איזה חוסר רגישות!!
תדמיינו שאתן אוהבות מישהו, חולמות עליו בימים ובעיקר בלילות, מתרגשות כל פעם שאתן נמצאות בחברתו וכו' וכו'... במיוחד מישו שקרוב אליכן - מד"ש זו דוגמא מעולה!!... ואתן מרגישות (פסדר, אולי זה לא מבוסס) שאולי גם הוא מרגיש משהו ואולי.. במקרה.. גם הוא מעוניין.. ומשום מה אתן אוזרות אומץ ומנסות לדבר איתו על זה.. והוא פשוט קם והולך!!
איך אתן מרגישות?? מבולבלות, עצובות... קצת נבגדות..
ולאלה שלעולם לא יעשו את זה כי זה נוגד את רוח ההלכה וכו' - שתדו, זה חוסר רגישות מטורף. פשוט, דבר רע מאוד לעשות. אין לי הגדרה יותר טובה.
בקיצור, לענייננו, אם אני הייתי אוהבת אותו גם, הייתי מנסה להודות בזה (-ולדוסיות שבינינו: פותחת אולי דיון על קשר/לא קשר לאור היהדות וכד'... ;)), והם חיים באושר... ואם אני לא כ"כ בעניין, אז להסביר בעדינות - ש - הוא חמוד ושפיץ ותותח וכיך לכם ביחד ובלה בלה מלאא מחמאות ושטויות אבל ----- את לא בקטע, את לא מרגישה כלפיו אהבה מהסוג הזה וכו'...
זהו.
ואני מקווה שאתן לא חסרות רגישות בד"כ כמו שזה נשמע...