אבל גיסתי ילדה שם לפני קרוב לשנתיים, ונכון ללפני שנתיים עדין לא היו להם חדרי לידה פרטיים, אלא חדרים גדולים מחולקים בוילונות (!!) גם אין תינוקיה בכלל, שזה אולי מתאים למי שרוצה ביות מלא בכל מחיר, אבל למי שלא סגורה על הענין... וחוץ מזה מ-ל-א בדוואיות, ובאופן כללי גיסתי ממש לא היתה מרוצה שם.

אבל נראה לי שהם שיפצו מאז כך שאולי חדרי לידה פרטיים כבר יש להם, אבל נראה לי שתינוקיה עדין לא.

יחס מדהים מצד הצוות, מקצוענות וניסיון.

חדרי הלידה מופרדים בקירות- ווילון מקדימה, די קטנים, (חדרי הלידה החדשים מוכנים- ואין תקציב וכח אדם לפתוח אותם!!)

המחלקות חדשות, אין בכלל חדרי תינוקות- ביות מלא מהרגע הראשון- כולל הכל.

מאוד מאוד משתדלים ללכת לקראת היולדות הדתיות, יש אפשרות להזמין מזון כשר למהדרין.

אני ממשיכה ללדת שם כי זה נח לי מצד המיקום, ומשום שתמיד הייתי מרוצה שם.

אנחנו מעריכות אף יותר את מסירות הנפש שלך ללדת ילדים!

למרות שהצחקת אותי, אני חושבת שיש שם אנשים שעובדים במסירות נפש למרות התנאים הקשים פיזית- וצריכים מאוד להעריך אותם על זה!!

השם הגרוע שיש להם הוא ממש לא מוצדק!!

(ילדת שם פעם?? כל מי שלא מתבטאת ככה....)

ילדתי באמבולנס אז ככה שלחדר לידה לא הייתי רק  ראיתי שזה ממש צפוף והכל מופרד בוילונות ואמרתי לעצמי וואי מזל שלא ילדתי שם.

זכיתי להגיעה למלחקה ותאמת ממש נהנתי ...הכל נקי וחדש ומרווח. והאחיות מקסימות.!!

אני שמחתי שאין תינוקייה שהתינוק ליידי...לפי דעתי זה ממש חשוב.

באופן כללי יצאתי משם בהרגשה חיובית

בס"ד

שמעתי שזה מזעזע החדרי לידה, שזה מופרד בווילונות, שיש מלא ערבים... שלפעמים התפוסה פשוט מלאה ואז-מזדרון....

ממ.. קצת מתלבטת

עכשיו אני אשמע גזענית: אולי יותר מדי ערבים?

אולי חוסר פרטיות בחדרי לידה?

לא יודעת.

אני כן יודעת ששדרגו את המחלקה.

קודם כל אם כבר מדברים על סורוקה צריך לומר שזה הבית חולים עם הכי הרבה לידותבשנה מכל בית חולים אחר בארץ.

הצוות מאוד מאוד מקצועי שם וזה מהניסיון הרב שלהם. כך שאם זו לידה שדורשת מקצועיות עדיף שם.

יש שני חדרי לידה  לפרסונל (חדר 1 ו-2) עם קירות אם הם פנויים תוכלי לבקש ללדת בהם. אני בקשתי ונתנו לי.

חוץ מהם יש חדר אחד גדול עם מחיצות ומלפנים לכל חדר יש וילונות - זה קצת בעייתי כשיש בעלים במתחם הגדול.

הצוות מאוד מקפיד שרק מלווה אחד ישהה עם היולדת אבל אפשר להתחלף כל פעם.

לגבי מחלקות היולדות - הן חדשות 2 - 3 יולדות בחדר.

אוכל כשר למהדרין את יכולה להזמין - ואז מקבלים קופסאות קפואות שמחממים לך.

יש הרבה בדואיות - זה נכון אבל הצוות משתדל לצוות לחדרים בהתאם.

יצא לי כמה פעמים להיות במסדרונות עד שהתפנה מקום בחדרים.

מקווה שעזרתי.

חלק מהחברות שלי נהנות שם וחלק גדול לא היו מרוצות תלוי עם מי את נופלת..

והייתי ממש מרוצה (ואני אדם סופר ביקורתי!!)

אולי כי לא הגעתי עם אנטי למקום, כמו רבים אחרים.....

לא הייתי בעד במקום וגם לא נגד

רק ציינתי עובדות

כיוון שאני תושבת הדרום, אני שומעת מחברותי, שבחיים לא נכנסו לשם, כל מיני תגובות נוראיות על המקום- הכל משמועות וחלקי שמועות, וחרדה נוראית שמא יצטרכו להגיע לשם, וגם מי ש"נאלצת" ללדת שם- מגיעה כ"כ טעונה שלילית על המקום, בעיני- על לא עוול בכפו.

נכון שחדרי הלידה עצמם לא משהו- אך היחס של הצוות והמקצוענות שלהם- מפצה על כך בגדול (ולא, אין לי מניות במקום, יש לי פשוט הכרת תודה גדולה לאנשים שהתייחסו אלי מדהים בזמנים מאוד רגישים בחיים שלי!!)

אני לא מתכחשת לחסרונות הטכניים של המקום (וגם הביות המלא ההכרחי הוא חיסרון עצום בעיני) אבל אני מאוד  לא אוהבת שעושים עליהום על מקום- בלי להכיר אותו באמת.!!

(ולצערי- אני מכירה שם עוד כמה מחלקות אחרות, הותנאים שם אכן קשים ביותר- אם כי לא באשמתם!)

שנזכה להיות שם רק במחלקות השמחות!

לפני 3 שנים, חיכיתי עם פתיחה של 9 40 דק' , כדיי שיבדקו אותי

למזלי קיבלתי את המיטה האחרונה בחדר הוילונות

ונפלתי על משמרת לא משהוא

והסטזרית יילדה אותי

לא אהבתי !

גם במחלקה אין מספיק צוות  וכנ"ל העובדות היבשות

נותחתי שם לאחרונה והצוות היה נהדר (חצי יום) 

אני מוצאת שבהמון בתי חולים יש איזו שאננות מרגיזה של הצוות במחלקות, ואני שומעת את זה שוב ושוב מהמון בתי חולים ( אני עובדת במקום שאליו מתנקזים כל ה"סיפורים") משתדלים מאד בחדרי הלידה, צוותים מדהימים, ואז, שוכחים שזו שבמחלקה היא אותה האחת שילדה אך זה מכבר וקצת "מנצנצים" . שאלות לא נענות כראוי, צרכים אישיים לא נענים,דברים לא נבדקים כמו שצריך, לא מאמינים לתלונות היולדת ( טוב, את אחרי לידה, מה ציפית? וכד')  לא יודעת. יותר מדי סיפורים. גם אם הצד הפיזי הוא טוב, הצד הטיפולי הוא בפער אדיר מן הצד הפיזי. וחבל.

בשערי צדק.

מבחינת חדרי הלידה הייתי הכי מרוצה בסורוקה...

נכון שלא הכי נח עם הוילונות, מצד שני כשצריך את המיילדת דחוף פשוט צועקים והיא שומעת, להבדיל משערי צדק שבעלי נאלץ להשאיר אותי לבד עם צירי לחץ ולהתחיל לרוץ בין החדרים. בעין כרם- בי"ח אוניברסיטאי, הרגשתי יותר מודל לסטז'רים מאשר יולדת, וכמעט ילדתי בחדר המתנה (אבל זה היה מזמן, אולי מאז הדברים השתנו).

הצוות בסורוקה והדסה היה מצויין, בשערי צדק עשו לי פרצופים שלא נרשמתי מראש ללידה (לא תכננתי צירים בדיוק כשאהיה בירושלים).

המחלקות בסורוקה די בעייתיות. זה מתחיל בתפילה שלא תתיקעי במסדרון (והקב"ה לא תמיד נענה לבקשה), כשיש ביות מלא את לא ישנה גם אם התינוק של השכנה מחליט לבכות (וזה תמיד קורה כששלך ישן), בחדר האוכל היהודיות הן ממש מיעוט קטן וההרגשה הכללית היא שהגעת לעזה, כשביקשתי אוכל מהדרין קיבלתי כל יום אותו תפריט חצי קפוא, ואווירת השבת מסתכמת בזה שאין כביסה והאוכל יותר קר ומגעיל.

ועוד נקודה, הרבה פעמים יצא לי להיות עם בדוויות בחדר, והאמת שאני מעדיפה בדווית שקטה על יהודיה עם תינוק צרחן שלא מפסיקה לדבר בפלאפון.

מצד שני אם אין בעיות מיוחדות (צהבת GBS, וכו') זה נגמר אחרי 36 שעות

לסיכום- חדר לידה נחמד, המחלקות לא משהו, אבל אם חזרתי לשם 7 פעמים סימן שאפשר לעבור את זה.

ואצלי עוד נדחפו 2 לצפיה....בלי רשות!!!

את בתי השניה ילדתי באמבולנס.

לא הסכימו לקחת אותי לבי"ח אחר, אז לצערי הגעתי לשם.

את התפרים עשו לי בחדרי הלידה, אם אפשר לקרוא להם כך.

אלה תאים המופרדים ע"י וילונות. אין טיפה פרטיות.

בשלב מסויים בעלי תפס את הוילונות בידיו!!! כדי שלא אהיה חשופה לעוברים ושבים.

המחלקה היתה לי די מגעליה. ריחות של קומזיץ מהבדואים.

חדר אוכל  בו הצלחות מוכנות מראש, ובמו עיני!! ראיתי אשה (בדואית, אבל זה לא ממש משנה)

עוברת ולוקחת אוכל שנראה לה, מצלחות שונות.

יום וחצי אחרי הלידה כבר בעטו אותי הביתה (במקרה הזה זה אולי לא כ"כ נורא כי היה לי מגעיל שם)

מי שלא עברה לידות במקומות אחרים, פשוט לא מבינה כמה מגעיל שם.

ילדתי בבלינסון, בברזילי ובשערי צדק, ועין, אין מה להשוות.

בע"ה גם בלידה הנוכחית אקווה לא ללדת שם.

ילדתי בעוד 3 בתי חולים והוא מדורג טוב

והאמת שעשיתי הכל כדי לא להגיע לסורוקה,

אבל המרחק לא איפשר לי יותר מזה- וטוב שכך.

בנס חדר לידה היה ריק. זה אכן חדר לידה ולא חדרי. יש רק וילונות. אבל זה לא נורא כמו שחושבים,

הצוות החדר לידה היה מקסים. גם הסטז'רית.

במחלקה היה מדהים.

הייתי בא' החדשה. אחיות מהממות. ביות מלא לכולם ולכן בית החולים ערוך לביות (מה שממש לא נכון לגבי מעייני הישועה.)

מאוד עוזרים עם התינורקות כי האחיות של המחלקה מיועדות גם לזה. אין כמעט תינוקיה.

בכל מקרה ובכל מקום צריך להתפלל על שעה טובה (ובסורוקה על חדר לידה ריק) ושליחים טובים. זה המסקנה שלי מסבב בתי החולים.

סורוקה היה חויה טובה במיוחד.

לסיכום. בלידה הבאה אני חוזרת בלי היסוס. ומקווה שהם יכנסו לחדר לידה החדש עד אז....

ממתינה לחדרי הלידה החדשים- וכבר עברתי שם גם לידה שביעית- וחדרי הלידה אמנם כבר מוכנים- אך אין תקציב לכח אדם שיאייש אותם.....  (במתכונת הקיימת- מיילדת ל-4 מיטות, בחדש יצטרכו מיילדת לשתי מיטות, מה שאין באפשרותם לתת......)

ואני ילדתי מספר פעמים בחדרי לידה מלאים, והיחס תמיד היה כמו בלידה פרטית!!!

הן המיילדות המדהימות, הרופאות האנושיות כ"כ, שפשוט התנהגו בצורה חברית- ולא כרופא אל חולה, כח העזר אחרי הלידה, הסניטרים- כולם פשוט נפלאים!!!

(לכן כ"כ מציק לי השם הרע שיצרו להם....)

פתחו עוד מחלקת יולדות לאחרונ ואומרים שעוד מעט גם חדרי הלידה...

ועוד משהו חשוב:

המיילדות מאוד שמחות שמגיעות יהודיות,

ומזמינות אותם להגיע גם בשנה הבאה.

לא מגיע להם השם הרע.

הם באמת בסדר גמור.

9 לידות בלי עין הרע.. [ו1 בשע"צ]

היא תמיד מרוצה!

והאחיות שם מדהימות!!

שמחות ליהודיות שבאות ללדת, מברכות אותן, רגישות ונעימות!

שיהיה במזל טוב!

ובעז"ה לידה קלה כתרנגולת ובריאות לך ולוולד!!

ובמיוחד לדתיות (זה משתלם, הן עלולות לבוא גם שנה הבאה....  )

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.

יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.

יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר. 

אבל לא ברמה הזו של התנהגות יומיומית.
ואם יש לו עוד שם, חשוב לקרוא לו בשני השמות לפחות פעם ביום

וגם אם כן, לדעתי זה לא משנה

בסוף זה הילד

עם האופי העקשן

והאתגר

אין פתרונות קסם בהורות לדעתי

בכל מקרה לדעתי כדאי לקרוא גם בשם השני, כי יש סיבה שקראתם לו כך

אם זה קשור לשם או לא...

יש לך ילד שיותר מורכב הקשר איתו

קשה להשיג שיתוף פעולה ממנו

ההשכבה שלו מאתגרת

הוא נעלם לך פתאום...

אני חושבת שלכל אמא עם שני ילדים ומעלה יש ילד (או כמה) שמאתגר יותר מהשאר.

אישית מאמינה גדולה בהדרכת הורים טובה.

אבל אם יעבוד לך לקרוא בשם השני - מעולה.

גם לי הייתה תקופה שבה חשבתי שיש משמעות לשם של אחד מהילדים שלי. (לכל הילדים שלנו יש שני שמות חוץ מלו ולתאומים. אז הרגשתי שאולי מכיוון שיש לן רק שם אחד הוא לא חברותי כזה, כי לתאומים יש זה את זה ולכל השאר יש שם שני...)

לאחרונה גילינו שהוא על הרצף האוטיסטי.

אבל לפני שהוא אובחן, גם הבת הקטנה שלי אובחנה באותה אבחנה - ולה כן יש שני שמות...

אז למדתי מזה שלשם יש משמעות גדולה לאדם, אבל לאו דווקא המשמעות שאנו מייחסים לו.

וברגע שיש לילד קושי - התפקיד שלנו הוא לא להתעסק בשם שלו, אלא לטפל בו לפי הקשיים שלו.

(דרך אגב, הוא הבן הראשון שלך? יכול להיות ש"פשוט" מדובר בהתנגדות שנובעת מגיל ההתבגרות?)

הרבה כוחות! ובהצלחה❤️

ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.

בהצלחה בהחלטות

אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?

אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים

זה כנראה תלוי רופא.

וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.

הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית

קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.

היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.

היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.

אז ממש תלוי רופא

אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי

ובשבוע 14

אבל אני נחשבת רזה ניראלי

אז אם זה קשור אולי זה למה

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂