לעניות דעתי זה תלוי בך.

אני ילדתי בשערי צדק והיה לי מד הים.

יש לי בת דודה שילדה במעייני הישועה והיה לה ממש מזעזע היא טענה שהם ממש לא מקצועיים..

אני חושב שזה נורא אינדודולי לכל אשה....

אין ספק שביקור חולים לוקח בהליכה.

ייתכן שמבחינת יחס וכדומה- במעייני הישועה טוב יותר- לא בטוח.

אני יודעת שבביקור חולים עושים הכל כדי לא להגיע לניתוח- אך אני יודעת על כמה שעברו שם לידות מכשירניות, יותר מפעם אחת, כנראה כדי להימנע מניתוח.

החוויה מאוד אינדווידואלית, ותלוי גם בהכנה שלך..

ללמוד באיזה תנוחות ללדת ואיך ללחוץ בצירי לחץ וכו'..

ליוויתי בביקור חולים,במעייני הישועה עוד לא יצא לי.

מביקור חולים הייתי מאוד מרוצה מהיחס והם מקצועיים.

עשית כבר עיבוד חוויה ללידה הראשונה?

ילדתי עכשו בבלינסון, ופתאום מצאתי עצמי מעריכה את מה שהיה לי פעם קודמת בשערי צדק!

היחס באשפוז, המידע שנתנו, אפילו הלידה עצמה.

בקיצור, יש בתי חולים גרועים יותר, נא לדעת.

שערי צדק דווקא בסדר יחסית אליהם.

אבל אני אישית לא מוכנה לחזור לשם. גם נתנו לי לחכות בעמידה (אפילו לא הציעו לי כיסא! באמצע צירים עם פתיחה של 4 ס"מ!!!!) עד שיתפנה חדר לידה, בערך שלושת רבעי שעה, המיילדות היו אנטיפטיות לחלוטין, רופאה מיילדת שדיברה בטלפון תוך כדי הצירי לחץ ושהיא מחזיקה לי את הרגל, וואקום שעשו פשוט סתם סתם סתם ושגרם לכאבי תופת שאני סובלת מהם עד היום, ובחדר התאוששות היה פשוט זלזול מאסיבי בכל היולדות.

אבל כן, הלכתי לשם בגלל שכולם אמרו ששם הכי טוב, אז אני מודעת לזה שזה לא בי"ח רע. אבל ממש לא בשבילי.

אתן מחדשות לי שמעייני הישועה אולי לא כזה מקצועי... אז אפשר לשמוע עוד על ביקור חולים?

אני ילדתי את אחת הלידות שלי בעין כרם וממש נהנינו (יש כמה הערות קטנות)אבל בכללי ממש נהנינו והבנתי שלרב מי שהולכת לשם ממש מרוצה

זה לא בענין שלך עין כרם?

שמעתי שצפוף שם מאוד מאוד...

ובכלל בתי חולים- מה קורה אם אני לא רוצה לבלות שם את הלילה? אחרי הלידה אני רוצה לעבור ישר לבית החלמה איפה יש אפשרות כזו?

אבל לאן את ממהרת??

קחי את הלילות שנותנים לך שם- ורק אח"כ בית החלמה, ככה יצא לך יותר זמן מנוחה......

הרבה סמכויות יש לבתי חולים - אבל סמכות לכליאה אין להם (-:

שיש אפשרות ללכת מיד אחרי הלידה לבית ההחלמה שלהם, הדסה בייבי.

אבל במחלקת הביות המלא (לא זוכרת אם זו מחלקה א' או ג') לרוב דווקא יש שפע מקום. בביות המלא לא מתאשפזים במסדרון (-:

ילדתי ב"ה 5 פעמים בעין כרם.

יש שם רופאים ערבים, יולדות ערביות ובארבע הלידות הראשונות שכבתי במסדרון אחרי הלידה.

(בלידה החמישית ריחמו עלי, אז אירגנו לי חדר...)

אבל מה שמביא אותי לשם כל פעם מחדש זה המקצועיות.

אני רגועה לדעת שחו"ח על כל דבר שלא יהיה, הם הכי מקצועיים!

עובדה שמכל בי"ח שמעבירים חולים אחת האופציות היא עין כרם.

לאכול טוב- אוכל בבית.

לישון- מילא לא ישנים...

ילדתי 2 בש"צ ואת האחרון בעין כרם. יש שמה חצי מכמות התינוקות בתינוקיה!!!!!!!!!!!!!

לי אישית היה מעולה.

  המיילדות היו ממש חמודותעזרו לי בהרבה דברים בלי שביקשתי(זה יכול להיות בכל בי"ח) בחדר קבלה התיחסו אליי ממש מהר וברצינות דבר שמאוד הקל עלי

המחלקות ממש יפות יש את הדסה בייבי(ביקשתי לרדת לשם אחרי 24 שעות הלכתי לשם בשביל זה..)

סה"כ היו שליחים נהדרים מחלקה טובה שעות ביקור גמישות  , גמישות עם הישארות מלווה אחד איתי(בעלי)

אבל.. יש גם הערות הרבה מהצוות ערבי גם בחדר יילודים והפריע לי שערביה מטפלת בביתיו גם הפחיד.

והיו סיפורים בתקופה האחרונה עם עין כרם צריך להיזהר מגאוות הרופאים שם

ומעט רשמים שליליים (למרות שבגדול מאוד אהבתי את עין כרם, הרבה יותר מבתי"ח אחרים שילדתי בהם) - האוכל נורא לא טעים, וחשוב יותר - שבת שם ממש מבאסת.

בול באותו מצב,ממש כאילו אני כתבתי את ההודעה רק שאצלי זו לידה רביעית:] אנחנו כמעט גם באותו שבוע, גרות באותו מקום ובאותה התלבטות {כולל הטראומה מלידה ראשונה..} העניין הוא שכמו שבכל בית ספר גרוע תמיד יש מורה אחת או שתיים טובות כך גם בכל בית חולים את יכולה ליפול על מישהי שבזכותה כל החוויה תהיה שונה.. וזה מה שמפחיד זה לא איפה יולדים זה את מי מקבלים בסוף... על כל בית חולים שמעתי סיפורים טובים וסיפורים גרועים וזה גם מאוד תלוי באופי, יש נשים שמבחינתן התערבויות הן חלק טבעי ותומך בכל התהליך ויש כאלה שכל התערבות נראית להן אישית נגדן ולרעתן, וכך יש גם מיילדןת עם גישות מאוד לא דומות.. ולא תמיד יוצא שידוך מוצלח...

צריך להתפלל לשליחים טובים בין יתר שאר ההשתדלויות.. אני בכלל מפחדת מללדת בבית חולים כי עברתי 2 לידות בחו"ל שם מתייחסים אממממממ קצת אחרת מפה ועכשיו אני צריכה ללדת שוב בארץ ואני נזכרת בלידה הראשונה וביחס הלא נחמד ופשוט מפחדת.

זו בהחלט התלבטות רצינית נחמד לדעת שיש עוד מתלבטת באיזור:]

-העיקר להתפלל שהשליחים יהיו טובים. מעבר למצב האישי בלידה שמשתנה מאחת לאחת יש כ"כ הרבה פריטים קטנים שיכולים להיות הכי טובים או הכי לא בסדר וזה ממש לא תלוי בנו, כמו אם את מגיעה בזמן רגוע או בזמן לחוץ, תחילת משמרת, סוף משמרת וכו וכו

אני באופן אישי ילדתי 3 ילדים במעייני הישועה והייתי מאד מאד מרוצה. מהצוות, מהמקצועיות, מהיחס, מהמחלקה.

ממליצה מאד!

בהצלחה!!!

נורא חששתי איפה ללדת, על כל בית חולים מהלכים סיפורי אימה ולמזלי חברה טובה שלי עשתה סטז' בחדרי לידה של ש"צ וע"כ בביקור חולים היא ילדה וגם שמעתי מאחרות, הר הצופים לא רציתי כי זה אותו מדיניות כמו עין כרם וגם מפוצץ ערביות...

אז ככה, עין כרם יש יחס מדהים ליולדת לותינוק אחרי הלידה אחות על 5 שזה יפה, חברה שלי לא יכלה להחזיק את התינוקת שלה בהנקה בגלל ניתוח אז האחות החזיקה אך המילדות לא תמיד משהו... הם מספר 1 בארץ בקיסרי ולמעשה 1/3 מהנשים שם יולדות משום מה בקיסרי.... הם המקום היחיד שיתנו לך לעבור מיד להדסה בייבי שזה כאמור בית החלמה מדהים וקצת יקר יחסית לאחרים. הם גם יתנו לך להסתובב שם 4 ימים עד שתלדי אם לא מתפתח כלום ולא מסוכן.... 

לגבי שערי צדק, המילדות שם מדהימות התינוקיה עמוסה אבל לפחות אין ביות אם רוצים אפשר... את לא צריכה להחלית טיטול... לחברה שלי  בעין כרם אמרו טוב אז תחליפי אם את רוצה... ועוד דבר הם המקום האחרון בארץ שמנתח מבחינה סטטיסטית וגם מצד חתכים הם בקושי חותכות.... אני למעשה ילדתי שם היו לי 3 מילדות מ 3 משמרות שונות וכל אחת יותר מדהימה מהשניה.....

לגבי ביקור חולים שמעתי על כמה לידות  שהתחליו רגילות ופתאום הסתבכו כמו שאמרו למעלה ללידה מכשירנית ואף לניתוח... אבל האוירה שם מאד ביתית, יותר בית יולדות מאשר בית חולים....

תתפללי שיהיו לך שליחם ושליחות טובים, המון הצלחה וס"ד.

בכמה זה יותר יקר מבית החלמה רגיל?

לגבי עין כרם שמעתי דברים טובים וכמובן היתרון של המקצועיות.

לגבי מי שאמרה שאפשר לנוח בבית חולים- על מה את מדברת?? גם מי שעברה לידה נורמאלית יוצאת מבית החולים מותשת. לא נותנים לך לישון {גם אם את לא מניקה} חדרים צפופים, אורות מודלקים באמצע הלילה, מבקרים של השכנות לחדר... שלא נדבר על מצב שאת "נחה" אחרי לידה במסדרון.

אהי אשמח לדעת אם מישהי יודעת על משהו בסגנון הדסה בייבי בבתי חולים אחרים.

אגב הבנתי שמי שיולדת בביקור חולים מקבלת 2 לילות חינם בטלסטון..

הדסה ביבי זה בסביבות 550 פלוס לעומת טלזסטון/מעון צביה ביירושלים שמתחיל ב 350/450

ביקורחולים נותן יומיים המעון צביה ברח' סורוצקין דוקא נחמד,שקט וחמים...

לא מכירה במעיני הישועה

שמעתי מחברה שילדה בביקור חולים שאין שם אפשרות לביות מלא (אולי בחדר פרטי כן? אבל זה נורא יקר) ושהאחיות מאוד להוטות לתת תמ"ל.

אני לא יודעת איך מעייני הישועה מהבחינה הזאת.

המקצועיות והאנושיות של הצוות הכי חשובים לי

בס"ד

גיסתי ילדה שם לפני כמה חודשים, והיחס של חלק מהאחיות היה ממש נוראי גם אליה וגם לתינוק.

היו המון המון טעויות רפאיות שהתבררו לה אח"כ אצל הרופא משפחה.

לדוג' דחו את הברית כי בדיקת שתן שעשו לתינוק יצאה לא תקינה. אצל הרופא משפחה התברר לה שהם היו צריכים לקחת בדיקה סטרילית ולא משקית!

יש עוד כל מיני סיפורים עליהם...

אבל על כל בית חולים יש את זה. יש לי 2 שכנות , הראשונה לא מוכנה לחזור לשם בחיים והשניה הולכת רק לשם (יש לה כבר 7 ילדים...)

בכל אופן, אני מאד מאד ממליצה על לניאדו. ילדתי שם כבר פעמיים, וגם בלידה הקרובה בעז"ה אני מתכננת ללדת שם.

אני מאד הייתי מרוצה מהצוות, מהאוכל, מהאווירה...

ללניאדו יש נשים מכל הארץ. מגיעות מצפת, נשר, חיספין, באר שבע, קרית ספר...

זה מה שעולה לי ככה בראש..

מה שהכי הכי חשוב זה שאיפה שבסוף תלכי, תהיי שלמה עם זה ושיהיה המון בהצלחה ובקלות!!!!!!!!!!

אבל אני גרה בבית שמש...קצת רחוק לא?

היתה גם אחת מבית שמש שבאה במונית ספיישל דווקא לשם אחרי נסיון מר בלידה הקודמת שלה בבי"ח אחר (לא יודעת איזה).

ילדתי 3 פעמים במעייני הישועה ב"ה, ועוד היד נטויה.

הרופא נשים שלי שהוא רופא בכיר בתל השומר, המליץ בלי בעיה על מעייני הישועה מבחינת המקצועיות שלהם.

ולהלן החויות שלי:

לידה שניה - רופא נשים נכנס מיזמתו לחדר (לכאורה ללא סיבה, סתם עבר לביקורת) התחיל ליילד ונשאר כל הלידה. התפתחה מצוקה נשימתית - זה היה נס שהוא היה שם. הלידה הסתיימה בוואקום. היחס היה מדהים, נשארה חויה חיובית לחלוטין - אפילו שהיתה לידה לא קלה בכלל.

--- למפרע התברר לי שהרופא הזה מנהל מחלקת הריון בסיכון גבוה בבי"ח מפורסם במרכז.

לידה שניה - שוב רופא נשים יילד, תינוק במשקל 4.200, הרופא עבד יותר קשה ממני. 3 דקות והתינוק היה בחוץ. אחר כך המיילדת אמרה לי - תגידי לו תודה, בלעדיו היית לוחצת 3 שעות (!!)

פעם הבאה בעזרת השם, בלי התלבטות למעייני הישועה.

בהצלחה בכל מקום בו תבחרי

בשבילי זה הריון ראשון ותאמת הצלחתם להפחיד אותי עם הלידות בבתי חולים אנ ימקווה שאצלי יעבור בשלום.

רציתי לשאול אותכן מזה ביות?

ביות- שהתינוק נשאר צמוד לאמא כל הזמן, הוא איתך בחדר.

יש אפשרות לביות מלא שזה גם בלילה ויש אפשרות לביות חלקי שזה רק ביום ובלילה התינוק נמצא בתינוקיה..

(אם מתאים לך- אני ממליצה בחום! עם שני הילדים שלי הייתי עם ביות וזה ממש כיף ונוח (וממש טוב לתינוק וגם לאמא, שוב מי שמתאים לה)

ואל תפחדי, בעז"ה תהיה לך לידה קלה, מהירה, טובה ושמחה!

זה שאר הנשים בחדר. אם הן לא גם בביות.

לי היה ממש לא נעים שאני מפריעה להן לנוח כשהתינוקת בכתה (עד שהתארגנתי עם הכריות להנקה) - וזה רק בשעת הנקה... (לא נתנו לי ביות בגלל הירידת מים).

משתדלים לשים נשים עם ביות באותו חדר..

אם יש עומס אז זה לא תמיד מצליח.

באיזה בתי חולים יש ובאיזה אין? והאם רק בעין כרם זה במחלקה נפרדת?

פעם ראשונה שאני שומעת את המושג הזה... ובאמת לא חשבתי על זה קודם...

מיד כשאת עולה מחדר לידה- התינוק צמוד אלייך, לטיפול מלא, 24 שעות ביממה.

אין בכלל חדר תינוקות, אלא רק לתינוקות שצריכים טיפול מיוחד(פגים/ מונשמים וכד').

פעמיים והייתי עם ביות. בלידה הראשונה הייתי במחלקה הישנה והיינו בחדר שתי נשים עם ביות ושתיים לא.

כי היה עומס מטורף ולא היתה אפשרות להפריד..

ובפעם השניה הייתי עם עוד משהי אחת עם ביות במחלקה החדשה והיה פשוט מדהים.

ממש ממליצה על לניאדו.

וחיפושית- מצטרפת לאברכית. גם אני אשמח אם תסבירי למה לא איפשרו לך ביות..

אלא אם יש עומס

ב"ה זכיתי ללדת שש לידות בביקור חולים, והייתי מאוד מרוצה. שלוש פעמים הייתי על סף ניתוח- וב"ה, בסופו של דבר ילדתי רגיל בזכות הרופאים שעשו היפוך!

שלום.

אני ילדתי 3 לידות בשערי צדק. אצלי חדר הלידה תמיד היה מצויין והמיילדות היו מקסימות וקשובות, כנראה  זה תלוי על מי את נופלת... אחר כך במחלקת יולדות היחס היה ממש אדיש, אבל אחרי מהלידה השניה כבר הרגשתי טוב יותר אחרי הלידה ולא ממש הייתי צריכה אותם. גם הגמישות של התינוקיה היתה לי ממש טובה, אפשר לקחת את התינוק כמעט תמיד, הן מוכנות להעיר אותך באמצע הלילה אם את מבקשת ואני לא רוצה לחשוב על בית חולים שאינו שומר מצוות בשבת או בחג (עוד לא יצא לי ב"ה).

בהצלחה בהחלטה

זהר כבר בדקה    http://www.zoharbadka.co.il/Site/Templates/homePage.asp

ילדתי בשערי צדק 4 פעמים: 1 הפלה מאוחרת, 3 לידות, 2 פגים, 2 קיסריים. מצבים מסובכים, לידות לא נעימות ולא טובות, ובד"כ לא באשמת הבי"ח. לא הכל מושלם בשערי צדק, אבל מבחינתי ובטח בירושלים, למצבי המסובך, אין להם תחליף.

כמו שרבות לפני אמרו- תפילה תפילה ושוב תפילה

אני כרגע בחודש תשיעי- מתכוונת בעז"ה ללדת במעייני הישועה את בני הקודם ילדתי שם והייתי סה"כ מרוצה

הגעתי למסקנה- שלא כ"כ משנה איפה יולדים- צריך להתפלל שתיהיה לך מיילדת טובה- בכול בי"ח יש צוות יותר טוב ופחות טוב. לי חשוב שיהיה לי נוח במחלקת היולדות  ואין על מעייני הישועה- מחלקה חדשה ( כול עוד היולדת לא בסיכון ושהכל עבר בטוב- אז נמאים במחלקה הישנה) ממש נוחה, 3 לילות שלי זה ממש חשוב, צוות, אוכל טוב...

לי היה ממש נעים והעיקר שאין יולדות ערביות וכל החמולות שלהם שממש סבלתי מזה בלידה הראשונה ( ילדתי במאיר בכפר סבא) . ולמי שחשוב אפשר ביות חלקי ואו מלא.

שיהיה בבריאות ובשמחה

והעיקר לא לפחד כלל- הרי הלידה הוא חלק מהטבע שלנו - וה' אתנו לאורך כול הדרך

רק טוב

שמים הרבה דגש ותשומת לב ליולדת.

מבית שמש ביקו"ח יותר מהר להגיע מאשר מעיני הישועה.

וכמו שאמרת וצדקת-ביקו"ח ממש לא בעד לידות מכשירניות. והרבה מעדיפים אותם ולו בגלל זה.

יש המון שמרגישות ששע"צ זה כמו בית חרושת ליולדות ולכן הן לא מתחברות לשם. (למרות שהם באמת טובים).

אבל כל אחת צריכה ללדת רק איפה שנוח לה.

בהצלחה!

פוטר את כל ההתלבטויות...דוקא נחמדים מדא בית שמש...

למה שלא תנסי לקחת דולה (סייעת לידה) זה יכול לפתור הרבה התלבטויות וחוץ מזה אפשר גם לקחת מילדת פרטית בביח תל השומר

קודם כל שיהיה בשעה טובה ובבריאות!!!

כמו שאמרו הרבה לפניי זה הכל משמיים, ברגע שתאמיני בלב שלם שכל דבר שיתרחש בתהליך הלידה הוא הדבר הכי טוב בשבילך אז הכל יתגמד.

לגבי ההחלטה בת'כלס:

אני אישית ילדתי בהר הצופים אחרי המון המלצות חמות. הלידה הייתה נוראית, צירים נוראיים במשך 15 שעות. בסוף הקטנטנה נולדה בוואקום אבל הייתי מרוצה מהכל!!! הצוות בחדר לידה, במחלקת יולדות, בתינוקיה, כולם נעימים עם סבלנות וחיוך. הגענו עם תכנית לידה מאוד מפורטת והמיילדת הייתה פשוט מקסימה ועשתה הכל כדי שנלד כמו שקיווינו. כשלא הסתדר היא הסבירה בנעימות מה השלבכרגע ומה יקרה הלאה. הייתי במחלקה ב' (ממוקמת פנימה יותר) כך שיחסית היה לנו שקט. השבת הייתה נעימה מאוד, יש תמיד דוסים צדיקים שעוברים ודואגים לאווירה. האוכל ממש טעים במחלקה ובשבת יש איזה חסידות שמארגנת ארוחות. הם מאוד קשוחים עם זמני הביקור ואני חושבת שזה רק לטובת היולדת, למרות שאני אישית לא כ"כ זכיתי לביקורי משפחה בגלל שהם גרים רחוק. כמובן שהם לא כל הזמן לידך. את צריכה להיות אקטיבית ולדבר ולשאול ולא לחשוב שהכל ברור מאליו (כמו שמותר לבקש מיילדת אחרת כי זו שהגיעה אלייך מעצבנת או לא נעימה, ויש כאלה גם בהר הצופים). אני אישית לפני שהשתחררתי במוצש"ק ישבתי יותר מחצי שעה עם אחת האחיות על יותר מ-20 שאלות שרשמתי לי במהלך שהותי שם והיא הייתה מקסימה ומלאה נחת. (ושוב- תלוי באחות).

יכול להיות שזה היה משהו חד פעמי אבל אני יודעת שבע"ה ללידות הבאות, אם נגור עדיין באיזור, אגיע לשם.

זה לא שאין צוות ערבי,יש. אבל לא נראה לי כמו בעין כרם. שמעתי ששם זה כמו בית חרושת, ואולי לכן היחס כזה, וגם האוכל....

לגבי מעייני הישועה- יש לי חברה שלומדת רפואה והחבר'ה מהשנה שלה שהיו שם בסטאז' התרשמו לרעה, הם קצת לא מפותחים טכנולוגית ובמקרה חירום, לא עלינו, זה עלול להיות לא נעים.

לגבי שערי צדק- גיסתי הייתה ממש מרוצה מהלידה אבל לא מכל השאר.

מקווה שלא הלאיתי...

בהצלחה בהחלטות ולא לשכוח שהכל מה'!!! לזרום עם הטוב שהוא משפיע עלינו

היתה אחת ביילודים היא היתה כח עזר לא אחות . מן הסתם יש עוד אבל לא נראה לי בית חרושת

ודאי שמת לב שלכל אחת מה להגיד על מקום אחר...

לכי לסיורים תראי את המציאות וכך תחליטי...

בהצלחה!!

אני ילדתי 3 לידות בהר צופים. בעז"ה הרביעי בדרך. קרוב לבית, מודעים הלכתית (דחו לי זירוז פעם ראשונה בשל השבת)כמובן שלא היתה סכנה)

ממש משתדלים לא לשים ערביות ויהודיות יחד בחדר רק אם ממש אבל ממש צפוף שומרים על שעות ביקור. מקצועיות לא רק   של הרופאים גם  של המיילדות וכל היתרונות שכתבו קודמותי.

באחת הלידות שוחחתי עם המיילדת על הסבלנות הרבה ואיך מיילדת בוחרת את מי ליילד. והיא ענתה לי תשובה שאני משתדלת להפיץ.

כשנכנסת יולדת לחוצה עם המון דרישות ובקשות וכולה חמוצה בדרך כלל המיילדות לא ששות לקחת אותה.

אבל (אם כמובן אין סיבה ללחץ) אם נכנסת יולדת עם חיוך וסבלנות המיילדות רוצות ליילד אותה והן באות עם כל הסבלנות בעולם. אז אם את יכולה זכרי שגם המיילדת עובדת תחת לחץ עם המון אחריות ועם המון רצון רק לסייע ולהקל עלייך (בגלל זה היא בחרה במקצוע הזה) חייכי והרגעי קחי בקלות ואי"ה הכל ישתקף אלייך חזרה וגם הדברים הקטנים והמציקים לפעמים יהפכו לשוליים ואת תשארי עם חוויה טובה ותינוק חדש. שיהיה שעה טובה.

תל השומר, איכילוב, שערי צדק, בני ציון (חיפה).

תלכי עם התחושות שלך, כי בת'כלס- לדעתי הכל אותו דבר וזה תלוי על איזו מיילדת נופלים, האם זה יום חול או שבת, באיזו שעה, וכמה עומס היה למיילדות לפניךוכו' וכו'.

כמובן שזה גם תלוי בגישה שלך.

אני באה בגישה של "ללדת וללכת הביתה", כלומר כל עוד לא נעשה משהו ממש דרסטי שעלול לפגוע בבריאותי או בבריאות התינוק- לא אכפת לי כל כך היחס והתנאים.

בכל מקרה- בשערי צדק היחס היה נהדר גם בלידה (שהיתה מוקדמת) ואומנם במחלקה הייתי במיטה שהוסיפו לחדר, וגם שמו אותי ליד התינוקות ובני היה בפגיה וזה היה קצת חוסר רגישות מבחינתם, אבל הכל שטויות מבחינתי. כמה ימים ועפים משם הביתה. "זכינו" גם להיות בשם פגיה לא מעט זמן ואז באמת היחס חשוב ביותר כי את משאירה את בנך למשמרתם ולטיפולם ברגעים קריטיים של חייו. כולם היו נהדרים. לא מושלמים, אבל מי כן?

שתי הלידות האחרונות ילדתי בהדסה עין כרם והייתי מאוד מרוצה.

בשורות טובות ובהצלחה.

שביה"ח באילת הוא טוב, כי מי שבמילא כבר שם, זה ביה"ח הכי קרוב בטווח של שעתיים נסיעה. בין סורוקה בבאר שבע ליוספטל באילת אין עוד שום בי"ח. כך שלאילתיות בעצם אין בחירה. אבל מי שלא גרה באילת והסביבה, לא תיסע ולא תטוס לאילת רק כדי ללדת.

והייתי מ-א-ו-ד מרוצה!

בי"ח מקצועי ביותר!

החסרון היחיד זה כמובן שיש שם המון בדואיות ( שמביאות את כל הילדים שלהם לאכול ארוחת צהרים בחדר אוכל של המחלקה....איכס...)

וגם הביות המלא שיש שם.רק ביות מלא. אין אפילו תינוקיה.

יש שיראו זאת כיתרון אבל לי בתור לידה ראשונה היה לי מאוד קשה גם נפשית וגם פיזית להיות מיד אחרי הלידה במשך 48 שעות צמוד לתינוק. הייתי זקוקה ממש למנוחה וכמעט לא נחתי במשך שהותי שם. עד שבלילה התינוק כל שניה קם וכבר לא יכולתי לתפקד מרוב עייפות אז פשוט באתי לאחות שישבה בקבלה ואמרתי לה- קחי אותו!!! בבקשה!! אני רוצה קצת לישון!!! אז היא שמרה עליו בקבלה עד 4 בבוקר....

אבל חוצמיזה ממש ממש מומלץ ללדת שם!

כל הלידה היתה מאוד מאוד חיובית עם הרגשה מעולה ומרוממת! היתה גם מיילדת מקסימה!

הלידה השניה במאיר בכפ"ס והייתי פחות מרוצה...

הדסה עין כרם היה נראה הכי מוצלח חוץ מזה שאין שם טיפול נמרץ יילודים - במקרה הצורך מסיקים אותם להר הצופים. זה היה נראה קצת מפחיד אז הלכתי להר הצופים וגם בלידה השניה. סה"כ הייתי מרוצה. לידה קלה!

טיפול נמרץ יילודים..

א. בזמנו התקשרתי לשם והם אמרו שאין.

ב. חברה של חברה שלי ילדה שם לפני כשבועיים והסיקו את היילוד לטיפול נמרץ בהר הצופים.

ילדתי לפני שנה והייתי צריכה טיפול נמרץ צמוד וזה הבי"ח היחיד עם טיפול נמרץ ילודים.

אני ממש ממליצה מעיני הישועה השירות שם אחלה(= ושיהיה מזל טוב..

הבי"ח חיכה איתי יממה שלמה עד שהגיעו לניתוח (התינוק היה גדול)

ניסו ה-כ-ל לפני הניתוח- ובסוף אחרי הכל.... מלמעלה מחליטים מה יהיה לך..

ממליצה עדיין בחום

ב"ה

שהמיילדות היו קשות בעת הצורך?

ב"ה

כוונתי הייתה קשובות.

הייתי היום בסקירת מערכות מאוחרת, עם רופא מקסים ממש בשערי צדק. הוא שאל אותי איפה אני רוצה ללדת, אז אמרתי לו את ההתלבטות. הוא ממש הבין למה אני לא רוצה לחזור למקום הפורענות (כן, אני יודעת שצריך הרבה תפילות, אבל המיילדת שנפלתי עליה הייתה עד כדי כך מזעזעת וגרועה, שאני בכלל לא מבינה מה היא עושה ברדיוס של 5 ק"מ מיולדות, קל וחומר ממש ליילד אותן. פשוט... מזעזעת), ואמר לי שלמרות שמעייני הישועה וביקור חולים הם בסדר הכי טוב זה...

ואז השלמתי לו את המשפט- לניאדו!

אז הוא צחק ואמר שנכון מאוד, והוא מאוד ממליץ למרות שלא גרים קרוב. אז ככה, כל המשפחה המורחבת שלי גרה בנתניה, אבל בעלי ממש לא היה מבסוט מהעניין, ואמר שיהיה קשה לבקר (מי רוצה שיבקרו אתה אחרי הלידה בבי"ח?! ועוד חברות?! מילא משפחה...) ושיהיה לו קשה... בכל מקרה, אנחנו עוד בהתחבטויות ויש עוד זמן ב"ה.

שלום, אני ילדתי 4 לידות במעייני הישועה, הראשונה בניתוח והשאר רגילות ברוך ה'. אני מאוד נהנית שם(כמה שאפשר להנות מבית חולים...). חשוב לדעת שמלידה ללידה יותר מעריכים את זמן השהות בבית חולים, והיום אני מאוד מעריכה את הלילה הנוסף, אם כי זה לא צריך להיות שיקול עיקרי. אני מאוד התרשמתי מהמקצועיות של רוב הצוות. מעיייני הישועה מאוד התקדמו בשנים האחרונות, וצריך לדעת שיש בו יותר מ 600 לידות בחודש, אז כנראה שהם בסדר. הפגיה שם עדיין לא ברמה של בלינסון אבל היא גם בסדר, אז אם את לא הולכת ללדת בשבוע 33 אלא באה בשבוע 35 ואילך את יכולה בשקט ללדת שם, האוכל גם טעים!

עוד דבר, אם יש לכם משפחה באזור מסוים, תתחשבי בבעלך ותלדי קרוב למשפחה הטירטור של הימים הללו לא פשוטים גם לו.

אני ילדתי עכשיו לידה שישית ב"ה

הייתי בשערי צדק ובמשגב לדך.

והפעם ילדתי בעין כרם, היה מדהים, היתה אחות אחת לכל 5 נשים יחס אישי ומדהים, כל הבדיקת של התינק נעשו לידי, כולל ביקור הרופאים לתינוקות, יש יועצת הנקה מדהימה . מילדות ממש מקצועיות ומנהל חדרי הלידה דר דוד מנקוטה ,ממש מלאך,

בכל שנותי בחדרי לידה לא קיבלתי יחס כמו שקיבלתי בעין כרם.

בהצלחה ובריאות לכולם.

שלום ורד.
לשאלתך היכן ללדת אין תשובה חד משמעית שמישהו אחר יכול לתת לך. קשה למצואבי"ח שבו יהיה הכל בדיוק כמו שאת רוצה .כדאי לך להבהיר לעצמך מה בדיוק את רוצה ולעשות סדרי עדיפויות.

האם את רוצה משכך כאבים מהר ככל האפשר, האם את רוצה לידה טבעית , האם אתרוצה לידה פאסיבית או לידה פעילה. האם את רוצה את תינוקך לידך בתקופת האישפוז, האם את רוצה את תינוקך עליך "מגע עור לעור" או דוקא מעדיפה קצת לנוח, האם חשוב לך שתהיה לך מקלחת בחדר האם את רוצה לנהל את הלידה שלך או שאת רוצה לבוא לביה"ח ומה שיחליט הצוות זה מה שיהיה. ועוד כהנה וכהנה .(הכל אפשרי)
ראשית בררי עם עצמך את כל הנקודות הקשורות אליך ללידה ולביה"ח, ולאחר מכן עשי סדרי עדיפויות.

אני יכולה לספר לך (כתומכת לידה , כמתנדבת קבועה בביה"ח ב"תמיכת לידה", כאמא וכחמות המלווה את בנותיה וכלותיה (דבר שפחות מקובל) שלכל בי"ח שתגיעיאת יכולה למצוא דבר והיפוכו.
גם במעייני הישועה ראיתי לידות נפלאות שנתנו ליולדת מכל טוב וגם לידות שהיו מאוד קשים עם היולדת.
כך גם בעין כרם, כך גם בלניאדו, כך גם בהר הצופים וכן הלאה.

מאוד משמעותי על איזו מילדת את "נופלת" ומיהו הרופא שבאותה משמרת. באותו בי"ח יכולה להיות לך חוויה נפלאה וחוויה טראומטית.

הייתי עם יולדות רבות בלידה חוזרת באותו בית חולים שבו עברו לידה קודמתטראומטית והלידה החוזרת   היתה חוויה חיובית ושמחה.(אם תרצי אוכל להפנות אותך אל נשים שעברו חוויות מתקנות. כמובן שרק בהסכמתן .ויש לי רשימה)

מאוד משמעותי איך את באה ללידה. עד כמה את מוכנה עם עצמך ללידה. האם הגישהשאת רוצה  ללדת בי"ח פתוח לקבל אותה, והאם המילדת והרופא שבמשמרת פתוחים לגישה שלך.

כמובן שיש גישה כללית לבי"ח אבל אני חוזרת ואומרת לך: בכל בית חולים אתיכולה למצוא דבר והיפוכו והשאלה היא את את מנתבת ומובילה לחוויה הטובה (וזה אפשרי).

זכרי שלידה היא לא פתולוגיה היא לא מחלה. היא פיזיולוגיה טבעית. וב"ה בדרך כלל מתנהלת באופן טבעי .(אומנם קשה )

חשוב שיהיה טיפול רפואי טוב ומקצועי  למקרה של חס וחלילה בעיה וזה יש בכל בתי החולים.

אשמח מאוד לתת לך עוד אינפורמציה ולענות לך על שאלות ותהיות נוספות.
אני חושבת שאוכל לעזור לך ובשמחה.

בברכה רבה ,
ובהצלחה

מיכל 052-4493977

אני ילדתי 3 פעמים בשערי צדק. הפעם הראשונה היתה בגלל שהרופא היה שם. ב"ה!! יש לי לידות קצרות ובל"ע בלי סיבוכים מיותרים... ובכל 3 הפעמים היה ממש טוב! אפשר לומר אפילו כייף אולי רק בקבלה יש הרגשה של קצת חוסר "לחץ", אבל אני לא יודעת אייך זה בשאר בתי החולים. בחדר לידה היה מעולה ומיילדות מקסימות.

במחלקת יולדות היה גם מצויין ונוח. כל הזמן שאלו אייך אני מרגישה והאם אני זקוקה לדברים. והאוכל - בכלל אין מה לדבר, ארוחת בוקר כמו בבית מלון....

ודוקא טוב שאין תחושת לחץ, זה רק מלחיץ את היולדת עוד יותר...

אתן מתוקות לאללה, באמת, כולכן, אבל-

אני ל-א חוזרת לשערי צדק. בכזאת רמה של אנטיפטיות מצד אנשי צוות לא נתקלתי בחיים, וכתבתי את זה בערך 20 פעם... אז אם אין לכן המלצות אחרות בנוגע לבתי חולים אחרים פשוט אל תכתבו...

לא התכוונתי להתעצבן, ואני ח"ו לא כועסת, פשוט פתחתי את הנושא כדי לראות איפה ללדת, ובמקום לכתוב לי המלצות כותבים לי ששערי צדק לא כזה גרוע... תאמינו לי שאף אחת מכן לא הייתה חוזרת לשם אחרי דבר כזה. מבטיחה לכן, תאמינו לי...

רשלנות רפואית נפשעת.

לא דאגו לדברים בסיסיים כמו לבדוק את שלמות השילייה וכו'.

רופא הילדים מעשן, ובכלל יש ריח של עישון בכל מקום, החל מהחדר לידה.

יחס הצוות ממש מגעיל ומתנשא.

-- השהייה שם נעימה בגלל השותפות לחדר. 

לא קראתי את כל התגובות פה ואני לא יודעת מאיפה את,אבל זה שווה להגיע לשם אני יודעת שמגיעים מכל הארץ...

אני אישית ילדתי שם לידה ראשונה שלי לפני 3.5 ח' והיה ממש טוב ב"ה (עד כמה שאפשר מלידה)הצוות מדהים,המילדות,המחלקה......אי אומנם נתנייתית במקור והיה ברור לי שאני רוצה שם כדי להיות עם אמא שלי וב"ה היה ממש טוב,הרבה חברות שלי מכל רחבי הארץ מגיעות,אומנם אין שם חדרים גדולים כמו מיון וכד' כמו בשערי צדק-ככה לפחות ראיתי בביקור שם,אבל מסתבר שזה ממש לא מה שחשוב...

בהצלחה

בייחוד המחלקה החדשה!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.