עבר עריכה על ידי רבבה בנשמה בתאריך כ"ז ניסן תשע"א 19:18
הרבה שאלו כאן/בנוג"ה על צניעות.
למה, איך מסבירים לחילוניה, וכו' ..?
אז בזמן האחרון אני חושבת על זה הרבה..
גם בגלל שסתם ניסיתי למצוא תשובה, גם בגלל השרשורים האלה
וגם בעקבות זה שקראתי את הספר 'מקימי'.
(אגב, היה על הספר הזה דיון בנוג"ה, אמרו שם שלדתיים זה גורם לרצות להיות חילוניים
ושרבנים אומרים שלא כדאי לדתיים לקרוא את זה. לא יודעת, אני דתיה כמו כולכם
ואותי הספר דווקא ממש חיזק וממש לא גרם לי לרצות לחיות בעולם החילוני..)
עכשיו, תמיד הבנתי מינוס פלוס ת'ערך של הצניעות ולמה היא באה.
אבל לא הצלחתי באמת להתגבר על עצמי, ולהיות צנועה ממש, כמו שצריך.
ולא רק צנועה בלבוש (בסה"כ אני כן, למרות שיש על מה לעבוד..) , אלא צנועה בפנימיות!
ופתאום עכשיו כשחשבתי על זה, וגם עברתי איזשהו תהליך בגלל דברים אחרים-
זה נראה לי כ"כ מוזר פתאום.
מה אכפת לי בכלל מה חושבים עליי? זאת אומרת, אכפת לי..
אבל למה שמישהו יחשוב עליי משהו רע אם אני אלך לפי מה שנראה לי נכון?!
זה לא אומר להיות מוזרה. זה אומר להיות שמחה, עדינה, אמיתית, אכפתית ..
ופתאום זה נראה לי כ"כ קל ופשוט להיות כזאת. הלוואי שאני אצליח!
[אוחח, לא התכוונתי.. יצא לי בטעות סוג של פריקה. עזבו, מפה זה על הצניעות..]
אז ככה,
לגבי הצניעות.. ;)
אולי זה מסובך להסביר את זה למי שלא חי חיים דתיים.
אבל כן, הצניעות החיצונית- בלבוש, מובילה אותנו לצניעות פנימית, להיות בן אדם טוב יותר,
ואם שואלים אותי- אז גם שמח יותר!!!
אם אני הולכת עם חצאית שהיא די סקיני, וגבולית מבחינת האורך (ואני הולכת ככה..{או הלכתי ?!}) ולא ממש אכפת לי איפה הפתח של החולצה (ב"ה די אכפת לי, אבל גם אני לא הכי צדיקה, 2 אצבעות מתחת לעצם?!) ואם לא ממש אכפת לי עד איפה השרוול- אז נכון שזה יכול להיות שמישהי מתנהגת ככה כי היא נגררת אחרי השאר, בלי לשים לב. והיא אבל באמת ממש צדיקה והכל.. [כן, גם אני חשבתי עד עכשיו שאני עושה את זה כי בא לי, אבל עכשיו הבנתי שלא! אני הולכת ככה כי ככה כולן סביבי. כמעט כולן. כי אני לא מספיק משקיעה מחשבה במה זה אומר, למה זה הופך אותי. ואני עוד נחשבת (או נחשבתי?!) דוסית, שלא הולכת אחרי מה שמכתיבים לה..]
אז בקיצור,
יכול להיות מישהי שהיא באמת צדיקה, והיא הולכת צנוע. יותר נכון- מה שנחשב צנוע בהלכה. אבל בכל זאת גבולי.. ושומעת שירי אהבה וכל החרטה הזה (שוב, גם את זה אני עושה. ומשתדלת עכשיו להפסיק!) ולפעמים בטעות מקללת, באמת בקטנה. אבל לא ! זה לעבוד על עצמנו. זה הורס אותנו מבפנים.
כשאני הולכת עם חצאית רחבה, עם חולצה שהיא לא גבולית, ולא כי הכריחו אותי-
אני מרוויחה מזה נטו! אני לא משחקת משחקים. ואז לאט לאט- נהיית לי צניעות פנימית.
אם אני מאמינה באיך שאני מתלבשת, מתנהגת- אני מפתחת לעצמי ת'אישיות בצורה הכי טובה. בלי משחקים.
נכון שהצניעות בבגדים זה גם כדי לא למשוך.. יש כאלה שיגידו שזה רק בגלל הבנים.
אבל לא, זה גם בגללנו.
פתאום חשבתי על זה שבעצם אפילו כשאני הולכת עם גופיה בפנימיה, רק בין בנות, רק עד המקלחת!- אני משדרת משהו לא טוב. אני פוגעת בצניעות הפנימית!
אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לשמור על עצמנו טוב. כי זה גורר הלאה.
אם נשים לב לכל דבר שאנחנו עושות, ולא דווקא נלך כמו כולן- נוכל לשים לב גם לעצמנו באמת, מבפנים!
ברגע שאכפת לי איך אני הולכת- אכפת לי גם איך אני מדברת, מה אני שרה, מה אני משדרת!!
אז זהו, מקווה שהובנתי!!
{אוף, תאמינו לי הסתבכתי.. בראש הכל היה לי הרבה יותר מסודר.
קצת חפרתי ואולי לא ממש הצלחתי להעביר ת'מחשבות שלי הלאה.
קצת חפרתי ואולי לא ממש הצלחתי להעביר ת'מחשבות שלי הלאה.
אם מישי לא הבינה משו, אפשר בכיף גם באישי...בשיחה הולך לי יותר טוב
}
}
ורק סוג של משל לסיום-
אנחנו, זה כמו יהלום.
כמה שדבר יותר יקר, הוא יותר מכוסה ושמור.
אם ת'לחם שלנו נשים בשקית סנדוויץ', ות'עגילים באיזה שקית קטנה שקופה,
יהלום אנחנו נשים בתוך קופסא, מכוסה בצמר גפן או משהו. וגם את הקופסה נסגור טוב, ונשים בתוך שקית.
כי יהלום זה דבר יקר!
וגם אנחנו זה דבר יקר, הכי יקר שיש!!
ולכן לא נסתפק בלבוש מינימלי, אלא נכסה את עצמנו כמו שצריך (כמובן לא צריך לפגוע ביופי שלנו..)
ונשמור עלינו. כי אנחנו דבר יקר, ואנחנו לא מיועדות שרק יסתכלו עלינו , אנחנו לא כלי..
וחוצמיזה, אנחנו גם היהלומים של הקב"ה!! =] =]
זהו, שיהיה יומקסיםם! =)
-------------------------------------------------------
עריכה> שינוי גופן, שיהיה יותר פשוט לקריאה..
}