ולכן קל לי עם הנקיונות ועל הבוקר גמרתי עם השפונצ'ה.

יום טוב לכן חברות-- שיהיה קל עם מה שבפנים ועם מה שכבר בחוץ-- בחסד וברחמים.

בריאות ושמחה!

ותמיד אני אחרי לידה.. גם שעבר שנה וחודשיים.

משהו שמח - שראיתי את העובר שלי באולטראסאונד והוא נראה מתוק (מצחיק לא? אבל באמת) וחי ב"ה

משהו מלחיץ - יש כמה ספקות שמן הסתם יתבררו רק אחרי הלידה

וזה קשה להיות במתח כ"כ הרבה זמן...

ואני בטוחה שהוא מתוק!

מה הלחיץ אותך?אם תרצי לשתף אולי יהיו כאן נשים שיוכלו לעזור /לעודד מנסיון..

לעשות שינויים לטובה בתזונה בבית, לאט לאט

כבר חזרנו לאכול לחם מקמח מלא שאנחנו אופים, וחומוס שאני מכינה, ואני מרגישה שיש בי כח להמשיך ולהתקדם ב"ה!

(וגם היום אני יוצאת לי לסידורים וקניות בלי הילדים כיף!)

חומוס אנחנו עושים..לחם מ 70% קמח מלא..

תהני בקניות,תספרי אם יש מציאות..

כי נמאס לי לקנות אופי לחם שמתקלקלים אחרי שנתיים במקרה הטוב... ולאפות לבד אני לא מצליחה. לא מוצאת את הזמן. ואין לי מיקסר שלפחות ילוש את הבצק במקומי. מה עושים? קונים עוד אופה ומקווים לטוב?

בבית אני אופה משתדלת כל יום חמישי 2 קילו..לפעמים גם רק קילו אחד.

ממש מרגיז!

את הראשון שלנו קיבלנו מחמותה של אחותי. הם השתמשו בו אולי פעמיים. הוא שרד פחות משנה.

את השני קיבלתי מחברתי, במצב די משומש, והוא שרד כשנה. אולי יותר?

כרגע אני אופה לחמניות מקילו וחצי קמח, ומקפיאה ומפשירה. אבל זה מטורף! תוך יומיים-שלושה אין! זה פשוט יותר טעים מהאופה...

בקיצור - פרסמתי ב"אגורה" מודעה שאני מחפשת אופה לחם משועמם, וקיבלתי הצעה! עכשיו רק צריך להגיע למבשרת ציון לאסוף את בן הבית החדש. תנסי גם! ותפיצי גם מייל לכל החברים והמשפחה שלך, כי קורה הרבה ששוכב באיזה בית אופה לחם שהשתמשו בו פעמיים וזנחו אותו לאנחות ולאבק.

יפעת, שני קילו מספיקים לי לשבת ולעוד יומיים, וזהו. וגם את זה אני בקושי מספיקה כל שבוע. ויותר משני קילו אני לא עושה, זה קשה מדי ללוש.

יוקטנה, את עושה רק קילו וחצי כדי שלא תצטרכי להפריש חלה? חבל כי להפריש חלה זה בדיוק שבע שניות. גם אצלנו כמות כזאת נגמרת ביומיים-שלושה, לא כי זה יותר טעים אלא כי זו הכמות שאוכלים! כמה כבר לחמניות יוצאות מקילו וחצי? בקושי שתיים קטנות לנפש ל-3 ימים.

זה רעיון לפרסם באגורה. אם כי אני לא תולה בזה הרבה תקוות... וגם אין מצב כל כך שנגיע למבשרת ציון או לכל מקום בלתי-נגיש אחר כדי לקחת.

פעם אחת קנינו מיד שניה, כמעט לא משומש, אבל הוא התקלקל תוך פחות משנה למעשה היתה אמורה להיות לו אחריות, אבל המשפחה שמכרה אותו לא שמרה את החשבונית...

בקרוב אצלי. בינתים עיקרי התזונה הם ביסקוויטים ושטויות לצערי . בבחינת , אם אין בזה כימיקלים , זה לא זה . אבל אתמול היה סלט!

יום העבודה הכי פרוע והזוי שהומצא...

ותמיד ביום הזה מגיע השרשור הנחמד הזה, וכל הכיף נמחק כלא היה ואין לי מה לכתוב.

היום אעשה מאמץ מוגבר:

ככה:

אתמול שוב השארתי בית מתוקתק לקראת שבוע העבודה הבא עלינו לטובה, אוכל מבושל בשפע, סל כביסה מלא רק עד חצי גובהו, בית שטוף, תחושת הבלעבוסטע שלי התנפחה כמו טווס... אבל הכי כיף- הכנתי עוגיות זנגוויל עם הילדודס! ( מתכון בפורום הרלוונטי למי שמעוניינת)

הבן שלי סוף סוף עבר 24 שעות ללא חום מרקיע שחקים לאחר שפעת לא סימפטית שעברה עליו. ( פספס היום טיול...)

ובסוף שבוע זה בעזרת ה' יתברך, מתוכננים לצאת לסופשבוע שנפל עלינו כרעם ביום בהיר, שבוע שעבר בעלי קבל הזמנה מחברה גדולה שהוא קבלן משנה שלהם, לשישבת במלון בים המלח!!! פיזרנו את הילדים אצל כל מי שמוכן לקלוט אותם לשבת ( סבים סבתות ודודים נרתמו למשימה) והכי טוב- זה יצא בשבוע של היום נישואין שלנו. חסכנו הרבה!!!

הי, הצלחתי לא רע בשביל יום ג'!

כיף לשמוע כאלו דברים!!!

תהנו בים המלח,הצלחת מצוייין,בכל יום שלישי תנסי לראות את הטוב ובע"ה תצליחי.

בתאבון עם העוגיות,והמשך יום טוב!!

מרפי גולש כאן קבוע!!!

במיוחד אחרי מה שסיכמנו

זה מאוד משמח! כי זה בערך הסימן היחיד ביומיום שיש לי משהו בבטן...

עוד יותר משמח לגלות (השבוע!) שכשיש בחילות, הסיכוי להפלה קטן יותר...

(כי יש הרבה הורמונים או משהו בסגנון..)

אתמול הכנתי קרואסונים ממש טובים, ובחלק שמתי (פעם ראשונה..) ריבת חלב..

יצא ממש נחמד!

והכי חשוב - אחותי ילדה אתמול בבוקר!

בן שני

מאוד דומה לראשון.

מחר ב"ה אלך לבקרה אצל ההורים שלי.

איזה יופי , מזל טוב על החלקה !!!! המון בשורות טובות.

פעמיים דברים טובים - 

כזכור בדיקה מסויימת שלא נזכיר את שמה בישרה לא טוב - והיום שוב שמעתי על מישהי עם תוצאה עוד יותר גרועה משלי ותינוק בריא - מברכת את כולנו בלידות משמחות ונחת מהילדים.

מצאתי תרגילים טובים באינטרנט ומשתדלת להתעמל

הנה קישור למי שרוצה

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1245830

מזל טוב על החלקה , וגם לך א.ק.ק. על האחיין החדש. קשה לי עם מחשבים , אבל אני לוחצת נפלא על enter

היא בת 5 חודשים והיא היתה ממש סבבה עם זה ואהבה את המטרנה והסתדרה יופי עם הבקבוק (שזו היתה הפעם הראשונה בחייה כבר אמרתי??)

די חששתי מזה שהיא תעשה הצגות או פריחה אבל ב"ה לא זה ולא זה

ב"ה

אחרי ששמעתי ממכן כאן על הבדיקה ההיא... לאלו שזוכרות.

ואחרי שקבלתי ממכן תשובות מרגיעות שעזרו לי להתקונן פיזית ונפשית ל"ארוע"...

אחרי שאמי המסורה סידרה לה בוקר פנוי להיום לבוא איתי...

ואחרי כללללללל האירגונים הטכנים של הבובה הקטנה.
 

היום זה קרה!

הגעתי לקופה, היה עיקוב בתוך כך שהיה לי עוד זמן לנשימות והרפיות.

פגשתי שם גם דודה שעודדה אותי שהיא עברה את זה וזה טיפה לא נעים אבל זה שטויות..

וכך זה באמת היה! עוד לא הרגשתי וזה קרה וחלף לו...

אומנם הייתה הרגשה מוזרה אח"כ ולא בורה כזו..

אך אין שמחה כהתרת הספקות!

שזה המקום להודות למקום ברוך הוא!

ולכן! רוב טובות ישועות ונחמות!

אני מנסה להתחלק בין תינוקת יונקת בת 3 חודשים, ילדה שרגישה לגלוטן ועוד 30 דברים (ברצינות...) נסיעות לביקום ובישולים מיוחדים , תחפושות לילדים, חזרות להצגה של נשות הישוב אני אהיה אמא מרוקאית של בן שנשוי לאשכנזיה ... מעניין

חוץ מ.. בישולים נקיונות התייחסות לבעל... השבוע אנחנו הולכים להצגה "תוציאו את השטיח מהבית ..."

ב"ה שבוע עמוס שירבו רק שמחות והילדים הם כבר שמחה גדולה על כל המשתמע

בהצלוחס לכולן

ושבוע טוב

שרית

ואצלנו בעלי עשה חלאקה בעבודה (כמעט הקריחו אותו לגמרי...).

עברנו את חיסוני גיל ארבעה חודשים, הקטנה עלתה במשקל יפה וגם צמחו לה שיערות על האצבעות והפנים (בלונדיניות, כן?).

וקניתי קצת בגדים חדשים

ו-ה' עזר לי להירגע מהלחץ המטורף שהייתי בו בתחילת השבוע. תודה, אבא

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס