לחם בלי כלום? יש ילדים שמעדיפים...

אני אישית כן החזרתי את השוקולד לזו שלא אוכלת כלום, כי עדיף שתאכל לפחות משהו...(ואני מרשה לה רק בבי"ס)

מישהי אמרה לי שהיא מורחת מתחת לשוקולד חמאת שקדים- וזה לפחות יותר מזין...

אולי שוקולד חרובים? לי אין ניסיון בו.

ואפשר ממרח חלבה- אצלינו קוראים לזה שוקולד לבן...

בהצלחה...

אנימרשעת. אני אומרת שאם ילד רעב - הוא ימצא מה לאכול.

שימי פירות, פירות יבשים, לחם עם גבינה ועגבניה. יהיה רעב - יאכל. לא יאכל - כנראה שלא רעב (ואז חבל לתת לו שוקולד, שימנע ממנו להיות רעב גם מאוחר יותר, ולאכול ארוחת צהריים טובה ומזינה כמו שצריך).

ילד לא ירעיב את עצמו למוות ואפילו לא לתת תזונה 

זה חינוך, וגם אני משתדלת לנהוג כך בבית.

אבל בגנים ובבי"ס יש זמן מוגדר לאכול, ואם הילד לא יאכל ויהיה רעב אחרי זמן מה, לא תהיה לו אפשרות להשביע את רעבונו, יהיה לו קשה להתרכז והוא יסבול. ובגיל צעיר הוא לא בהכרח ילמד לפעם הבאה.

בבית אם ילד לא רוצה משהו האוכל יכול לחכות לו בסבלנות...

ונק' נוספת- יש כאלו שיאכלו לחם עם ממרח בשמחה בבית- אך אחרי שהוא נספג (גבינה, חומוס, טחינה) זה דוחה אותם....

ואני עוד לא נתקלתי בילדים שחוזרים הביתה באחת  שבעים כי אכלו בעשר סנדוויץ' עם שוקולד...

שהרבה פעמים אם הילד רעב, הוא ישנורר לחם עם שוקולד מחברים שלו. לפעמים יש בחדר המורים לחם עם שוקולד בדיוק למטרה זו...

אני נותנת שלוש אפשרויות: טחינה, אבוקדו, או בלי כלום.

ולפעמים מצ'פרת בממרח חרובים או חמאת בטנים, כשיש בבית.

אני חושבת שעדיף שתמרחי לו

אני חושבת שעדיף שתמרחי לו שוקולד מאשר שהוא ייקח ממישהו אחר.

סליחה על הביקורת אבל מה להגביל אותו המב שהוא אוהב ולצמצם לו את האופציות לדברים שהוא לא יאכלל??

אבל כמעט תמיד הם מסכימים ללחם בלי כלום, אם הם לא אוהבים את הדברים האחרים.

ואם לא, או שדווקא את הלחם המלא לא אוהבים או משהו, אז יושבים ומדברים ומגיעים להסכם כלשהו. למשל, כל השבוע לחם מלא ונשתדל להכניס לתוכו משהו יותר טעים, כמו להוסיף זיתים לטחינה, ופעם בשבוע לחם לבן.

ושכחתי לציין שאני מרשה גם דבש חופשי.

אל תגידי ככה על עצמך!!!!

הבן שלי גם מאוד פרפקציוניסט באוכל מהסוג שבורר כל דבר ולא מוכן לכול דברים חדשים ועם כל העצבים שזה מכניס בי אני מנסה ומשתדלת לא ללחוץ אותו .

הרבנית ימימה דיברה השבוע שמי ש'מכריחה' את הילדים שה לאכול זה אומר שהיא חסרת אמונה...-ילדים אוכלים מה שהם צריכים...

עשינו את זה פעם, והבן שלי כל כך נהנה מהזמן ביחד ומתשומת הלב,

שהוא היה מוכרח לחשוב על עוד דברים חוץ מנקניקיה...

ככה הוא מבסוט שבחרת משהו מהרשימה שלו שתלויה במטבח.

ראיתי אצל מישהי לוח עוד יותר מושקע:

יש לה שמונה ילדים, אז היא עשתה טבלה שכתוב בצד המון מאכלים ועמודה לכל ילד שבה הוא מסמן אחת מהאפשרויות:

הייתי שמח לראות בצלחת שלי/ מוכן לאכול/ לא אוכל את זה בחיים...

הערצתי אותה...

אבל גם חטפתי עצבים, למה מה קרה, שמים אוכל על השולחן וזהו. מי שאוכל, יופי לו.

דיברתי איתו והוא רוצה קופסא עם סלט חתוך!

נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד...

תודה לכוווולם!

הבת שלי גם שוקולד לא מעוניינת לאכול.

מה שאני עושה לפעמים זה פשוט לשלוח איתה אוכל אמיתי ואת זה היא מוכנה לאכול. למשל, חביתה וירקות חתוכים וכדו'

בקשר לממרחים שנספגים ועושים רטוב כמו גבינה - למרוח על לחם קפוא. עד ארוחת 10 זה מפשיר (מנסיון) וממרח לא נספג

אני לא הייתי אוכלת את האוכל ששלחו איתי עד כיתה ו'....ואד פתאום התחלתי ומאז....

הבן שלי מקבל יום יום לביה"ס לחם עם ממרח אגוזים (הכהה, שנראה כמו שוקולד) ובתקופה מסויימת נתתי לו ממרח אגוזים-חרובים. אני מקפידה לקנות בלי סוכר (תחליף טבעי) בשביל השינים.

סלט הוא דבר מצויין אבל לא משביע, ולכן אפשר לשאול אם הוא יאכל פיצה (עשויה מפיתה).

על מה שנאמר כאן...

אם הוא לא אוכל כלום במהלך היום ואוהב רק את זה אז תתני לו שוקולד
אם הוא כן אוכל דברים אחרים, חביתה, טוסט, נקניק וכדומה..

אז אומנם צריך יותר להשקיע אבל זה שווה..

ילדים יכולים להרעיב את עצמם כהוגן!
אחותי הקטנה אם אמא שלי שמה לה גבינה, היא לא תאכל.

ולגרום לילד לאבד את ארוחת הבוקר שלו, את הריכוז שלו בכיתה, בגלל עקשנות כזאת, בעיני זה מיותר.

סיפור קטן, יש לי דודים שיש להם 3 ילדים בגילאים סמוכים
וכל פעם התעקשו לא לתת להם לשתות מתוק, אין לא משנה מה אין מתוק.
והילדים לא סבלו מים. הם לא היו שותים ימים כלום, רק לא מים.

לא בקטע מחאתי פשוט כנראה ממש לא אהבו.

פעמיים הבן האמצעי הגיע מיובש לבי"ח בגלל זה. ועדיין ההורים התעקשו.

היום הם בגישה שעדיף שהילד ישתה פטל ולא יתייבש.

אז שיניים? אפשר לטפל.

ונניח אחותי שניסתה הרבה זמן עם אחיין שלי והוא לא היה שותה

עכשיו הוא אוהב רק מים..

כמובן אחרי שניסית תקופה מסוימת לתת לו אוכל אחר, לגוון, להשקיע, לעשות לו פרצופים וחיוכים.

אם לא מצליח, כן תביאי לו שוקולד. לענ"ד.

גם הבן שלי לא אוהב לחם עם משהו, כמעט בכלל (פיתה, כן, לפעמים)

אז כמה רעיונות - הוא לוקח הרבה פעמים קרקרים במקום לחם,

כמו שאמרתי - פיתה הוא כן אוהב - אז לגוון את סוגי הלחם - פיתות/ לחמניות

גם הוא אורהב לחם בלי כלום ולוקח קופסא קטנה עם חומוס/גבינה שהוא "מנגב"

אם מאוד חשוב שהוא יאכל - בכל מחיר, בלי קשר לבריאות אז תמיד אפשר ללכת על בורקס/מלאווח וכד'.

בהצלחה!

שילד יתייבש רק כי הוא לא אוהב מים?! לילד נורמלי יש אינסטינקטים מספיק בריאים כדי לא להגיע למצב כזה. אולי המים אצלם היו ממש לא טעימים... או שהילדים קיבלו מספיק נוזלים ממקורות אחרים (את יודעת שעפ"י שיטת התזונה של ד"ר שטראוס, לא שותים כמעט), וההתייבשות לא נגרמה מחוסר השתיה (כמו שילדים או מבוגרים מתייבשים לפעמים למרות ששתו).

יחד עם זאת, ודאי שכמו בכל תחום, גם כאן צריך הרבה רגישות וגמישות לכל ילד בפני עצמו. ואם רואים תופעה חריגה, כמו משיכה מוגזמת למתוק, או סלידה מוגזמת מכל דבר מאכל בריא ונורמלי, כדאי ללכת לבדוק מאיפה זה נובע ואיך אפשר לטפל.

שילדים אכן בהחלט יכולים להרעיב את עצמם או לייבש את עצמם (אולי לא למוות, אבל בהחלט עד כדי גרימת נזק של ממש) סתם בגלל שלא מוצא חן בעיניהם מה שיש להם לאכול/לשתות

וגם אם נזק של התייבשות הוא נדיר, נזק מחוסר מים (או חוסר אוכל) מתחיל הרבה לפני שמגיעים למצבים קלינים

תשאלי את אמי

שניסתה במשך שנים להאכיל אותי בשר טחון

הייתי מוכנה להיות מורעבת ולא לאכול.

ובטח ששתיה זה אחרת, והמון ילדים מתייבשים בלי להרגיש. רעב עוד מרגישים צמא הרבה פחות..

וגם אחיין שלי חודשים הוא לא שתה כלום רק אכל, אז נכון הוא לא התייבש

אולי כי היה אוכל דברים שמספקים את המינרלים שצריך לגוף.

אבל אם אין את זה ואת זה בקלות מגיעים להתייבשות.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות