בבית ספר
הוא לא רוצה סנדביץ אני כמובן שולחת והוא מחזיר!
הוא אוהב רק משהו אחד - שוקולד וזה כבר יצא מהתפריט מה אפשר לעשות??
הצעות יתקבלו בברכה!!
בבית ספר
הוא לא רוצה סנדביץ אני כמובן שולחת והוא מחזיר!
הוא אוהב רק משהו אחד - שוקולד וזה כבר יצא מהתפריט מה אפשר לעשות??
הצעות יתקבלו בברכה!!
לחם בלי כלום? יש ילדים שמעדיפים...
אני אישית כן החזרתי את השוקולד לזו שלא אוכלת כלום, כי עדיף שתאכל לפחות משהו...(ואני מרשה לה רק בבי"ס)
מישהי אמרה לי שהיא מורחת מתחת לשוקולד חמאת שקדים- וזה לפחות יותר מזין...
אולי שוקולד חרובים? לי אין ניסיון בו.
ואפשר ממרח חלבה- אצלינו קוראים לזה שוקולד לבן...
בהצלחה...
אנימרשעת. אני אומרת שאם ילד רעב - הוא ימצא מה לאכול.
שימי פירות, פירות יבשים, לחם עם גבינה ועגבניה. יהיה רעב - יאכל. לא יאכל - כנראה שלא רעב (ואז חבל לתת לו שוקולד, שימנע ממנו להיות רעב גם מאוחר יותר, ולאכול ארוחת צהריים טובה ומזינה כמו שצריך).
ילד לא ירעיב את עצמו למוות ואפילו לא לתת תזונה ![]()
זה חינוך, וגם אני משתדלת לנהוג כך בבית.
אבל בגנים ובבי"ס יש זמן מוגדר לאכול, ואם הילד לא יאכל ויהיה רעב אחרי זמן מה, לא תהיה לו אפשרות להשביע את רעבונו, יהיה לו קשה להתרכז והוא יסבול. ובגיל צעיר הוא לא בהכרח ילמד לפעם הבאה.
בבית אם ילד לא רוצה משהו האוכל יכול לחכות לו בסבלנות...
ונק' נוספת- יש כאלו שיאכלו לחם עם ממרח בשמחה בבית- אך אחרי שהוא נספג (גבינה, חומוס, טחינה) זה דוחה אותם....
ואני עוד לא נתקלתי בילדים שחוזרים הביתה באחת שבעים כי אכלו בעשר סנדוויץ' עם שוקולד...
שהרבה פעמים אם הילד רעב, הוא ישנורר לחם עם שוקולד מחברים שלו. לפעמים יש בחדר המורים לחם עם שוקולד בדיוק למטרה זו...
אני נותנת שלוש אפשרויות: טחינה, אבוקדו, או בלי כלום.
ולפעמים מצ'פרת בממרח חרובים או חמאת בטנים, כשיש בבית.
אני חושבת שעדיף שתמרחי לו
אני חושבת שעדיף שתמרחי לו שוקולד מאשר שהוא ייקח ממישהו אחר.
סליחה על הביקורת אבל מה להגביל אותו המב שהוא אוהב ולצמצם לו את האופציות לדברים שהוא לא יאכלל??
אבל כמעט תמיד הם מסכימים ללחם בלי כלום, אם הם לא אוהבים את הדברים האחרים.
ואם לא, או שדווקא את הלחם המלא לא אוהבים או משהו, אז יושבים ומדברים ומגיעים להסכם כלשהו. למשל, כל השבוע לחם מלא ונשתדל להכניס לתוכו משהו יותר טעים, כמו להוסיף זיתים לטחינה, ופעם בשבוע לחם לבן.
ושכחתי לציין שאני מרשה גם דבש חופשי.
אל תגידי ככה על עצמך!!!!
הבן שלי גם מאוד פרפקציוניסט באוכל מהסוג שבורר כל דבר ולא מוכן לכול דברים חדשים ועם כל העצבים שזה מכניס בי אני מנסה ומשתדלת לא ללחוץ אותו .
הרבנית ימימה דיברה השבוע שמי ש'מכריחה' את הילדים שה לאכול זה אומר שהיא חסרת אמונה...-ילדים אוכלים מה שהם צריכים...
עשינו את זה פעם, והבן שלי כל כך נהנה מהזמן ביחד ומתשומת הלב,
שהוא היה מוכרח לחשוב על עוד דברים חוץ מנקניקיה...
ככה הוא מבסוט שבחרת משהו מהרשימה שלו שתלויה במטבח.
ראיתי אצל מישהי לוח עוד יותר מושקע:
יש לה שמונה ילדים, אז היא עשתה טבלה שכתוב בצד המון מאכלים ועמודה לכל ילד שבה הוא מסמן אחת מהאפשרויות:
הייתי שמח לראות בצלחת שלי/ מוכן לאכול/ לא אוכל את זה בחיים...
הערצתי אותה...
אבל גם חטפתי עצבים, למה מה קרה, שמים אוכל על השולחן וזהו. מי שאוכל, יופי לו.
דיברתי איתו והוא רוצה קופסא עם סלט חתוך!
נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד...
תודה לכוווולם!
הבת שלי גם שוקולד לא מעוניינת לאכול.
מה שאני עושה לפעמים זה פשוט לשלוח איתה אוכל אמיתי ואת זה היא מוכנה לאכול. למשל, חביתה וירקות חתוכים וכדו'
בקשר לממרחים שנספגים ועושים רטוב כמו גבינה - למרוח על לחם קפוא. עד ארוחת 10 זה מפשיר (מנסיון) וממרח לא נספג
אני לא הייתי אוכלת את האוכל ששלחו איתי עד כיתה ו'....ואד פתאום התחלתי ומאז....
הבן שלי מקבל יום יום לביה"ס לחם עם ממרח אגוזים (הכהה, שנראה כמו שוקולד) ובתקופה מסויימת נתתי לו ממרח אגוזים-חרובים. אני מקפידה לקנות בלי סוכר (תחליף טבעי) בשביל השינים.
סלט הוא דבר מצויין אבל לא משביע, ולכן אפשר לשאול אם הוא יאכל פיצה (עשויה מפיתה).
על מה שנאמר כאן...
אם הוא לא אוכל כלום במהלך היום ואוהב רק את זה אז תתני לו שוקולד
אם הוא כן אוכל דברים אחרים, חביתה, טוסט, נקניק וכדומה..
אז אומנם צריך יותר להשקיע אבל זה שווה..
ילדים יכולים להרעיב את עצמם כהוגן!
אחותי הקטנה אם אמא שלי שמה לה גבינה, היא לא תאכל.
ולגרום לילד לאבד את ארוחת הבוקר שלו, את הריכוז שלו בכיתה, בגלל עקשנות כזאת, בעיני זה מיותר.
סיפור קטן, יש לי דודים שיש להם 3 ילדים בגילאים סמוכים
וכל פעם התעקשו לא לתת להם לשתות מתוק, אין לא משנה מה אין מתוק.
והילדים לא סבלו מים. הם לא היו שותים ימים כלום, רק לא מים.
לא בקטע מחאתי פשוט כנראה ממש לא אהבו.
פעמיים הבן האמצעי הגיע מיובש לבי"ח בגלל זה. ועדיין ההורים התעקשו.
היום הם בגישה שעדיף שהילד ישתה פטל ולא יתייבש.
אז שיניים? אפשר לטפל.
ונניח אחותי שניסתה הרבה זמן עם אחיין שלי והוא לא היה שותה
עכשיו הוא אוהב רק מים..
כמובן אחרי שניסית תקופה מסוימת לתת לו אוכל אחר, לגוון, להשקיע, לעשות לו פרצופים וחיוכים.
אם לא מצליח, כן תביאי לו שוקולד. לענ"ד.
גם הבן שלי לא אוהב לחם עם משהו, כמעט בכלל (פיתה, כן, לפעמים)
אז כמה רעיונות - הוא לוקח הרבה פעמים קרקרים במקום לחם,
כמו שאמרתי - פיתה הוא כן אוהב - אז לגוון את סוגי הלחם - פיתות/ לחמניות
גם הוא אורהב לחם בלי כלום ולוקח קופסא קטנה עם חומוס/גבינה שהוא "מנגב"
אם מאוד חשוב שהוא יאכל - בכל מחיר, בלי קשר לבריאות אז תמיד אפשר ללכת על בורקס/מלאווח וכד'.
בהצלחה!
שילד יתייבש רק כי הוא לא אוהב מים?! לילד נורמלי יש אינסטינקטים מספיק בריאים כדי לא להגיע למצב כזה. אולי המים אצלם היו ממש לא טעימים... או שהילדים קיבלו מספיק נוזלים ממקורות אחרים (את יודעת שעפ"י שיטת התזונה של ד"ר שטראוס, לא שותים כמעט), וההתייבשות לא נגרמה מחוסר השתיה (כמו שילדים או מבוגרים מתייבשים לפעמים למרות ששתו).
יחד עם זאת, ודאי שכמו בכל תחום, גם כאן צריך הרבה רגישות וגמישות לכל ילד בפני עצמו. ואם רואים תופעה חריגה, כמו משיכה מוגזמת למתוק, או סלידה מוגזמת מכל דבר מאכל בריא ונורמלי, כדאי ללכת לבדוק מאיפה זה נובע ואיך אפשר לטפל.
שילדים אכן בהחלט יכולים להרעיב את עצמם או לייבש את עצמם (אולי לא למוות, אבל בהחלט עד כדי גרימת נזק של ממש) סתם בגלל שלא מוצא חן בעיניהם מה שיש להם לאכול/לשתות
וגם אם נזק של התייבשות הוא נדיר, נזק מחוסר מים (או חוסר אוכל) מתחיל הרבה לפני שמגיעים למצבים קלינים
תשאלי את אמי
שניסתה במשך שנים להאכיל אותי בשר טחון
הייתי מוכנה להיות מורעבת ולא לאכול.
ובטח ששתיה זה אחרת, והמון ילדים מתייבשים בלי להרגיש. רעב עוד מרגישים צמא הרבה פחות..
וגם אחיין שלי חודשים הוא לא שתה כלום רק אכל, אז נכון הוא לא התייבש
אולי כי היה אוכל דברים שמספקים את המינרלים שצריך לגוף.
אבל אם אין את זה ואת זה בקלות מגיעים להתייבשות.
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.