על הפסוק "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". (בראשית ה' ט'), שואלים המפרשים: לכאורה צריך היה להיות כתוב שתולדותיו הם שם חם ויפת, ובמקום זה כתוב נח איש צדיק!? אומר רש"י שבאמת רצתה התורה להזכיר את בניו, כמו שכתוב לאחר מכן "ויולד נח שלושה בנים, שם חם ויפת", אך הואיל והזכירו סיפר בשיבחו, שנאמר: "זכר צדיק לברכה", זאת אומרת ע"י שמזכירים את הצדיק באה ברכה. והעניין הוא – כשמזכירים צדיקי אמת, למשל, כשמדברים על ה"ברכת שלום" זצ"ל, אז זוהי משמעות אמיתית, שאנו מתכוונים לדמותו הרוחנית, עקרונותיו, רוחו ורעיונותיו. וכשאדם מדבר ומזכיר את הצדיק, מזה צומחת ברכה אצל האדם, מכיוון שחושב מי היה אותו צדיק שלא רדף אחרי הבלי העולם, אלא ריכז את כל חייו על נקודת האמת, ואת כל שאר הדברים הוא טאטא ומחק, והאדם מתחיל לקבל תשוקה מזה לעשות כך גם כן, מכיוון שחבל על כל רגע, החיים הרי קצרים.
לקריאת המשך המאמר- פרשת נח על פי החסידות
