http://www.inn.co.il/News/News.aspx/218287
זה נראה לכם סביר??? חינוכי???
מה יצמח מזה? חכם בתורה אבל גאוותן?
האם לא ראוי קודם ללמד מהו כבוד תלמידי חכמים?
ונראה לי שההורים כל כך טועים כאן, כל כך כל כך טועים...
ימים יגידו, אבל לי זה נראה עקום לגמרי.
איך לא רואים את הנזק שנעשה כאן לאישיות, לענווה, של הנער?
וזה קצת מזכיר לי, להבדיל, את תוצאות המחקר האחרון על הנוער היום בישראל שהתפרסם היום:
אחוזי ההצלחה בבגרויות עלו.
אחוזי האלימות, הפשיעה והשימוש בסמים של הנוער דווקא עלו.
ועל זה אמר היום אברי גלעד בתוכנית המילה האחרונה בגל"צ, שלעזאזל כל ההצלחה בבגרויות האלה. מה שוות כל הבגרויות אם המצליחים בהן הם לא בני אדם? אם המידות שלהם מקולקלות? אם הדרך ארץ שלהם בכלל לא קדמה לתורה? אם המצליחים בבגרויות הם נוער מיואש, חסר תקווה, בלי ברק בעיניים, בלי אוזן קשבת ולב אוהב ופתוח של מישהו בשבילם, שבלית ברירה מוצאים פורקן ונחמה בסמים ואלימות? הרי כבר מזמן שר החינוך ומשרד החינוך הם שר המיצ"ב (המבחן הארצי הנורא שכולם רועדים מפניו וכל שנה ישראל יורדת בדירוג העולמי שלו עוד קצת) ומשרד ה"בית חרושת לציונים".
וכמובן שהנוער בגדול לא אשם במצבו האומלל. אלא מי שהביא אותו למצב הזה.
אבל עצוב שזילזול נורא כזה ברבנים גדולי הדור מגיע דווקא מבית כזה, דתי, שומר מצוות וירא שמיים, כמו של הנער ואביו, הד"ר המכובד והמלומד. שוב, גם כאן, הנער אולי צעיר מכדי להבין מה הולך כאן, מכדי לקום ולומר לאביו: אבא, די, עד כאן. אני מעדיף לא להיות רב ודיין לעולם ובלבד שלא נפגע בכבוד רבנים. חבל שאביו מחנך אותו שתורה קדמה לדרך ארץ.
שמעתי על זה ברדיו בדרך חזרה מהעבודה (אם כן זה היה לפני יותר מחצי שנה....)
והייתי בשוק
גם ברדיו האבא דיבר בנחרצות נגד הרב.
(אולי את ההלכות בכבוד רבנים לא למדו למבחן הזה של הרבנות.....)
והיתה לי תמיהה שלא קשורה לפולמוס : איך ילד בגיל כזה לומד למשל את הלכות נידה?
לחוד. למשל - תאריך של מבחן על הלכות שבת. אני מניח ששם עלה הענין.
גרוע בעיני. מחנך לגאווה ולשחצנות.
רב זה יותר מידיעת ההלכה. רב זה גם שיקול דעת. ואת זה בטוח שאין לילדון בן 14.
ואם ההורים היו רוצים לחנך אותו באמת לאהבת תורה, היו מחנכים אותו לשבת וללמוד 'לשמה' עד שיתבגר ויגיע גם זמנו, אולי, להיות מוסמך לרב.
מסכן, מסכן הילד!!! מנסיון קרוב לצערי... הוא אוכל את הפירות הבאושים של החינוך לגאוה הזה.. (ואז גם ההורים כמובן...)..
אני בספק גדול מה יצא מהילד הזה.
(ואולי על זה נאמר נבל ברשות התורה?)
על ההחלטה של הרבנות (ולא על התביעה של ההורים)
והוא אמר שלדעו הרבנות טעתה מאד בהחלטה,
ומן הראוי היה כן לתת לנער להבחן (בלי להיות רב בפועל), כמו שנתנו להרבה חכמים צעירים,
שהיום אנו מכירים בתור גדולי דור.
אז בלי להכנס לתביעה, ולחינוך, שבזה אני מסכימה אתכן מאד,
יש פה עוד צד לסיפור.
כל מה שנאמר פה עלה בראש שלי מילה מילה כששמעתי על הסיפור הזה בפעם הראשונה....
חבל על החינוך הקלוקל שהילד מקבל...(סליחה עם זה נשמע יותר מידי שיפוטי -מה שהבחור הזה לומד בדרך שהוריו פועלים לא ניראה לי ממש "כשר"...)
שקצת "איבד את הראש" מחמת גאוניות בנו... והנער - ילד טוב, עושה מה שאבא אומר. באמת חבל, קודם כל - חינוך לכבוד התורה. אמנם היו גאוני עולם כבר בגיל מאוד צעיר; ומכל מקום - אם הרב הראשי אומר שלא שייך לתת סמיכה בזמננו בגיל כזה, ע"י הרבנות הראשית, שזה ענין ציבורי - אז לא. הסמיכה אינה רק "תעודת ידע" אלא היתר הוראה והרבנות יכולה להחליט שלכך צריך גם בגרות בשנים. וכי בבית המשפט, ששם תבע, יקבלו ילד שעמד בלימודי משפטים, להיות שופט? וודאי שלא. חבל שהאבא "הסתחרר". היה אפשר להגיע עם הנער באופן פרטי לראשון לציון שליט"א, שהיה בוחנו, משבחו ומעודדו. וזהו.
אם ילד בן 11 יחליט שבא לו לעשות תאוריה ולא יאשרו לו גם אז אבא שלו יעתור לבג"ץ?
מה נסגר עם אנשים? מפספסים את העיקר בלימוד....
חבל שאנשים הגיעו לכזו רמה...
מסכימה שאכן דרך ארץ קדמה לתורה!!!!!!!!!!!
בסיפור הספיצפי הזה יש צד נוסף -
הרבנות בהתחלה כן אשרה לנער לגשת לבחינה,
ועל סמך זה הוא למד.
זה לא מצדיק פגיעה ברבנות,
אך הרבנות עשתה כאן פאשלה רצינית,
וגרמה לעגמת נפש רבה.
דרך ארץ קדמה לתורה ובטח קדמה ל"הוכחה לרב הראשי שהוא פשלן"
וזה חילול ה' וסכנה גדולה
אני מרחמת על הילד,כפי שהבנתי כל המהלך הזה מאוד לא מתאים לו,אולי מתוך התמודדות והנסיונות הלא פשוטים עם הורה כזה ועוד הכשרון התורני ,יכול באמת לצמוח ממנו רב גדול בע"ה בעיתו וזמנו.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
