הצילו את ביתי מפרוק!!!!!אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ב' כסלו תשע"א 09:26

 

יהודים יקרים - עזרו

 

שורות אלו נכתבות אחר ספקות ולבטים רבים, בשינוי פרטים מסוימים מטעמי חשאיות.

 

כולי תקווה שאפיק ממנו את התועלת הדרושה לי, ואולי גם אחרים יסיקו מדיון זה תועלת בנושאים דומים שמתרחשים אצלם.

 

נשאתי באושר לפני כך וכך שנים. כמו כולם נפגשנו כפי שמקובל אצלנו לפני שסגרנו, התלבטתי, ובסוף החלטתי שזהו זה, אין טעם לבדוק עוד, ואין סיבה להוריד כיון שנראה שלמשודכת שלי יש את הנתונים שאיתם אני יכול לבנות את ביתי ולהגשים את שאיפותיי. הכרנו עד כמה שניתן במגזרנו לפני הנישואין. וכמו כולם הייתי בטוח בעצמי ובזיווגי, שהכל יהיה הכי מבטיח בעולם.

 

אלא שעל אף שאני מעריך את מה שכן יש לי היום. אותם נקודות שהיו הספקות שלי אז, לפני זמן רב, לפני שסגרתי על השידוך, וליבנתי אותם עד כמה שידי הייתה משגת, וחשבתי שהם אינם נכונים. הם אלו שעד היום עולים ומנקרים לי, וטורדים את חיי. והורסים לי את חיי הנישואין ואת השלום בית.

 

בדיבורים השקפת עולמנו תאמה, אבל היום ברור לי שעם כל הרמה הגבוהה שלה היא לא ידעה מספיק למה היא מסכימה. הסגנון דיבור של הבחורים  אינו כשל הבחורות.

 

אני הוסיף הוספה שהיא גם הסתייגות. נראה לי שאלו אותם ספקות מאז, אך ברור לי שגם בי חל שינוי מאז שהתחתנו, ושינוי זה הוא זה שמגדיל את משמעותם של אותם ספקות.

 

במה מדובר? מאז הנישואין הלכתי ונפתחתי, השתנו לי העקרונות ההשקפה

[יתכן שחלק מהשינוי לא קשור להשקפה והוא נובע גם מיצר הרע.דבר זה הוא חסרון גדול בשיטה של השידוכים הנהוגה בציבור, הבחור והבחורה מתאימים את עצמם על פי הצדדים הטובים שלהם ולא על פי הצדדים הרעים. ומה לעשות, אנו לא חיים רק על פי הטוב שבו, ואז נוצר חיכוכים על הפערים הדתיים בין בני הזוג. גם כשאני הייתי בחור הייתי קורנפקלס קטן, לא ממש מתפרע כמוהו אבל הכרתי עולם קצת יותר ממה שהורי חשבו שאני מכיר, וכך גם יצרי הרע היה לו רצונות יותר מפותחים. אך לא התייחסתי אליהם בסגירת השידוך.]

 

השינוי הזה שאני יודע שהוא התחולל בי, מחדד את אותם ספקות מלפני ומוסיף אליהם גם ספקות נוספים.

 

הבעיות [בערך.....] שמפריעות לי כיום בחיי הנישואין :

 

1] חיים מודרניים – כיום כשאני מכיר את החיים ואת העולם יותר. אני סבור שעלי לחיות יותר בפתיחות ממה שאישתי חושבת. ואני חש פחות קשור רגשית ומנטאלית לציבור החרדי, וביותר ויותר תחומים אני לא מזדהה עם ההשקפה הרווחת אצל החרדים. זה נוגע להרבה מאוד תחומים. אמנם רובם לא קריטיים, אך חוששני שיום אחד הם ישליכו גם על תחומים קריטיים יותר.  לעומת זאת אישתי יש לה הרבה אידיאולוגיות ויש לה שאיפות גדולת מעצמה ומחייה. והיא  לא לגמרי מוכנה לוותר על שאיפותיה בגלל שינוי בהשקפתה או בהתנהגות של בעלה.

 

2]יופי - יופייה של אישתי. כבר אז לא הייתי שלם איתו, אך אחרי הכרות האדם שמאחריה – והיא אדם מדהים, ואחרי שהסברתי לעצמי שאני לא מתחתן בכדי ליהנות מהחיים אלא בכדי לקיים רצון ה', השלמתי איתו. כיום יופי תופס אצלי יותר מקום. אני מכיר מה זה יופי וכו' ויותר ויותר מפריע לי שאישתי לא עומדת ברף היופי שאני הייתי רוצה. [יתכן שאם היא הייתה מתלבשת יותר מודרני היה בכך מעט פיתרון לענין, אבל מה לעשות שהיא לא מסכימה להתלבש איך שאני רוצה, היא חושבת שזה שאסור והיא לא מוכנה לחשוב אחרת.משפטים כמו – אישה מוכנה לעשות הכל ברגע שהיא מרגישה שבעלה אוהב אותה, אצלי לא עובדים, ממש לא.]

 

3] בינו לבינה – אני חם מזג וטבעי משתוקק לחוויות עזות וסוערות, והקצב שאליו אני מתיימר אינו מתקרב בכלל לקצב שהיא מסתפקת בו. אייני רוצה לפרט פה. אך אני מקווה שאני מובן.. בקיצור אישתי אינה מספקת את התשוקה שלי. [שיתכן שהיא גם מושפעת מהתרבות המערבית ... שחציי חי בתוכו.] גם בגלל שאני רוצה הרבה מאוד, וגם בגלל שהיא פחות מוצאת ענין כמוני, וגם בגלל שהיא לא נהנית מכך כמוני... מה לעשות.

 

אני לא מצפה שמישהו פה יגיד לי, טוב אז מה הבעיה תחזור בתשובה והלכו כל הבעיות. כיון. א' זה מה שאני. ב' חלקם גם נובעות בהחלט משינוי השקפה. ג' יש דברים שבהם דיברה תורה כנגד יצר הרע, ולהם היא נתנה פיתרון ומענה, ואני חש שלי אין מענה בזה כפי שאמור להיות.

 

ברמת העיקרון, הראש שלי היום אינו שולל כלל גירושין. אני לא חושב שאדם שהחליט החלטה בגיל כה צעיר, אמור ללכת איתה כל חייו. מי אמר שאי אפשר לנסות עם מישהי אחרת, גרוש אמנם זה פגם בציבור החרדי אבל לי יש את האומץ ללכת נגד כולם. נגד הציבור שמחנך את הבחרות להיות רבניות גדולות, להתבייש בנשיות שלהם, להיות צנועות יתר על המידה, ולא מחנך להציל את הבעל מהחטא, ולהתכופף להשקפת עולמו.

 

מה דעתכם?

 

מבחינת רמת הפתיחות ומשאר הבחינות אני מרגיש מצוקה שאני לא רואה לה פיתרון. ואולי, מי יודע? אולי אמצא מישהי שעימה אני כן אצלח לחוות את מה שחסר לי בחיי, והיא תתאים להלך מחשבתי בצורה מושלמת.

 

אני מסתובב עם זה הרבה זמן, ולא יודע להיכן אני הולך. תקוותי להיענות מרבית ומועילה.[מי שכל מה שיש לו לכתוב זה לך/לכו לייעוץ נישואין – שלא יכתוב את זה ככה, כי אני יודע על כך.]

 

 

מי שרוצה לעזור/ לייעץ/ לשאול/ דברים שעדיף לדון עליהם בצנעה-  יש מסרים.

 

בקשה מהמנהל, אולי תוכל להקפיץ את האשכול שיעמוד באופן קבוע בתקופה הקרובה בראש האשכולות בכדי שאקבל הענות גדולה. אודה לך מאוד. ועוד דבר אם הנושאים גולשים עד כדי שצריך למחוק את האשכול, אנא מחוק, אבל הודיע לי מראש על כך במיל', בכדי שאגבה לעצמי את התגובות. או שתועיל בטובך לגבות לי את התגובות ולשלוח לי אותם למיל. תזכה למצוות.

ואני אומרת:שהמנהל יכתוב למייל ויבדוק אם זה לא שובאחותו

אותו מטריד שנותן מייל שלו...

זה נכון, צריך לדעת אם זה אמיתי.מעשיה נאה
כי זה לא ממש משכנע, ואפלות.מעשיה נאה
מז"א?נראה לכם מישהוא עובד עליכם?חלקלקה
התחושה שלי כשקראתי...אביוס

זה לא נראה שנפתחת-להיפך. נשמע שנסגרת.

אתה פחות מוכן להכיר את אשתך כמו שהיא

את עצמך אתה מקבל כמו שאתה אבל אותה לא

אתה מצפה שהיא תקבל אותך ואת השינויים שעברת-אבל אתה לא מבין מה זה גורם אצלה.

 

אם בעלי היה אומר לי איך להתלבש ובפרט אם זה נוגד את הסגנון שלי או את האידיאולוגיות שלי אני לא בטוחה שהייתי עושה את זה. (ויש הבדל בין לומר-אני אוהב את החולצה הזו לבין לקבוע מה ללבוש).

 

אם אתה לא שלם עם יופיה של אשתך-אני לא בטוחה שהיא יכולה לשנות את זה. להיפך-אתה זה שצריך להיפתח ולהבין שהיופי נמצא בעיני המתבונן.

כתבת שלאשתך יש הרבה שאיפות לגבי חייה והיא לא מוכנה לוותר עליהם בגלל שינוי בהשקפה ובהתנהגות של בעלה.

 

למה לשנות אותה?

אתם שני עולמות שנפגשים.

אם תשנה אותה והיא תשנה אותך כבר לא תתאימו זה לזו. אתה לא יכול להפוך אותה לעולם שלך כי אז יהיו דברים אחרים שלא ימצאו חן בעיניך.

 

אני מציעה-קודם כל תדבר איתה על השינויים שאתה עובר, מתוך תחושה של שותפות הדדית, של שנייים (ואולי יותר? לא ציינת האם יש ילדים וכמה) בסירה אחת, ולך תדע-אולי דווקא מיזוג העולמות הכ"כ שונים האלו יניב משהו חדש, גדול ומשמעותי הרבה יותר ממה שציפית לו.

 

לגבי חוויות מסעירות בינו לבינה-אמירתי היא אחת-תשקיע בה ותראה איך לאט לאט היא נהנית. אל תקפוץ מעל הפופיק ואל תנסה לראות תוצאות בן רגע. זה תהליך-תדבר איתה ותראה איך היא הרואה את הקשר הפיזי ביניכם.

 

תהיה קשוב גם אליה, כי זה נשמע שאתה מאוד קשוב-אבל לעצמך.

 

בהצלחה.

ואני שוב חושבת- לא לענות עד שהמנהל יבדוק...אחותו
גם לי זה לא ממש מריח......+mp8
מצטרפת לחושדים...אני ירושלמית

חייזר(מסמל משהו מסריח)

כבדהו וחשדהואבא שמואל

לכאורה אתה מתאר כאילו שאתה לא ראוי להיות בעלה של אשתך..

לא יודע במה זכית, אבל אם יש לך אישה כזו כמו שאתה מתאר, כנראה שבאיזהו שלב בחיים שלך היית ראוי לה.

אין לי אלא לברך אותך שהקב"ה ייתן לך את הכלים לראות זאת היום.

שאלות כבדות משקל שכאלופפריקה--

מקומן אצל יועץ לענייני זוגיות ולא במקום זה.

 

לפורום נכנסים בין היתר גם בני נוער וילדים ואני מאמינה שאין ברצונך לקבל את חוות דעתם לעניין (או שכן?)

 

והיה- אם אמת בדבריך,

 

מה טוב שתמצא מקום בו יוכלו להתייחס בצורה אמיתית, נבונה ובונה לבעיה המתהותית שהצגת.

 

חודש טוב

מסכימה עם פפריקהמאמע צאדיקה
פה חשדתי.רחלקה
מה את חשדניסטית?אי''ה
רק בעיניין אחדaima

התפקיד שלך והחובה שלך לדאוג שאישתך נהנית. אין דבר כזה "בגלל שהיא לא נהנית מכך כמוני... מה לעשות"

קצת מחשיד...אז תזהרו...אנונימי (פותח)

[אני מתייחסת למודעה לפני העריכה:]

אם את המייל הוא פותח במיוחד בשביל התגובות, הוא לא יכול לפתוח את האתר?

 

ובאמת זה מקום ליועץ נישואין ולא לעצות במייל, אם הוא לא מפחד מגירושין - אז מייעוץ הוא מפחד?

[ואם הוא טוען שאשתו צריכה להשתנות ולא הוא, אז בטח שלא אנחנו נוכל לעזור...]

 

המצוקה נשמעת הגיונית, הפנייה לכאן בסגנון הזה - ממש לא.

 

[ועוד לגופו של עניין - זה לא 'שינוי השקפה', זאת בעייה, נפילה, שצריך לצאת ממנה, ואם ההתייחסות היא כזאת, גם הפתרונות יהיו אחרים ונכונים יותר, אולי אפילו בכיוון שאתה מציע, אך באופן זמני]

 

ושוב - גם אם זה אמיתי - חשוד מאוד. לא כדאי לפנות במסר אישי, זה יכול להיות על גבול ההטרדה!

[וכבר קרו מקרים הרבה יותר תמימים, שהגיעו למצבים מסובכים בטעות, אז קל וחומר...]

וואיתהילונת

בתור רווקה שקוראת את זה אני פשוט מזועזעת..

דעתיאות והדר

קודם כל יש סתירה רצינית בין הכותרת לבין התוכן. (בין רצון נואש להצלת הבית לבין חוסר נכונות להתאמץ למען תיקון המצב.)

הרי אדם שחש כזה מועקה בזוגיות מכל סיבה שהיא מחובתו ללכת ליעוץ מקצועי. ברור שאף אחד כאן לא יכול לעזור לך בכל מיני עיצות ככל שנבונות יהיו. אתה ואשתך צריכים ללכת לטיפול, לקבל שיעורי בית ולהכין אותם (טיפול זוגי זה סוג של  coaching) וכך להתקדם.

בתור נשואה אני יכולה להגיד לך שכל חשד נבע מנסיון ראחותו

מנסיון רע קודם...

מה??אודי4

קודם כל, הסגנון שלך והפנייה כפי שראית, לא רגילה כלל לאנשי הפורום היקרים.

גם לא הבנו בדיוק מה אתה שואל!

גם, כפי שכתבה אות והדר - יש סתירה בין התוכן לכותרת.

אתה לא רוצה ללכת לייעוץ. (אפשר לשאול למה?)

נשמע גם, ותסלח לי, שאתה רואה בעיקר את עצמך! יש לך בקשות, דרישות. גם ממנהל הפורום.

גם כל הפנייה הזו לכתוב לך למייל..

 

בכלל לא ברור מה אתה רוצה?

לתת לגיטימציה ליצר הרע?

 

אתה מדבר הרבה על "השקפה". מה זו ההשקפה שלך? אולי שם כיסוי ליצר הרע, כפי שאתה כתבת?

 

ואם אתה שואל מה דעתי? שתקח את עצמך ברצינות, תתחיל להתבונן באשה הנפלאה שיש לך, ושוב תסלח לי אבל  תשים את כל ההשקפות המוזרות שלך בצד, ותצא מהסרט של: " ואולי, מי יודע? אולי אמצא מישהי שעימה אני כן אצלח לחוות את מה שחסר לי בחיי, והיא תתאים להלך מחשבתי בצורה מושלמת."

הנקודה היא לא האשה אלא אתה!!! לכן, השאלה היא האם אתה רוצה להציל את הבית שלך? או שאתה מחפש חוויות?

מהרגע שהתחתנת - אין אשה יותר טובה!

 

אתה מוזמן לחזור, להגיב, להבהיר את עצמך, אם אתה רוצה שניקח את דבריך ברצינות.

מה שלי נשמע:פאז

נשמע שהבעיה המרכזית שלכם, היא שאתה מאד מאד מאד שקוע בעצמך.

שעברת כמה דברים בחיים שלך, שגורמים לך לחשוב שהחיים בחוץ הרבה יותר טובים.

מחוץ לחברה שלך, מחוץ לבית שלך, מחוץ למשפחה שלך.

 

בכנות אני אגיד לך שזה נשמע כאילו אתה מנסה לתרץ לעצמך את הבריחה שלך.

 

יש לי כמה דברים להגיד לך:

א. ממש לא נשמע שמה שאתה רוצה לעשות זה לשקם את החיים שלך

עם אשתך שאיתה התחתנת, אלה שאתה מעוניין לעזוב את החיים שהיו לך עד עכשיו,

ולחיות חיים שקורצים לך יותר. אם אשתך תרצה להשתלב בהם, ולמלא את התפקיד שלה

-אולי תסכים להשאר איתה.

ב. אני חושבת ששינוי כמו זה שאתה רוצה לעשות אופייני לאנשים ש"מגלים את העולם"

-יש הרבה שזה קורה להם בגיל ההתבגרות, הם טועמים קצת או הרבה מהחומר,

ומכל מה שקורץ, ובד"כ מבינים שהנשמה שלהם, והם רוצים הרבה יותר מזה בחיים,

ויותר מזה- שהכל דמיונות.

 

הכח הגדול של התאוה, זה לעבוד עליך.

להראות לך איך עוגת מוס עם קצפת שוקולד ושמנת היא טעימה.

כשאתה יכול רק לראות אותה מבעד לזגוגית אתה מרגיש שאתה יכול להתנפל עליה,

וכשאתה אוכל אותה, אתה רואה שהיא טעימה-לא נגיד שלא-אבל כמה שניות אחרי זה אתה שוכח מזה.

 

ככה זה עם נשים, ככה זה עם כל דבר מפתה וזוהר,

עושר, כבוד, חופש.

 

תחשוב בעצמך על דברים שנראו לך נחשקים כ"כ, ומה קורה אחרי שהשגת אותם.

אני ממליצה לך לחשוב טוב טוב לפני שאתה עושה צעדים כל כך משמעותיים מהמון בחינות:

מבחינה רוחנית, מבחינה אישיותית ומשפחתית,

העולם שבחוץ לא כזה זוהר כמו שנראה לך.

 

אני באופן אישי כן מאמינה ברמה מסויימת בניסוי ובדיקה, אבל את זה אני אגיד לבחורה שביעיסטית,

ולא לאיש מבוגר שיפרק משפחה בגלל זה.

 

ולכן, לדעתי כדאי לך לדבר בצורה כנה עם אנשים כמוך שחיים במקום שהיית רוצה להגיע

אליו, לקרוא את "מקימי"-של נועה ירון דיין, אפילו לנסות למצוא בתוך עולם ההלכה השקפה או כיוון שאתה יותר מוצא את עצמך בהם (אולי חסידות?) לעשות בירור רציני עם עצמך, על רצונך ושאיפותיך בעולם הזה.

 

אחרי שתדע איפה אתה עומד מהבחינה הזאת, תוכל לדעת מה לעשות בעניין אישתך.

אם תמצא את עצמך ממשיך בכיוון הנ"ל, תשתף אותה בדילמה שלך, ואני אישית הייתי ממליצה

לה בלב כואב להתגרש ממך, כי נראה שהשאיפות שלה הם כן לעבודת ה'.

 

אם תראה שאתה עושה איזשהו מהלך שיקח זמן, שתף בו את אשתך.

 

ומעבר לזה-

תשקיע באשתך, תשמח אותה והיא תלמד לשמוח בעז"ה.

אתה יכול לפנות למכון פועה ולהתייעץ איתם איך לעשות את זה.

 

 

היעוץ המרכזי שצריך פה הוא לך,

ואת רובו אתה צריך לעשות בכוחות עצמך.

 

בהצלחה!

במחשבה שניהמשה

איפה יש התנגשות בין ה"חיים מודרנים" לבין האישה? לא תוכל למצוא אפיק כלשהו לחיים האלה שלא יפגע בבית? (למשל, בעבודה...)

סליחה על הבוטות -עוזיהאחרונה

ממה שאתה כותב אתה נשמע אדם מאד אנוכי. אם הייתי אשתך אולי אני בעצמי הייתי חושבת על גירושין, ולא בגלל אף אחת מהסיבות שהעלית כאן.

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

את לא דרמטית.אונמר

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה

עד כמה זה פוגע באשה

השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מיתאחרונה

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה

אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז

אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו

זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)

עברת ילדות לא הכי פשוטה

ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם

אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת

לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח

אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה

שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי

שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם

מה אני עושה פה בעצם?

לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה

רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה

להיפטר מהסוד המעיק

ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני

אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?

קשה לי נורא

אני רוצה הזדהות

אני רוצה עזרה

לא יודעת ממיל בקש

אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)

לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה

טוב, פרקתי קצת

מקווה שיהיה לתועלת

יש תוכנית חינמיתנעמי28

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

אוליoo

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

תיוג - עזרהלילה שולה

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

משתמשים בסימן של @סיר לחץ

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

כמו כל התמכרותמשה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמר

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושךלאחדשהאחרונה

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

ייעוץ זוגי משפחתיגאיה25

ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.

אתם לא צריכים טיפול זוגימשה

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

אנחנו מרגישיםגאיה25

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

איש מקצוע זה רעיון נהדרמשה

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

תחפשו ברשת תמצאוshindov

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

באיזה אזור בארץ? אפשר גם בזום?פשוט אני..

מרכז, כןגאיה25

אז אני ממליץ מכל הלבפשוט אני..

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברוןאחרונה

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוגאחרונה

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

חינוך ביתיזכות

יש לנו ילדה מתוקה אוטוטו בת 3

עם הזמן מבינה שאין לי כוונה לרשום אותה לגן 3 בשנה הבאה, לא מתחברת לאיך שמתנהל עולם החינוך לגיל הרך וגם חווה את הסיפור הזה כבייביסיטר מסובסד והמוני

אממה- אנחנו לא בחברה שבטית וכל הילדים שנה הבאה כן יירשמו לגן, עכשיו יש לה חבר'ה איתה בחינוך ביתי.. שנה הבאה לא

חולמת לייצר קבוצה כזו של משפחות רק לא מכירה מספיק, איפה אני מוצאת אנשים כאלו? אצלנו אין אף אחד

יש בפייסבוק קבוצות של חינוך ביתיעל הנס

את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.

בהצלחה!

זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם

את גרה בעיר גדולה או במקום קטן?משה

אולי לעבור דירה למקום שיותר מקובל בו?אונמראחרונה

אולי יעניין אותך