הפסקת ההנקה בזמן ההריון עשויה לנבוע מכמה סיבות:

א) אמונה שזה לא בריא או מסוכן להניק בזמן ההריון;

ב) טעם החלב משתנה והיונק כבר לא רוצה אותו (נראה לי שבגיל שנה + הם בד"כ ממשיכים לרצות).

ג) לאמא כואב להניק

ד) ההנקה לוקחת הרבה אנרגיה מהאמא וגורמת לבחילות ולהרגשה כללית לא טובה;

ה) קשה להניק בלילה, אז מפסיקים לגמרי.

כפי שאת רואה, חלק מהסיבות תלויות במידה רבה ברצון שלך להמשיך להניק. לכאורה, יש סיכוי גדול שתוכלי להמשיך להניק בזמן ההריון, אם זה לא יקשה עלייך מדי ואם הילד ירצה להמשיך (וכאמור, בגיל הזה רוב הסיכויים שהוא ירצה, אפילו כשייגמר לך החלב לגמרי ייתכן מאוד שהוא ימשיך "על ריק").

בנוגע לכניסה להריון, ההנקה בהחלט מפחיתה את הסיכוי, אפילו אם יש מחזור סדיר. כמובן שבהנקה של פעמיים ביום הסיכוי גדול הרבה יותר מאשר בהנקה מלאה, אבל עדיין ההורמונים של ההנקה מעכבים במידה מסויימת.

כמו שאברכית כתבה..הנקה יכולה למנוע הריון במיוחד אם זה פעמיים,את מקבלת מחזור?

ויש נשים שמיניקות למרות שהן בהריון ואין בעיה כל עוד אין לך דימומים או התכווצויות,או הוראה אחרת מרופא..

בהצלחה!

ואם יש לך שאלה יותר ספציפית נשמח לעזור.

אני פעמיים נכנסתי להריון בהנקה.

מתוך ידיעה והרגשה שהריון דורש מהגוף והנפש הרבה,

וגם התינוקת כבר לא היתה כ"כ קטנה (לפחות חצי שנה),

אני מיד הפסקתי להניק.

רק כי חשבתי על עצמי (וגם על טובת המשפחה כמובן...)

אנחנו אימהות טובות גם אם ניתן מטרנה או מרק ירקות או פירות מרוסקים.

אנחנו אימהות טובות יותר אם ניטיב עם עצמנו.

ולא מזמן אמרה לי חברה חכמה-

מה שטוב לאמא טוב לילד.

אם לי הכי טוב עכשיו לא להניק- זה הכי טוב לילד שלי.

הוא לא זקוק לאמא עיפה, בעלת נקיפות מצפון וכו'.

(מצד שני, אמא שהכי טוב בשבילה במצב כזה להניק, זה הכי טוב לילד שלה כנראה...)

בקיצור מעבר לכל השיקולים, תחשבי מה הכי טוב לך.

בכל הסיפור הזה, מאוד חשוב שאמא תדאג לעצמה.

אנחנו עובדות כ"כ קשה.

מותר לנו לעשות הנחה לפעמים.

סופר וומן יש רק בסרטים!

המשפט "מה שטוב לאמא טוב לילד" - הוא נכון, בערבון מוגבל.

אני הייתי מנסחת אותו הפוך: "אם לא טוב לאמא - אז לא טוב גם לילד".

אבל לומר שכל דבר ש"טוב" לאמא הוא טוב לילד, זה לא נכון בעיניי.

איך מגדירים את ההבדל בין "טוב" ל"קל" או "נוח"?

אם לאמא קשה להניק, זה דורש ממנה כוחות וסבלנות והרבה מאמץ בחודש הראשון - אז היא תפסיק להניק כי זה מה ש"טוב" לה?

ואם לאמא יותר קל ומהנה לצאת לעבודה מספקת, מאשר להישאר בבית עם הילדים - אז בטוח שזה מה שטוב?

ודאי שאמא חייבת לדאוג לעצמה, ולוודא שיהיה לה טוב.

ולפעמים הצרכים מתנגשים, ויש צורך להעדיף משהו שהוא פחות טוב לילד - בשביל שיהיה טוב יותר לכל המשפחה.

פעם בדיון בענין במדורת השבט (גן שעשועים...) אמרתי בדיוק את מה שאת כתב פה, וכמעט אכלו אותי בלי מלח...

איזה כיף שאני לא היחידה שחושבת ככה.

קודם כל, לגבי כל הסוגיה של להשקיע בנו, כאימהות,

אני מאוד מאמינה שזה בריא וחשוב ונהדר,

ואחרי הכל משפיע טוב ומשתלם ביותר לכל שאר בני הבית..

כשכל זה לא סותר בכלל את המסירות הגדולה שאנו בוחרות בה ומחויבות אליה, ב"ה!!

- להשקיע בנו כדי שיהיה לנו כוח לכל השליחות המבורכת מאוד-מאוד הזאת.

וכמובן למצוא את הזמנים והדרכים הכי טובות להשקיע בנו, תוך איזון בין הצורך שלנו ושל שאר משפחתנו.

ובהקשר הזה, לגבי הנקה,

זה לא שאני מתכוונת להמשיך בכך בכל מחיר, גם אם יכאב, לא יהיה כוח וכד',

כי מזדהה עם זה שגם ככה הריון דורש המון מהגוף והנפש,

ומבחינתי ה-מטרה בהריון הבא, זה להצליח לעבור את הכל באור פנים ושמחה, גם בזמנים שפחות מרגישים טוב פיזית, או בשינויי מצב הרוח..

וגם אחרי הכל עיקר שאיפתי הייתה להניק עד גיל שנה, וזה כבר מאחורי.

אבל בנתיים, טוב לי להניק במינון הזה, זה לא דורש ממני כוחות מיוחדים (אמנם אני נמנית ממשכימי הקום בלילות, אך בשביל נשיקה ובקבוק מטרנה וחזרה לחלומות..) וגם כיף לי מאוד הקשר המיוחד הזה, במיוחד כשאני חוזרת אליו מהעבודה אחרי בוקר שלם שהתגעגעתי,  ורוצה לתת לו כל מה שאני יכולה וכמה שיותר קרוב אלי.. וזו אחת מן הפעמים. (שנייה בד"כ אחרי מקלחת של הלילה.)

וגם מצד הקטנצ'יק, אני גם מרגישה שהוא מאוד מאוד רוצה וזקוק לכך.

בטוחה שיהיה לו מאוד קשה כשיסתיים, וכבר עכשיו תוהה איך מצליחים לגמול מהנקה.

אבל, יחד עם כל זאת..

האמת שאני כבר מתחילה לחכות להריון הבא..

ולכן תוהה מה זה אומר מבחינתי.

האם אני אמורה להפסיק הנקה? כמובן מעדיפה שזה יסתדר ביחד, בנתיים, אך אם זה מחייב להפסיק, או לפחות סיכויים טובים שזה ימנע, חושבת שאני אכן מעדיפה להפסיק. אז בעצם אתן אומרות שזאת ההמלצה?

(ולגבי המחזור, האמת שאני לא כ"כ יודעת לענות על השאלה.. כי עד לפני חודש לקחתי סרזט, וכמה ימים אחרי שהפסקתי חשתי בכאבי מחזור, אך הופיע לי דימום קל וליומיים בלבד, ומאז לא עוד..)

וד.א. למי שכתבה על שלא בריא להניק בהריון. יש בזה ממש? או סתם אמונה טפלה? משהו משתנה בחלב?

לגבי הסיכוי לביוץ: הוא גדל משמעותית כשעושים הפסקה של לפחות 6 שעות בין הנקה אחת לשניה. אני מבינה שזה מאחורייך - גם ביום וגם בלילה. לרוב הנשים עם התמונה הזו הביץ יחזור בתוך כמה חודשים. אניחושבת שיותר משפיעה העובדה שלקחת אמצעי מניעה הורמונלי, מאשר ההנקה שוב - תוך כמה חודשים זה בטח יסתדר בע"ה.

לגבי האם להפסיק הנקה של תינוק קיים בשביל הריון שאולי יגיע ומי יודע מתי - לי אישית זה לא מתאים, אבל כמובן שאני מדברת בשם עצמי. אני לא יודעת עד כמה הצימאון להריון הבא אולי כבר קורע את נשמתך וכו'

כמובן, אין שום בעיה להניק בזמן הריון, כל עוד כולם שמחים ומרוצים. רק אם הרופא אסר על אישות, חלילה, רק אז גם ההנקה אסורה (איסור על אישות מאוד נדיר, גם במקרים של הריון בסיכון). שלא נדע!

שיהיה בהצלחה! ובקרוב!

כמו שיוקטנה אמרה, ההנקה לא מאוד מעכבת את הכניסה להריון. אם רק עכשיו הפסקת את אמצעי המניעה, ואת אומרת שאת רק "מתחילה לחכות" להריון הבא, ולא שזה לחוץ לך נורא, אז לדעתי כדאי מאוד להמשיך לתת לך ולילד את מה שעושה לשניכם כל כך טוב. אם תראי שעוברים כמה חודשים ועדיין אין בשורות טובות, אז תשקלי שוב להפסיק.

ורק לידע כללי, אני מציינת שמבחינת התורה יש עניין גדול להניק עד גיל שנתיים, גם אם זה יהיה על חשבון כניסה להריון. ואדרבה, ההנקה היא הדרך הטבעית לעזור לגוף לאותת שהוא עדיין לא מוכן להריון. אני מכירה כמה וכמה מקרים של נשים שהפסיקו להניק, ובכל זאת לקח כמה חודשים עד שהביוץ חזר. הגוף שלהן פשוט עוד לא היה מוכן!

לגבי ההנקה בזמן ההריון: זו מחלוקת. יש שאומרים שזה שטויות ואין שום בעיה, יש שאומרים שזה מסוכן להריון, יש אומרים שזה לוקח יותר מדי מהאמא ויש אומרים שהעובר לא יקבל את כל מה שהוא צריך לקבל. בכל מקרה, מבחינת היונק אין שום בעיה בריאותית. רק שהרבה פעמים הטעם של החלב משתנה והוא כבר לא רוצה אותו.

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..