ערב טוב,
מעוניינת לשאול את מי שהתחתן לאחרונה - האם פתחתם חשבון בנק משותף?
במידה וכן: לפני או אחרי החתונה?
תודה
בסופו של דבר, אפשר לעשות תרגילים כאלה ואחרים אבל מבחינה כלכלית הם לא התנהלות נכונה. תכנון תקציבי הגיוני יותר כשיש הכנסות והוצאות וצריך לאזן בניהם.
יש משפחות שחיות אחרת וחיות בסדר גמור ("אני אשלם ארנונה, את את המכולת"), אבל אני לפחות - לא רואה את זה כצעד נכון.
קודם כל, נישואין משמעם חיים משותפים.
בני זוג שלא יכולים לסמוך אחד על השני בעניין חשבון הבנק עדיף שלא ייתחתנו.
עד כאן דבריי כנשוי. מכאן כבנקאי.
1. עדיף להפוך את החשבון למשותף לאחר החתונה כאשר תעודת הזהות של האישה כבר מעודכנת. זה חוסך פרוצדורות מיותרות בהמשך.
2. אין צורך לפתוח חשבון חדש לשם כך - תבחרו מבין החשבונות של שניכם איזה אתם מעדיפים לסגור ואיזה להפוך לחשבון משותף. (טיפ - הקרבה הגיאוגרפית ממש לא משנה. אנשים נורמלים לא אמורים לבקר בבנק יותר מידי. לעומת זאת איזה בנק מציע לכם עמלות יותר נמוכות זה שיקול יותר רציני)
3. הבנקים מתייחסים להיות החשבון משותף גם בשיקולי אשראי כי מבחינת הבנק זה מפחית את הסיכון. (שבעז"ה לא תזדקקו - אבל אם כן זה בהחלט מהווה ייתרון)
ולסיום - מזל"ט ושתזכו להקים בית נאמן בישראל.
אני הצטרפתי לחשבון שלו ואת שלי השארנו כמו שהוא. זה מעולה לנו לצורת ההתנהלות הכלכלית שלנו.
יחד עם הפקדת הצ'יקים
ככה זה הכי פשוט
ואח"כ דואגים לסגור את הישנים
אבל כדי להמין עם הזמנת פנקסי הצ'קים וכד'
כדי שהשם משפחה החדש יכנס גם אצלך
מזל טוב !
2 חשבונות, לבעלי יש אשראי וממנו משלמים את כל החשבונות גז חשמל וכ' לעומת החשבון שלי שממנו כל ההוראות קבע.... אנחנו מסתדרים מצוין מודעים היטב למה שקורה וחוצמיזה ששתינו חתומים על 2 החשבונות....
אבל
1. טיפשי מבחינת עמלות וכד'
2. טיפשי מבחינת זה שזה יכול לגרום לבעיות של
את זה הוצאנו משם ואת ז\ה הכנסו לכאן
בקיצור לא מומלץ
זה טיפשי להגיד שזה טיפשי.
זה לא נכון בשבילך וזה נכון לאחרים- זה מותר, וזה בסדר...
מי שיודע להתנהל נכון וניהול 2 חשבונות טוב לו- זה מצוין.
לפעמים עדיף לשלם עוד כמה גרושים של עמלות בשביל הטבות אחרות שיכולות להיות רלוונטיות לזוג.
גם לנו יש 2 חשבונות, וזה מצוין לנו ולצרכים שלנו. טיפשי זה ממש לא. ואני הייתי מאד ממליצה לזוגות מסויימים להתנהל בצורה הזו..
כמובן שזה לא מתאים לכל אחד וזה לגיטימי! אבל מי שזה כן מתאים לו וחושש- אז חבל...
אתם אוהבים כ"כ את הבנקים שלכם שאתם מוכנים לשלם פעמיים עמלות?
פעם כשסגרתי חשבון בנק- כי לא ההי לי באמת סיבה לשלם עמלות לחינם...
הפקידה אמרה לי "בזאת נגמר הרומאן שלך עם הבנק"
(במילים אלו ממש

וזה היה לפני אי אלו שנים... )
משום מה- לא
המחשב שלהם זכר היטב את הפרטים שלי- על החשבון שהיה ונסגר- בהזדמנות אחרת שהגעתי לשם..
אנחנו שנינו עצמאים. ואסור שהכנסות של אחד יכנסו אצל השני.
אני חושב שזה מחזק את הקשר שגם בחשבונות אתם משותפים ואינכם מעלימים מידע אחד מזולתו, לי אישית היה חשבון בנק בעודי בחור ולאשתי גם היה , אולם צירפתי אותה לחשבוני אחרי החתונה לאחר החלפת השמות במשרד הפנים, זו היתה חויה משל עצמה, אני מאחל לכולם מזל טוב ודמיון פורה, כי הכל הכל תלוי בדמיון של האהבה .
בחשבון סטודנט אין עמלות....
ולמה שנעלים מידע זה מזה???
אנחנו נשואים לא?
לבעלי היו מלא הוראות קבע והמשכורת של הצבא ירדה שם והיא עדיף שהוא יישאר פעיל. ושלי היה חשבון סטודנט כך שאין עמלות בבנק אחר וככה לאבאלה שלי היה יותר קל להפקיד לנו הפתעות.. 
בכל מקרה, כרגע אנחנו שותפים יחד בשני החשבונות. חשבון אחד פעיל באופן שוטף וחשבון הסטודנט השני יש בו רק שכר לימוד של שנינו וחסכונות.
ואז הלכנו לחגוג את "חתונת הבנק"
בכ"מ אני מחזיקה חשבון נוסף שלי.
לחשבון שלו נכנסת המשכורת שלו שהיא המשכורת המרכזית, וממנו גם יורדות כל ההוצאות. לחשבון שלי נכנס מה שאני מרוויחה והוא נועד לחיסכון או להוצאות נדירות יותר, ולכל ההוצאות הפרטיות שלי (שונאת לבקש מבעלי). ואנחנו מוצאים שזה יותר נוח מכמה סיבות:
1. החשבון השוטף הוא בור בלי תחתית ואני לא רוצה שכל מה שאני מרוויחה ייבלע שם.
2. התנודות שם גדולות וקשה לעקוב אחרי חשבון כל כך ארוך. אני יכולה לעקוב אחרי הפעולות בחשבון שלי על פני כמה חודשים בשניים או שלושה עמודים, אצלו לחודש אחד יש יותר.
3. זה פותר את הבעיה שיש לשנינו גישה שונה לכסף. ככה כל אחד חופשי לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף שלו.
העמלות זניחות לעומת הנוחות שיש בזה.
נראה לי שאם יש חשבון משותף זה לא בשביל לבקש רשות אחד מהשני להשתמש בכסף, זה בשביל להרגיש שותפות מלאה, אין הוצאות שהן שלו והוצאות שהן שלי וכן אין מי שמכניס יותר או פחות.
מוציאים מהחשבון מה שצריך לצרכי הבית (וכן - אם האשה רוצה לקנות לעצמה משהו, זה גם נקרא צרכי הבית).
נראה לי שאם אתם מרגישים לא בנח להוציא כסף אחד של השני, כדאי לברר למה...
כל הדיבורים על שיתוף יפים בתור דיבורים, כי בשטח ממה שאני רואה זה גורם להרבה מתיחויות.
למשל קחי את הנושא של מתנות. מי מכל אלו שמחזיקים בחשבון משותף לא חווה את זה שהוא תוהה אם מתנה יקרה לבן זוג תגרום לו שמחה או בדיוק להיפך. ומה זאת מתנה כיפית בעצם? זה משהו שהיית רוצה אבל לא מפרגן לעצמך. אז זה לא כל כך כיף לקבל מתנה שלא פרגנת לעצמך מהכסף שלך, מהכסף שלך. וכמה קשה אם בכלל אפשרי להעמיד פנים שאתה מאושר לקבל את המתנה.
ויש את הנושא של העדפות, ומה נחשב לבזבוז. אצלי לנסוע במוניות נחשב לשחיתות, ואצל בעלי דברים אחרים, אז ככה כל אחד מבסוט שהמשכורת שלו לא "מתבזבזת". היא הולכת רק לדברים חשובים, תלוי בעיניי מי.
אם אין שיתוף חשבון בנק מה עושים עם הוצאות? ממי מוציאים? מה קורה כשלמישהו נגמר הכסף?
מאיזה חשבון החסכונות?
האם לא עלולים להגיע כך להתחשבנויות קטנוניות?
כמו שהגברת כתבה - כל ההוצאות מהחשבון של הבעל.
הדברים הנחמדים - מהחשבון של האשה.
בדיוק כמו ההלכה... (ציני)
גם לנו היה לכל אחד את החשבון שלו מפני החתונה. לשנינו יש חשבונות בלי עמלות ולכן היה מאוד נח להשאיר את שניהם. שלו - להוצאות השוטפות יותר. ושלי - לחסכונות והוצאות חריגות.
בכל מקרה - עכשיו כבר אין שלו-שלי. אחרי שעדכנו את הפרטים במשרד הפנים הוספנו אותו לחשבון שלי ואותי לחשבון שלו.
לנו זה מאוד נח להתנהל ככה, אבל באמת כל אחד מה שמתאים לו...
שכך אנו רוצים להתנהל- הכל גלוי וידוע, הכל הכל ביחד כגוף אחד- כל ההוצאות וכל ההכנסות. פתחנו די מיד אחרי החתונה.
בס"ד
הרי כדי לפתוח חשבון משותף,
צריכים להראות שם משפחה זהה בת"ז,
בשביל זה צריך לשנות במרד הפנים,
בשביל זה צריך תעודת נישואין,
בשביל זה צריך להתחתן...
סתם מעניין אותי מה הפרוצדורה כדי לפתוח לפני החתונה..
אביאלמזאנחנו פתחנו שבועיים אחרי החתונה, אבל האמת, שעדיין לא חיסלנו לגמרי את החשבונות הראשונים שלנו, הכל בתהליך שעדיין לא נגמר....
אבל זה יקרה בקרוב..
בע"ה כמובן!
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?