בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]

"וואי, אני כבר לא יכולה להיות כ"כ אגואיסטית! מעכשיו אני אתנדב פעם בשבוע לפחות".
לפעמים אנחנו מקבלים על עצמנו שזהו, מעכשיו אנחנו משתפרים,
אבל למרות הכל - אנחנו כל פעם נופלים מחדש.
למה זה קורה? למה אנחנו לא יכולים להפסיק עם כל הדברים הרעים שאנחנו עושים?..
ז'תומרת חטאים שלא באמת חלק ממנו, לא באמת קשורים אלינו,
ולכן קל לנו להתגבר עליהם.
אבל יש חטאים ששיא הקשה להתגבר עליהם,
כי החטא לא נובע מסתם רצון שחולף,
אלא ממשהו שנמצא בתוך תוכנו.
ז'תומרת שלפעמים החטאים שלנו נובעים דווקא מתוך התכונות שלנו -
לדוגמה, מי שבא ורוצח אדם אחר - זה בגלל שהוא כעסן,
ומי שגונב - זה בגלל שהוא חמדן.
ובגלל זה אי אפשר בבת-אחת להפסיק להתפרץ, או להתחיל להתנדב כל יום -
כי אנחנו קודם כל צריכים לעבוד על עצמנו ולתקן את המידות הרעות שיש לנו,
ואח"כ כבר נפסיק לחטוא, כי המקור של החטא כבר לא יהיה בתוכנו.
בפרשת השבוע שלנו (מצורע), המצורע נענש על זה שהוא אמר לשון הרע.
גם החטא הזה של לשון הרע, זה חטא שנובע מתכונה שיש בנו -
אנחנו מדברים לשון הרע כי אנחנו מתגאים על אנשים אחרים, וחושבים שאנחנו טובים יותר מהם.
המצורע נענש בעונש כ"כ חמור - בזה שהוא מלא נגעים וצריך לצאת מהמחנה,
בגלל שבאמת יש בתוכו דבר רע, שזה התכונה הרעה שיש לו, שהוא צריך לעבוד על עצמו ולתקן אותה.
ורק אחרי שהוא מתקן את התכונה הזאת שבו, הוא יכול לחזור למחנה - כי עכשיו הוא באמת טהור.
כדאי שניקח לנו כמה דקות ונחשוב מה גורם לנו לחטוא.
וצריל לזכור שאם מה שגורם לנו לחטוא זה התכונות שלנו -
אז שומדבר לא יעזור לנו להתגבר על החטא,
חוץ מעבודה על עצמנו.
(נתיבות שלום)
שנזכה בעז"ה לעבוד על עצמנו באמת.
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
