תעריכו... קשה לשחק אותה תתמימה שלא מבינה כלום לא בעולם הזה ולא בשום דבר... להביט במבט תינוקי ולהיות ילדה רגילה בכיתה ח' כמו כל החברות שלי, שלא עברה שומדבר וש(בעז"ה) לא תעבור, כן כזאת אני רוצה להיות בערך כמו המסכה רק יותר רגילה.
כמעט והפסיכולוגית וחברה שלי הגיעו לזה אבל אמרתי ניחרצות ש"לא" ו"למה ניראלך?" ובאמת התלבטתי אם זה שקר(דבר נורא שאני שונאת) והחלטתי מה שהחלטתי...
הכל מוסתר אפחד לא ידע בחיים גם לא כשאני ימות...גם לא במוות... וזה פסדר מצידי זה לא עושה משהו אם אומרים או לא אומרים....
זהו אני לא מבינה כלום...ואוף זה עושה לי מחשבות ממש... ואני פוחדת שאנשים שאנלא מכירהרואים כי אולי לכל הבנות שעברו יש סימן או משהו...
)