יש יפה נשיקות אבל ממש בקטנה.

ככה שזה לא קנה מידה לכלום...

והסרט הזה באמת נקי, הוא מדבר על התמודדות עם בן זוג שיכור.

תנסי סרט אחר בוואלה, תראי אם גם אותו הוא חוסם. אולי הוא חוסם בכללי סרטים של וואלה.

(בדיוק בגלל זה אני שונאת חסימות אינטרנט)

צנוע, 

יש לי שכל בקודקוד.

חושבני שהחברים היקרים שפה, יכולים לקבל את הערך הזה של לא לוותר על בן הזוג - וגם של זוגיות אמיצה - ממקורות יותר טהורים (יש להניח שאלו שעושים שם "נשיקות אבל ממש בקטנה", הם לא באמת זוג נשוי... נו..). למשל, מלקרוא דברים שכותבים לפעמים בפורום הזה... (כולל אתכם, כמובן). 

כי באמת אין כלום בסרט הזה.

אבל תעשו מה שאתם חושבים.

ובכלל, קודם תראו ואח"כ תגידו אם זה טהור או לא.... מה, באולפנא/בישיבה אף פעם לא הראו לכם סרט כדי להעביר מסרים מסויימים?

ברור שיש עוד מקורות כמו קריאה וכתיבה אבל כמו שאמרו חז"לינו "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים", בכל מקרה-בי הסרט הזה נגע. וחבל שאתם מתעקשים לא לראות אותו או אנערף מה רק בגלל שזה לא ממקום "טהור"

כבר אמרו "חכמה בגויים תאמין"

ואגב את התפילה שלהם (אלכוהוליסטים אנונימיים) כן תמצאו בכל צ'ופר של בנ"ע או האולפנא, פתאום זה כן מקור טהור?

חבל שאתם ישר "קוטלים" משהו אחר שמישהו מציג כאן.

אתם לא רוצים אל תראו.

אבל תנו לאנשים אחרים את הקרדיט לבוא ולשתף פה מדברים שבאמת יכולים לעזור הן לזוגיות והן לחינוך (המסר זהה בשני המקרים!!!) גם בדברים שלא כתב אחד הרבנים.

הוא "נקי", אך האתר מלא בסרטים שונים ומשונים, שרבים מאיתנו לא היינו רוצים לפגוש באקראי...

בדיוק בשביל זה יש חסימות!!!

מתםתחת בפורומים האלה תחרות צדיקוּת. 

בעיני זה מעורר רחמים. 

(פשוט נראה לי שהשם איננו משתמש רשום כאן)

אבל תודה בכל אופן על ההמלצה.

לכבד, ולהניח שאנשים כותבים דבריהם מתוך השקפת עולם ונסיון חיים - גם אם אינך מזדהה איתם או חיה כמותם - מאשר להשתמש בסופרלטיבים נוסח "מעורר רחמים". הרי את אותם מילים היה אפשר לומר הפוך - גם על דברייך..  לדעתי לא כך מנהלים דיון.

צריך להכיר אותה.

ה"מעורר רחמים" שכתבה, ממש לא נכתבה מנקודת המבט שאתה רואה אותה כמזלזלת בדתיים או בהשקפתם.

גם אני מעריך אותה מתוך המעט שראיתי מכתיבתה מדי פעם. ולא עלה בדעתי לראות אותה כ"מזלזלת בדתיים" חס ושלום.  אני פשוט לא אוהב - אף פעם, חוץ מחריגות קשות שאי אפשר אחרת - שכותבים בויכוח, על דעות אחרות, "מעורר רחמים" ושאר סופרלטיבים.. אפשר להתמודד בצורה מכובדת ומכבדת גם אם חושבים אחרת.  על כן המחשתי שאפשר גם לומר הפוך: אולי מישהו מביע דעה כזו כי אינו חש את הדקויות שאחרים חשים באופן טבעי, ואולי גם זה "מעורר רחמים"...  אך כמובן זו אינה הכתיבה שצריכה להיות. (כמעט) כל דבר אפשר להסביר בנחת, ואפשר לדון, להאזין, לגלות דברים חדשים.

אלא תחרות הצדיקוּת. כמובן שיש דעות לכאן ולכאן, ומה שמתאים לאחד לא יתאים לשני. הבעיה שלי עם הדברים היא כשהם מגיעים לידי כך שאחד מספר שהוא מחמיר יותר מהשני, שסיפר בהודעה הקודמת שהוא מחמיר יותר מהשלישי, שכתב לפני כן שהוא מחמיר יותר מהרביעי, ומכאן שהוא הוא הצדיק הכי גדול. 

זה מעורר רחמים. 

וגם בדרך כלל - אינני חושב שמישהו כותב כדי להראות "שהוא מחמיר יתר מהשני" ושהוא "הצדיק הכי גדול"...  אני חושב שאנשים פשוט כותבים את דעותיהם והנהגותיהם ודקויות הרגשותיהם, הכנות.  יתכן שהבעיה נובעת פשוט מטרמינולוגיה שאינה מתפרשת אותו דבר אצל כל אחד שקורא אותה.

אבל כל דבר, כידוע, הוא בעיני המתבונן......

על איזו תחרות צדיקות את מדברת, ומה עורר את רחמייך?

לשתף במה שאת רוצה.. "גם בדברים שלא כתב אחד הרבנים" (מי הזכיר רבנים). גם זכותך, כמובן, לחשוב אחרת ומכבדים את זה ואת הנקודה שהרגשת דבר חיובי ש"נגע" בך. 

מה שנאמר - חוץ מנושא הצניעות - הוא רק זה (וזה חשוב מאוד), שהנקודה של קשר הנישואין היא פנימית ועדינה; וסרט שמציג את זה, ושבא מעולם אחר, יהיה גם מוצלח מקצועית, אינו "אמיתי".  ובהיות שסרט אינו משפיע רק על המסקנות השכליות (בניגוד ל"חכמה בגויים" שהיזכרת), אלא גם על הדמיון, כאילו הוא אומר בנפש - בלי משים - "חקוּ אותי", השפעה כזו על רוח הדברים.  ולהיות מושפע בהרגשה הרוחנית, הנפשית - עדיף ממקורות שהם אמיתיים לגמרי, חיים בטהרה ובבריאות.  לא הוזכרו דווקא ספרים, אלא - לדוגמה - דברים חיים שכותבים אנשים כאן, שחייהם בפועל הם מסקנה יישומית של הרבה דברים טובים שבהם הם התחנכו, למדו, הפנימו.

בוודאי אחרי שכבר רואים, אפשר "לעבד" בראש את הענין ולקחת גם דברים חיוביים.

לא התכוונתי לעשות פה כזה בלאגן, שאלתי ממש ממש מתמימות,

אביוס, אני סומכת עלייך לחלוטין, פשוט חשבתי שאולי לא חשבת או לא שמת לב,

לי זה יכול היה לקרות.

יש לי חשק לראות סרט עם בעלי, ורציתי לברר מראש ולא להתבאס באמצע,

או להתלבט כל הסרט.

סליחה אם משהו נפגע, זה היה ממש בתום לב.

אם זה לא צנוע לפי אמות המידה שלכם-אל תראו.

(וד. יש הבדל בין לא צנוע לבין חושב שלא צריך להציג קשר כזה-יהי הכי 'נקי' שיש בפומבי. ואגב-זה סיפור אמיתי.)

אבל, מה זה משנה, העיקר שאנחנו נהננו מהסרט

צנוע על כל אמות המידה של הציבור שלנו,

הוא up

אני ממש ממליץ!

בעזהי"ת.

"שבע ברכות" (The first night) מבית מעלה.

לא יודעת איך להגדיר אותו מבחינת צניעות...

ועדיין

"סרט טוב"

לא היה בין האופציות..

אם כי לאו דווקא קשור לזוגיות

http://www.megavideo.com/?v=1GGBKWHT

מגה וידיאו האלה ממש מעצבנים עם ה 72 דקות שלהם

ולא. לא הצלחנו להתגבר על החסימה

בעזהי"ת.

תנתקי את המודם, תחכי כמה שניות, ותחברי בחזרה...

זה אמור לסדר את זה במחשב ביתי.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210772

לא שאני צדיק גדול אבל איך שראיתי את הכתבה נזכרתי בשרשור הזה. 

בעזרת ה' אראה בקרוב את הסרט הזה, חשוב לראות סרטים כאלה לעיתים, תודה על ההמלצה.

אבל כמה הוא צודק!

יש לי הרבה טענות על המסר של הסרט, ודי התאכזבתי, רק שאני מפחד מספויילרים. (האמת היא שבינתיים עוד לא גמרתי את הסרט עד הסוף כמעט עד הסוף).

מה הקטע להיות חילונית, משלמים לך על זה כסף??

אני אוהבת את יוקטנה בדיוק כמו שהיא.

אשמח למשהו יותר קליל לההבא....

היה לי קשה להירדם אח"כ

סרט יפה ומרגש. עם קצת ביקורט על המשר.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

למה שתחשבי שזה יהיה בעיה?...

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית