שאלתי מה חשוב לקנות לפני הלידה ומה אחרי - אז אני לא מתכוונת בקנייה ממש, אלא כמובן בהזמנה.. כי בכל מקרה את הרכישה הסופית נעשה בע"ה רק אחרי...

אחד הדברים הכי כיפיים זה קניות לתינוק!!!

אני גם נורא התלבטתי מה ואיך וכל ההריון ראיתי רק עגלות מול העיניים...

אז ככה, אם את מזמינה לפני (יש כאלה שלא) אז עגלה זה נורא חשוב, מעט גופיות ארוכות,חיתולי בד-פלנל,שמיכה טובה,מגבת.וכמה בגדים שזה בעצם האוברולים... כי תופתעי כמה בגדים תקבלי, אני לא קניתי עדין שום בגד!!!

לגבי העגלה,עגלה עם אמבטיה זה שווה מכמה בחינות: אם כי באוטובוסים זה קצת קשה לפרק... אבל מסתדרים עם זה,

בעז"ה תלדי בחורף לא? וזה הרבה יותר מגן מטיולון,

הבן שלי בן כמעט 6 שבועות והוא ישן בזה כי זה ממש נח, לא היתי צריכה עריסה בכלל ורק השבוע הלכנו לקנות לו לול..

כשאת יוצאת ואת רוצה שהוא ישן אז ודאי שאין כמו אמבטיה, אני עולה הביתה ובמקום להוציא אותו כדי לקפל את העגלה אני פשוט מפרקת והוא ממשיך לישון.

אולי זה הוצאה אבל זה לשימוש עד גיל חצי שנה, אח"כ את שמה את זה למעלה איפה שהוא ושולפת לילד הבא בעז"ה...

לגבי סלקל אני קניתי אחד שמתלבש ישר על העגלה בלי עוד מתקן ועוד כסף ויש כמה חברות שמתאימות,,,

יש חנות עם מחירים ממש טובים, אם את באזור ירושלים "חסדי שמואל" ברחוב עזרת תורה, אני יודעת שבאים לשם מכל הארץ.

בהצלחה ותהנו!!

דבר ראשון רציתי להגיד לך בקשר לעגלות שלא תתפטי לקנות משהו זול כי זה בסוף תמיד נהרס וצריך לקנותש וב וחבל לכי לשילב יש שם חבילות ליידה או עגלות לא משנה של דברים טובים עם אחריות מלאה של שילב ולקנות שם אין על הדברים האלה

אני קניתי (אחרי הלידה ) עגלה של אינגלזינה ב2000  שח ונהניתי ממנה חבל"ז היום הבת שלי בת 1.5 ועכשיו קניתי לה טיולון וזה נוח מאד אבל עד עכשיו נהניתי מאדמאד

חוץ מזה יש בקשר לקנות לפני או אחרי יש כאלה שמקפידים לא לקנות כלום קודם זה בד"כ אנשים שנכווים ולא מעיזים יותר לצעי אנחנו מאלה יש לי אחות שילדה ילד חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה שה' ירחם על כולם אבל מאז אצלינו לא מיעיזים לקנות כלום

תעשי את מה שהרב שלך אומר

איזה באסה לקנות עגלה יקרה ואח"כ להתקע איתה להמון שנים כשהיא לא נוחה?

עדיף לקנות עגלה זולה בתור עגלה ראשונה עגלה כזאת שלא תרגישי רע לזרוק אותה אחרי ילד אחד בלבד. כך תראי מה הצרכים האישיים שלך מעגלה, ובהמשך תוכלי להשקיע בעגלה יקרה אם זה מה שמתאים לך.

(מכירה אנשים קנו עגלה ב500 ש"ח והשתמשו בה הרבה שנים, כמה ילדים והיו מרוצים מאוד)

חוץ מזה שלא כדאי לקנות בשילב! הם יקרים מאוד ו(כמעט) כל מה שהם מוכרים אפשר למצוא במקומות אחרים זול הרבה יותר.

לפני הלידה להזמין את הדברים שצריך ממש לבחור - עגלה, מיטה סלקל וגם שידה עם רוצים. עריסה אפשר לקחת מגמ"ח, ואפשר גם בלי בכלל. לי דווקא היה הרבה יותר נוח מההתחלה להשכיב במיטת תינוק, יותר גבוה ויותר נוח. (ויש לי מיטת תינוק שהמעקה יורד לגובה המזרון כשהמזרון הכי למעלה, אז זה גם יופי של משטח החתלה)

ושאר הדברים כמו שמפו, חיתולי בד וכו' באמת שאפשר לקנות אח"כ

ולגבי העגלה - לי יש עגלה פג ונציה (שקניתי ביד שניה) עם ידית שעוברת מצד לצד. הידית שעוברת מצד לצד היתה נוחה מאוד, העגלה גם חזקה ויציבה אבל גם יש לה חסרונות. אילו הייתי קונה אותה חדשה, הייתי ממש מתבאסת

אבל לתועלתך הנה רשימה של דברים שעשויים להיות חשובים לך בבחירת עגלה.

עגלה שתהיה יציבה (חשוב ביותר, הקלות שבה חלק מהעגלות שבדקנו התהפכו היתה ממש מפחידה)

קיפול קל, קיפול מהיר, קיפול ביד אחת, קיפול קטן (יש לכם אוטו? נוסעים בטרמפים? אני דווקא מעדיפה עגלה עם קיפול מסובך. עגלה עם קיפול קל עלולה להתקפל גם כשלא רוצים, למשל ע"י האח הגדול)

גלגלים גדולים לנוחות בירידה במדרגות ונהיגת שטח... (אבל אז זה לא מתקפל קטן...)

ידית אחת, שתי ידיות, סל נוח לחפצים, משקל קל וכו'... הכל בהתאם לצרכים

שיהיה בשעה טובה...

אנחנו עשינו את הקנייה הראשונה משילב- ואני לא מתחרטת לדקה.

קנינו את הסט של שולחן החלפה ומיטה הכי זול שהיה שם- הוא עדיין היה יפהפה וממש ממש לא יקר, והוא פשוט היה מצויין! יציב, גדול ומאוד מאוד בטיחותי. מה גם שהוא תוצרת ישראל שזה מאוד נחמד. אגב, גיסתי לא רצתה על הפרינציפ לקנות משילב, אז היא קנתה מאחת מהחנויות הזולות בשכונות החרדיות, ובסוף הסט יצא לה ב-100 שקלים פחות, הרבה פחות יפה (ממש ממש יש הבדל) וגם המיטה היתה קטנה יותר וצרה יותר, והמזרן על הפנים... קיצר, אם יש עוד קצת תקציב- דווקא ממליצה מאוד על שילב! ולא צריך להתחרפן ולקנות את הכי יקר, תקנו את הפשוט פשוט. 

אחרי 3 שנים- כל הרהיטים עדיין נראים חדשים לגמרי. הוא ב"ה כבר עבר למיטה של גדולים, אבל הישנה נראית מוכנה לתינוק שבדרך

חוצמזה, אנחנו קנינו את העגלה (יוקטנה מאוד צודקת שמנשא יותר נוח, אגב, פשוט אני אחרי הלידה לא יכלתי לסחוב כלום על הגב... או על הבטן. זה גם שיקול) גם משילב- אינגלזינה זיפי לאונג'- העגלה הכי טובה שראיתי אי פעם, ואני ממש לא מגזימה. היא אומנם יקרה (2000 ש"ח לפני 3 שנים, + סלקל ב-600 ש"ח, אבל היא באה בחינם עם מנשא  שווה ביותר) האמבטיה הייתה חלומית לגמרי, והטיולון- השתמשנו בו עד לפני חודש... והעגלה עדיין כחדשה! יש עליה ביטוח לכל החיים ואנחנו הולכים לחדש אותה קצת ב"ה לקראת הבא בתור (איבדנו חלק אחד קטן, ומישהי ממש לא רזה נפלה עליה מכמה מדרגות, אז המחסום טיפה התעקם, וזה מעצבן).

אני יודעת שאת מקבלת פה כמה עצות סותרות... ואולי קשה להחליט ככה, אבל פשוט תבחרי את מה שאת חושבת שהכי חשוב, וזהו! בהצלחה רבה יקירה.

זה מצחיק לפנות אליך בפורום - גאילו שאנחנו בתקופת האבות והאימהות ויש לנו ילדים משותפים 

 אבל בכל מקרה-  לא כדאי להלין את התינוק בלילה באמבטיה, זה לא בריא לשינה ארוכה.

אני אישית לא מבינה בכלל מה הצורך בעריסה, הבת שלי ישנה מגיל אפס במיטה שלה, בחדר הצמוד. אבל את יכולה להשאיל ביד שרה או לשכור בשילב.

לגבי עגלה, לטעמי חייבים אמבטיה, ולגבי סל קל- רק אם את מאלו שמתכננות לנסוע עם התינוק בטרמפים. אחרת אין צורך.

כדאי מאוד, אם לוקחים עגחה שהיא גם אמבטיה וגם טיולון (בעיקרון מומלץ) לוודא שהטיולון מתקפל בקלות ובמהירות.

התיאור של הטיולון שמוסיפים עליו מעין "אמבטיה מתקפלת"- אין לתיוק מספיק ריפוד בראש, והתנועה לא נעימה להם בגלל זה.

לדעתי, אם את סומכת על בעלך ברמה בסיסית, ויש לו כח לזה- אפשר להשאיר את הפיציפקעס לשלושת ימי האישפוז שלך.

מזל טוב...

לדעתי

נכנסים לאתר יד2

כותבים "עגלה לתינוק"

ובוחרים! 

אחותי קנתה ממש שווה, ממש בזול. 

ואם לא - קונים אחת זולה. 

או שלא קונים. 

פעם הייתי עם אחותי בחנות תינוקות, ובקופה עמדו שתי נשים:

אחת החזיקה ביד אחת תינוק, וביד שניה עגלה באלף חמש מאוד ש"ח

האישה השניה החזיקה ביד אחת תינוק, וביד שניה עגלה בארבעת אלפים וחמש מאות ש"ח. 

אני החזקתי בידיים - כלום! והתינוק היה במנשא שעלה מאה וחמישים ש"ח התינוק שלי היה הכי שמח, והידיים שלי היו הכי פנויות וכמובן - היה לי הכי הרבה כסף בכיס 

ושום דבר אחר לא חייבים - בחיי! התינוק יכול לישון עם אמא במיטה (והוא גם באמת יישן שם, חודשים רבים, אצל משפחות רבות!); התינוק מקבל ערימות של בגדים: חדשים או יד שניה; אפשר לחתל על מיטה, על ספה, על שולחן; על השטיח, וגם על הברכיים של אמא; והבגדים? בארון! כאילו, דא?

ואת כל מה שתגלו שאתם כן צריכים או רוצים, פתאום - תפיצו שאתם רוצים לקבל במתנה למשל: מנשא, כרית הנקה - שתיהן מתנות לא יקרות, ושוות וכיפיות מאוד! 

שיהיה בכיף, ושלעולם לא יחסר כסף לדברים החשובים (ושאלה תמיד יהיו דברים שמחים!) 

אז כמה טיפים ממני,גם לנו ב"ה נולד בן חדש לפני 3.5 חודשים (וואו כבר עבר??)

ובאמת התלבטנו המון. מה שכן היה לנו ברור שעושים הזמנה קודם ואחרי הלידה בע"ה הולכים לקנות..

אז ככה הדבר היחידי שקנינו זה באמת עגלה של פג שלושה מצבים,העדפנו יקר ונשמר לאורך שנים כי שמעתי המון סיפורים על אנשים שקנו זול וזרקו את זה,אנחנו ממש מרוצים יש בזה אמבטיה-טיולון-וסלקל ביחד מתחלפים..האמבטיה מעולה ולקטן שלנו הכי כיף לישון בה גם בבית גם בחוץ וגם בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, היא גם קלה ומאוד נוחה להליכה וכשקנינו את זה קיבלנו אמבטיה להתקלח בה יחסית בזול אז קנינו,כי זה דבר שלא מקבלים..חוץ מזה קיבלנו הכל-בגדים,גופיות,סבונים,צעצועים ב"ה ואח"כ השלמנו את השאר לאט לאט לפי הצורך (אני כל הזמן בהשלמות ...

אז תהנו זה ממש כיף ולא להכנס לבילבול לקנות רק את הבסיסי ביותר...

בהצלחה לידה קלה ובריאהץץ

קודם כל- תהני ואל תדאגי. נכון שאחרי הלידה יש לחץ אבל אפשר גם לקנות אחרי..

כדאי (לדעתי) לדאוג לדברים הבסיסיים:

עגלה, עריסה/מיטה, בגדים לימים הראשונים, אמבטיה, טיטולים "ניו בורן".. דברים שיהיו בעז"ה נחוצים ולא כדאי להיתקע בלעדיהם.

גם אני בדעה שלא חייב לקנות הכל חדש. תסתכלי באתרים יד2 ואגורה- למשל אמבטיה לתינוק, לפעמים מוסרים/מוכרים במצב ממש טוב. עריסה אפשר לקבל חינם מיד שרה לחודשים הראשונים, או מגמ"חים למיניהם, זה יכול להיות מאוד יעיל..

לגבי עגלה- אני חושבת ששווה לקנות טובה בשביל ההתחלה, וכשהילד גדל ויושב יפה- לעבור לטיולון פשוט וזול (ולשמור את היקרה לילדים הבאים..). גם אני קניתי של "אינגליזינה" ב2000 ש"ח (היה בשילב- עודפים מ2008. אולי עוד נשאר, תתקשרי. שווה שווה. הצבע לא מדהים אבל זה הבדל של מאות רבות)-

אני ממליצה בכל אופן על עגלה עם אמבטיה רכה- אם את צריכה לנסוע באוטובוסים ההבדל הוא קריטי. הרכה מתקפלת כולה- של אינגליזינה ביד אחת! (גם לפג יש דגמים שמתקפלים ביד אחת. הן יותר יקרות ומגושמות, אבל אולי גם יותר יציבות).

בהצלחה ובשמחה רבה, העיקר שיהיה בריא/תהיה בריאה..

עזרתן לי מאוד..!!! 

אז ככה זה כששואלים נשים על "מה צריך לתינוק"...

האמת היא שזה מאוד אינדודואלי. אפשר כמו יוקטנה () לא לקנות כלום ולחיות מאויר ואהבה (אבל לחסוך כסף לדברים שאולי יצטרכו פעם, אבל גם אותם אפשר לקבל ביד2 במתנה...) ואפשר לקנות עגלות ב6000 ש"ח וחדרי ילדים ב20000!!! (כן, כן, תיכנסי בפורומי הריון אחרים ותתפחלצי מכמה כסף אנשים משקיעים בעיצוב חדר שתוך שנה יהיה מעוז לאנדרלמוסיה מוחלטת...)

ואפשר לקנות ציוד בכל מחיר בתווך שיניהם...

אני אישית בעד לבדוק כל דבר באינטרנט- ולהשוות מחירים.

שבו עם רשימה של חבילת לידה שמוצעת בחנויות (לדוגמא של ד"ר בייבי)

ותבדקו כל פריט- בכמה אפשר לקנות אותו הכי זול, (מבצעים, חב' לידה, וכו) וכמה הוא יעלה ביד שניה, ואז תחליטו.

לגבי איזו עגלה- אני אישית, קניתי דוקא לבכורה משהו פשוט וזול, כי באמת לא ידעתי מה הצרכים שלי. מאז, עם כל ילד אני מגלה שהצרכים שלי שונים, אז אני מוכרת ביד2 וקונה ביד2 וכמעט לא מפסידה.

דוקא את העגלה האחרונה קניתי במבצע ממש משתלם של ד"ר בייבי שהבינו שהשוק המתחרה שלהם כיום זה יד2 והם מוכרים דגמים משנה שעברה (אבל חדשים) במחירי יד2

בקיצור, שוב, זה עניין מאוד אישי...תחשבו מה חשוב לכם (שיהיה קומפקטי בקיפול? נוח לטרמפים? מתקפל בקלות ובמהירות? רחב ומרווח? שיספיק ל10 ילדים בעתיד? שיהיה מאוד אופנתי? ידית אחת או שתיים? טיולון ואמבטיה בעגלה אחת או בנפרד?...) תחשבו מה אתם צריכים ואז הדרך הכי טובה לדעתי, להכיר את מה שקיים בשוק, זה להכנס ליד2 ולראות מה מציעים שם למכירה, לפי זה תתחילי להכיר את המגוון הקיים ולראות מה מתאים לך. (ולפני שקונים יד2, בודקים כמה עולה הדגם המבוקש בחנות...)

היו לי שתיים וחצי שלהם.

תוצרת הארץ, לא יקרות בכלל, והשרות נהדר (מי שגרה בשרון - אחלה. השרות שלהם במושב בצרה). החלפתי את כל הריפוד ב-80 ש"ח לפני כמה שנים, באחת העגלות. הן גם החזיקו מעמד ממש יפה, עם המון ילדים ותנאי מחייה קשים (שבילי עפר).

מבחר אדיר,זולות, יפות, נוחות ומצויינות, והעיקר- זולות!!

ואצלי השיקול הוא גם- שלא בא לי לראות את כל הילדים עם אותה עגלה, ואם בא לי אחרי שני ילדים להחליף עגלה למשהו חדיש יותר- לא כואב הלב על הכסף......

לכן מוכרת ביד2 ומחפשת שם ובכלל דברים חדשים. איזה כיף לגוון! מה גם שעם כל ילד הצרכים והרצונות משתנים...

ניתןלקבל מיד שרה עריסה בהשאלה. העריסה מתאימה לשלושה חודשים הראשונים, עריסה מעץ . כדאי מאד תמורת תרומה ליד שרה.

לגבי סלקל - אם אתנוסעת הרבה במכונית אז כדאי לקנות סלקל שמתחבר לעגלה , ואז את מכניסה \מוציאה את התינוק בלי להפריע לו- אם זה רק לנסיעות מזדמנות - נוסעים לשבת וכדומה חבל על הכסף - אפשר סלסקל פשוט ולהשאיר באוטו .

לגבי עגלות - אני לא בקיאה בעגלות החדשות אבל תבדקי אם מה שאמרו לך שיורד ל180 מעלות באמת נכון - בד"כ יש להם שיפוע מסוים ואז אי אפשר להשכיב תינוק על הבטן. אין כמו אמבטיה מהמבחינה הזאת. חשוב להשכיב על הבטן בכל הזדמנות - ואין כמו טיול בעגלת אמבטיה כדי שהתינוק ירים את הראש כדי לראות החוצה - אפילו עד גיל 5 חודשים. זה חוסך טיפול הפיזותרפיה  בגלל חולשה בשרירי הכתפיים.

שיהיה בשעה טובה

לפני הלידה הראשונה שלי, שהיתה לפני יותר מ- 10 שנים, עוד לא היה מפותח כל הענין של השוואת מחירים באינטרנט...

אז פשוט חרשתי חנויות, השואתי מחירים וקיבלתי עצות.

בסופו של דבר הלכתי על עגלת פג, דגם ישן (מהשנה הקודמת...), עם ידית שעוברת מצד לצד ושכיבה כמעט כמעט מלאה.

נכון. היום יש עגלות יותר קלות.

אבל ב"ה 5 ילדים גדלו בעגלה הזאת. כולל שינה בחודש הראשון לפחות...

וכמובן שהחל מהילד השני העגלה סחבה תמיד יותר מילד אחד.

אחרי בערך חצי שנה אני מעבירה את התינוק לטיולון אינגליזינה שקניתי (בילד הראשון).

העגלה נראית ממש חדשה.

אני גם לא מאלה שמשאירים את העגלה בחדר מדרגות או בשמש ליד הבית...

הטיולון כבר עבר כמה תיקונים קטנים. הוא כבר לא נראה חדש, אבל עושה יופי את העבודה!

המלצה שלי- לקנות דברים טובים.

הם גם עושים את העבודה מצוין וגם נשארים לאורך שנים.

שיהיה אי"ה בשעה טובה ורק בריאות!

יש לנו 3 עגלות (רגילה, טיולון וכפולה)  ואני ממש רואה את ההבדל בין האיכותיות והפושטיות. עגלה לא איכותית מהר מאוד תהיה לא נוחה וקשה בנסיעה ובמילא תרצי לקנות חדשה, אז כבר עדיף לקנות לכתחילה אחת שתתגלג חלק עוד כמה שנים. עוד משהו קטן - אני ממש מתענגת על האחרונה שלנו בגלל הגלגלים הענקיים שלה - זה מאוד נוח גם לי וגם ילדים שבפנים.

בהצלחה!

והיא על הפנים.

ובאסה ממש לקנות עגלה באלפי שקלים ולגלות שהיא פשוט לא מתאימה לצרכים שלך (קרה לשכנה שלי). ומבחינת עמידות - במחיר של עגלה אחת של פג אפשר לקנות 2-4 עגלות טובות אבל זולות יותר. וזה כבר ענין של מתמטיקה

עזרתן לי ממש!!!!

אפילו שכל אחת אמרה משהו אחר - זה עזר לי לדעת מהם בכלל השיקולים... תודה תודה תודה

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים

בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני

תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות

לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה

גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי

אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת

אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים

(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים

לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.

האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.

אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...

בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...

ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.

מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם

אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה

את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות

מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור

אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)

אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.

ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה

פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד

ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה

מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים

לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות

לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.

כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.

אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.

עונה גם ל@יראת גאולה

שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.

פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.

כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.

ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻‍♀️

אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש

מוציאים פתק במזכירות

אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.

גם אם אין תור פנוי.

התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.

הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?

אבל מבינה שהיה לנו מזל..

אומרים שאפשר לומר לתינוק שלא ינשך, ואם הוא נושך להצמיד את הראש שלו בחוזקה לשד וכך הוא ילמד לא לנשוך.

אפשר גם להיניק בפטמות סיליקון כדי שלא יכאב לך, אבל לא בטוח שהיא תסכים לינוק ככה...

בעיקרון דקטרין אורל ג'ל אמור לעזור לזה, אבל לא תמיד הוא מספיק חזק. בכל אופן, זו המשחה הטיפולית היחידה (למיטב ידיעתי) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

את יכולה לנסות למרוח לנולין, שגם אותו לא צריך לשטוף.

אבל אם זה לא עובר, כדאי ללכת לרופאת המשפחה ולבקש משחה טיפולית (כמו דרמקובין), שאמנם צריך לשטוף לפני ההנקה אבל היא תהיה יעילה יותר.

תרגישי טוב❤️

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל