כל מקרה לגופו,

סיכון ביחס לסיכוי.

יתרונות ביחס לחסרונות,

כשהיתרון בניתוח גובר על החסרונות והסיכונים - אז בהחלט יש מקרים של הרדמה מלאה.

והייתי כבר בשבוע 20. אז אמרו לי שבשלב כזה לא עושים דברים כאלה, אבל ישר אחרי הלידה להגיע לניתוח.

לפי מה שהבנתי- יכול להיות שאם זה היה בשלב מוקדם יותר היו עושים. אבל לא בטוח.

אחרי הלידה עשיתי ניתוח. עם הרדמה כללית כמובן.

שיהיה רק בריאות. המון טוב. בהצלחה!!!

איזה קשה!

בא לי להכין לך סלט גדול

מה עם להזמין מוולט?

יום...

שתעזור לך לעלות מעט ומשם לפעול לפתרונות לטווח ארוך יותר.

אפילו אם חודש שלם תזמיני כל יום.

כל עוד את אוכלת את הסלט, זה שווה כל שקל.

אני לא רוצה לייעץ בנושא שאני לא מבינה בו, אבל דיברת עם המטפלת שלך על עניין ההסתרה? את מנסה לפצח את זה או מקבלת כעובדה גמורה שאת לא מוכנה לספר לאף אדם קרוב?

זה לא חייב להיות בעלך אם את לא מרגישה מסוגלת אבל לפחות בן אדם אחד שיכול לתמוך בך במציאות לפחות לתקופה מסויימת.

את החולשה הנפשית.

אני מנסה לפצח את זה כבר הרבה מאוד זמן, אבל זה מדי עמוק אצלי, הבושה מהמצב החלש הזה.

אני לא מצליחה לחשוב על אף אחד במציאות שאני מעזה שידע שעובר עליי משהו.

אבל אני כל כך מפחדת שמישהו ידע על הדיכאון, שאני לא מוכנה לסבול את תקופת ההסתגלות לכדור,

כי גם אם עכשיו אני עוד מחזיקה בשיניים כדי שאף אחד מבחוץ לא יראה כלום (ולא תמיד מצליחה...),

אם המצב יחמיר זה יהיה עוד יותר קשה...

לי לא היה כלום עם ציפרלקס חוץ מעייפות. גם זה חלף תוך כמה ימים כשעברתי לקחת בערב. ועכשיו הוסיפו לי עוד משהו ולא היו שום תופעות

זה יכול לשנות את חייך

הדיכאון?

אוף, אני נורא רוצה לקחת, ומפחדת.

כבר נמאס לי שאני לא מצליחה לצאת מזה, ולפעמים זה כבר קשה מדי.

שנים פחדתי

ואחרי שהתחלתי ככ הצטערתי שסבלתי כל השנים האלה

אני ממש ממליצה להתגבר על הפחד וכן לנסות

וואו איזו השראה שהיא

הלוואי ויעזור לך קצת

וחיבוק ענק❤️

איך אני יכולה להגיע לזה בדרך אחרת?

תחשבי כמה אנרגיות את משקיעה בהסתרה הזאת.

האמת שקצת קשה לי להבין מהמטפלת רגשית למה היא לא מעודדת אותך לשתף אותו

תחשבי כמה הכל יהיה יותר קל אחרי שהוא יהיה שותף לסוד הזה!!

מה נחשב גובה תקין לילדה בת 12?

ומה נחשב גובה סבבה או ממוצע לאישה בעצם?

כאילו מי שיזרום לה לשתף בגובה שהיא מכירה לילדות וגם לנשים שמכירה ואיך זה להן בחיים עם זה?

זה 1.62 בערך

גובה ממוצע של ילדה בת 12 זה אזור 1.5

לק"י

חשבתי שהוא די גבוה.

שלבנים הממוצע הוא שונה...

אבל האמת פשוט בדקתי בגוגל...

לק"י

והוא נראה לי יחסית גבוה😂

אולי אפשר ללכת לדיאטנית.

איך היא ישנה?

אני יודעת ששינה טובה משפיעה על הגובה.

אולי בגלל שאתם גבוהים הגובה שלה נראה לך חריג?

אני אישית בגיל 12 עוד הייתי נמוכה (1.48) ועד גיל 14-15 הגעתי ל1.61

איזה גובה היא?

תכלס זה לא כזה משמעותי אבל היא יכולה בבת אחת לתת קפיצות גדילה משמעותיות.

היא עדיין קטנה יחסית .

זה נכון שהיום בנות מתבגרות מהר אבל גם אחרי שמקבלים מחזור ממשיכים לגבוה בקצב מסחרר חלקן,וחלקן לא.

הבת שלי עד גיל 16 עוד גבהה.

אם את באמת רוצה לדעת מה הגובה הפונטציאלי שלה אפשר לעשות רנטגן שורש כף יד ואז אנדוקרינולוג או רופא ילדים יכולים להעריך כמה נשאר לה עוד לגבוהה.

חוץ מיזה:

תתפללי .

תרגילים יגביהו אותה אם תתמיד רק בעוד 20 שנה ורק אם תתמיד וגם זה בסנטימרים ספורים,לא מאמינה שזה באמת יעזור.

מה שכן כדאי לבדוק אם אין לה עקמת,את יכולה פשוט להסתכל אם הכתפיים שלה באותו הגובה.זה בהחלט יכול להשפיע על הגובה שלה ובמקרה כזה תרגילים יעזרו מאד לגובה הסופי שלה אבל אם את רואה עקמת תרוצי לאוטופד ילדים כי עד,שיקבעו לך תור יכול לקחת המון זמן( זה יכול להיות משמעותי ברמה של 10 ס'מ )

בצילןם ניתן לראות את גודל העצמןת ואת הפוטנציאל גדילה

מקווה שאני לא מטעה, אותנו שלחו עכשיו בגיל 3 וחצי לילד לוודא שלא מפספסים משהו כי הוא קטנציק

ואז הרופאה אמרה שיש פעם של חצי שנה

או שאני כבר מבולבלת צריכה ברמת לבדוק את העניין

אם היא לא נמוכה באופן בולט וחריג, לא הייתי עושה כלום, מקסימום היא תהיה אישה נמוכה.

אם זה כן ברמת החריג הייתי הולכת להתייעץ עם אנדוקרינולוג

שינה ממש ממש משפיעה על הגובה. לא פחות מאוכל.

אבל בגדול, מצטרפת למרגיעות.

הבת שלי היתה אחוזון 3 בכיתות ז-ח, בכל התמונות מהבת מצוות של החברות הן נראות כמו האמהות שלה.

היום היא 1.60.

ולא יקרה כלום אם הבת שלך לא תהיה גבוהה אלא רק ממוצעת.

באפליקציה

ולקבוע תור לטכנאית או"ס

אצלי לרוב הרופאים לא עשו אולטרסאונד.

אז או שביקשתי הפניה לטכנאי בתור הראשון, או שביקשתי באפליקציה.

אני פשוט לא מסוגלת!

בהריון הקודם הייתי רק באולטרסאונט בלי רופא כי לא היה לי תור

ואז היא ראתה שיש בעיה רצינית

ולא היה לי למי לפנות כי לא היה לי תור לרופא

היית צריכה להתחנן שיכניסו אותי לרופאה כלשהי וזה לקח זמן - והמון חוסר וודאות והמון דמעות

חוויה נוראית!

הבטחתי לעצמי שאני לא הולכת לאוטרסאונד בלי רופאה במקביל.

אני מנסה להבין מה נשים עושות במעקב הריון? כל פעם תור לרופא ותור לאולטרסאונד? זה לא מליון תורים ומליון פעמים להגיע למרפאה??

למה כל החיים צריך לרדוף אחרי תורים? עייפתי..

אפשר לקבוע לטכנאית בבית אגד, ששם יש גם את המוקד.

ואז אם יש בעיה, אפשר לבקש שיכניסו אותך לרופא שבמוקד.

אם הולכים דרך המוקד, זה לוקח הרבה יותר זמן.

צריך ללכת קודם לאחות, שתיתן לך הפניה לאוטרסאונד, ואחר כך גם לרופא. ובדרך כלל יש תור.

אצלי תור לרופא ואולטרסאונד זה שני דברים נפרדים. לא כל פעם שאני הולכת לרופא אני צריכה גם אולטרסאונד.

ובכל מקרה יש שקיפות וסקירות שזה עושים בנפרד.

ובסוף ההריון אני בכל מקרה צריכה מעקב צפוף, אז אני הולכת לאוטרסאונד יותר מלרופא.

לא ידעתי שאפשר לקבוע תור לטכנאית בבית אגד. האם נדרש הפניה מיוחדת?

אני לא מוצאת אפשרות באפליקציה לקבוע תור לשם

יכול להיות שצריך להתקשר?

ואולי אפשר גם במרפאה עצמה.

אפשר גם דרך הצ'אט באפליקציה.

צריך להגיע עם הפניה לאוטרסאונד שליש ראשון. תבקשי הפניה באפליקציה מרופא נשים או רופא משפחה.

הפניה לאו"ס דחוף

אם אני זוכרת נכון

וצריך לקבוע בטלפון

אם אני מבינה נכון זה צריך להיות אוטרסאונד דחוף בגלל שזה מוקד?

ככה זכור לי

אני מקווה שאני לא מטעה אותך

מתוך הבנה שלוקח זמן עד שיש תור לרופא נשים

ולהדביק למה את לא רוצה תור רק לא''ס, בדרך כלל הם יכולות להכניס בין התורים או על ביטולים או כל מיני בסגנון

איזו כתיבה משובחת. אהבתי

וכן, גם אני כבר מבינה שהגיע הזמן להוציא את הבונבון מחדר שינה

רק קשה לי.....

במיוחד שמיום ליום אני מבינה שבעלי לא מוכן לוותר על הרעיון שהבונבון הזה ישאר המז'יניק שלנו........

העברנו אותה לחדר הבנות כשהייתה בת חמישה חודשים, ואז החזרנו אלינו אחרי שהיא נפלה והייתה מאושפזת וחששנו עליה. אבל אחרי חודשיים-שלושה שוב הוצאנו אותה מהחדר שלנו... (ובמקביל העברנו שתיים מהבנות לחדר האורחים. ועכשיו יש בי התלבטות אם לשנות את ההרכב בחדרי הבנות, כדי ששתי הקטנות יהיו יחד בחדר. מצד אחד קל יותר להרדים אותן כך, מצד שני - הילדונת הגדולה יותר עלולה לקרקף את הקטנה גם בלילות🫢)

אם היה מקום - היית מצליחה לשחרר אותו?

בדרך כלל זה הפוך...

מוכשרת שהצליחה לצאת מלול קמפינג ועוד באופן אלגנטי...

לא בטוח שחייב להעביר למיטת מעבר עכשיו אם זה בלגן. אולי אפשר להצמיד את המיטה לרהיט אחר בצורה שתאפשר לצאת ולהיכנס באופן בטיחותי.

ולגבי הטיטול- נראה לי הייתי מאפשרת להתנסות בשירותים, ומסבירה שמורידים טיטול רק כדי לעשות בשירותים, אבל אם לא מתאים לך גמילה מלאה עכשיו- אז לא.

אולי רק כיסא.

ובכל מקרה, נראה שהיא מצליחה לצאת בצורה בטוחה גם ככה🤭 (היא עשתה את זה עוד פעם אתמול. בסוף נעלתי את דלת החדר שלהן, והיא כנראה הבינה שלא משתלם לה לצאת מהמיטה ובסוף נרדמה...)

ובקשר לגמילה - אולי באמת ננסה להושיב אותה בסיר או בשירותים רק לפני מקלחת. נראה אם יהיה לי כוח...

אני רק אגיד - אולי הגדולה שמעליה לא חייבת לוותר על המיטת מעבר שלה? יכול להיות שיהיה יותר פשוט ונכון בשבילכם בשלב זה לקנות/להשיג מיטת מעבר נוספת (אולי עדיף לחפש מישהו שמוסר, או ביד שניה, ואז יהיה פחות מבאס להיפרד ממנה בהמשך).

ולגבי הגמילה - לא יודעת.. אם לך זה לא מתאים, אז לא יודעת אם הייתי מתחילה עם זה עכשיו. רק מקווה שהיא לא תשגע אתכם יותר מידי עם הורדת טיטולים עצמאית...

לא מתחשק לי להתחיל להעמיס על הבית רהיטים שלא נצטרך אחר כך... אבל אולי לא נעביר כבר עכשיו את המיטות, אלא נעשה קודם הכנה הדרגתית. (ואולי עדיף שקודם שנת הלימודים תתחיל כמו שצריך, כי היא שינוי בפני עצמו...)

ובאשר לטיטולים - כנראה צריך לחזור לפתרון העבר שלנו, ולהדביק היטב בסלוטייפ מכל הכיוונים את הטיטול כדי שלא תמליח להוריד...

לא מורכב להשיג ממסירה ולמסור אחכ..

אבל אולי בכל זאת תרצי

מיטות מעבר מוסרים כל הזמן.

כבר השתמשתי בשתי מיטות מעבר ממסירה מעולות ממש (אחת מהן גם הגיעה עם מזרן איכותי שאין סיכוי שהייתי משקיעה ככה בעצמי🤭). ככה לא כואב הלב כשמסיימים את השימוש בהן.

כשהכנסנו אותה הביתה פשוט ישבתי עם אקונומיקה וקירצפתי מכל הכיוונים. שטפתי טוב כמובן...

וגם לנקות משהו יד שנייה קשה לי🙈

גם ככה הילדה תצטרך לעבור מתישהו למיטה של גדולים, אז אולי עכשיו זו ההזדמנות...

לרוב המזרונים עדיין כמו של תינוקות עם ציפוי. אז אין שום דבר שסופח משהו שלא ניתן לנקות ממש בקלות. שבעלך או אחד הילדים ינקו. באמת שזה באמת פריט שקל למצוא. ואפשר להיות במיטת מעבר לעוד הרבה זמן... אז חבל להקשות על הילדונת.

אולי פשוט נשכיב אותה על מזרן על הרצפה...

כדי שלא יהיה לך שינוי לשתיים במקביל?

אני אישית לא כ"כ אוהבת מיטות מעבר ומגיל ממש קטן שמה במיטה רגילה - היירייזר

את הקטנים על המיטה הנמוכה כדי שלא יקרה כלום אם יפלו ובהמשך על המיטה העליונה.

לא חושבת שזה שהיא הורידה את הטיטול זה סימן שהיא מוכנה לגמילה

אפשר לנסות אבל לא בטוח שיש קשר.

אפשר גם לחפש פיג'מות שהפתיחה שלהן היא רק מאחורה (רוכסן אחורי)

כדי שלא תצליח לפתוח.

בהצלחה רבה ואני מתה על הראייה ההומוריסטית הזאת!! מאמצת גם לעצמי.

(לא סותר את זה שאני אחר כך מסוגלת להתעצבן עליהם, כן?🙈)

ובאמת נראה לי שנתחיל לאבטח את הטיטול מפני הורדה. כבר עשינו את כמה פעמים בעבר... (עונה גם לך @טארקו )

אם מיטת המעבר של הגדולה יותר עוד מתאימה לה.

ולא חושבת שהייתי גומלת, הייתי קודם מנסה לאבטח את הטיטול יותר(וכן לחשוף לשירותים לפני מקלחת וכד' ולגשש אם זה בכיוון.. אבל פעם אחת של הורדת טיטול לא אומר בהכרח בשלות)

נראה לי ממש מוקדם לגמילה

הבת שלי בגיל שלה

גם היא אומרת לי כשהטיטול שלה מלא

אבל היא ממש קטנטונת

אצלינו שני ילדים בגילאי 3 ו5 ישנים במיטות מעבר, שתיהן יד שניה וכשלא נצטרך נעביר אותן הלאה, באמת זה דבר שהרבה מוסרים... וזה יותר נוח ממיטה בבית צפוף כי זה קטן יותר. שנתיים זה לא מוקדם מדי למיטת מעבר, זה בדיוק הגיל...

ולגבי הגמילה, היא לא הראשונה שלך שמורידה טיטול גם בלי להיות גמולה, אז את בעלת נסיון (זה את עם הסלוטייפ על הפיג'מה?) אבל יכול להיות שהיא בשלה עוד לפני גיל שנתיים, אם את לא בשלה לגמול אותה אז אל תגמלי, היא תחכה...

יפה שאת זוכרת😅

וכן, כנראה שהגיע הזמן שוב לפתרון הזה...

אני חושבת שאתחיל לגשש אצל הילדונת הגדולה יותר על הרעיון של מעבר למיטה של גדולים. אם יהיה לה ממש קשה - אז נחשוב על משהו אחר...

וזאת שמעליה תשאר במיטת מעבר. מה יכול להיות?

נשמע לי פחות מעברים ויותר פרקטי מאשר להעביר 2 ילדות

אצלי עברו למיטה רגילה עם מגן, שלא יתגלגלו בלילה

יש לנו מיטת קומתיים עם שתי נפתחות, ויש גם מעקה למיטה התחתונה שאנחנו לא משתמשים בו. אז אפשר להעביר את הקטנה לנפתחת הנמוכה ולשים בה את המעקה (בתקווה שזה מתאים).

רק צריך לראות שיש לנו מקום לזה (אני רוצה שזה יישאר פתוח כל הזמן), וגם איכשהו לקבע את הגלגלים של המיטה כדי שהיא לא תגלגל בהשתללויות שלה.

תודה!

הבן שנתיים שלי גם למד לצאת, עשינו את זה איתו כמה פעמים עד שווידאתי שיודע לצאת בצורה בטוחה (הנמכתי קצת את הדופן). ככה שהוא ממשיך לישון במיטת תינוק.. לא יכולה לדמיין על מעבר למיטה (אין לי מיטת מעבר, יש הרייזר שלישיה)

היא מבלבלת אותי כל הזמן מחדש... מצד אחד - כבר הצליחה לצאת מהמיטה וכשאנחנו הולכים איתה לגן שעשועים היא מטפסת בלי פחד ובצורה מפתיעה גם על מתקנים מסובכים. ומצד שני - היא רגישה וביישנית, ועל מתנפחים למשל לא הסכימה לקפוץ וגם לא בבריכת כדורים במשחקייה...

וזה פרוידיאני או שהתכוונת באמת לכתוב-

'לוודא שאין נשארות במיטה'

כי זה ממש טוב, אצלי הם לגמרי מקיימים את זה ואין נשארים במיטה עד שממש מתעייפים חחח

בפעמים הדי נדירות שאני מצליחה פשוט להניח את הטלפון בצד הרבה יותר קל לי עם הילדים...

לא יודעת אם יש לי מה להציע חוץ מהזדהות

אני מנסה לשים את הטלפון במטען או לסגור (עם מצב ריכוז בטלפון וכזה) לכמה זמן, אבל זה לא מחזיק ליותר מדי זמן😐

?

לנו אין מנעול, וזה באמת מעצבן.

פיזור, עצבים, אפס מנוחה, ראש לא מרוכז ואז כל דבר מפריע. ועוד ועוד.

יש לנו מדיח של בוש, לא בדיוק הדגם הזה.

יש לנו אותו כבר שנתיים, עושה את העבודה מצויין, שקט. בוש זו חברה טובה

שקט, עובד מעולה בלי עניינים.

מייבש מצויין גם את הפלסטיקים

הדגם שכתבתי מומלץ? או שיש חברות טובות יותר?

לא יודעת איזה דגם.

ת'אמת אני לא כ"כ מרוצה וגם לא כ"כ משתמשת, בעלי כן משתמש לפעמים.

יש לו ריח ממש לא נעים, כנראה כי לא תיחזקנו אותו מספיק טוב (יש לי מספיק דברים לנקות ואין לי סבלנות למכשירים עם תחזוקה מסובכת...)

כשאני משתמשת בו אני שמה אקונומיקה במיכל המים המלוכלכים ואז הריח שלו זה פשוט ריח של אקונומיקה ואז זה סבבה

כן מנקה טוב את הרצפה ומאוד נוח לשימוש (פחות לתחזוקה)

יש לו קטע מעצבן שאת שמה במיכל של החומר את החומר אבל הוא לא יוצא

בהתחלה במשך איזה 3 חודשים של שימוש החומר לא נגמר וגם לא היה נראה שהוא מתרוקן

היום אני שמה את החומר ישר בתוך המים הנקיים

אבל בגלל שאני שמה אקונומיקה אז לא מרגישים את הריח של החומר.

בקיצור הוא שואב שוטף נחמד, יותר טוב במחיר מהמותגים המוכרים יותר

אבל נראה לי שבפעם הבאה שנקנה נשקיע יותר.

כן מסייגת שאני לא יודעת איזה דגם יש לנו, אולי יש הבדל בין הדגמים...

בשואב הזה שמים חומר במים המלוכלכים?

לא נשמע לי הגיוני

תמיד החומר במיכל המים הנקיים. ויש חומרים שהריח שלהם לא מורגש ככ כמן החומר של הטינקו אבל אפשר לקנות את זה של ליאור קוקה ואחרים שכן משאירים ריח

אני שמה קצת אקונומיקה כי אחרת יש ריח מסריח....

ובדיטק מתעניינת ברובוטי, מבינה שלא משנה כמה רובוטי טוב ויקר - הוא לא טוב כמו הידני.

ככה גיםיטי אומר, כי אין לו את היכולת להפעיל לחץ על הלכלוך כמו ידני.

בינתיים לא קניתי. מחכה למבצעים של נובמבר או דצמבר (באיזה מהם יותר שווה? נובמבר סייל או דווקא סוף דצ?)

החזיק מעמד הרבה שנים יחסית ועבד טוב מאד

לק"י

לבן שלי יש חבר טוב שעולה לגן חובה, והבן שלי נשאר עוד שנה בגן טרום. אני כבר מזמן סיפרתי לו על זה, ומזכירה לו שהם לא יהיו יחד.

ב"ה יש לו עוד חברים חוץ ממנו.

מקווה שהבן שלי יסתדר בטוב עם המצב החדש!

תחכי כמה ימים, קודם הוא יצטרך להתרגל לרעיון ואז יצטרך עוד כמה ימים כדי להתחיל לקבל את הגננת הידשה, הגן והחברים.

זה בסדר שקשה לך לראות שקשב לו, אבל אל תתערערי על עצם ההחלטה.

בהצלחה והלוואי וילך לו בקלות!

מניחה אמנם שזה קשר שונה, וקשר בין תאומים ובמיוחד זהים הוא יותר סימביוטי,

אך עדיין יש קשר חזק.

בחוויה שלי, אמנם הן קבלו הכנה מוקדמת

וכבר לאורך כל השנה בגן חובה דברנו על כך שיפרדו בכיתה א'

ההפרדה עצמה היתה להן מאד קשה.

הן ממש הרגישו כאילו חתכו מהן חתיכה ושמו במקום אחר.

כמובן בהפסקות הם רצות אחת לשנייה כאילו לא התראו שבועות.

זה תהליך

צריך להבין את הילדון החמוד, שעד כה הרגיש שיש לו מישהו שתמיד יהיה בצד שלו

ועכשיו לקחו לא אותו

זה קצת הרגשה של קרקע נשמטת מתחת לרגליים

וזה מפחיד אותו

והגיוני שזה כך.

תנו לו זמן

דברו איתו בגובה העיניים.

תספרו לו איזה גננת נפלאה תהיה לו השנה ואיזה ילדים חמודים וחברים חדשים.

תגידו לו שגם לכם השינוי הזה קשה.

חבקו אותו חזק

ותבינו אותו.

ותתנו לו עוגנים- נכון בגן אתה לא תהיה עם שמוליק אבל מחר שבת ונפגש אצל סבתא/אחה"צ נצא ביחד לגינה וכו'

ואל תשכחו להיות חזקים ורגועים - אתם עושים צעד חכם ונבון.

בהצלחה רבה והרבה נחת

מאמא שהבינה שאפשר גם אחרת......

@יעל מהדרום

@אמאשוני

@אמהלה

תודה שקראתן והתייחסתן!

הוא הלך היום לגן בקושי רב מאוד

בכה מלא מלא מלא ולא הסכים שאני אעזוב אותו בגן.

אוף נשבר לי הלב לחשוב עליו ככה לבד...

אפילו שבאמת הוא עם כל החברים שלו, כל הקבוצה המשיכה יחד למעט בודדים

בעיניי הוא סתם נכנס ללופ שהוא לא רוצה את הגן הזה וזהו

אבל כלום לא עוזר לשכנע אותו

על הבוקר קם בשש הגיע אלי למיטה ואמר שלא רוצה ללכת לגן הזה.

מפחדת שזה יתקבע לו ועכשיו כל השנה או לפחות תקופה ארוכה ככה יבכה ולא ירצה ללכת לגן.

את הפחדים, המחשבות?

אפשר לכתוב סיפור בAI

דומה אבל שונה משלו.

תוך כדי הסיפור להציף חששות ותחושות,

אבל גם להראות שיש תקווה ויש אלטרנטיבות ולסיים במסר אופטימי.

אני חושבת שהחשש שלך שזה עשוי להתקבע עלול להיות מחשבה שיוצרת מציאות.

תאמיני בו שהוא מסוגל לצלוח את תהליך הפרידה ולהסתגל לגן, וכשהוא בא לבכות אצלך להכיל את הקושי שלו מצד אחד, מצד שני להיות בטוחה שהתהליך הוא נכון עבורו וצריך לעבור דרך הקושי כדי להתחיל מחדש והוא יעשה את זה.

מה שעובר לך בראש, עובר דרך הידיים שלך לגוף שלו ומשם ללב שלו.

בהצלחה רבה לשניכם!

תני לו שבוע שבועיים, לאט לאט. אם אחרי זה עדיין יהיה לו קשה יהיה כדאי לחשוב מה עושים כדי לעזור לו לעבור את זה

אבל ילדים הם סתגלנים ויכולים לאהוב גם גן שהם הבטיחו בהתחלה שהם שונאים