בתכלס ה' רוצה אותנו כמו שאנחנו... על קשיינו והתלבטויותנו ובחירותינו... זה מה שטוב לפניו עכשיו.

ושנזכה שישיב שופטנו כבראשדונה ויועצנו כבתחילה במהרה בימנו אמן!!!!!!!!!!!!

זה היה חוסך המון לילות ללא שינה...

קודם כול, אני אישית לא מכיר מספיק את המציאות שהייתה קיימת בתקופת הנבואה. המציאות כולה היתה ברמה ושוני אחרים לגמרי, ואני לא יודע להקיש. 

אבל גם אם נקבל את הרעיון שלך. 

הרי זה מוציא את כל האדם מהסיפור. 

אומנם - אתה מוציא את כל הרגשות השליליים, את נדודי השינה, ופחדים, הסבל וכו. 

ומאידך, אתה גם מוציא את הרגשות החיוביים, את התרת ספקות, השמחה בחפץ יקר, ההערכה, וכו וכו. 

וזו מהשאלות העתיקות. 

האם עדיף להיות אדיש כלפי הכול, ולא לסבול ולא ליהנות. או שמא כדאי גם וגם. 

ודעתי, שבורא עולם כבר החליט, כאשר הוא יצר אותנו בני אדם ולא מלאכים. 

ואין זה רק כפייה מלאכותית, אלא אני רוצה לשמוח ולאהוב את אשתי, ובשביל זה, אני מוכרח את הקשת הרחבה של רגשות ותחושות. אין גאולה ללא גלות, ואני רוצה גאולה. 

בצעד נדיר

אני ממליץ פה על הסרט what dreams may come

של רובין וילאמס. ומי שיראה ייהנה, וגם יבין למה. 

נראלי שדווקא מהחיפוש האדם נבנה ומגדיר לעצמו את הבן/ת זוג שמתאים לו.

ואם נבוא אליו בגיל 20 אבל בעצם אנחנו צריכים להתחתן ב30+? אז הוא יגיד: לא עכשיו. תחזור עוד כמה שנים.

יותר מדכא.

עדיף ככה.

והא ראיה

הסיפור בגמרא בברכות על חזקיה המלך

"מת אתה ולא תחיה"

חזקיה ביקש מישעיהו את ביתו ולא ישעיהו אמר לו

הבת שלי היא הזיווג שלך ..

מכריזים משמיים 40 יום לפני

אבל - אין נביא שאומר לך מי מתאים וכד' זה שטות מוחלטת יש גירושין בעולם ויש ליקוחים בעולם

יש דברים שתלויים בנו וברצוננו והקב"ה הביא לנו בחירה ..

על נביא שה' אמר לו ל'התחתן' עם מישהי.

כך שאני לא יודע מאיפה הגיעה המחשבה המעניינת הזאת.

נראה לי שאם באמת נביא היה אומר לכולם עם מי להתחתן,בהתחלה גיל הנישואין היה יורד מאוד,כי כולם היו רוצים להתחמק מצווי הנביא טרם בואו.

אחר כך, כשיגלו שזה לא עוזר(גם יונה ניסה לברוח מצו ה'),תהיה תקופה שבה אנשים לא יאהבו את בני זוגם כ"כ,כי הכפיה לחתונה תמנע מהם מחשבות חיוביות על בן הזוג.

אח"כ,כשיראו שבאמת כל אחד שודך עם המתאימה לו ביותר,כולם יהנו ביותר.אבל מכיוון שהכל מוכוון,זה סימן שאנחנו לא צריכים להשקיע,ואנשים לא ינסו לעשות שום מאמץ למצוא חן ולתת מחייהם לבעל\נשים,וכך-כמו שאנחנו מכירים כיום,שגם המתאימים ביותר חייבים להשקיע בחייהם המשותפים,ואם לא תתפרק החבילה,אנשים לא יחיו יחד באווירת נתינה,וממילא הזוגיות שלהם לא תהיה משהו.

לבסוף,הציפיות לחיים מאושרים(או לפחות מה שאנחנו מכנים כך)ירדו פלאים,וכל החתונה,תהפך לעניין הרבה יותר טכני ופחות מהותי בחיים,מעין מה שקרוי אצל הרב סולובייצ'יק "ברית גורל".

הנישואין יהפכו לדגם שיש בששת ימי בראשית,ופחות לדגם שיש בסיפור בריאת האישה.לא תהיה אבדה שמחזרים אחריה,לא "מצא אישה מצא טוב",לא השמחה של התחלה חדשה,לא אהבה,לא אחוה ואולי גם לא שלום.

היתרונות  ברורים:אין רווקים ורווקות שמחכים שנים ארוכות(יהיו,אבל תהיה להם ידיעה ברורה שפשוט אין אף אחת שמתאימה להם).

אין פחד שאולי טעינו בבחירה שעשינו.

אין חשש שבן הזוג ירצה לעזוב.

מקומות שנראה בהם שה' אומר לכל אחד עם מי להתחתן:

לגבי הפסוק:"מה' אישה לאיש" רואים שאצל אדם  הראשון ה' הביא לו את חווה,אבל לא ציווה אותו להתחתן איתה.

כך שהפירוש הוא,שלכל אדם ה' ממציא בת זוג(40 יום קודם יצירת הולד,מכריזה בת קול:"בת פלוני לפלוני")

לגבי הגמרא במסכת סנהדרין:"הקב"ה יושב ומזווג זיווגין"-בהמשך שם רואים שכל הדיון הוא האם זה דבר קל או קשה,אבל זה שה' עושה את זה לא מפריע לנו לנסות אפשרויות שונות,כי אם באמת אין לנו בחירה בנושא הזה,זה שאותה מטרוניתא לא הצליחה לא מוכיח שזה קשה,אלא שאין בחירה(בקיצור.כדי להבין יש לעיין בגמרא שם).

בכל מקרה,זה שאנחנו "נאלצים" לבחור בעצמינו את מעשינו,קורה לא רק בחתונה אלא בכל דבר בחיים.

וזה בכלל לא בדיעבד.זה לכתחילא לגמרי.ומי שמנסה לזרוק מעליו את הבחירה החופשית,אומר בעצם שזה שה' נתן לו בחירה זה רע.(ראה ברכת"שלא עשני עבד",ואיסורי מכירת אדם את עצמו לעבד).

בסך הכל,הקב"ה באמת יודע(וקובע) עם מי נתחתן והכל צפוי,אבל גם הרשות נתונה ויש בידינו לבחור.כך שאם אתה רוצה,אתה יכול לעבור להסתכלות של ידיעה במקום של בחירה,בלי לעשות שום שינוי במציאות(הפעלת נביאים במשרה מלאה),אלא רק שינוי בראש.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.