זה משעור של הרב ארז משה דורון. לפסח.

כתבתי בדיוק במילים שלו, כי אני מוטרפת עליהם. הבנאדם מדוייק אש.

 
"מה זה נקרא תשובה?
התורה אומרת, כפשט, -בן אדם שרוצה להתיישר, רוצה לצאת מטוב לרע. מבין שמשהו לא בסדר.
רבינו בא ומגלה לנו, -עיקר התשובה, "ישמע בזיונו- ידום וישתוק."
פירוש- בן אדם שעשה מעשה רע, התרחק מהאמת, מה', מעצמו,
אז באמת, "טוב לו שלא נברא- משנברא"..
אם בן אדם בא לעולם לעשות איזה שליחות, והוא..לא עושה אותה, ועוד עושה הפוך,
אז בשביל מה הוא נברא?!
"טוב לו שלא נברא- משנברא", זה לא רק רעיון. זאת הרגשה.
זה שאני קם בבוקר ואני אומר לעצמי- ל מ ה???
אין טעם. אין טעם בבוקר הזה. אין טעם ביום הזה.
אין טעם בחיים האלו. למה כל הסיפור הזה. יותר טוב לא לחיות.
כי לחיים האלה אין להם טעם, אין להם משמעות, הם לא שווים את המאמץ אפילו.
וזה, קורא לזה רבינו- בזיון.
זה בזיון. ההפך מ-ערך. אני חסר ערך. סתם בנאדם. אז כשאדם חווה את ההרגשה הזאת, שאין לו ערך,
אז יש כמה דרכים להתמודד עם זה.
הדרך המקובלת היא- או להכחיש את זה. ולהתחיל להמציא ערך.
או להדחיק. לשכוח. להדחיק את זה שאני קם בבוקר ואין לי למה.
להדחיק את זה ע"י אכילה, שתיה, הנאות, בידור. לשכוח שכשאני קם בבוקר- לא בא לי לקום.
אז אני דופק ת'ראש, ממלא ת'ראש. עד שאני קם עוד בוקר אחד וזה חוזר אלי, וככה כ"ו וכ"ו.
אז רבינו אומר, אתה רוצה תיקון?
עיקר התשובה היא "שישמע בזיונו- ידום וישתוק." שהבנאדם יראה את המציאות הלא נעימה הזאת,
את הכאב הזה, שאני רחוק. רחוק מהכל. מהאמת, מעצמי, אני מבולבל.
לא יודע מה אני, מי אני, לא יודע מה הקטע, עשיתי מלא שטויות.
  
אז הוא יראה את זה- ולא יכחיש את זה!! ואז, כמובן, יהיה לו צער על המצב הזה, ויהיה לו רצון להשתנות,
אבל, הוא לא יכול בכח להשתנות. ביום אחד. זה לא עוזר. כן צריך השתדלות, צריך להתאמץ מה שאתה יכול.
אבל אומר רבינו שהעיקר הוא לשמוע וכ"ו.
הקב"ה רוצה לתת לכל יהודי את כל הטוב, שבכל העולמות,
אבל מה לעשות שעשיתי הרבה שטויות, וזה לא מגיע לי, ומידת הדין מקטרגת ש-מה פתאום, זה לא מגיע לבן אדם הזה. יש צדק. יושר. דין.
אז מה התשובה שרבינו נותן?
שבן אדם יגיד, אוקיי, נכון, אני מכיר בזה, ואני לא בורח. אני מחכה, ואני רוצה להשתנות,
ואני סובל את המצב הלא נעים הזה, עד שאני יוכל לקבל.
 
פסח הוא חלק מתהליך של שיבה לעצמינו, של שיבה אל הטוב. אז אומר רבינו, יש כמה תהליכים, כמה תחנות.
בפסח- יוצאים מן הסיטרא אחרא ע"י עזרה משמיים, ע"י התעוררות עליון.
כשעמ"י היה במצרים, הוא לא היה את כל הזמן שנגזר עליו. למה? מפסיקים את הנקיון של הנשמות באמצע?
ככה עוזבים הכל? אז מספרים שהקב"ה ראה שעמ"י הגיע למצב כ"כ קשה, 49 שערי טומאה. הכל נפגע ונפגם.
אז הקב"ה מיהר את הקץ. אז הוא עשה גאולה שלא תלויה במעשינו, שלח התעוררות גדולה מלמעלה, עשה ניסים, ויצאנו.
 
אני לא משוחרר! בנקודה הפנימית שלי, אני לא משוחרר מדכאון. מעצבות. ואני רוצה להשתחרר מזה.
אז מה הקב"ה עושה? הוא נותן לי מתנה בפסח. כמו שהוא נתן לעמ"י ביציאת מצרים.
אתה רוצה לצאת? יאללה! ניסים ונפלאות! בוא, אני יפתח לך את הלב, את העיניים,תתחיל להרגיש דברים מדהימים. 

מלך מי שהגיע עד פה. (את האמת, שמעתי את השיעור הזה סתם כי מישהו לידי שמע, אז.. לא סתמתי אוזניים.. ואז התלהבתי.. קיצ' קבלו את זה בהשגחה גמורה.)

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!