מתנדבי מדא עוברים הרבה דברים שאתה לא יכול להעלות על דעתך גם אם ישתפו אותך

הטראומות הנפשיות שאנחנו עוברים הם קשות מאוד

ההתלהבות  וה"התמכרות" היא לדעתי הגנה

והדיבור על זה כל היום הוא רצון לפרוק קצת מהמעמסה הכבדה

אנחנו לא עושים פוזות זה באמת טוב לנו ומחייה אותנו להציל חיים

יש לנו הרבה מהלעשות בחיים שוט הדבר הכי משמעותי בחיים שלנו הוא ההתנדבות במדא

חוצמזה שזה עובר בדכ ההתלהבות הזאת

ודא יש לזה הגדרה קוראים לזה חג'דומדא...

כשכתבתי את תשובתי חשבתי על מה שאת אומרת ולהגיב כמוך. אבל אז הצצתי שוב בהודעה שלו ושמתי לב שהוא מדבר על תופעה אחרת:

את מדברת על טראומות או סתם מקרים שמדברים עליהם וזה לגיטימי כדי לפרוק. החרשנו.

הוא מדבר על " אבל לא צריך לעשות מזה כזה רעש ". בכוונה הדגשתי את המילה רעש כי הוא מדבר על אותם אלה שלא הולכים לכמה ומספרים להם את זה אלא שבכל מקום שהם נמצאים הם חייבים לעשות רעש ובלגן. זה כבר לא פריקה... 

בסוף זה עובר לכולם... ככה זה בהתחלה ...

חבר'ה ממד"א שנפגשים-תמיד מדברים על מד"א!!!

בישיבה שלי יש כמה חבר'ה ממד"א שכל הזמן "מנתחים" מקרים, מקשקשים בשכל וסתם חופרים.

גם אני מתנדב במד"א, ויודע שזה כיף לדבר על זה, אבל לא צריך להגזים!

אבל מה הבעיה שמי שמתנדב ידבר עם מתנדבים? אני כבר יודע ליד מי לא לדבר (כי זה מציק להם- וממילא הם מציקים לי...)

גם לאיחוד הצלה וגם למד"א.

אני יודע פשוט שבאיחוד הצלה מצוי יותר קורסים נפרדים.

ולפי מה שידוע לי מד"א מכבדים את הקורס של איחוד הצלה.

(ואם אתה מתכוון להתנדב, אז התשלום סמלי..)

כי נוער לא מתעסקים בזה..
מקסייימום מלמדים בדיקת סוכר שזה עם מחט לא ניראית