מה אתם אומרים? יתאים לי? טוב ת'אמת שלא הייתי עושה את זה בחיים בעצם אולי רק אחת.. אז כן סבבה.

נתגמש כמו שאומרים.

שמעתי שהרעיון של ראסטות זה שזה דומה לשורשים וזה מסמל ת'חיבור לאדמה.

אני רואה הרבה צפוניים וכל מיני טיפוסים שעושים ת'דברים האלה בראש ואממ.. תכל'ס?! לא שווה!

ואני אומר לכם דוגרי זה מה שנקרא להסתובב סביב הנקודה ולא להגיע אליה.

אנשים מחפשים חיבור למשהו כל הרחפנים למינהם ה'שאנטי באנטי' לפעמים מגדירים אותי כרחפנית אבל לא ממש מהסוג הזה..

מזכיר לי בדיוק את עידן רייכל, הבנתי שיש לו איזה 38 סוגי כינים בגלל הראסטות האלה ולא זה לא נכון כי אם תשאלו אותי כי זה סתם שטויות במיץ.. מכת כינים עוד לא הספיקה להגיע ממצריים, המדבר זה מקום גדול וכל מקום דומה לשני.

שלא נדבר על ה'פטה מורגנה' התופעה המוזרה ביותר שאנשים שנמצאים במדבר זמן רב בחום לוקים בה והם מסוגלים לדמיין שישראל נמצאת דוקא בעירק ושצריך לחזור אחורה.

אבל בואו נעצור פה דקה.!

-----> ונמשיך.

אני חוזרת לשיעור אנגלית שהיה לי היום בבית הספר ובו המורה מקשקשת באנגלית כמה מילים ותוך כדי נופלת עלי תרדמת.. לא, לא של נבואה.

תרדמת של משהו כמו חוסר שינה.. (מוכר למישו?)

תוך כדי שהיא מדברת אני שומעת משו כמו "פרוייקט" "קינטאי" "Roots" אני מנסה להשאר ערנית וקולטת שהמורה קוראת קטע משעמם על איזה כושי אחד בשם קינטאי שחזר לגמביה לחפש את שורשיו.

ובנוסף המורה לא שוכחת ת'מטרה העיקרית של הסיפור, לתת לנו מקור להצלחה בפרוייקט.

חחח אני צוחקת על זה כאילו מה? אני אמורה לקבל השראה מאיזה כושי? נו טוב נשלים עם המצב העגום ואחזור לישון על השולחן הקר.

משהו אחד הבנתי מכל העיניין הזה.. לחזור לשורשים זה לא איזה 'פרוייקט' של אנגלית זה לא כל אחד שבא מאומות העולם ויכול להתגייר בין רגע, זה אנחנו, פשוט אנחנו!

אלו שקצת שכחו בערך מי זה אברהם אבינו.. מוכר הבן אדם?! אבינו!!! השורשים שלנו אברהם יצחק ויעקוב.

הבוקר שבו זה הזמן של אברהם אבינו- שחרית.. הצהריים של יצחק- מנחה והערב של יעקוב- ערבית.

זה בעצם להתחבר לשורשים.. לזכור! מהיכן באתי? בזכות מי אני כאן ואיך הגעתי לכאן? מי השורשים שלנו?

אז יאללה אחרי שלמדנו מזה 'שורשים' באמת אז- אני רצה למספרה לעשות איזה ראסטה.

להסתדר בשורות שורות! אנחנו הדור הבא של עידן רייכל

או בעצם של האבות שלנו.

מי המנהלות?

יכולה להיגרם בעיה גופנית לנשים?

אני לא מקנאה, אני לא פותחת עין, אבל חשבתי שיהיה לי פחות קשה. התחתנתי מהראשונות, מזמן כבר, תכף שנתיים. ואני רוצה להיות אמא, אני כלכך רוצה כבר. ולאט לאט כל חברה נכנסת להיריון, נהיית אמא, ואני מרגישה לבד בבדידות הזאת, לא מצליחה להכיל יותר.

אני הכי שמחה בשבילן 

ואני הכי עצובה בשבילי

זהו

)אני כותבת סיפור ושואלת בגלל זה, חס ושלום לא קרה לי...)

השאלה היא כזו, בחורה שנכנסת להריון מאונס-מה היא צריכה לעשות? כאילו, הפלה אי אפשר כי אסור ואם היא תלד את הילד-הוא יהיה ממזר, מה ההלכה אומרת על זה?

אהלן, לאחרונה אני מרגישה לא בנוח עם תחתוניות ולא רוצה לשים אותן, מצד שני לא יודעת איך להתמודד עם הריח ועם זה שאני מפחדת שכולם יריחו אותי. אני מתאמנת ומזיעה הרבה וזה יכול לגרום לריח להתעצם ואני חוששת 

בקיצור עצות? 

בנות?

נשים נשואות?

אשמח גם להמלצות למקומות ללמוד את השיטה.

תודה!!