אין לי את הנוסח המקורי, אבל המודעה פרסמה בקשה לבני/ות נוער בשכבת י"א י"ב להתנדב ב-"עמותה ציונית" ולקבל בתמורה רשיון נהיגה. הם לא פרסמו עוד פרטים חוץ מכתובת מייל והעובדה שמספר המקומות מוגבל. שלחתי להם מייל במוצ"ש ועוד לא קיבלתי תשובה. גם אתם ראיתם את המודעה הזאת?
זה רק אני, או שהעובדה שהם בקושי נתנו פרטים (אפילו לא שם, או מספר טלפון) נראית מוזרה ואפילו טיפה חשודה?
(סליחה על הפראנויה, אבל קרו מספיק דברים בעולם הזה כדי שנדע לשים לב לסביבתנו ולהיזהר)
תודה רבה!
תולעת השני.
לדעתי הם גם מוכנים לתת רכב (לימים/שעות/שבועות) ולא רק רישיון כשכר עבודה לפעיל, ויש לי גם כמה השערות מי עומד מאחורי זה.
לדעתי הם לא שפכו כמה אלפים על מודעה בעולם קטן בלי לחשוב על התוצאות שלה ולהגיב לך למייל. תבדקי שכתבת נכון את המייל.
לדעתי מדובר במפלגה/ פרויקט חדש של קבוצה באחת המפלגות או דברים כאלה, שחשיפת הפרויקט בשלב הזה תגרום להם נזקים.
בעזהי"ת
מחילה שאני מעלה ישיר, אינלי פה אפשרות שליחת קבצים- ie6-
בכלאופן, לא נשמע לי אמין. איפושהו מסתתר הקטצ': למה שבעד 10 שעות עבודה הכרחיות ובהתרמה של, נכון, אמנם המווון פנקסים- אבל בהתרמה שאני יכולה לשלוח את חניכותשלי לעשות, אני אקבל 4000 שקל.
DOCUME~1\demo123\LOCALS~1\Temp\msohtml1\01\clip_image001.jpg">
מתנדב יקר,
אנו מודים לך על נכונותך להתנדב בעמותה למען החייל הבודד.
מהו חייל בודד?
חייל בודד הוא חייל אשר התגייס לצה"ל לשירות צבאי בן שלוש שנים ואשר משפחתו אינה נמצאת בארץ על מנת לתמוך בו מבחינה נפשית, חומרית ורגשית. חלק מן החיילים הבודדים הם חיילים אשר עלו לארץ לבדם, בעוד הוריהם, אחיהם ואחיותיהם נותרו בארץ המוצא. חיילים בודדים מסוג שונה הם חיילים אשר מסיבות אישיות נותק הקשר בינם לבין הוריהם, למרות שאלו עודם חיים בארץ. אלו בנים ובנות שבחרו לתרום 3 שנים ואף לסכן את חייהם למען קיומה ובטחונה של מדינת ישראל, למרות שיכלו להימנע מזה.
החיילים הבודדים משרתים במגוון של יחידות קרביות ויחידות תמיכה בעורף, כמו כל חייל אחר. עם זאת – הם נאלצים להתמודד עם קשיים יחודיים: כשכל חבריו יוצאים לחופשה אל בית ההורים – לחייל הבודד אין בית קבע שבו יוכל לשהות. כשיצא לחופשה – אימו לא תבשל בשבילו את המאכלים שהוא אוהב, ואביו לא יגהץ עבורו את המדים לאחר הכביסה. אפילו הקשר הטלפוני היומיומי, שכל חייל בצה"ל מקיים עם הוריו – הופך למטלה כלכלית כבדה ובלתי נסבלת. עקב כך לא מעט חיילים בודדים מוותרים על חופשותיהם ומעדיפים להישאר בבסיס, בעוד חבריהם יוצאים אל הבית והמשפחה, לנוח מעומס המטלות הצבאיות ולצבור כוחות להמשך.
כיום קיימים בצה"ל כחמשת אלפים חיילים בודדים. בשל גודש המשימות שצה"ל נאלץ להתמודד עימו – עד כה לא נמצא עבורם פיתרון קבע אמיתי, אלא רק פתרונות זמניים ומאולתרים.
מהי העמותה למען החייל הבודד?
העמותה למען החייל הבודד הוקמה בפברואר 2010. במיוחד כדי לסייע ולתמוך בחיילים הבודדים, בכל הרמות הנדרשות. פעילות העמותה מתרכזת בשני מישורים:
פעילות טרום גיוס –העמותה פועלת לפתח את הקשר שלה עם החייל הבודד אפילו לפני גיוסו, ליידע את החייל הבודד בכל הנוגע לזכויותיו המיוחדות אל מול המערכת הצבאית, מעניקה לו כתובת וטלפון שאליו יוכל לפנות בכל עת, ועוזרת בהכנת החייל לגיוס.
בעת גיוס החייל הבודד לצה"ל – אנשי העמותה מלווים את החייל בעת הליך הגיוס, ועוזרים לו לרכוש את כל הציוד הנדרש אשר יעזור לו להעביר את שירותו הצבאי ככל חייל.
במהלך תקופת השירות בצה"ל – העמותה היא הכתובת הקבועה אליה יפנה החייל בכל עת, ומהווה למעשה חלופה למשפחתו הרחוקה. העמותה תתווך, במידה וירצה בכך, בינו לבין משפחה אומנת, תשלח לחייל חבילות ומתנות בחגים ובימי הולדת, תרכוש עבורו כל ציוד נדרש שידו אינה משגת לקנות, תעזור באיתור משפחות אשר ייאותו לארח את החייל הבודד בחופשות ובחגים, תסייע במציאת מקום עבודה הולם לחיילים בודדים הרשאים לעבוד חלקית במהלך שירותם , ועוד.
לאחר שחרורו של החייל הבודד מצה"ל - תמשיך העמותה ותלווה את החיילעל מנת להקל עליו את הקליטה בשוק האזרחי. העמותה תסייע לו במציאת מקום עבודה, תעזור לו לאתר מקום מגורים הולם, תתווך בינו לבין גופים המעניקים מלגות ללימודים אקדמיים, ותסייע ככל האפשר.
העמותה תהווה למעשה מעין משפחת-על לכל החיילים הבודדים בצה"ל, תעניק חום, דאגה, ואכפתיות.
התנדבות בעמותה
אנו מזמינים אותך מתנדב/ת יקר/ה להתנדב בעמותה במגוון פעילויות העמותה הכוללות איסוף ואריזת חבילות המחולקות באופן שוטף לחיילים הבודדים , בעיקר לקראת חגי ישראל – פורים , פסח וחגי תשרי , חלוקת מזון לדירות החיילים הבודדים והתרמה לטובת פעילות העמותה.
בעמותה אין מקבלי שכר , כל פעילות העמותה מבוססת על ידי מתנדבים ומאה אחוזים מהתרומות מממנות פעילויות למען החיילים הבודדים.
התנדבות ומענק
כחלק מקידום העמותה והפעילות למען החיילים הבודדים , יצאנו בפרויקט המקנה מענק למתנדבים שיעמדו ביעדי הפרויקט.
יעדי הפרויקט כוללים:
עמידה ביעדים אלו יקנו למתנדב מענק של עד– 4000 ₪ ללימודי נהיגה או כל מטרה אחרת.
ניתן ללמוד אצלכל מורה נהיגה ולהפנותו אל איש הקשר של הפרויקט בעמותה.
תודה ובהצלחה!
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
שם המתנדב____________________ ת.ז___________________ כתובת___________________
טלפון בית____________________ טלפון נייד_______________________ חתימה___________
הנני מאשר לבני להתנדב במסגרת פרויקט המענק של העמותה למען החייל הבודד.
שם ההורה המאשר____________________ חתימת ההורה________________________
נא לשלוח את הטופס החתום לפקס: 072-2511144
לא למדתי עדיין..
בית שאן
אופקים
שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.
אשמח להמלצות.
גם במייל: XPSHAROT@GMAIL.COM
אני נמצאת כרגע בשיעור 9, לומדת בעיר מאוד יקרה..
אני לא מצליחה להתקדם בשיעורים, מהסיבה שאני מאוד בלחץ. אני כל השיעור מחזיקה את ההגה בצורה ממש חזקה (הוא רועד כזה..), לוחצת גז וברקס בזמנים ממש לא נכונים, או יותר מידי גז.. בקיצור ממש ממש לא נוהגת טוב. לא יודעת למה אני ככ בלחץ..
המורה שלי טוען הרבה פעמים במהלך השיעור שאני צריכה לשנות גישה, שתכלס נהיגה זה עסק ממש קל ואני סתם מסבכת את זה.. לא יודעת למה..
אשמח מאוד לשמוע עצות, טיפים..
תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,
דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה.
בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת.
בהצלחה!
לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה
כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.
על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.
ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:
1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.
2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.
3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.
4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.
כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.
חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.
מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :
"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "
לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...
כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.
יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.
אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי.
חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)
אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה
או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..
תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.
דרך אגב אתם עושים ידני או אוטומט ולמה?
לכתוב לנהגת חדשה בשלט ברכות. למישהו יש רעיון?
או שאולי היה פה כבר שרשור דומה ויש קישור?
