בוקר אחד אני מתעורר על הכביש , אי שם בין רמלה לבית שמש ומגלה לתדהמתי שמגירת התקליטורים באוטו שלי ריקה.

בנסיבות רגילות הייתי פשוט מאשים את אישתי ופותח את גלי צה"ל דווקא כדי לעצבן אותה , אבל באותו בוקר הרגשתי שאני רוצה לעשות עבודה אמיתית על המידות.

"לא נורא," אמרתי לעצמי "הכל בהשגחה פרטית. מי יודע איזה תיקון מתכנן לי הקדוש ברוך הוא בזכות זה שאני לא אקשיב לדיסקים הבוקר."

חמש דקות אחר כך , הפקק של לטרון מזהיב באופק ואני כבר משתגע , אישתי לא באוטו הרי , למה צריך להיות אכפת לי שהיא לא סובלת את גלי צה"ל.? באנחה התחלתי לחטט בכיס של הדלת ולא האמנתי . תקליטור! ואפילו חדש. מבט שני צינן את ההתלהבות.

"הרב ארוש?" שאלתי את עצמי "רצון מעל התפילה? אלוהים ! לא פלא שלא נתתי לדבר היכנס לבית."

בכוחות מחודשים החזרתי את מבטי אל הכביש והצלחתי לבלום שלושה וחצי סנטימטרים ממערבל בטון שחנה לו באמצע הכביש , לא מוטרד מפקק ענק שהשתרך חמישה קילומטרים מלפניו."

"נו מה יקרה?" שאלתי את עצמי "הוא גם ברסלב , אחרי הכל , הוא מקושר לרבינו , הוא יהודי טוב. אולי בטעות יצא לו דיסק נסבל הפעם."

הכנסתי את הדיסק למגירה המתאימה ופלטתי אנחת רווחה. הרי אני בכזה מצב רוח חיובי , אני כל כך רוצה להתעלות , כל כך רוצה לזכות במדרגה , אני בכלל לא בכעס ולא בעצבים ואני מקבל הכל בשמחה. ברור לי שגם הקדוש ברוך הוא רוצה בטובתי הניצחית והוא לא יפיל עלי עכשיו מופע אימים משותף עם הרב אמנון יצחק שליט"א.

הדיסק התחיל להתנגן ולמרבה הזוועה גיליתי שהרב ארוש מספר על אמא של הרב עמאר שהייתה מסתרקת מתחת לשולחן במרוקו , כדי שיוולדן לה בנים תלמידי לכמים.

בקיצור , התקליטור היה תיעוד של ההרצאה אותה נתן הרב ארוש לפני שבועיים ברמת גן , הרצאה ממנה נימלטתי אחרי רבע שעה של התפתלויות וזיעה קרה.

"רגע אחד." עצרתי בעד היצר הרע שלי מלהעיף את הדיסק אל מתחת למערבל "הרי הרב לוי יצחק בנדר זיע"א אמר שעקר התשובה הוא שישמע את ביזיונו וישתוק ועל זה אמר הרב עופר ארז שליט"א שביזיון לא חייב להיות משהו אישי. זה יכול להיות סתם כישלון או תקלה ואין תקלה יותר קלאסית מלהתקע בפקק תנועה עם דיסק מהסוג הזה."

אז המשכתי להקשיב כשאני כל הזמן אומר לעצמי "עיקר התשובה שישמע את ביזיונו ישתוק ויידום" ואכן , הרגשתי השתפרה , למרות שהדיסק דווקא לא.

ואז ניזכרתי בעוד דבר שהרב עופר ארז אמר , הוא הלוא אמר שיש מדרגה יותר גבוהה מלשמוע ביזיונו ולשתוק. המדרגה הגבוהה יותר היא לקבל ביזיונות באהבה והמדרגה העוד יותר גבוהה היא לקבל בזיונות בשמחה.

"זהו זה!" צעקתי והגברתי את הווליום "אני מקבל בשמחה , אני מקבל באהבה, אני בעיקר התשובה."

האמת שזה עבד יפה , עד שהגעתי לבית שמש כבר הייתי ממורק מכל העוונות ואפילו כשהגעתי הבייתה אישתי שאלה אותי איך זה שאני נראה כל כך טוב.

"בגלל הדיסק של הרב ארוש שהיה באוטו" הסברתי לה.

"ההוא?" היא הרימה גבות "ניסיתי לשמוע אותו והוא עשה לי בחילות והקאות"

"ברור שעשה לך," השבתי לה "אבל את לא זוכרת שעיקר התשובה הוא שישמע ביזיונו וישתוק?"

"אוי אתה מתוק" היא שלחה לי נשיקה באוויר "רואים שקיבלת מדרגה"
 

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!