שובה-ואם-תמותי-בלי-תשובה-את-הנערה-הכי-מסכנה-שיש-בעולם.


אהה? מסתבר שחכמים באמת היו חכמים. אבל מאוד, מאוד חכמים...
"שוב יום אחד לפני מיתתך",
קרי - הרגע. כי אם תמות בעוד שני רגעים בלי תשובה, אז אכלת אותה.
זו נקודה אחת למה לא - "מה אכפת לי לנסות? אנשים עדיין חיים שם טוב".
זה היה על החלק הראשון במשפט.


עכשיו בואי נגע בחלק השני של המשפט - "אנשים עדיין חיים שם טוב".
אם את מביאה הסבר אחר לאחוז הגירושין הכ"כ ענק בארץ ובעולם במדינות שיש בהן מתירנות -
חוץ משלא סתם המילה "ריגושים" (כל אחד היום היה כבר מלא בחורות וראה 'ככה' דוגמניות בחיים שלו...) קרובה למילה "גירושים" (אז בטח, ברור הרי שעוד בחורה - אשתו - ברור שהיא לא תשעמם אותו אחרי 20 שנה ביחד,
ב-ר-ו-ר, עאלק...), אם את מביאה לי הסבר אחר, אז...
תקשיבי טוב - אנשים לא חיים טוב. גם מה שנראה - זה הרבה מאוד מאוד "רק" נראה.
חוץ מזה שהרבה יותר נראה לא טוב מאשר טוב.
אין אדם בחיים שיהיה לך בעל נורמלי, אמיתי, נאמן וקרוב למושלם,
אלא אם כן הוא שומר תורה ומצוות. כן, אני יודע שיש מלא מאוד שהם בלי תורה ומצוות והם טובים וכו',
אבל עדיין, בשביל להיות קרוב לשלמות, חייב דבר שמעל שלימות המציאות, התורה.
וכאן טיפ. שאת הולכת ל - "דייטים". תזהרי מבנים. הם כועסים הרבה מאוד ואל תעשי טעויות. הרבה נשים נופלות. תבחרי ר-ק אחד בעל מידות טובות - לא קשור ליהדות - כי אחרת, את תהי בצרות. בנים לפעמים זה עם עצבני, מסוכן. בודדים הבאמת גברים שעובדים על מידותיהן ויכולים להיות שלך, איתך ומולך תמיד גם ברגעים הקשים. תזכרי מה שאמרתי. לא הרבה יגידו ויעיזו לומר את הדברים, אבל - אמרתי.
בקיצור, בואי נגיד שהרבה מאוד שם זה רק 'נראה' טוב ונחמד. אבל יודעת מה? קצת בדקתי ת'דברים ומוזמנת גם את. קודם כל מי ש - "פושר" ומחפף פה או פה, בודאי לא מאושר. אבל גם מי שהולך שם על המתירנות עד הסוף - מול מי שהולך פה על היהדות עד הסוף,
פשוט אין לי שום ספק מי יותר מאושר. יודעת מה, אל תאמיני למה שאני אומר. סבבה? תבדקי את.
תסתכלי לרגע על שתי העולמות. א-ב-ל, בלי שום נגיעה אישית. אני יודע שאת רוצה להיות בעולם המתירני - אגב, בדיוק כמו שגם בי יש קול שזועק למקום הזה - אבל בואי רגע נצא מהנגיעות האישיות ונבדוק אנשים. איפה יש יותר אושר, איפה יש יותר אהבה, איפה יש יותר שמחה. אני בדקתי, ואם יוצא לך תשובה אחרת, פססט, בחייאת ספרי לי על זה...
וואי, יש מצב את עכשיו רותחת כי הצגתי ת'עולם המתיירני כלא אמיתי, אבל בנינו - זוכרת מה הייתה ההודעה הקודמת? כבר שם הוכחו שהעולם הזה לא אמיתי אלא רק דמיון. האא, ואם יש שאלות על ההוכחה ההיא, אז בשמחה נחזור לשם.
אני לא יודע מה איתך, אבל מי שלא שומר שבת, לא באמת יודע כמה זה טעים...
כן כן, שמענו עלייך שאת דתייה ואין לך כח לשבת הזו - אבל עם קצת מבט שונה, אם קצת תכנסי לזה יותר בפנים - וגם עכשיו אני שומע אותך אומרת שנכנסת פנימה כבר, ולא, לא נכנסת מספיק - בפה מלא שאין על היום הזה.מתי יוצא לנו לשבת עם המשפחה?! כל השבוע - כל אחד בחדר שלו, בפינה שלו, במחשב שלו, פתאום בשבת כולם מתאספים לאותו השולחן, לאותה ארוחה, כולם רוצים לדבר, לשפוך, לספר, לשמוע את האחר. יש משהו יותר מדהים מזה?! יודעת מה, נדבר 'מילה אחת' אפילו על 'נידה' (אפשר גם על 'שמירת נגיעה' או 'צניעות', הסבר ממש מתוק שנותן ממש כיף לשמור נגיעה וכו') שכולם אומרים מה זה השטויות האלה. זה הדבר הכי גאוני שאלוקים המציא לשמירת ההתרגשות בן בעל לאשתו - ותחשבי על זה. שבעל לא ישתעמם מבחורה אחת אחרי כמה זמן? נו באמת, תמים מי שחושב ככה. הפתרון של 'נידה' פשוט אדיר...
הא? נראה דבר לא נורמלי, אבל עם קצת לימוד והתבוננות, אם נכנסים פנימה יותר - רואים כמה שהדברים מתוקים. הכי מהנים בעולם. אהה, ואם את עכשיו מעקמת ת'אף, מסתבר שפשוט אף פעם - גם אם היית דתייה או אפילו דוסה - אף פעם לא היית בתוך המערכת המתוקה. יש מצב שאלוקים שלך הוא לא האלוקים שאני מדבר עליו. קיצור, אם נתעמק קצת יותר פנימה, נראה שיש מתיקות והנאה שלא הכרנו. פשוט לא הכרנו אף פעם בחיים.


טוב, עוד נקודה. קבלי משפט ששמעתי -
"אתה יכול להוציא את הבנאדם מהגועל אבל אתה לא יכול להוציא את הגועל מהבנאדם".
אי אפשר למחוק תמונות מהראש.
את תראי את כל הזבל, תרצי לחזור לאבאל'ה, אבל...
התמונות לא נמחקות. הזכרונות פועמים בימים ובלילות - מכירה? זה לא אינטרנט שאפשר לעשות "מחיקת הסטוריה", שם ההסטוריה - שהתמלאה בשיא הגועל נפש של פריצות - הכל יהיה לך בראש. עמוק בראש. חרוט שם ולא יצא. לעולמים. אוו'ץ, כמה את תהי מוכנה לשלם על בשביל למחוק ת'תמונות, אבל אין. צלקת זו צלקת. לעולמים. לא, אם זה מייאש אותך מלחזור כי עד עכשיו היית במקומות לא טובים, אז תפתחי ת'קטע "את חייבת לזכור את זה, חייבת", זוכרת אותו? אפשר לעשות שזה לא יפריע התמונות ההם, אבל ווא ווא, כמה שזה קשה. בכל מקרה, למחוק אותם - אי אפשר.
צלקת, לא יורדת...

אם מדברים על תמונות, אז עוד דבר.
חוץ מהתמונות וכל הזבל שיהיו בראש - ואת הרי כן רוצה מתישהו לחזור בתשובה בשביל להיות בדרך האמת - ההשוואות יהרגו אותך בעתיד. יהרגו אותך בעתיד. י-ה-ר-ג-ו אותך בעתיד.
פתאום בזמן הכי קשה, שאת בויכוח עם בעלך את תזכרי בבחור ההוא אז שהיה חייכן. פתאום תזכרי בהוא מהעבודה שתמיד הקשיב לצרות שלך. בהוא המדהים שאף פעם לא צעק עלייך ותמיד הראה פנים טובות. את לא תהי רק עם בעלך במחשבות. ברגעים הקשים יקפצו כל האחרים. ותחשבי על זה:
יד שנייה בחיים לא עדיפה על יד ראשונה...

עוד משהו קצר מאוד. מכירה את זה שטובעים בתוך הבוץ? באמת אנחנו רוצים לעלות למעלה.
אבל אי אפשר. נתקענו בפנים. כמה שיותר שקענו בפנים, כך יהיה לנו יותר קשה לצאת החוצה -
כן, גם אם אנחנו מאוד מאוד רוצים. את אומרת שאת הולכת וחוזרת? אני לא יודע אם קראת ת'ספר
'מכתבים לטליה', אבל שם את יכולה לראות בברור אחת ש'מתה' לחזור בתשובה,
אבל אי אפשר. היא לא מצליחה. היא תקועה, היא כ"כ עמוק בכיוון הנגדי...
זה בהחלט אפשרי מאוד לחזור. אבל למה לנו להכניס את עצמו לתוך מקום שבו רק טובעים עוד
ועוד ואז שנרצה לחזור - נצטרך לשבור את כל החיים. בואי פשוט לא נכנס לשם מההתחלה...


נקודה באמת אחרונה שאני רוצה להעלות.
אבאל'ה אוהב אותך ומחכה לך. למה את בורחת ממנו? נכון שקשה,
אבל לפחות תזכרי איפה המטרה. תזכרי שזה ג-ר-ו-ע ללכת אפילו רק לשנייה לצד השני.
אם תחשבי באמת שזה "חפיף", אז את תצאי בסוף חפיף.
אבאל'ה מחכה לך ממש עכשיו וכ"כ אוהב אותך. אל תפני לו גב.
את לא מסוגלת לעשות לו את זה.
כמה הוא מחכה, הידיים שלו פתוחות רק בשביל שתבואי ותדבקי בו ותגידי שאת איתו לעולמים.
תסתכלי, הוא מחכה לדמעה הראשונה שתצא מהעיניים שלך והוא יוכל לאסוף אותה אליו.
לקחת אותך, לשמור עלייך ולחבק אותך חיבוק חם לעולמים.
'לחזור בתשובה', זה מושג אמיתי. לחזור מאיפה שבאת - מאיפה שהנשמה שלך הגיעה.
אבל לחזור בשאלה? פשוט אין כזה דבר. לאן בדיוק את חוזרת? לאן את שבה?...
אל תצאי החוצה מהבית. אבאל'ה כ"כ אוהב אותך. באמת.
רק מהמקום שבאת, רק שם את תקבלי חיבוק של אבאל'ה בשמיים שאין לו שום תחליף בשום מקום אחר.
בשום-מקום-אחר.

בואי נזכור מאיפה באנו.
כמה שיותר, נתקרב.