עמדתי בטרמפיאדה בירושלים עם חבר, לידנו עמדה בחורה שנראתה מתנחלת-דוסית-נשואה+, עם כיסוי ראש... תיק צד אופנתי.

אחרי כמה דקות, פתאום היא מוציאה פלאפון ומתחילה לדבר... ערבית!!!

כדי להבדיל בין ערבי לערס וכדי להבחין בין פטמה לדוסית- כל שעליכם להתסכל זה על הנעליים שלהם... נעלי שפיץ מבריקות אצל ערבים, ונעליים מזעזעות אצל הערביות...

דוסיות הולכות עם טבע נאות / נעלי בובה / נעלי ספורט.

מה שיש בתוכו

זה התובנה הכי עמוקה...

כי את התמימות  והטוהר רואים ישר על הפנים

אלא בחומר ממנו הוא עשוי!!

ואם יש גלזורה מגניבה- מה טוב...

:

מי התיר לך להסתכל על בעלת הבית- אפילו אם היא מגישה קנקן לשלוחן?!?!?!

אל תסתכל בקנקן אלא מי יוצר אותו....

שתהיי לי בריאה..

ואני מוסיפה-

החיצוניות תמיד מעידה. תמיד תהיה סיבה ללמה בנ"א מתלבש כמו שהוא מתלבש.

השאלה האמיתית היא- האם אני, כבנ"א חיצוני יכול לדעת בוודאות את הסיבה ע"פ ההשלכות שלי? 

לדעתי-לא.

עוד לא ראיתי שעשית

אני יכולה ללכת גם על עקבים..

וגם עם נעליים סגולות וצהובות מעורבבות..

[מזעזע זה עניין של טעם..]

לק"י.

תוכלי לעיין בדבר ולחזור אליי עם מסקנות...

ומזעזעות-כל עוד יש להן שם [טבע, קליגולה או שאר מרעין בישין] זה באופנה..

אני אישית קונה נעליים בדר"כ די בלית ברירה כי אין משו שאני אוהבת...

לק"י

שאומרות עלייך משהו עד שבעלך יקים איזה מפעל נעליים לטעמך האישי...

בעזהי"ת.

סתם סתם...

גם לי זה קרה פעם, בסיבוב שערים.

הן התחילו לקשור ת'מטפחות שלהן כמו של המתנחלות...

יימח שמם!!!

בעזהי"ת.

אל חשש, אני יודעת בדיוק מה אני כותבת..

ולא אמורה להיות בעיה עם איחולים שכאלה. ברור שאני לא הולכת/מתכוונת/חושבת שנכון ליישם אותם בעזרתנו.

ב"ה

קולטים שזה ארס יהודי... ממש לא נעים...

ועכשיו למה שחסויה אמרה גם בנות זה לא פשוט יש כול מיני סגנונות! (יגידו הבנות עם הסגנון המיוחד )

יש בנות עם חצאית שלא מטאטה את הריצפה(להפך) אבל יש להם הרבה יותר אמונה מבחורה שהולכת עם גולף... זה ממש לא משקף אף פעם!!!

יש להן יותר אמונה מכמה שיש לכל החברות ה"דוסיות" שלי ביחד עם החצאיות המטאטאות!!!! לפעמים חצאיות זה גם עניין של טעם/חינוך של ההורים.

______________________________________________________________________

יש לי חברה שמאז ומתמיד לא התלבשה הכי צנועה, כאלו חצאיות קצרות מידי (ממה שמקובל אצלנו, סה"כ החצאיות שלה תמיד עברו את הברך), מחשוף גדול מידי (שוב ממה שמקובל אצלנו).

ודווקא היא לדעתי יש בה הרבה הרבה הרבה יותר דוסיות ואמונה חזקה מהרבה בנות אחרות.

מראה חיצוני לפעמים עוזר לשיפוט, אבל לפעמים טועה בגדול!

היייתה פריכה ( לע" ז )

פחות מבנות.

גודל הכיפה, ניקיון הבגד, חורים, הם עדיין מעידים

נכון, יש חריגים- אבל זה רק כי הם מרשים לעצמם לא להשקיע,

והבנות? שמות לב לכל פרט, ודנות בו אח"כ.....

ספר המידות .

נו הוציא ממקורות קדומים אבל יש לו את המונופול כי אף אחד לא חשב על זה לפניו !

אם הוא לבוש לפי דעתך על הפנים אבל עדיין איכפט לו האסטתיות והסדר זה אומר שהוא מאוד מסודר ואם הוא לבוש מדהים אבל לא איכפט לו אם הוא יתלכלך או שממש לא איכפט לו איך בוא נראה זה מראה עליו שהוא דיי בלגניסט שלא לא איכפט לו הסדר והניקיון...

רוצה דף?

אני לא זוכר עכשיו אבל זה ק משו

בקיצור כתוב שם שאסור שיהיה לת"ח רבב על בגדו

רבב- יעני ליכלוך

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.