על חברה שלה שהיתה בהריון בשבוע 8 ולא ראו דופק. הרופא אמר לה שצריך לגשת להפלה ולהחליט איך...

היא הלכה לרופא ממוחה שאמר לה שבשבוע 8 לא תמיד רואים דופק ושתמתין. ובאמת בהמשך ראו דופק והיא כרגע בהריון מתקדם...

מה אתם אומרות על זה?

מה הסיכוי שזה יכול להיות גם במקרה שלי?

כמה תשובות:

אצל החברה של אחותך לכתחילה לא ראו דופק והעובר בעצם התפתח מאוחר ממה שצפו. אצלך כבר היה דופק, ולא נצפה כבר לצערנו...

נראה לי שתמיד עושים עוד סונר לפני הפלה בכל מקרה (בוודאי לפני גרידה)

עובר כזה צעיר- לא נשמע ששווה גרידה בכלל, למה להתערב מכנית ברחם?

אמנם כדורים יכולים לגרום תופעות לוואי אבל האמת היא שבד"כ תופעת הלוואי הכי לא נעימה שלהן היא כאבי הבטן.

ודימום מוגבר? זה בהחלט גם אחד הסיכונים של לחכות שזה יקרה באופן עצמאי.

ואז בדד"כ גם משך זמן הדימום והכתמות, והפרישה יותר ארוכים בהרבה ( כי יכולות להיות הרבה הכתמות עד שיגיע הדימום שיוציא את כל מה שנשאר...) וזה סתם מוסיף לבעסה.

אני חושבת שאישית הייתי הולכת על כדורים.

שתתבשרי ותבשרי בשורות טובות וישועות בקרוב ממש!

אני לא יודעת מה הסיכוי שלא צריך הפלה. אולי באמת כדאי שתגשי לרופא מומחה. אבל בגלל הגודל, נשמע שההריון לא תקין

אני גם לא יודעת כמה זמן אפשר לחכות להפלה טבעית.

מה שאני כן יודעת זה שחברה שלי לקחה את הכדורים, והיו לה במשך יום שלם כאבי בטן איומים - ולבסוף זה לא הספיק והיא נאלצה לנסוע לגרידה...

וגם לדימום מוגבר ואם יש יותר מידי דימום צריך ללכת לבי"ח...

אם את לא בטוחה אפשר לגשת לעוד רופא..

ואם בכל זאת מדובר בהפלה את יכולה לנסות לחכות להתפתחות טבעית או לקחת כדורים ציטוטק...

בהצלחה! ובשורות טובות.

שה' ימלא חסרונכם בקרוב

מכירה שני סיפורי הפלה בעזרת כדורים, ושניהם היו מאוד קשים. כאבים קשים מאוד, ושתיהן הרגישו כעס גדול על שלא אמרו להם שזה ככה.

אני אישית עברתי הפלה טבעית בשבוע 11, אבל אני לא יודעת מתי ההריון הפסיק להתפתח. אני לא עושה אולטרסאונד עד שליש שניי, שאליו כבר לא הגעתי בפעם ההיא, למרבה הצער. אני משערת שהוא הפסיק להתפתח בשלב מאוד מוקדם (לפי מה שיצא - ולא ארחיב על כך את הדיבור...).

הנה קישור לסיפור ההפלה הטבעית שלי:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=4&t=l

מאחלת שיעבור בקלות, והחלמה מהירה ושלמה.

שהכדורים גרמו לה לירידה חדה בלחץ הדם ולעילפון, מזל שזה קרה בבית הרפואה- ואז הטיסו אותה לחדר ניתוח לגרידה......

ושאלה למבינות:

מה קורה אם משאירים את זה לצאת לבד?

(פעם בשבוע תשיעי נפל לי מעצמו, בשלמות, נכון שההתאוששות אח"כ יותר ארוכה וכן הדימום, אבל זה לא עדיף??)

אני בכלל לא בטוחה שזה המצב.

אני כן בטוחה, שזו הדרך היותר בטוחה לגוף לעבור הפלה. כל התערבות עלולה לגרור סיבוכים, ועל כן כשהגוף פולט מעצמו את ההריון הלא תקין, זו הדרך הבטוחה. מה שכן, כדאי להיות במעקב. כל עוד אין סיבה להתערב, אז לא צריך להתערב - רק לחכות.

במוקדם או במאוחר, הגוף יפלוט את ההריון הלא תקין. זה יכול לקחת גם שבועות רבים, אבל זה יקרה! כל עוד האישה מרגישה בטוב, זה בסדר.

לפעמים יהיה דימום של כמה ימים לפני ההפלה (כך היה אצלי). כל עוד הדימום אינו רב, והאישה מרגישה טוב - אפשר להמשיך לחכות.

בזמן ההפלה עצמה תצא כמות גדולה של דם, למשך זמן קצר. אם כמות הזמן לא פוחתת לאחר גמר ההתכווצויות, זה הזמן לפנות לעזרה רפואית.

לאחר גמר ההפלה - עוד כמה ימים של דימום (משהו בין מחזור ללוכיה).

שנדע רק הריונות בריאים ותקינים!

במקרה של הריון שהסתיים אבל לא יצא מעצמו. וחום עלול להיות סימן מאוחר מדי לזיהום שכזה... אם כי אאל"ט הסבירות לדבר כזה נמוכה בהרבה מהסבירות לסיבוך של כדורים/גרידה

לכן הרופאים בדר"כ מציעים את כל 3 האפשריות, רק חבל שהרופאים לא מבהירים מה בדיוק היתרונות והחסרונות בכל אפשרות.

אבל לא הספקתי לקחת אותם כי כבר התרחשה הפלה לפני הכדורים...

אני בעד מה שיוקטנה אמרה-אם כבר הפלה אז עדיף הפלה שלמה, ללא התערבות מיותרת, אם בכל מקרה תצטרכי גרידה אז מה אכפת לך לנסות את הכדורים ומקסימום אם לא יילך יעשו לך גרידה?

לדעתי הגוף יפלוט מתישהו את ההריון מעצמו, אבל זה לא כ"כ נעים נפשית להסתובב כמה ימים בידיעה שיש לך בבטן עובר מת...

**לא רוצה לפתח ציפיות אבל אז הרופא אמר לי שדופק עוד הגיוני שאין, הבעיה היא שאין התפתחות. אולי שווה לעשות עוד אולטראסאונד כדי לבדוק את זה סופית.

*** אני רוצה לאחל לך התאוששות שלמה ומהירה (כי זה לא פשוט) ושבע"ה הקב"ה יפקוד אתכם שנית ברגע שתרצו.

אבל נראה לי פחות מקובל בציבור החרדי.

שם במשמעות של שמחה אפשר גילי

בהקשר של פורים אפשר אסתר, הדס, הדסה, אילת

אילת השחר- לא יודעת אם מקובל בציבור החרדי.

מרגישה שהמשמעות לא מספיק חזקה. החיבור לחודש וגם המשמעות של אורה יותר מרגישים לי נכון.

גילי מהמם אבל לא יכולים לקרוא...

שאר השמות שהצעת אני פחות מתחברת..

תודה על התגובה!

אני לא מכירה אורי כקיצור של אורה, אלא רק בפני עצמו.

אבל את יכולה לתת אורה ולקרוא גם אורי.

ובניגוד ל@המקורית אני מכירה גם ילדות בשם אורה. (דתיות לאומיות).

אפשר גם אוריה.

מעניין למה

שהוא מתנגד לשמות המכילים את שם ה' שלא מופיעים בתנ''ך.

יש מלא שמות שהייתי בטוחה שסבבה שבעיניו לא..

"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח" במשמעות של גאולה. אבל פחות גאולת חודש אדר

קומי אורי כי בא אורך

וכבוד ה' עליך זרח

כי הנה החושך יכסה ארץ

וערפל לאומים

ועליך יזרח ה'

וכבודו עליך יראה..

ממש גאולה!

יש 8 טליות

2 איילות

כמה הדסות (גם הדסב משויך לפורים)

אביגיל

שרה וכו

זאת אומרת השמות הגנריים. בית יעקב.

אורי לבית זה לא שם ככ מקובל ממה שאני יודעת. בציבור הלא דתי זה בכלל יותר שם של בניםאורה זה שם יפה אבל לא מאוד נפוץ. הכרתי אחת כזו אבל מבוגרת

8 טליה??? וטליה היה כל כך מיוחד פעם...

כל כך לא רוצה שם גנרי.. ..

אנחנו לא ממש בית יעקב , קצת פתוח יותר והרבה משפחות אמריקאיות.

נכון אורה יפה וקצת כבד. אולי עם השנים היא תוכל להחליט להשתמש בו אם תרצה.

טוב אני קצת רצה רחוק 😁

נמשיך לחשוב על זה.

תודה על התגובה!

לק"י

לא יודעת אם יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.

יש אתר שאפשר לבדוק בו שמות- כמה הם נפוצים, ולכמה בנים ובנות יש אותו.

הבעיה שאת השם "אורי" יש גם עם חולם וגם עם שורוק. אז אני מניחה שהאתר לא מבדיל ביניהם. מעניין אם אפשר לנקד ולבדוק.

(ובכל מקרה הוא לא מפריד בין מגזרים).

מבינה שתכלס אני מחפשת לגיטימציה 😀

ילדות מתוקות אורה (מלרע)

בציבור הדתי לאומי

ובציבור הדתי מאד מאד נפוץ ☺️

אבל בצורה שאומרים שה ר בולטת. לא זוכרת אם זה מלעל או מלרע @מתואמת

גלי יכול להיות שם חיבה של אביגיל גם..

או טלי לאביטל

עדי ושני אני מכירה שפעם היו שמות חיבה לעדינה ושושנה אבל נראה לי שהיום זה שמות בפני עצמם

כולן בכיוון.. תודה

אבל אם לא זה ממש חבל לא לטפל בזה בזמן

במיוחד אם ידוע רקע אורתופדי משפחתי. אם אין, אני באמת לחלק מהילדים ויתרתי כשלא הסתדר לקבוע בקלות.

לא רק בקופה.

מאמינה שמשתנה לפי הקופה. תבדקי במרפאה שלך

אם מגלים בעיה בגיל קטן, זה טיפול הרבה יותר פשוט מאחר כך.

עם אחד הילדים יצא שלא עשיתי בזמן, וכשהתייעצתי עם אורטופד הוא המליץ לי לעשות גם באיחור.

יש מקומות יותר קרובים, רק שאין תורים, או שאין בכלל מקום קרוב?

אפשר לנסות לקבוע תור יותר מאוחר, שיהיה לך יותר נח להגיע.

או לבדוק אם יש עוד מקומות שיש להם הסדר עם הקופה שלך.

הבנתי שעד 3 חודשים זה סבבה.

באזור גיל 7 חודשים.

צריך לפני, אבל אם מתעכבים זה עדיף מכלום.

כי הקטנטנות כמעט בת חודשיים ועם כל החופש וחוסר בתורים בטיפת חלב, מחרתיים הולכים לראשונה לטיפת חלב ולרופא (נעשה חיסון של גיל חודשיים ונשלים בהזדמנות חיסון של גיל חודש).

אז שמחה לשמוע שעוד אפשרי יהיה לעשות את האולטרסאונד פרקי ירכיים אם נצטרך

אבל כן יכולתי לעשות.

אמרו שאת הבדיקה הזאת אי אפשר מעל חצי שנה. ועשו בדיקה שאין דלקת בירכיים או משהו כזה לא קשור בעליל...

אם את יודעת שבסוכות תהיו אצל משפחה או במקום יותר מרכזי שווה לקבוע מראש תור באזור שתהיו בימים הרלוונטים

מקוה שזה בסדר

קרוב לגיל שנתיים באחד הילדים

אם הרופא מיומן הוא יראה גם בגיל בוגר אבל הטיפול במידה וצריך יכול להיות יותר מורכב בגיל בוגר

אז אם יש נטייה למבנה בעייתי כדאי לנסות כמה שיוצר מוקדם

לא מסובך לקבוע תור..

להחזיר בשתיים זה לא כזה מוקדם. אפילו נחמד שיש משהו שמאלץ אותנו להיות יותר עם הילדים.

עד מתי את צריכה לעבוד? כמה היא יודעת להעסיק את עצמה?

ואם הבעל גם בבית בשעות האלה אז בכלל פחות בעיה.

הוא פעיל לגמרי בבית, יבשל ידאג שתוכלי לעבוד בשקט או שזה נופל עליך?

אם האחריות נופלת לגמרי עליך זאת החלטה שלך ומה שהוא מעדיף פחות רלוונטי.

הייתי מבינה אם יש שיקולים חינוכיים, אבל בגלל שיקול כספי, שעוד עול יפול עליך עם הריון ולידה, כשהוא אפילו לא עובד יום שלם, אני לא בעד זה בלשון המעטה.

את או בעלך?

אני בדעה שמי שזה נופל עליו, המילה האחרונה שלו.

מהנסיון שלי עם ובלי, מצד אחד זה לא פער מהותי השעתיים האלה בזמן אחהצ, אבל זה פער ענק בבוקר. לאסוף ב4 זה אומר שיש לך זמן לעשות דברים. לאסוף ב2, בטח אם היא לא ילדה יחידה זה אומר שבקושי יש לך זמן בבוקר לבד.. אם זה משמעותי לך להתאוששות הזמן הזה ואת זו שאמורה להיות איתה הייתי משאירה בצהרון.

ארוחת צהריים זה שטויות, תכיני פסטה ושניצל של מאמא עוף עם מלפפון חתוך ותירס מקופסה. לא צריך להעמיד סיר קציצות דווקא

וזה יפול עליך, זה לא שייך.

אם אלו שעות עבודה שלך, את לא יכולה גם להעסיק ילדה באופן קבוע. אפשר ככה לתמרן פה ושם, בחופשים, אבל באופן קבוע אי אפשר לעבוד עם ילדה לידך. זה יפגע בתפוקת העבודה שלך ובמילא גם במצב רוח, בעומס המטלות ועוד.

אבל אם הוא יכול להשגיח עליה בזמן הזה, נהדר. כמה טוב לילדה לבלות עם אבא במקום להיות בגן.

הוא שותף אבל לא בלעדי

הוא כנראה יחזיר הביתה ונעסיק ביחד כזה חצי פה חצי שם

תחשבי שרק ארוחת צהרים זה לפחות חצי מהסכום של הצהרון.

אז בשביל 700₪ תסתבכי עם כל המסביב?

קשה לעבוד קבוע כשיש ילדים ברקע בבית סביבך. גם להם וגם לך. חופשת לידה עם עוד כמה שעות שקט.

אם אפשר לבטל באמצע ואת רואה בחופשת לידה שמתאים לך גם איתה בשעות האלה אז תבטלי בהמשך

אצלנו בכל שלב אפשר להוציא/להכניס לצהרון, אז אם גם אצלכם זה ככה לא חייב להחליט עכשיו אלא כל חודש לפי הצורך

זה נשמע לי ממש לא הוגן כלפייך.

אם היית מעוניינת בזה זה משהו אחר,

להוציא בעיקר כדי לחסוך, בגלל שבעלך לא עובד, ושאת תצטרכי גם לדאוג לבשל ולהגיש צהריים, נשמע לי כמו מעמסה כבדה כשאת גם ככה מפרנסת עיקרית ( או יחידה? ).

אם בעלך מוכן לקחת את הנושא על עצמו, כולל להוציא ולדאוג לארוחת צהריים, ואת תהיי גיבוי באמת רק למקרים החד פעמיים שהוא לא יכול, אז זה נשמע יותר טוב.

זה לא סביבה סטרילית הוא לא יכול לכפות על הילדה לא להיכנס אליי

זה לא ריאלי בעיני…

מכירה בתים שזה ברור מאוד שזה הכלל. אומרים לילדים מראש- אמא עובדת עכשיו, הדלת סגורה ולא נכנסים.

כי ילדה בת ארבע בדרך כלל לא אוכלת הרבה ואם בכל מקרה את צריכה לדאוג לעצמך לארוחת צהריים אז לדאוג גם לה זה בקטנה (או שאת כמוני ולא אוכלת טוב כשזה רק לך ואז בישול לילדה יגרום גם לך בעצמך לאכול ארוחה מזינה יותר וזה רווח נקי)

ולא ץמיד בשרי, הרבה חלבי (מושקע, אבל לא חלבון בשרי…)

קודם כל הייתי בודקת אם אפשר לרשום במהלך השנה

ואם כן אז מעולה. להתחיל בלי צהרון ואם קשה ולא מסתדרים אז לשלוח בהמשך השנה.

חוץ מזה, סליחה שאני לא זוכרת.

יש לך ילדים גדולים יותר או קטנים יותר שנמצאים איתה בבית.

לדעתי הרבה יותר קל להעסיק מספר ילדים ביחד מאשר רק אחת.

ובאותו הקשר, יש לה חברות שגרות קרוב שאפשר להזמין מידי פעם?

כל מה שיכול להעסיק אותה שלא תטפס על הקירות.

לגבי ארוחות צהרים, את ובעלך לא אמורים לאכול משהו מבושל וטעים?

פשוט תיקחו בחשבון גם אותה.

לא אמורים להכין משהו שונה

ואם אתם אוכלים יותר מאוחר אז אחרי שאתם מכינים שימו בצד מנה לארוחת צהריים של מחר לילדה.

יחסית שניכם בבית וב"ה שיש לכם את האפשרות

הצהרון גם יקר וגם זמן בבית עדיף בהרבה

הלוואי שלי היתה האפשרות לא לשלוח לצהרון.

לגבי ארוחות תכיני פעמיים בשבוע לכל השבוע, לא צריך לעמוד לבשל כל יום ארוחה חמה.

להעסיק את עצמה היא גם יכולה, זה סה"כ שעתיים הבדל..

גם כשאני עובדת מהבית אני רושמת

(אני לא משלמת יקר כמוך כן? למען הגילוי הנאות )

אבל השיקול שלי בלי הריון הוא שזמן עם חברים זה לא דבר רע וזה חוסך לי ארוחת צהריים בזמן שאני עובדת + להעסיק ילדה

עם הריון אין שיקול אחר חוץ מזה שמגיע לך לנוח. בטח ובטח אחרי לידה.

אם לחוץ לכם כלכלית הייתי מבקשת מבעלך שימצא גם הוא עבודה וישא בנטל.

זה לא פשוט

והוא לא ואני לא רוצים שיעבוד במשהו מידי מתוסבך עם משמרות לילה ושישי וכו וכו

(אין עניין להגיד לי 'יש המון עבודות' הוא ניסה, וקיבלנו אדם עם דיכאון)

לא התכוונתי שייקרא כך. חשבתי שהוא אברך ולא עובד מבחירה ולא מועמד שלא מוצא (יודעת כמה זה מתסכל טיכול לקחת זמן.. ישועה בקרוב בעז"ה)

הוא אברך בבקרים, ובצהריים/ ערב מפתח אפליקציות ומחפש עבודה

שאת גם ככה מבשלת לכם, אז עוד מנה לילדה בת 4, זה הכי הכי בקטנה.

שהיא ילדה נינוחה ויודעת להעסיק את עצמה, כי בכל זאת את צריכה לעבוד מהבית להבנתי.

שאת תקבלי אותה בשמחה, את או בעלך. ולא בבאסה של למה לא רשמנו לצהרון...

סה"כ היא קטנה, זו מתנה בשבילה להיות בבית, ולא בצהרון (שהרבה פעמים אוכלים ויאללה לחצר, ילדה בת ארבע- צריכה אמא קרובה, גם אם לא עכשיו תשבי לשחק איתה ולצייר, כל עוד זה אפשרי).

הילדים שלי רצו בעצמם להיות בצהרון

וגם כשהייתי מתאמצת לקחת אותם מוקדם התבאסו עליי וביקשו לא לבוא מוקדם/ לחכות להם עד שיסיימו😅

לא לכולם זה נוראי ואוי ואבוי

ובילד עצמו.

וכל אחד צריך למצוא מה נכון וטוב לו.

חושבת שילדה בת ארבע עוד תחווה בחייה הרבה חברות, צהרונים, חוץ, בית ספר, טיולים וכו וכו אז אם יש אפשרות שתהייה בבית בקטנותה, מבורך!

לנו טוב ככה

אחרי כמה שנים עם צהרונים, עברנו למקום שבו הצהרונים יותר יקרים ממה שהיינו רגילים. החלטנו לא לרשום אותם ושנסדר את המערכות שלנו בהתאם.

זאת אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי... הצהריים בבית, בנחת, בלי למהר- זה משהו שלא היה כשהיו לנו צהרונים.

לגבי ארוחות, אנחנו לא מבשלים כל יום, אלא נגיד פעמיים בשבוע בנוסף לשאריות משבת (לפעמים כן צריכים להכין עוד פסטה / פתיתים אבל בקטנה).

לגבי חופשת הלידה, זה באמת לא משאיר הרבה זמן לבד, אבל אצלי בעלי פיזר ואסף וזה השאיר לי 6 שעות נטו, שזה כמעט כמו 8 שעות כשצריך לפזר ולאסוף.

כן כדאי לעשות תיאום ציפיות של חלוקת העבודה, שלא הכל יפול עליך, במיוחד לא בחודשים הראשונים אחרי הלידה (אם זה לא ברור לבעלך אז נשמע לי שזה דורש הכנה רצינית, בכללי ולא דווקא על השעתיים האלה). לדעתי זה מאוד תלוי בגישה שבה בעלך מגיע לעניין.

מוסיפה בעריכה-

אחרי שראיתי מה כתבה קופצת רגע ומה ענית לה, אני חושבת שאם באמת השמירה על הילדה בזמן שאת עובדת יתחלק ביניכם זה פחות ראלי. צריך להיות ברור שהזמן הזה צריך להיות עליו, ואם בהמשך (כמה חודשים אחרי הלידה) המצב ישתנה, תוכלו להתחלק בזמן הזה.

בהצלחה בכל החלטה❤️

לק"י

אבל אולי להגיד תהילים, לנשום עמוק, להתעסק בדברים...

בשעה טובה! ושמה שזה יהיה, שיתקבל בברכה!!

תני לעצמך להרגיש את זה, וגם ךהתאכזב אם זה מה שתרגישי.

בעה עד הלידה יש זמן ותתחברי לתינוק/ת ולמין שיהיה. מותר בינתיים להרגיש אבל אם חלום לא מתגשם

אמנם אצלי זה לא בכזה יחס

אבל היה הריון שממש רציתי בן.. לא משנה למה

גם אצלי רוב בנות.

ולפני הבדיקה אמרתי לעצמי שאם זה בת אז הדבר הראשון שאני עושה ביציאה מהרופאה חוץ מלומר תודה שהכל תקין-

זה להזמין בשיין כמה שמלות יפות ומתוקות לתינוקות שבא לי!(טוב לא כל מה שבא לי אבל לפרגן לעצמי)

ותאמיני לי זה מצחיק אבל זה עזר ממש

משהו במתיקות של הבגדי בנות. הקטנטנים והיפים כל כך..ולדמיים עוד גורה קטנה וורודהצכזאת

פשוט עמעם את האכזבה ועשה לי ממצשחשק להכיר אותה

ו..היה שווה!! אימאלה היא החיים לשי באמת בחיים לא זוכרת כזה חיבור לאף אחד

. בטח כן היה אבל באמת אחרי הלידה הלב נפתח בלי קשר לבן או בת.

גם אם לא קיבלת בשמחה אל תלקי את עצמל

גם עליי עובר יום מזעזע

שעות היום בטלוויזיה, ושמתי לב שזו הבריחה הקיץ, אני ממש רוצה להוציא את הטלוויזיה מהבית מרגישה שזה המפלט שלי והילדים נדפקים וכן הוצאנו אותם לא מעט אבל עדיין באלי שישחקו זה עם זה כמו בשבת

סוף אוגוסט ואתם חולים. זה לא הזמן..

תעדכני אותם שמה1 לספטמבר הטלויזיה חולה.. עשינו את זה אחרי המלחמה וזה היה מצוין

ממש קשה לטפל בילדים חולים ועוד יותר כשגם אתם לא מרגישים טוב. תזרקי ייסורי מצפון על היום לפח.

אם יש לך מישהו שילך להביא מחנות רכז רימונים טבעי זה אמור לעזור, וכמובן אורז כמו שהבאת להם

לק"י

איך את חושבת לצאת איתם ככה בכלל....

נשמע לי סיוט🤦‍♀️

תרגישו טוב!!