במטבח, בחדרים, בכביסה, בארונות

מוסיף מלא!!

רק איך דואגים שזה יהיה (חוץ ממטהרי אויר, ובגדים+ארונות..)

כאלבון אישי וגם כאווטינג מטורף

התשובה היא שיש מי ששוכרים משרד שלם או מקדישים חדש שלם בבית להיות משרד שלם-

ואין פוצה פה ומצפצף.

וסטודיו נורמאלי הוא בערך פי שניים בגודלו ממה שיש לי.

ולרובנות בית-עסק זה לא ממש "בזבוז"

ועוד לא פתחנו את הפה של כל מה שיש בבית ש-ל-ך!!

באמת שלא היתה לי כוונה לפגוע.

או במילים אחרות אוירה

נקיון- לא דוחים ל"אחר כך"!

נשפך תבלין על השיש- מנגבים מיד,

ג'וק/ נמלים.... וכל חבריהם מהשיכבה יוצאים  מפינה- מרססים וסותמים חורים (עם פלסטלינה)מיד.

אבק- לא לחכות לפסח אפשר להשתמש בשערות הצבעוניות של הסבתות.

זכוכיות- בתורנות כל שבוע חלון אחד או לחילופין- שבוע חלונות, שבוע דלתות, שבוע מקרר וכן הלאה.

מפיות קטנות, תמונות עדינות, קרמיקות למיניהן (ואו- ואם יש לך סטודיו את בטח מלאה דברים מקסימים)- מאוד משדרגות.

ריח טוב- לי בכל חדר שירותים יש בושם (אמיתי מקורי), מאלו שקיבלתי מתנה ולא אשתמש בהם עלי.

ועוד בושם אחד אהוב על כולנו ונעים- לכל הבית,  אחרי שטיפת חדר- שפריץ אחד.

מוזיקה- בלי קשר למצב הרוח.

משהוא מתוק בארון ובמקפיא- לצעירים ומבוגרים כאחד.

והעיקר- חיוכים, מילים טובות, הרבה תודות לה' על הכל ותמיד, אותיות של תורה ותפילות- ועדיף בקול.

לסבתות אין שיער לבן בד"כ? ?????

מילא קורי עכביש (תמיד חשבתי שעכביש עם "כ"), עדיין אין לכם מחשב במטבח?...

ד.א. ראיתי שיש עניין שקשור בשלום בית לפנות את הבית מקורי העכביש לכבוד שבת.

"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"

שמחה אמיתית משפיעה פלאים על נעימות הדירה.

לדעתי, גם אם יש כמה קורי עכביש מעל המקרר

זה לא מה שהופך את הבית לפחות נעים

אני חושבת שבגדול, חשוב יותר הסדר מאשר הניקיון של ה"חורים הקטנים"

במחשבה שניה, אולי זה נכון יותר בבית עם אמא עובדת + ילדים קטנים

שבעצם, אין כל כך מצב להגיע לחורים הקטנים

ולזוג צעיר זה שונה...

אז אני אחזור בדמיוני לימות עלומי.....

אני "תקעתי" בכל פינה, כל מיני חפצי נוי חמודים, פרחים מיובשים וסבונים ריחניים

מפה יפה על השולחן.

זה מה שעולה בדעתי כרגע

ולכן גם אם בטבעי הבית לא מי יודע מה, חדש משופץ ונוצץ

עדיין ניתן להחמיא לו ולסובבים באמצעות פריטים משלימים,

קודם כל כדאי להחליט על הסגנון שאתם רוצים שהחדר ילבש:

כפרי, אירופי

כפרי מזרחי

הייטקי (קשה בלי שדרוג אמיתי של הבית)

אלגנטי עשיר

ירושלמי

וכן הלאה וכן הלאה,

ואז לתת את האוירה  הרצויה, באמצעות פריטים משלימים, מרבדים, קנדילברות/פמוטים, אגרטלים, כלי קרמיקה, וילונות, מפות כיסויי מיטה/ספות, כריות, נרות, פרחים , מנורות קריאה/שולחן

והיום יש אפשרות לעשות את זה במחיר יחסית לא בשמיים.

אה, ועוד משהו כמובן: צביעת או חיפוי קיר או קירות מקירות החדר להשלמת המראה הכללי

אפשר לקנות יריעת טפט לחלק מהקיר, עושה אוירה מדהימה!! (יש אפקטים מדהימים, כמו של טפט בדגם קורות עץ, שנותן אשליה שהקיר מחופה בקורות עץ)

חיפוי באמצעות אבן ירושלמית לדוג', של חלק מקיר, עמוד או נישה... כנ"ל

צביעה דקורטיבית כנ"ל.

ואת כל הדברים הללו ניתן לעשות במו ידייך!! וזה כל הכייף!!!

הדברים הללו נותנים ייחודיות ואוירה לבית הפרטי שלכם, ובעיני הם שווים מבחינת ההשקעה פי מאה מנקיון קורי עכביש בלתי נראים... (עם ניקיון וסדר ברמה סבירה)

אבל איש איש וטעמו...

קודם כל- תחליטי מה את אוהבת(אין דבר נלעג יותר מבית שבעלת הבית לא סגורה על עצמה מה הסגנון שלה....)

ואח"כ- הפרטים הקטנים הם שנותנים את ההבדל בין דירה סתם לבין בית, הבית שלך.

בהצלחה רבה!!!

היתה לי התבוננות רבה על העיניין הזה

ובדיוק בשבת קיבלתי מחמאה על הטפט היפה שבאמבטיה!

(פרחוני כזה... נחמד. לא לגלות- יש חור בקרמיקה מתחת לאחד הריבועים של טאפט!!   נכון יפה לי על הרעיון...!!)

אבל לא משנה כמה אגרטלים ומדפים דקורטיביים ופרחים ווילונות וכיור-ריק-מכלים-ונקי-משאריות יהיה לך-

עדיין יש איזה טאצ' שלא לגמרי תפסתי מה הוא

נמשיך להתבונן ולהרהר....

ולכי להתבונן בחנויות, זה יכול להאיר לך משהו....

וזה אומר קודם כל לטעמי להוציא את הפלורסנטים מחדרי השהות בבית...(להבדיל מחדרי העבודה) להשתמש בתאורה נסתרת ולא גלויה, נברשות שמסתירות את הנורה, מנורות עומדות מחופות בנייר אורז וכד'... תאורה לא ישירה גורמת לאוירה נעימה ונינוחה,יותר מתאורה ישירה ודוקרנית כמו פלורסנט לבן בוהק...

בהצלחה! ושתפי אותנו בתובנות שאת מעלה, זה מעניין!!

על כל מה שאת כותבת.....

תאורה פלורסנטית לבנה נותנת תחושה מאוד קרה ותעשייתית לבית.

אם רוצים לחסוך באנרגיה- יש היום מנורות pl בצבע צהוב, שאני שמה בתוך נברשות.

גם נותן חמימות ואווירה- בלי בזבוז היסטרי של חשמל.

בגלל שהוא קטן המנורות הקטנות הצהובות האלה לא עושות כלום חוץ מחושך.

זה לא נעים להיות באותו חדר הרבה זמן. לעומת זאת במטבח שלנו יש פלורוסנט - והמצב שם הרבה יותר טוב ונוח.

לא תמיד זה נכון הדבר הזה. אמנם המנורות המעוצבות - מעוצבות ויפות, מיוחדות וכו' - אבל לא תמיד עושות מספיק אור.

לכשנקנה בית בעז"ה---

תביאו כדור נגד כאבי ראש לחשמלאי ולמהנדס שיתכננו את זה.

כי החשמל בכלל- והתאורה בפרט - יהיו הדבר הכי משוכלל ומסובך וגניב- בארץ!!

עד אז-

אני בדירה שכורה- בלי הרבה אופציות לשנות דברים

בלי הרבה רצון להשקיע ים של כסף על דירה שלא שלי

ובלי הרבה יכולת לעשות שינויים משמעותיים

אז חיים עם מה שיש- ושמחים על זה ומסביב לזה.

בסלון יש לנו מנורות  חסכוניות וחזקות מאוד, הן לא לבנות (אבל גם לא צהובות) וכיף לקרוא ולעבוד איתן.

אמנם גופי תאורה מעוצבים היו עושים משהו טוב יותר, אבל זה מה שיש כרגע.

זה לא קשור לבית שלך או לשכור.

אני גרה למעלה מ-7 שנים בבית שלא שלי- והוא נראה מהמם!!!

תאורה, צבע קירות, אביזרים משלימים ועוד- זה הכל דברים ברי שינוי כשאת עוברת משם.,

אני לא חייבת לגור במקום שלא נעים לי להיות בו- רק בגלל שהוא לא רשום על שמי בטאבו......

איך זה נקרא, שאדע לשאול בחנות? והאם הן מתאימות לבית נורה רגיל?

בדיוק כמו נורות רגילות- יש להם כל מיני סוגי הברגה- ורובן מתאימות לכל בית נורה רגיל- החלפנו בכל הבית לנורות כאלה.

וכשאני קונה נברשת- במקום לקנות נורות רגילות- אני מבקשת pl ומדגישה שאני רוצה אור צהוב ולא פלורוסנטי. (על האריזה יש שני סוגים white- שזה האור הלבן ו-warm שזה צהבהב,נראה לי שיש סוג נוסף שנקרא אור יום, והוא משהו באמצע, כדאי להתייעץ עם המוכר)

הנורות האלו מהבהבות בקצב של 50 פעם בשניה. לא רואים את זה, לא מרגישים את זה, אבל זה מזיק מאוד.

הידעתם שבכיתות של חינוך מיוחד אסור להשתמש בפלורסנט? (אם כי לא בכל מקום מקפידים על כך?)

לאחרונה יש קמפיין מסיבי מאוד בעד הנורות החסכוניות האלו (שאפילו לא באמת חסכוניות, כי את עלות החשמל משלמים במחירן) ואפילו מדברים על לאסור שיווק של נורות להט בארץ. אינני יודעת מי דוחף הצעת חוק שכזו, אבל האינטרסים ברורים ביותר.

אישית, אני נמנעת משימוש בנורות פלורסנטיות במידת האפשר.

לנו יש בסלון נורת להט ונורת פלורוסנט.

נורת הלהט לא מאירה בצורה נורמלית. גם כשהיתה לנו נברשת עם שש נורות של 75 - זה עשה אור אולי ביומיים הראשונים. אני לא מבינה את זה אבל ככה זה.

אז מה עושים?

מספיק אור או כסף, וזה  נכון גם לפלורסנט וגם לנורות להט. עוצמת האור צריכה להתאים לגודל החדר ולריהוט שלו (ריהוט כבד בולע אור)

ואני דווקא נתקלתי בבעיה הפוכה, כי העוצמה של הנורות פלורסנט לא באמת תואמת את מה שכתוב עליהם אלא פחות

כל העניין כידוע לי הוא כזה: הרשתית לשנו מסוגלת להבחין ב 28 תמונות בשניה בערך. לכן הבהוב נדלק-נכבה בקצב של 50 פעם בשניה לא מורגש ולא מזיק. יש אנשים שהרגישות שלהם גבוהה במיוחד ולהם זה פשוט לא נעים עד מעצבן, ולא כדאי לשלוותם הנפשית להיות הרבה זמן בתאורה כזו.

יהודיה-את יודעת על נזק ממשי?

אנחנו מתרגמים זאת במוח לאור רציף, אבל הוא לא. זה מפריע לשלוות הנפש על כל המשתמע מכך. לא רק מי שרגיש, כל אחד.

זה גורם/משפיע על הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים

ואם אני לא טועה זה גם עשוי להחריף את מצבם של חולי אפלפסיה (אבל בקשר לזה אני לא בטוחה)

לא לשים הרבה שטויות על השולחנות ועל הקירות...
והיא מעצבת פנים אז אני מרשה לעצמי לצטט אותה.
אם תראי את הבית שלנו אין כמעט תמונות
יש תמונה אחת גדולה בסלון
בפינת אוכל (שזה מרחב ענק) אין כלום מעל הפינת אוכל אבל בקיר ממול יש 3 פרפרים גדולים שאמא שלי עשתה
על כל שולחן יש אגרטל 1 בלבד גדול

תמיד כשאני נכנסת לבית עם מלא תמונות זה עושה לי בלאגן בעיניים רוב הקירות צריכים להיות ריקים.

ולצבוע את הבית בצבעים מיוחדים ממש מוסיף!
אצלנו זה שמפניה ואמא שלי בשיכנועים לעשות קיר אחד באדום אבל אבא שלי טוען שהוא ירגיש שור

וכן סדר וניקיון זה הדבר העיקרי!!!! (בתור אחת שבאה מבית מוזיאון לא צריך גם להגזים עם זה)

אני לוקחת שפריצר ריק וממלאה אותו במרכך כביסה שאני אוהבת.במקרה זה בדין צהוב.אני מרססת בחלל הבית וגם על ההוילונות.כל הבית מריח כמו כביסה טריה.

יש מקלות מבמבוק עם נוזל שמפיץ ריח שקונים ב-10 ש"ח. כדאי לבדוק קודם אם הריח נעים לכן.

אפשר לאסוף קופאות ריקות של ממחטות לחות, מוצרים קפואים ועוד ולשים חפצים קטנים או צעצועים בתוך מיכלים כדי לשמור על הסדר. פעם התארחתי בדירה שבה בעלת הבית שמה את כל המשחקים מרובי החלקים בקופאות מיניאטוריות שתפסו הרבה פחות מקום מאשר במקור (אני עדיין מעדיפה קופסא מקורית שהילד ידע מיד מה יש בתוכה). במקום 3 מדפים המשחקים תפסו מדף אחד.

אפשר גם להתקין ארון קטן מעל דלת החדר, או בוידם שינמיך את הפרוזדור ובו לאחסן חפצים שכעת מיותרים וכך תכולת הבית תהיה פחות צפופה.

אם יש תקציב, אפשר לוודא שיהיו כמה שיותר ארונות סגורים שבהם יסתתר הבלגן. אילו ידעתי לקדוח, הייתי קודחת בכל חדר מדפים, כדי שהכל יהיה מסודר ובמקום. מזל שאינני יודעת לקדוח.

מינימום ריהוט, בלי קשקושים, כדי שלא יהיה צפוף, כך קל יותר לנקות.

להקפיד על סדר ואוורור ובסוף שטיפה טובה לרצפה ותאורה טובה.

שיש ריק! (להכניס הכל לארון)

מזנון/מדף- לרוקן, הכל בתוך מגירה או ארון.

נגיעות של צבע בולט- שאתם אוהבים, אבל לא בעומס.

נראה לי שהבנת את הקו..

ויהיה עוד עבודה?

לייבש את הרצפה מהשפריצים...........

שלא עושה כתמים מה שעלול לעשות בדין.

עולה 25 שקל ויש לו ריח מדהים.והוא גדול יחסית.

כשאהיה בבית אראה את שמו ואת שם הריח.

איך זה שאת אומרת עכשיו שזה משהו אחר?

אני מופיעה תחת השם נץ1 ואניייי ממלאה במרכך.מי שהגיבה אחרי זאת עמית טליה

נץ, תודה לך שהארת את עיני.......

אז באמת, לא נהיה טיפות על הרצפה אם משפריצים באויר??

הכנסתי בגדים נקיים למכונה ויצאו עם כתמים גדולים ומוזרים. מה עושים?

מה שעושה בית עם טאצ' זה שאין בו אבק, הוא מאוורר והוא מסודר.

הרעיון עם הספריי מרכך ממש טוב, מניסיון... וזה לא מטפטף על הרצפה אם הבקבוק עצמו טוב.

משהו שגיליתי זה שכמה שפחות דברים על הרצפה, יוצר תחושה של סדר. אפילו אם כל הבלאגן על המיטה. ככה ראיתי כשהכנתי את החדר לשטיפה. זאת אומרת שעדיף לאחסן את הדברים בארון למשל ולא בתוך סל מהמם על הרצפה.

אה, זה מזכיר לי את הטיפ שכל הילדים כבר למדו מזמן: שיראו כמה שפחות בלאגן בחוץ. להכניס הכל לארון. מסודר בפנים או לא-זו כבר החלטה שלך.

עוד כמה טיפים:

-ליישר את הכיסויי ספות אם יש.

-לצמצם את השולחן בסלון ולדחוק אותו לפינה במשך השבוע.

-לנקות את המקרר. יש שם כל מיני דברים שיכולים לעשות ריח מעניין

-לשים פווול מרכך (עם ריח נעים!) בבגדים. זה נותן ריח טוב לבגדים ומשפיע על המצב רוח של בני הבית (על שלי לפחות).

-לעשות שירוקלחת כל שבוע פלוס. אנשים חיים בבית הזה, חייבים לנקות אותם!

(כן, כן..עם אקונומיקה, או משו אחר קטלני, שמפו או סבון כלים לא עושים את זה...)

-לסדר כל בוקר את המיטה... עוד לא למדתם את זה מהאולפנה??

-טוב.נו.אני רואה שזה לא ממש טיפים...אבל זה מחזק את הטענה שלי שזה פשוט עבודה. כמו שכסף לא בא בקלות ככה ניקיון וסדר לא באים בקלות.

ממה שאתם מבינים, אני בקטע של קו נקי, אז אפשר לחלוק..

אבל אין אפס, זה פשוט לתחזק ת'בית באופן יומיומי.

ניקיון לא בא לבד...

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.

והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.

קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.

אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?

כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה

שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לק"י

ואני גם לא מסכימה איתך.

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️