מה זה בעצם נטיות הפוכות?
נטיה הפוכה, הכוונה היא שמישהו ממין אחד נמשך לבני מינו (או לשני המינים).
איך זה קורה?
זה נושא שהרבה חוקרים אותו- פסיכולוגית ורפואית. יש מי שיאמר שזה מולד, יש מי שיאמר שזה גנטי, יש מי שיאמר שזה פסיכולוגי.
זה לא משנה למה זה קורה (כאילו, זה כן, ומאוד, אבל לא לנו כרגע כשאנו באים לקבוע את היחס שלנו אליהם). מה שמשנה זה שמאוד קשה לצאת מזה.
לומר לבחור דתי שנמשך לבנים, ורוצה לעבוד באמת את ה' ולהקים בית נאמן, אבל ממש קשה לו- שהוא מחפש צומי- זה כמו לומר לעיוור שהוא מחפש צומי, ושזה לא בסדר שהוא לא רואה.
נטיה הפוכה היא דבר טבעי. אפשר למצוא את זה גם אצל בעלי חיים, ולא נראה לי שהם עושים את זה כדי לקבל צומי.
איך יוצאים מזה?
מדובר בתהליך פסיכולוגי, רפואי, ארוך, מורכב, כואב, ולא תמיד בר הצלחה.
מבחינה אישית, ברור שבן אדם דתי עם נטיות צריך לנסות לצאת מזה. אבל לנו יש נטיה לחשוב שזה ממש קל- אנחנו מאוד אוהבים לנפנף ב'עצת נפש' וכאלה. אז לא, זה ממש לא קל. לא כל מי שהולך לעצת נפש יוצא מזה. גם אם הוא מקים בית. גם אם הוא אומר שהוא התגבר על זה. זה מ-מ-ש קשה. שלא לדבר בכלל על בנות עם נטיות הפוכות, שלהן ממש אין כמעט למי לפנות.
אז איך ה' אוסר את זה?
אני לא יודעת. באמת שחיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי תשובה.
נבראנו זכרים ונקבות, ואנחנו משלימים אחד את השני. בית יהודי, כל עמ"י, בנוי על הקשר שבין איש לאשה. וברור לנו שזה האידיאל. למה ה' ברא אנשים עם נטיות הפוכות? אין לנו תשובה. מאוד קל לומר 'זה נסיון, שיתגברו על זה'. אז זו באמת צריכה להיות המטרה שלנו, לעזור להם להשתנות. אבל לא לזלזל, ולא לפגוע.
ביהדות בד"כ ה' לא אוסר עלינו דברים לגמרי, בשונה מהנצרות. למשל- בנצרות גבר נוצרי טוב באמת לא יקיים יחסי מין עם אשה. ביהדות אנחנו לומדים לשלוט ביצר הזה- מקיימים יחסים רק אחרי החתונה, רק בזמנים מסויימים, וכו'. הנק' היחידה (אבל ממש היחידה) שה' אוסר לגמרי, בלי שום פתח, זה קיום יחסי מין בין גבר לגבר. גדולים ממני ניסו להבין למה, ולא הצליחו, אז מי אני שאנסה, כן? אבל זו נק' חשובה שיש לזכור.
מה צריך להיות היחס שלנו לאנשים עם נטיות הפוכות?
בעבר נטיה הפוכה היתה פגם, דבר מקולקל, שאסור לדבר עליו.
היטלר רצח במלחה"ע2, יחד עם עוד מליוני יהודים, גם אנשים עם נטיות הפוכות. (ואולי זה אמור להעלות לנו כמה מחשבות).
במאה האחרונה, או בייחוד בעשור האחרון, כשכל כך הרבה גדרות נפרצו, נפרץ גם העניין הזה. כיום נוכל למצוא 'הרבה' אנשים עם נטיות הפוכות- שכן מתביישים בזה- אבל הם לא מסתירים את זה.
בחברה החילונית נוכל למצוא אנשים שמקבלים את זה בהבנה (יחד עם אנשים שמאוד מסתייגים מהנושא). אבל בחברה הדתית עדיין נשארנו די סגורים לעניין (בעיקר 'בזכות' אנשים שנוטים להשתיק את הסוגייה שוב ושוב). קשת התגובות הרבניות לנושא היא רחבה ביותר- מלקרוא להם שרץ משוקץ ועד לקבל אותם קבלה מלאה. אני לא באה לבקר רבנים גדולים, אבל זה עניין כל כך רגיש, ורב שהוא מתבטא בנושא בכל כך חריפות, בלי להבין עד כמה עדין וכואב הנושא, זה לא בסדר.
איך מתיחסים לאנשים עם נטיות הפוכות? איך אתן מתייחסות למחללי שבת? למדברי לשון הרע?
"כתוב בספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ..." (א, כז), ובתהילים כתוב: "טוֹב ה´ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו." (קמה, ט), ה´ אוהב את כולם! גם לרשעים יש מקום, פתרון – תשובה, כתוב:"יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה´ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (ישעיהו פרק נה, ז), החוטא עבר על דבר ה´ ולכן הוא לא בסדר - זו היא הסיבה היחידה, עם רצונותיו וקשייו עליו להתמודד... לשום אדם אסור ואף אינו יכול לשפוט ולבקר אדם שעבר על אחת או יותר מן המצוות. המהרש"א מסביר בפירושו...שההכרזה המדוברת, כוונתה היא שעלינו להיזהר בהם, אסור לטעות ולחשוב שביכולתנו לדבר עליהם – אין אדם שיכול להיכנס לנעליו של חברו, מסופר בגמרא על רב אשי שהתגלה אליו מנשה בחלום. בשיחתם התפלא רב אשי כיצד אדם חכם כמנשה חטא בעבודה זרה, תשובתו של מנשה הייתה: "אם היית שם – היית תופס בשיפולי גלימתך ורץ אחרי" (סנהדרין קב, ב), היצר חזק מאוד ולהתנגד לו בכדי לעבוד את ה´ דרוש מאמץ רב."
(ירון, חברים מקשיבים)
"העובדה שהדבר אסור, עדיין אינה מהווה סיבה להתייחס בצורה שוללנית ובוודאי לא פוגענית כלפי ההומוסקסואל.. באחוז ניכר מההומוסקסואלים, טיפולי המרה לא זו בלבד שלא יועילו, אלא אפילו עלולים לגרום נזק נוסף... אנחנו צריכים לומר (להומוסקסואל הדתי): ... אתה חבר מקובל בקהילה שלנו... אתה חלק מהמניין, אתה עולה לתורה, אתה חבר בקהילה הדתית לכל דבר..."
(הרב רונן לוביץ')
"...אם הייתם שואלים אותי לפני שש שנים האם יש בכלל דבר תופעה כזו שנקראת נטייה הפוכה, הומוסקסואליות, ומשיכה לגברים וכדומה, אני חושב שהייתי עונה את התשובה השכיחה מאוד בעולם ובוודאי בעולם של הרבנים: אין כזה דבר! כלומר, יש שניים שלושה ארבע משוגעים, מערביים, יוונים, פוסט מודרניים וכדומה, מפגינים, גאוותנים, לא משנה כרגע באיזה ביטוי נשתמש, שהם סתם מורדים ובא להם לעשות את ההיפכא מסתברא ולהיות אחרים, ושבכלל זה לא נושא שבכלל יש לדון בו... המהפכה התחוללה בגלל שני עניינים: האחד זה האינטרנט. כל הרבנים שעוסקים באתרי התשובות באינטרנט, פתאום נחשפו להיקף עצום של מכתבים ושל שאלות, ושל טענות, ושל בכיות, כאשר המכנה המשותף המאוד מאוד חזק בהם היה כנות... עד היום היה לי קשר עם לפחות 300 חבר'ה במגזר שלנו... אני מוכרח לומר, שגם מבחינה שאני צריך לומר לעצמי, בבניין האמונה שלי, איפה אחד המקומות הכי נוקבים שאנחנו עומדים בו מול הקדוש ברוך הוא, זה באמת השאלה שאנחנו עומדים לדון בה הערב. שאלה שהיא לא פתורה.
אני מוכרח לומר, שגם מבחינה שאני צריך לומר לעצמי, בבניין האמונה שלי, איפה אחד המקומות הכי נוקבים שאנחנו עומדים בו מול הקדוש ברוך הוא, זה באמת... שאלה שהיא לא פתורה..."
(הרב יובל שרלו)(הרב יובל שרלו)
(הר
....""...השאלות דורשות שיקול דעת גדול ועמוק, ודומה שיפה עשו רבני דורנו שלא ניסחו משנה ברורה וסדורה בעניין, והותירו שיקול דעת של בדיקת כל מקרה לגופו על פי מצבו של השואל.."
(הרב יעקב מדן)
לסיכום:
נושא הנטיות ההופוכות הוא נושא עדין, רגיש, כואב. ועדין. ורגיש.
מדובר פה בדיני נפשות של ממש!!
אין לנו זכות לשפוט אנשים, לזלזל בהם ובכאב שלהם.
אמרות כמו "הם מחפשים תשומת לב", "מגיע להם עונש מוות", "איכס", הן ילדותיות וטיפשיות.
וכמו שלמדנו בהארי פוטר- כשמפחדים לקרוא למשהו בשם שלו, כשמטטאים אותו מתחת לשטיח כל הזמן (וולדרמורט! בוהו!), זה פסול, זה בריחה, זה לא נכון.
אנחנו צריכים להתפלל עליהם, לעזור להם- לא לעודד את החטא. אבל אסור לנו בשום אופן לדחות אותם.
שנזכה כולנו בע"ה להקים בית יהודי, בקדושה ובטהרה.
לקריאה נוספת:
"מי שלא ראה הומו דתי רוקד לפני כלתו של חבר שהוא עצמו מאוהב בו, לא ראה מצווה לשמה מימיו."
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1141568&r=1
"לא בחרתי להיות הומו דתי. נולדתי הומו. בחרתי להישאר דתי".
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1138968