העמסת סוכר היא בדיקה לגילוי סכרת הריון. ישנה העמסת סוכר חלקית, בה האשה שותה 50 גר' גלוקוז (בד"כ בכוס מים ואפשר להוסיף מיץ לימון, לא נורא...) ואחרי שעה עושים בדיקת דם בה בודקים את פירוק הסוכר בגוף. הבדיקה נעשית בצום- נראה לי משעה 12 בלילה הקודם- לא בטוחה. יש מרפאות שבאים- שותים מחכים שעה ועושים בדיקת דם, ויש מקומות שאפשר לשתות בבית ולהיות בדיוק שעה אח"כ בבדיקה. נראה לי שזה תלוי במרחק בין הבית לקופ"ח. אם התוצאות גבוהות מהנורמה עושים העמסת סוכר מלאה- אם את רוצה פרטים גם עליה- אתן בשמחה... יש לי ניסיון...

כאילו, אם אני עושה את הבדיקה ב8 אז עד 9 צום?

מיץ לימון?כאילו לסחוט לתוך זה לימון ואז הטעם לא כזה נורא?

מקווה בעז"ה לא לעשות את השנייה..

תודה רבה לך,

יאמי קרמבו

צריך לאכול ארוחת בוקר ואחריה לשתות את הסוכר, באמת מומלץ לסחוט לתוכו קצת לימון ולערבב עם מים. לא כל כך נוראי.

כמו שאמרה קרמבו מחכים שעה ואז עושים בדיקת דם.

בהצלחה!

אפשר לאכול ארוחת בקר רגילה.

טוב.. אל תאכלי עוגת קרם איכותית... אבל בהחלט אפשר ארוחת בקר.

מטרת הבדיקה היא לראות ויסות של סוכרים בגוף שלא בעת צום.

רק מרגע ששתית את ה50ג' סוכר מעורבבים היטב במים ( היטב- אחרת חלק ישקע ואז התחתית תהיה מגעילה...) אז לא מוסיפים אוכל או שתיה עד בדיקת הדם ( שעה אחרי)

וכן, אפשר בהחלט לסחוט פנימה לימון טבעי, נותן קצת טעם לימונדי.

גם אני מקווה בשבילך שלא תצטרכי את השניה...

אני לא זוכרת בוודאות, עדיף לשאול במרפאה מה ההנחיות שלהם. לגבי הלימון- כן, מוהלים את הגלוקוז בכוס מים חמימים ומוסיפים לימון סחוט. יוצא כמו לימונדה קצת מתוקה. נסבל...

בהצלחה והרבה בריאות.

ודרך אגב- תוצאה גבוהה מהנורמה לא מחייבת שיש בעיה, פעמים רבות ההעמסה המלאה יוצאת תקינה...

משום מה זכרתי שכך הרופאה כתבה לי בזמנו על ההפניה.

צריכה לעשות את הבדיקה, וההנחיות שקיבלתי הן לאכול ארוחת בוקר, לבוא לקופ"ח לשתות את ה"סוכר" (אפשר להביא לימון), לחכות שעה ואז לעשות בדיקות דם.

בהצלחה ובשורות טובות.

בהריון מאוד לא רציתי לבצע את הבדיקה הזאת,

ולא, לא בגלל שזה לא יותר מידי מענג לאכול את זה, כי ביננו יש דברים יותר גרועים.. שאלו יהיו הצרות.

 אלא - כי שמעתי מכמה וכמה טבעוניים בקיאים, ואנשים מבינים שמשתדלים להקפיד על אורח חיים בריא, על ההשפעה הלא טובה של הבדיקה הזאת על הגוף, נכון, לא משהו קריטי וחמור, אבל השפעה לא נכונה ולא בריאה. האמת שאפשר גם לחשוב בהגיון לבד כמה זה לא טבעי לגוף להתמודד עם כזאת כמות סוכר בבת אחת!! איך המערכות לא רגילות לזה, ואת הבלאגן שזה גורם בתוכו. ואני, לפחות, משתדלת ורוצה להתאים את ההתנהגות לטבע הגוף הבריא שה' נתן לנו..

ומאוד מאוד לא רציתי!

רק מה? שבהרשמה לבית החולים לקראת הלידה, (נרשמתי מוקדם) הובהר לי שדורשים שם לראות מעקב הריון כולל העמסת סוכר.הסברתי להם את הבעיתיות שלי עם זה, כשמראש תכננתי שאם יצטרכו בכ"ז אסכים, מה לעשות שזה שלב הכרחי כיום במעקב (וכן אחרי הכל זה לא שאני מזלזלת בבדיקת סכרת בהריון ומודעת לחשיבות בהערכות לכך במידה ויש).

 ולהפתעתי, התשובה הייתה ש"אין בעיה, אז תבואי עם בדיקת A1C".

 לשאלתי מה זה ואיך זה קשור, אמרה לי שזה תחליף להעמסת סוכר  והרופא כבר ידע.

אז באתי לרופא בקופ"ח (סניף ראשי, לא איזה רופא מסכן בסניף שכוח..) ואמרתי לו שאני צריכה הפנייה לבדיקת A1C. הוא כתב בלי בעיה, אך הסתקרן לדעת למה. סיפרתי לו שאמרו שצריך..ואמרתי..ואמרו שאפשר במקום..

ומה שהוא אמר לי: "שתדעי שהקדמת את העתיד".

והסביר לי שיש כבר תכנונים בעולם הרפואה ע"כ שעוד כמה שנים כבר לא תהיה כזאת בדיקת העמסת סוכר וכולם ישתמשו בבדיקת הומוגלובין A1C.

ואחרי הכל, מדובר בבדיקת דם קטנה ופשוטה ורגילה, שנותנת את התוצאות הרלוונטיות,

הרבה יותר נוח (וטעים) ו-בריא לגוף ולטבעו..

ממליצה.. [תשאלו את הרופא ע"כ בעצמיכם ותבקשו הסבר, אם תרצו]. 

גם אני לא רציתי לעשות העמסה, והמיילדת שלי גם אמרה שבהתחשב בגיל שלי ובגודלו הסביר של העובר, מספיק לעשות בדיקת סוכר בצום.

אגב, סתם מעניין אותי: מה הם יעשו למי שתגיע בלי בדיקת סוכר משום סוג? כי זה נשמע מלחיץ...

לא אמרו לי כלום, יכול להיות שהם פשוט לא הספיקו ע"ע סיפור הלידה

לא רק בלי העמסת סוכר, אלא בלי שום בדיקה.

מה קרה? בלידה הראשונה היה להם מספיק זמן לכעוס עליי, אבל לא שלחו אותי הביתה

בלידה השניה לא הספיקו ב"ה להגיד לי כלום

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...