פטרת ברגליים שכבר נסחבות איתי המון שנים. 

שהייתי הולכת לרופא עור היה ממליץ לי על סוגי משחות והן בהחלט לא עזרו.. 

עד שהתייאשתי ממנו.

והפסקתי ללכת אליו והמצב רק החמיר. שאלתי קוסמטיקאית רפואית לגבי זה היא אמרה לי שיש כדורים-

שמיועדים לזה ולוקחים אותם במשך שלושה חודשים ולפני כן עושים בדיקות דם. 

וזה עוזר!! חבל שלא עשיתי זאת בהיותי רווקה כי לאישה בהריון זה אסור כך היא אמרה לי. 

עכשיו אני בבעיה, המצב מחמיר, אני צריכה לחפש רופא עור אבל לפני שאגיע אליו אולי אתן מכירות משחות טובות ועוזרות לפטרת אפילו שהאישה בהריון?? אני בשבוע 5 (כן כן בהתחלה... ) 

תודה על העזרה מראש. 

אמנם אצלי המצב לא כל כך קשה, אבל כשאני הולכת כמה ימים עם נעליים, אז זה ישר מתחיל...

כשהמצב מסריח (תרתי משמע), מה שאני עושה, זה ללכת יחפה במשך יומיים-שלושה - וזה עובר! בבית, בחוץ - כמה שיותר! לא נעים - לא נורא!

אולי גם אצלך זה יעזור

ללא שום חומר סינטטי שמעורב בהן!

אצלי הלמיסיל עזר - אבל רק בתנאי שממש הקפדתי עליו.

עוד דבר - להספיג היטב את כל המים שנשארים בין אצבעות הרגליים אחרי המקלחת.

אני גם הייתי שמה באופן קבוע נייר טואלט מגולגל בין האצבעות שיספוג את הלחות שמצטברת שם כשהרגל נמצאת בתוך הנעל. זה מאוד מאוד עזר!

הם הפתרון הטוב ביותר. אבל, מאחר ואת בהריון, וכל החושים בהריון מתחדדים, קודם כל, תבדקי, שאת לא רגישה לשמנים .

אם לא, תתחילי מארטילריה קלה: שמן עץ התה ושמן אורגנו. יש לטפטף על ציפורן החולה ולא על ציפורן הבריאה ולא על על העור. אחרת את יכולה לחוש (יכולה גם לא, אבל אין לדעת מראש) הרגשת שרפה במקום ואף אדמומיות בעור. כל זה זמני ולא מסוכן, חריפות התגובה אישית מאד, אבל בכל זאת, עדיף להימנע מדברים כאלה.

אם את לא יכולה שלא לטפטף מחוץ לאיזור פגוע, יש למהול שמן טיפולי בשמן זית, אבל אז הוא יהיה פחות יעיל.

תעשי זאת פעמים ביום, בוקר ערב. בערב את גם יכולה לעשות רטיה על הציפורן (רק על הציפורן, לא על העור!) עם שמן טיפולי לכל הלילה.

את יכולה להשתמש באחד השמנים האלה או בשניהם: פעם אחד-פעם שני וכו'.

אם זה יעזור - מה טוב, יש הרבה אנשים, שזה עזר להם.

אם לא יעזור (ויש אנשים, שזה לא עזר להם), אז תכתבי אלי באישי, ואמליץ לך על פורמולה, היא קצת יקרה, אבל בינתיים עזרה לכולם.

ואם לא , אז נסי את שמן עץ התה . צריך לשאול ארומטרפיסט . אני מצאתי אחת כזו בסופרפארם, אבל בטח אפשר לחפש בפורומים. נדמה לי שלא מזיק.

עצה שנתן לי פעם רופא עור מנוסה מאד, למרוח 3 פעמים ביום טיפה אקונומיקה על האזור הנגוע.

להתמיד בכך תקופה של חודשיים לפחות והתוצאות מדהימות!!

לייבש את הרגליים טוב טוב אחרי המקלחת,

זה ממש עוזר.

אלא אם כן הפטריות אצלך הן מהסוג הפשוט יותר... אצלי זה הפטריות מהסוג הקשה ביותר אלא שנראות רע על הציפורניים וכפות רגליים מגרדות בטירוף. לכן שום פתרון שהוצע פה עד כה לא ישפיע עלי... אף רופא עור או כל רופא לא מוכן לדבר איתי על אף כדורים ועל אף משחה אמיתית (לא סתם משחות "מרגיעות") כל עוד אני מניקה או בהריון. הרופאה שלי אמרה: "תעשי הפסקה עם שניהם ותבואי אלי"... בינתיים 3 וחצי שנים ב"ה לא הצלחתי לעצור את הסבב או שאני מניקה או שאני בהריון לא נותר לי אלא להמתין, ולצערי בינתיים זה רק מחמיר.

אם זה לא חמור מידי בזמן הנקה יש יותר מקום להתיר-אני הלכתי לקוסמטיקאית רפואית שעשתה לי פלאים ברגליים ואמרה שאם אתמיד אולי נוכל לנצח את זה בלי הכדורים נורא יקר אבל שווה. אבל נכנסתי להריון והחגיגה נפסקה!

בקיצור-מניסיוני המר והמבאס... הכל תלוי בסוג הפטרת ובחומרתה... בגדול, מכירה אנשים שתוך 3 חודשים עם כדורים סיימו את זה לתמיד! כיף להם! אבל זה כדורים קשים מאוד ויכול להיות גם מסוכן לכן צריך לבדוק את הכבד כל הזמן במקביל...

האם צריך להשרות ממש את כל הרגל בחומץ? ולמשך כמה זמן?

מוהלים בכלי 1/3- 2/3 חומץ ומים ( בהתאמה) ומשרים כ15-20 דק' בערב.

וחומץ..אני אנסה לברר לך..

כדאי לשאול את הרופא המטפל.

אבל אם לא קיבלת הנחיה להפסיק, אני לא חושבת שצריך.

לא כל הגדרה של הריון הסיכון קשורה להפסקת הנקה.

אולי אתן יודעות יש בעיה עם אספירין בהנקה ?

זה הידיעה שיחסי אישות גורמים להתכווצות הרחם הרבה יותר חזקה מאשר הנקה. אז כל עוד אין הנחיה להימנע מיחסים, להבנתי אין בעיה עם הנקה.

אבל אני לא גורם מוסמך או משו.

לא הייתי סומכת בזה לשאול כל רופא, כי רוב הרופאים מחזיקים בדעות מיושנות לגבי הנקה, ומה אכפת להם לומר לך להפסיק, הם לא מפסידים מזה כלום, בעיניהם אם לא יזיק לא יועיל...

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.

יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.

יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר. 

זה שלב בירוקרטי, לא מהותי. הרופא לא יכול להוציא הפניה למי שפיר, רק ליעוץ גנטי, אז הולכים ליעוץ ושם מוציאים לך הפניה למי שפיר. ככה הסבירו לי בזמנו.

אבל בפעם אחרת שעשיתי בגלל גיל ולא בגללל סיכון למום אז עשיתי יעוץ בפגישה וירטואלית כזה רק לסמן וי. וגם כדי לבחור מה אנחנו רוצים לבדוק ומה לא

אם בכל מקרה לא תעשי, אז אין מה לעשות יעוץ.

אני עוד מתלבטת אבל אם כן אלך פרטי. 

ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.

בהצלחה בהחלטות

אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?

אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים

זה כנראה תלוי רופא.

וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.

הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית

קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.

היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.

היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.

אז ממש תלוי רופא

אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי

ובשבוע 14

אבל אני נחשבת רזה ניראלי

אז אם זה קשור אולי זה למה

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..