קיבלו לא הייתי רוצה ללדת שם.....למען ההגינות גם אני ילדתי את הלידה ה3 לפני 9 שנים בשערי צדק...היחס היה סביר....ילדתי גם בהר הצופים ובלניאדו,ואני יכולה להעיד על עצמי ,   שלניאדו הכי הכי טוב!

עדיף מהר מאשר 21 שעות בחדר לידה...

אז איך אפשר להשיג?

אני מזמינה  החל מ ר"ח שבט עד טו בשבט...!!!

מאחר ולא היתה מילדת בזמן הלידה שתנחה את אשתי מתי ללחוץ, היא נקרעה ומאחר וכמות הקרעים היתה מרובה לא ניתן היה להרדים את האיזור ותפירה ללא הרדמה לא באה בחשבון ולכן היא הורדה לחדר ניתוח וניתפרה בהרדמה כללית.

תהליך ההחלמה היה ארוך.

                            את עדין רוצה את השקית ?

גם לי זה היה נראה קצת תמוה.... אבל- סיפרתי לבעלי והוא אמר לי שיש שני סיפורים על זה (סגולה ללידה קלה עם כיסוי הטלית) בספר שהוציאו על הרב מרדכי אליהו זצ"ל- "אביהם של ישראל" (בחלק הראשון או השני).

לא יודעת אם אותו הסיפור בדיוק, אבל עניין הסגולה ללידה קלה עם כיסוי הטלית מופיע שם.

אמרתי שכל התיאורים על הקרעים, על המילדת שלא היתה, על זאת שילדה בכניסה, כל אלה נראים מומצאים.

הגעתי לבי"ח הדסה עין כרם (לידה ראשונה) ב9:30 עם צירים כואבים מ5:00 ופתיחה 4-5 בשעה 12:30 בעלי נסע לרב אליהו זצ"ל להביא את כיסוי התלית. לא היתה התקדמות בלידה עד אז. אבל עוד לפני שהוא הספיק לחזור להביא לי את הכיסוי, כניראה,בזכות ברכתו של הרב אליהו זצ"ל, התרחשה ירידת מים (13:00) ומאז הלידה התקדמה במהירות- ילדתי ב16:30.

כנראה שבכל אופן שווה לנסות. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.

הולכים לשם ומבקשים, אפשר לקבל את השקית רק אם האישה כבר בבית החולים וצריך להחזירה בהקדם, יש עוד אנשים שרוצים...

זה שינה מספקת לפני הלידה

נשמע בנאלי מידי, אבל חשוב מאד להגיע ללידה שלא באפיסת כוחות!

אבל זה מזרז? מקל על הכאב? מונע בעיות וסיבוכים??

לא בטוח.....

אני בטוחה שהשינה משפיעה ממש על כל ההיבטים של הלידה.

מקל על הכאב? מקל מאוד על ההתמודדות עם הכאבים. יולדת עייפה נהיית מותשת מהכאבים מהר מאוד ולא יכולה לסבול אותם. אין לה טיפת כוח להתהלך, להתנענע, להתקלח, או אפילו סתם להרפות.

מונע בעיות וסיבוכים? ברור! יולדת עייפה תבקש מהר מאוד אפידורל, והסיכון לסיבוכים יעלה. גם זה שאין לה כוח לנוע ולהסתובב יעלה את הסיכון.

מזרז? לא את התחלת הלידה, אבל אם ליולדת יש כוח להסתובב וכו' - אז הלידה תתקדם מהר וטוב יותר.

אני מגיעה ללידות מותשת עד טירוף......

ואין לי כח להתמודד עם כלום.....

סגולה מאחד הראשונים.

ואני לקחתי ספרי צדיקים שאני אוהבת, לא כי זה סגולה אלא כי זה הרגיע אותי...

שתהיה לידה קלה וחוויה חיובית!!

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

להשאיר אור קטן בחדר

אולי חם לה?

לנו עזר אצל כמה ילדים לצאת דווקא לפני שנרדמו. לחזור כל כמה דקות לתת נשיקה וחיבוק. ככה הם לא מפחדים שיעלמו להם. כמובן, לא השארנו אותם צורחים. נכנסנו ממש כל פעם שהם ירגישו צורך. עם הזמן התארך פרק הזמן עד שהם רצו שניכנס.

רק זה עזר במצב כזה, של חיפוש גם באמצע הלילה.

מה שכן, אם יש אירוע נקודתי של מחלה או סיוטים אני מרשה להם לבוא לישון במזרון ליד המיטה שלנו

ובהתחלה נבהלתי, אבל חקרתי את הנושא, גיליתי שזהו שלב התפתחותי.

החלומות והפחדים מתחילים להתפתח, ההבנה של הפרידה בשינה מתחילה בגיל הזה, ועכשיו צריך לפתח הרגלי הרדמה חדשים תואמי גיל והתפתחות.

האמת שאצלי זה בא בזמן ממש גרוע של אזעקות אז נתתי לה לישון איתי, ואחכ היינו צריכים לעבור גמילה נוראית.

הטיפ שלי - להיות שלמה ורגועה בעצמך שזה בסדר. לשבת איתה בזמן ובצורה שאת מחליטה להקדיש לזה,  ואז לשחרר. לתת בה אמון שהיא מסוגלת להרגע ולישון. כן, אפילו שהיא קטנטונת.

אני גם הייתי קמה אליה בלילה, מדבררת מה שקרה "התעוררת ונבהלת ועכשיו חוזרים לישון" וחוזרת למיטה.

תמצאי את הדרך שלך, שלכן, מחדש

אבל זה בסדר גמור שזה קורה, נורמלי מאד וגם מראה שהיא מתפתחת כמו שצריך

בהצלחה רבה!

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.