בעזהי"ת
לא זוכרת במדוייק, אבל חלק מהפעולה היה-
שלחתי חניכה החוצה. לקחתי חפץ שחור כלשהו, אמרתי לשבט לומר שזה חום, קראתי לחניכה ושאלתי איזה צבע החפץ- שחור. כל השבט- 'מה, מה נראה לך, ברור שזה חום!'- החניכה בחיים לא תשתכנע.
הסברנו שכשאתה יודע מה האמת- אין סיכוי שבעולם שתשכנע.
הסברנו מה זה 'תורת חיים בעוז'-
דרך חיים לפי תורה, בלי פשרות. גם אם כולם מסביב אומרים שצריך להתפשר, אנחנו לא מתפשרים- כי אנחנו יודעים שדרך חיים לפי תורה- זו האמת.
אח"כ הלכנו לספסל אחד, ואמרתי לכל אחת לעבור את הספסל- אבל כל אחת הייתה צ'כה לעשות את זה בדרך שונה, אחת מעל, אחת מתחת, אחת בזיגזגים, אחת בקפיצה, אחת בגילגול..
בסוף הסברתי שבעצם לכל תנועה יש דרך מסויימת להגיע לתורה, הדרך שלנו זה ללכת עם התורה עד הסוף, בלי להתפשר. ושגם אם לתנועות אחרות יש דרך אחרת, אין עניין לשנוא אותם ולהלחם מולם, כי בעצם המטרה של כולנו- משותפת.
היו עוד כמה דברים, אני לא זוכרת כרגע. לנסות לבנות את הפעולה מחדש?