אבל סחטייין על ההשקעה...

קודם כל- אהבתם? לא אהבתם? למה?

אהבנו, בטח שאהבנו.
הספר כתוב נפלא, בשפה עשירה, עם המון שנינויות שלוקח רגע להבין אותם ומשאירות חיוך על הפנים.
העלילה בנויה היטב, ומתפתחת בצורה הגיונית, מהשלוה הפסטורלית של הפלך, שנפגמת עם הגעתם של הפרשים השחורים, דרך היציאה למסע, והמפגש עם הסכנות והרוע שהולכים ומתגברים, עד לרגע בקע הגזירה.
והסיום - שזה החלק שאני הכי אוהבת בספר.

 כי במקום הסוף הקבוע של happily ever after , טולקין כתב סיום גאוני, שממחיש שהרוע הגיע גם לתוך הבית פנימה, וגם אותו צריך לנקות, ואף לתוך הנפש אצל אלו שנשאו את הטבעת.
או במילים אחרות: מלחמה משאירה צלקות גם למנצחים.

התאורים יפים לדעתי, למרות שאני מודה שבקריאה ראשונה דילגתי על חלק מהם כי הם הפריעו לי לרצף העלילה והייתי במתח, אבל בשביל זה באו הקריאות הבאות, להשלים את כל הדברים הקטנים שפספסתי. 

נראה לי בחיים לא כתבתי כזו הודעה ארוכה, אז אני מדלגת ישר לסוף:

דמות שממש אהבתי:

פרמיר.

מבחינתי הוא דמות האדם הגאה האולטימטיבית.

אמיץ, חכם, חזק - גם מול כוחה של הטבעת, נאמן לאביו כמעט בלי גבול, ויודע את מקומו ומתי לפנות אותו.
 

זהו לבינתיים, מענין מי יקרא את זה בכלל.

תודה על ההשקעה

אני אחכה לעוד תגובות ואז אני אגיד את דעתי.

ולהירהור עמוק- צר לי אבל לא... את מוזמנת לנסות להמשיך ואז אולי תשני שוב את השם משתמש שלך

חג שמח!!!

אני לא יכולה לענות על הכל אבל על חלק כן.. (לפחות אני חושבת שכך)

ולאיזה שם משתמש?

פיפין?

אם כל הכבוד אני לא אבגוד בדוגלס אדמס! |בעל תמימות ילדותית|

כדי שאני לא אחשד בהסטה- לא היתה בי שום כוונה לעודד בגידה!!!

(וכן, פיפין יכול להיות אחלה שם משתמש  למרות שאני הייתי הולכת על גימלי, אבל כל אחד והעדפותיו!) (בעצם, עוד לא הכרת את גימלי! איזה פיספוס! תעשי טובה לעצמך ותמשיכי לקרוא!!!)

ולשאלתך- הייתי רוצה שיתפתח דיון עמוק על הספר הזה ואת זה יכולים רק מי שקרא את כולו. אז תשלחי לעצמך קישור לשרשור הזה וכשתסיימי לקרוא את מוזמנת להקפיץ אותו שוב...

(לא משנה שבנתיים נראה שהדיון העמוק יעבור לאישי... real story תזרמי איתי? )

אז חברה- תשובות בבקשה!!!(ואני יודעת שקראתם, אל תיתמו לכם... )

לילה טוב!

להגיע לאמצע הטרילוגיה...

או שאת רוצה להמשיך את הדיון באישי

רק שני אנשים מכל הפורום הצליחו לשבת ולקרוא ספר מהתחלה ועד הסוף???

|מתוסכל מאוד|

אבל כדאי שתכתבי גם מה את חושבת זה יצור דיון. ככה זה נראה סתם מלא מלא שאלות.

בכל אופן-

אהבתם? כן ברור.

קראתי אותו כשהייתי בבי"ס והיה לי קשה לסיים. פשוט כי הוא היה לי מפחיד (כן אני די פחדנית...). לא הקטעים של המלחמות אלא יותר זה שלאורך כל הספר יש את הרוע והשחור שרודף אחריהם ותמיד משהו לא צפוי קורה... זה דברים שהכניסו אותי ל"מתח" נפשי כזה. בכל אופן קראתי שוב יותר מאוחר וגם זה היה די מזמן. עכשיו עשית לי חשק לקרוא שוב.

שפת הכתיבה- יפה. אני אוהבת ספרים עם שפה "של פעם". למרות נראה לי שזה גם תלוי בתרגום לא? נראה לי שבתרגום החדש הכל טיפה אחרת...

התיאורים- תאמת קצת דילגתי על תיאורים או על חלק מהשירים. אבל זה לא אומר שהם מיותרים. הם יפים ואני זאת שחסרת סבלנות. אחרי שאני מגיע לסוף אני לפעמים מדפדפת אחורה וקוראת שוב קטעים מסויימים.

ההתחלה\סוף- נראה לי שהיא בסדר. אני הכי אוהבת את הקטעים שהם פחות מלחמות...

מה לדעתכם עשה הסרט לספר- הסרט יפה. אין ספק שהוא אחר מאד מהספר.הרבה קטעים שאהבתי לא נכנסו ממש לסרט (למשל כל הסיפור עם העצים) והרבה דמויות היו ממש לא כמו שתיארתי אותן.

גם אני אוהבת דווקא יותר את הקטעים שלא קורה בהם הרבה וזה דברים שתמיד לא מכניסים לסרטים...

בסרט פרןדן בכמה מקומות יותר מדי "שמאלני" כזה. וזה מעצבן. 

עומק נוסף? נצחון הטוב על הרע. אבל הניצחון הוא כזה לא שבלוני ופשוט אלא מורכב וגם הגיבורים עובדים קשה בשביל שזה יקרה. בכלל יש הרבה משפטים ודיבורים יפים בספר.

ודרך אגב- מה עם ההוביט?

אני ממש אוהבת את הספר הזה ואפילו יש לי אותו בבית. אולי הוא קצת פחות מורכב משר הטבעות אבל הוא הקדמה יפה.

התרגום החדש או הישן?

[אני לא סגורה על מה זה מה, אבל יש אחד שמתרגם אלפים ל-עלפים, והשני מתרגם אותם ל-בני לילית]

אני קראתי את התרגום השני (החדש) ואני מנסה להשיג את הישן לראות איך הוא.

אני לא יודעת איך הישן אבל לפי מה שהבנתי מההקדמה של המתרגם (כן קראתי את כל המסביב...) התרגום החדש הוא לפי ההוראות לתרגום שטולקין כתב אחרי שכמה תרגומים לא מצאו חן בעיניו...

ולחילזון- לא הבנתי למה התכוונת ביצירת דיון אז אם בא לך להסביר לי...

אני עוד אופטימית ומחכה לעוד תגובות!

אין לי מאיפה להשיג אותה!!!!

מאיפה אתם משיגים ספרים למען ה'???

נשמח לעמוד לשרותכם בין השעות -18:45-11:30 בימים א'-ה' ובין השעות 8:00 - 12:45 ביום ו'- תודה!"

סתם

אין לכם ספריה?

מקום אחר.

ישוב או עיר קרובים אליך.

את גם לא צריכה להגיע לשם הרבה

בספריה שאני מחליפה לוקחים ספרים לחודש ואפשר לעשות מנוי לכמה בני משפחה ולקחת ככה יותר משני ספרים.

אבל ההורים שלי לא רוצים שאני אעשה שם כי יש שם דברים ממש לא מתאימים בלשון המעטה

קודם כל- אהבתם? לא אהבתם? למה? - בטח שאהבנו! טולקין זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כתב יצירת מופת!

שר הטבעות הוא ספר שמקבל בד"כ יחס אחר משאר הספרים, ולהמון אנשים יש דעה עליו בין אם הם קראו ובין אם לא. למה זה ככה לדעתכם? מה בו אחר משאר הספרים?

מה דעתכם על-

העלילה- נכונה? אמינה? בנויה בצורה הגיונית? - לא היא לא נכונה, זה סיפור דמיוני. אמינה ובנויה בצורה הגיונית? בהחלט.

השפת כתיבה- יפה? גבוהה? מוסיפה לספר? מפריעה? - מוסיפה לספר.

התיאורים- מוסיפים? מפרעים לרצף? - לפעמים ככה ולפעמים ככה.

הדמיות- אמינות? היחסים ביניהם אמינים? יש יותר מידי דמיות? פחות מידי? - יש מספיק דמויות והן מצוינות.

ההתחלה- נמרחת או נצרכת? - נצרכת.

הסוף- טוב? ארוך מידי? במקום? - לא יודע.

מה לדעתכם עשה הסרט לספר? - הוסיף לו והשלים אותו.

האם יש בו משהו מעבר למה שנראה? איזשהו עומק נוסף? - יכול בהחלט להיות.

הוא השפיע עליכם באיזשהו אופן? איזה? - כן, לא בא לי לומר.

ולסיום - אחלה ספר!

קטע ודמות שממש אהבתם, וקטע ודמות שלא. - קטע שאהבנו - ארגורן מסתער עם החבר'ה שלו על האורקים בשדות הפלנור בקרב על גונדור. דמות שאהבנו - סאורון, איזה גבר, סתם סתם. סם, ארגורן וגנדלף.

סתם...

תודה על התשובה!

התשובה שלי תחכה עוד קצת זמן כי לא יהיה לי זמן בכמשהו זמן הקרוב אז זו הזדמנות לעוד חברה שקראו (ואני יודעת שאתם כאן ) להגיב!

(וחילזון- כאן יש אפשרות לפתוח דיון- הסרט משלים את הספר???? תכנסי בו על זה!!!!!! (או שאני יעשה את זה בהזדמנות, גולני, חכהחכה...))

שבוע טוב!!!

הסרט כשמסתכלים עליו מנפרד לחלוטין מהסרט הוא סרט סבבה. קצת נמרח אבל יחסית טוב עם אפקטים מגניבים ברמות.

א ב ל אם מחברים אותו לספר הוא פשוט הורס אותו! לא יודעת מאיפה להתחיל- הקטעים שהורידו והאחרים שהוסיפו, הדמיות שהם גרועות ברמות בסרט השינוי של העלילה ועוד מלא!

הקטעים שהורידו כ"כ חסרים בסרט. הוא מסורבל ולא מובן. אני לא מבינה איך מי שלא קרא את הסרט הבין משהו ממנו. והקטעים שהוסיפו עוד יותר הורסים!-ארוון שבספר יש לה2 משפטים דחפו בכל 10 דקות, הקטע שפרודו רב עם סם!!!! מזעזע!!!! הוא פשוט נורא! הקטע שהאלפים מופיעים בכל רגע ואיזה סצנה עשו מכל אלף שמת!

רשימה חלקית של הדמויות שהם הרסו- פרודו, סם, ארגורן,לגולס(כן. אורלנדו בלום (או איך שקוראים לו) החתיך לא קנה אותי.התלהב מעצמו יותר מידי.), גלדריאל, תאודן, אאומר, פרמיר, העצנים(פשוט גרועים.),

[חייבים פיטבק-הדמויות שיצאו אדיר- גמילי בראש ובראשונה, מרי ופיפין, אאוון(נהדרת!), אלרונד, גנדלף, סרומן, בילבו, דנתור, בורומיר, הנזגול(הפרשים השחורים), וכמובן- גולום! הוא אדיר...] 

-השינוי של העלילה- יש קטעים כ"כ לא נכונים! כל הסוף בנוי לא נכון ולא מובן (מישהו הגדיר יפה- שעתיים סרט ושעה סוף...) המרחקים שקיצרו הסדר ששינו ועוד הרבה. (ואין לי כוח לפרט וגם עבר הרבה זמן מאז שראיתי את הסרט וחוץ מזה- אתם בכלל לא קוראים את זה...)

בקיצור אחד המשפטים השנואים עלי הוא- לא קראתי אבל ראיתי את הסרט.

וזהו ללילה זה!

לילה טוב!!!

כלומר זה דמות שקשה לעשות בסרט.

ואכן - גולום... פשוט אין מילים. גאונות קולנועית.

קראתי לפני כמה שנים... בכל מקרה, לדעתי העלילה בנויה ממש טוב. העולם יציב וכמעט אמיתי.

קצת מרחן ופלסף הבחור,אבל האוצר מילים מרשים.

אהבתי בכללי את הספר אבל התעצבנתי (מאוד!) מהקטע שפדרו (איך קראו לו?) לא טיפל כמו שצריך באיש-ההוא, כמו שהתבקש, והסוף בכלל היה נוצרי-בצורה-מבחילה.

מה שמעצבן,זה שהדברים האלה נכנסים עמוק בקרקעית המח, ואנשים מתחילים לחשוב שזאת האמת וזאת היהדות.

אין לי כוונה לקרוא את הספר הזה שוב. (דפקתי את אגד)

קודם כל- אהבתם? לא אהבתם? למה? - מהספרים הטובים ביותר שקראתי, יש בהם את הכול בצורה הכי מושלמת שהם יכלו להיות, פאר היצירה הספרותית. 

שר הטבעות הוא ספר שמקבל בד"כ יחס אחר משאר הספרים, ולהמון אנשים יש דעה עליו בין אם הם קראו ובין אם לא. למה זה ככה לדעתכם? מה בו אחר משאר הספרים? מכיוון שזה ספר כזה גדול שכולל בתוכו כל כך הרבה בצורה מושלמת.

מה דעתכם על-

העלילה- נכונה? אמינה? בנויה בצורה הגיונית? כמובן שזה הגיוני ואמין, זה קלאסי. 

השפת כתיבה- יפה? גבוהה? מוסיפה לספר? מפריעה? ממליץ לקרוא רק בשפת מקור, במקור זה גבוה ונהדר. 

התיאורים- מוסיפים? מפרעים לרצף? תמיד אפשר למצוא נקודות פחות מעניינות, אבל בכללי בטח שמוסיפים.

הדמיות- אמינות? היחסים ביניהם אמינים? יש יותר מידי דמיות? פחות מידי? הדמויות עשירות ומליאות ומגוונות.

ההתחלה- נמרחת או נצרכת? משעשעת למדיי

הסוף- טוב? ארוך מידי? במקום? הסוף קלאסי, מתוק-עצוב.

מה לדעתכם עשה הסרט לספר? כלום, יש סרט ויש ספר, אין קשר ביניהם.

האם יש בו משהו מעבר למה שנראה? איזשהו עומק נוסף? בהחלט, אבל לא ניכנס לזה. 

הוא השפיע עליכם באיזשהו אופן? איזה? הנאה וחוויה.

ולסיום- קטע ודמות שממש אהבתם, וקטע ודמות שלא. סרומן, בורומיר, מלכי האדם -סיפור עצוב. ארגורן הוא דמות עם הרבה עוצמה. טום בומבדיל דמות משעשעת.

מה שמעניין, שהספר הכי אהוב עליי מבין הטרילוגיה והספרים שעוסקים בארץ התיכונה - זה דווקא הסילמריון, שאותו אני מגדיר בתור אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בחיים. מה שכן, חובה לקרוא את הספר בשפת המקור, ואי אפשר להשוות כלל את הספר באנגלית לתרגום. 

בכל מקרה: ראיתי שאתה תומך בצורה שבה הוא סיים את הספר - למה? תכל'ס הקרב על הפלך היה קצת מיותר ומרח את הסיום.

לא להשאיר לבנה על לבנה. 

בעוד שהטובים מנצחים כמו בסיפור קלאסי, תחושתי שהעולם הפסיד. העולם לעולם לא יהיה שוב אותם לילות נהדרים של האלפים תחת הכוכבים. 

זה כמו לסיים תיכון, ואחרי כל הכיף והלילות והחברים וכל השטויות, יש תחושת החמצה, שהכול נגמר, שכל הכיף והאווירה והחוויות הם חלק מהעבר, איזה נוסטלגיה ששייכת לזכרונות ושירים שמסופרים על ידי זקנים (בדומה מאוד לשירים שהאלפים תמיד שרים על ימי קדם).

נגמרת התקופה הרומנטית של האלפים והיערות והתמימות וילדותיות של ההוביטים, ומתחיל עידן האדם. והאדם אינו הטהור מבין הייצורים, הייצור עם התאוות וגאווה והמלחמות, האויב הגדול של עצמו. תראה איך טולקין מספר על ההיסטוריה של האדם בסילמריון. מזכיר לי במקצת את התנ"ך שמספר על ממלכות היהודים. כל מלך עושה הרע בעיני ה', וכל אחד פוגע יותר ויותר בממלכה, עד שהיא נהרסת לגמרי. 

ההקבלה של מלך מבית דוד לארגורן, וההקבלה לתנ"ך עולים לי לראש תוך כדי כתיבה עכשיו, אבל זה נראה לי מתאים. 

מי רוצה את ממלכות האדם? אלו שהצטרפו לסאורון כבר בתחילת הדרך, המושחתים ודומה. 

אז נכון שמנצחים את סאורון, אבל העולם השתנה, הכול עכשיו אחרת, כבר אין את היופי והשירה של קדם. 

כד"א מעניין להקביל את זה לשינוי מהתקופה הרומנטית במאה ה-19 לתיעוש ומודרניזציה של המאה ה20. 

או לחילופין לעולם שלפני מלחמות העולם.

 כד"א לגבי שפת הקריאה  - אני מתחבט כאן. כי בשביל אדם להרגיש את האסוציאיות ופירוש של מילה, הוא צריך להיות מחובר אליה. כשאומרים לדובר אנגלית את המילה בית - הוא מדמיין מרובע עם גג אדום. אבל כאשר אומרים לו home, אז פתאום הוא רואה סלון חמים, את המשפחה, וכו..

 - יראה כמו שהיה, אבל הקרב לטיהור הפלך - למה הוא נחוץ?

טולקין היה ככה קרוב מליפול לסיום נוסח באושר ועושר עד עצם היום הזה. והוא הצליח בענק לסיים בצורה יפיפיה ולא קיצ'ית.

מה הכוונה?-

ההובטים לא חוזרים הביתה לארץ הגבעות הירוקות השלווה והניחוחה שלהם. העולם כולו עבר שינוי והפלך לא יכול להשאר מנותק מזה גם הוא חייב לעבור שינוי בין אם הוא רוצה ובין אם לא. לא הגיוני שעכשיו שכולם יודעים על קיומו של הפלך הם לא יגיעו לשם בהמוניהם וינצלו אותו לטובתם (כמה זה אנושי... אוף. עצוב) השינוי של הפלך נכפה עליו מבחוץ וההובטים השאננים לא יודעים איך להתמודד איתו. כשהחבורה מגיעה ומעוררת אותם זה סוג של התבגרות של ההובטים שמתאימה להתבגרות של כל העולם. מה שיפה בהוביטים שהם מסוגלים להתרומם מעל זה ולחזור להיות שמחים וצוהלים כמו שמתואר ממש בסוף אבל אם זה היה בלי זה זה לא היה אמיתי, כי לא יתכן שכל העולם הזדעזע והשתנה ככה ובפלך כאילו לא קרה כלום. הקרב הזה הוא פשוט חייב להיות בלי זה חסר משהו בספר.

ועם הסוף הטוב יש את הסיום הקצת עצוב של פרודו שלא מסוגל לחזור ולחיות בפלך. מה שיפה בזה זה שזה כ"כ נכון- לפעמים דווקא מי שהקריב הכי הרבה לא מסוגל להנות מהתוצאה. זה כ"כ אמיתי.

אני חושבת שזה מה שעושה את סוף הספר לכ"כ יפה ומשמעותי ולא מפוספס (כמו בסרט).

ורעיון- חנסה לקרוא שוב את הספר הפעם בלי הקרב, כאילו הוא לא כתוב ותראה אם הספר הוא אותו דבר

שבוע טוב!

במי פרודו לא טיפל? (מתכוונת לגולום?)

ומה נוצרי בסוף?

תודה!

כן, פרודו ריחם על גולום ולא הרג אותו כשהוא התחיל לעקוב אחריו (ניחא) ולא הרג אותו כשגולום ניסה להרוג אותו (אם זה לא נוצרי...)

והסוף,הוא יכול להראות כפרס על הרחמנות של פרודו. כי אם פרודו לא היה מרחם על גולום והורג אותו, הוא לא היה מצליח להפטר מהטבעת. הרחמנות המזויפת משתלמת! אוף. זה כל כך מחלחל שזה עצוב!

(אם זה היה ספר דוסי- היה פרס של חזרה בתשובה על התנהגות טובה וכולם צועקים על העצבים שזה גורם- אבל זה רק ספר נוצרי, אז לא צריך להלחץ...)

דבר ראשון אולי יש משהו במה שאת אומרת, אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

דבר שני- איך שאני ראיתי את זה, קודם כל בשאר הספר אין את הגישה הזו של רחמים נוצרים- מלחמה זו מלחמה, ואויב זה אויב.

בקטע הספציפי הזה- נראלי שזה עניין של לא להרוג בשביל הטבעת. הסבר- אם פרודו היה הורג את גולום בשביל להגן על הטבעת (וזה מה שבאמת חשוב לו מול גולום) אז הטבעת היתה משחיתה אותו הרבה יותר מהר כי הוא עשה דבר רע רק בשבילה. ולכן גם בסוף זה חוזר אליו ככה- שזה שהוא לא נתן לטבעת לפגוע בו זה עוזר לו להשמיד אותה. (ומה שאני אוהבת בסוף זה שפרודו מאבד את הטבעת בדיוק כמו שסאורון איבד אותה אז- נכרתת לו האצבע והטבעת נגזלת ממנו בכוח. זה סוג של סגירת מעגל וגם תוצאה ישירה של זה שפרודו הגדיר את עצמו שר הטבעת, משר הטבעת הטבעת נגזלת רק בצורה הזאת. אז זה אומר שבעצם פרודו היה, אמנם רק לרגע אבל היה, שר האופל...)

לא חשבתי על זה בכיוון הזה. מעניין.

איזה כיף

חג שמח!!!!

(ברוור שהישנה! בני לילית נשמע הרבה יותר טוב מעלפים וגמדאים) אני אענה על שאר השאלון בהמשך.

בס"ד

ככה- הוא מטריףףףף!!!!!!!!!!

העלילה מטורפת עמוקה, ואפשר ממש להביון למה ואיך הוא כתב אותה.

טולקין התחיל לכתוב את הספר בתחילת תחילת תחילת מלחמת העולם הראשונה.

הוא אומר בפרוש- בישבילו הנאצים ימח שמם וזכרם- הם העורקים,

והוא גם אומר שבשבילו הגמדים הם היהודים. (לא מהממים כמו האלפים, אבל מוכשרים מאוד,

ושמחים.)

הוא מקבל יחס, כי הכתיבה כ"כ מטורפת. עם כ"כ הרבה תאורים, ואחד הפנטזיות...

טולקין הוא ניראה לי אחד האנשים עם לא ה-איש, שחקר הכי הרבה על כל המיתולוגיה האורמנית-

(אלפים, עורקים, גמדים, ושדונים. את ההוביטים הוא המציא.)

ולכן הוא ממש נחשב.

העלילה- (איזה ילדה טובה אני! אני הולכת בידיוק לפי הסדר המצווה!)

העלילה מדהימה, וההצלחה עם ההמחשה של עוצמת הטבעת- היא מטורפת.

הבן אדם הזה (טולקין) כ"כ הבין באנשים, עד שהוא הצליח לשרטט קווי אופי כ"כ מדויקים,

שגם, זה מדהים.

השפת כתיבה- גבוהה מאוד, ולטעמי מוסיפה, אבל זה עניין של טעם.)

התאורים- תלוי, לפעמים זה די מעיק. אבל אף תאור שלו לא מצמצם.

ז'תומרת- יש אנשים דלא אוהבים הרבה תאורים כי הם סוגרים להם את הדמיון להחליט לבד 

איך כל דבר ניראה, אז פה לא; טולקין מצליח עם כל תיאור להגדיל את כל התמונות שעפות בראש

תוך כדי הקריאה.

הדמויות- מטריפות! כמו שאמרתי כבר- טולקין הבין בבני אדם.

ההתחלה ממש יפה! וח"ו לא נמרחת!

הסוף- אבוי! לא קראתי!

בקשר למה שהסרט עשה לספר- אני בהחלט ממליצה לקרוא קודם את הספר,

ואחרכ' לראות ת'סרט! (לא כמו שאני עשיתי- טיפשה שכמותי!)

הסרט עשוי בצורה מדהימה, ככה שהוא מחדד את הספר, אבל לא בא לא כתחליף,

ולא "כסרט על..." יעני- הם לא אמורים לבוא ביחד...

אינלי כוח להתחיל לחפש כטעים... בלנ"ד בהמשך...

מוזר לי שלא שאלת כלום על התרגום! 

ר-ק ת'תרגום הראשון והמקורי... לפי דעתי!

(למרות שרבים יחלקו עלי....)

בס"ד

כווני להמשיך ולקרוא את האחרים! בעז"ה! 

קודם כל- אהבתם? לא אהבתם? למה? אהבתי מאד, למרות שקראתי אותו בתור ילדה (11-12) וכמובן חזרתי אליו כבוגרת (ותמיד בא לי לקרא אותו שוב..)

שר הטבעות הוא ספר שמקבל בד"כ יחס אחר משאר הספרים, ולהמון אנשים יש דעה עליו בין אם הם קראו ובין אם לא. למה זה ככה לדעתכם? מה בו אחר משאר הספרים? ספר הפנטזיה הראשון הראוי לשמו. כל הז'אנר בא בעקבותיו. מעבר לזה- ספר שבנוי טוב, מעורר מחשבה, שפיתח עולם שלם מדהים.

מה דעתכם על-

העלילה- נכונה? אמינה? בנויה בצורה הגיונית? אחד מספרי הפנטזיה האמינים יותר. 

השפת כתיבה- יפה? גבוהה? מוסיפה לספר? מפריעה? בתור ילדה היה לי יותר קשה, כבוגרת- נהנתי (קראתי את התרגום הישן יותר, זה עם בני לילית)

התיאורים- מוסיפים? מפרעים לרצף? לדעתי לא. אבל אני אחת שקוראת הרבה ספרים ארוכים ומייגעים..

הדמיות- אמינות? היחסים ביניהם אמינים? יש יותר מידי דמיות? פחות מידי? דמויות טובות, אנושיות, מורכבות (לפחות הדמויות הראשיות)  

ההתחלה- נמרחת או נצרכת? אין על טום בומבדיל!! ההתחלה נחמדה, פעם השניה הרצתי..

הסוף- טוב? ארוך מידי? במקום? אני אהבתי.

מה לדעתכם עשה הסרט לספר? מבחינת הסיפור-לא הכי טוב. הורידו את טום בומבדיל |מוחה בתוקף| ועוד כמה קטעים טובים. הוסיפו קטעים שרק הורסים את הסיפור לדעתי.  מבחינה הסרט בפני עצמו- סרט מעולה. עשוי טוב וכיפי 

האם יש בו משהו מעבר למה שנראה? איזשהו עומק נוסף? למה, לסרט? יש לו עומק מעבר לספר, ויש לו המון בדיחות. 

הוא השפיע עליכם באיזשהו אופן? איזה? השפיע מאד. קשה לא להיות מושפעים משר הטבעות..

ולסיום-

קטע ודמות שממש אהבתם, וקטע ודמות שלא.

טום בומבדיל- אחד החביבים.

סארומן- מעורר  מחשבה.

וכמובן- גולום.. אחת הדמויות המורכבות. (ואחד הדברים הטובים שיצאו מהסרט, אנשים למדו לאהוב אותו)

אני גאה בכם! (בטון של דודה פולניה)

שבועיים נעלמתי לי ומזה שימחתם אותי עכשיו  איזה כיף!

טוב אז הנה תשובותי שלי- טאטאטאטאאאםםםםם (תרועת חצוצרה)

אז- ב ר ו ר שאהבתי. ממש!!! למה?-בהמשך (למי שיגיע עד למטה...),

-אני חושבת שכל פעם שנכנסתי לדיון על שר הטבעות (וזה קורה הרבה) בעיקר עם אנשים שלא קראו אותו (וגם זה קורה הרבה) היתה לרוב האנשים דעה עליו- מ'הפאר של היצירה הספרותית' ועד 'אני בחיים לא אגע בספר הזה' לא זכור לי שפגשתי אדם שלא שמע עליו (והיו שם כאלה שלא שמעו על כלום...) ואני באמת לא יודעת למה זה. הוא סוג של ספר שונה כמו נניח הנסיך הקטן לדעתכם? (ולא נכנס עכשיו לנסיך הקטן) כי לא מתייחסים אליו כאל 'סתם עוד ספר' אז מה אחר בו לדעתכם? (כן אני ממש רוצה תשובות, עד עכשיו הייתם אחלה! [עידוד זהיר])

-העלילה לדעתי מדהימה. המדד שקבעתי לעצמי זה שאין קטע מיותר בעלילה. תוריד פסקה ומשהו לא יהיה ברור. וטולקין עשה את זה בגדול.

-השפת כתיבה יפיפיה בעיני, שפה על רמה! זה כ"כ כיף היום השפה כ"כ רדודה (וברוך מה יעשו אנשים שלא הצליחו לדחוף לראשם את האנגלית שוברת השניים הזו?  כמה חבל שזו השפת אם של הספר! [תארו לכם טולקין היה כותב בעיברית? ווואוווו.....])

-התיאורים, אני אוהב אותם ממש הם כ"כ מוסיפים לספר! הוא לא יהיה הוא בלעדיהם. הכנסתי את השאלה הזו כי הרבה אנשים אמרו לי שהתיאורים הפריעו להם. לא מבינה אותם...

-הדמיות כמו הכל נהדרות... למרות שאני קצת (שימו לב- קצת) לא אוהבת את המלכותיות יתר של האלפים (/בני לילית. כן אני עוד בחדש... אבל אני אשלים את הבור הזה!) מעדיפה את כיפיות של ההובטים הם כאלה אדירים! והם לדעתי אחת ההמצאות האדירות שלו.

-ההתחלה- בפעמים הראשנות שקראתי את הספר לא ממש הבנתי אותה, היום אני ממש אוהבת אותה  היא כ"כ יפה!

- הסוף לדעתי מדהים! מגיע לו כל הכבוד שהוא לא נפל לקיצ'יות (מה שכן קרה בסרט) המדהים לדעתי בסוף זה שהוא סוגר את כ-ל הסיפורים שהוא פתח ועוד יותר מדהים זה שהוא סוגר אותם בצורה נכונה- סגירה שמתאימה לכל דמות ושפותחת פתח להמשך. המון פעמים סופרים סתם תוקעים סופים כדי להפתר מהדמויות שהם יצרו ופה זה ממש לא ככה.

[וואוו. איזה שאלון ארוך! עניתם על הכל? יפה לכם! (כמה כיף לרדת על עצמי )]

-הסרט, עניתי לגולני

-האם יש בו מעבר למה שנראה, נראלי שכן. מעניין אותי לשאול את טולקין את השאלה הזו... אני מצאתי בו הרבה נקודות מיוחדות שאפשר ללמוד שהם הרבה. וכן הרבה מהנקודות האלה השפיעו עלי המון, חוץ מההשפעה שהיתה לספר עלי.

-אז למה אהבתי? כי פשוט יש בו הכל. יש בו עלילה סוחפת, יש בו כתיבה יפיפיה, יש בו דמיות כ"כ אמיתיות שכמו שכתב ריצ'ארד באך- "אם תתנסה ביצירת דמיות דמיוניות תווכח שלעיתים אלו ממשיות יותר מבני תמותה נושמים וחיים", יש בו עולם שהרבה פעמים הוא יותר אמיתי מהעולם שאני פוגשת שאני מרימה עניים מהספר, יש בו רגש, יש בו חיים. ויש בו, ואלי בגלל זה אני כ"כ אוהבת אותו, משהו אחר, מחשבה נוספת, עומק מוצפן שלא קופץ מול העניים אלא מתחמק בעדינות בין השורות.

ולסיום- דמות אהובה- איך לא... אאווין (גבירת רוהן [למי שזיכרונו לא משו])

                           וההוביטים הם גדולים מהחיים

קטע אהוב- (אחד מהם) הקטע שסם חושב על איזה סוג סיפור הם יהיו. כ"כ נכון וכ"כ נוגע!

              ו-הכל...

דמות שלא אהבתי- גלדריאל. כמו שכבור אמרתי- היא מלכותית מידי

קטע שלא אהבתי- אין כזה

צל"ש חם למי שהצליח להחזיק מעמד!

נא להמשיך להגיב

תודה מראש...

חברה! יש שם עוד שאלה!!!

תמשיכו לזרום! זה היה כזה כיף

תודה

חג שמח!!!!

אני חושבת שכל פעם שנכנסתי לדיון על שר הטבעות (וזה קורה הרבה) בעיקר עם אנשים שלא קראו אותו (וגם זה קורה הרבה) היתה לרוב האנשים דעה עליו- מ'הפאר של היצירה הספרותית' ועד 'אני בחיים לא אגע בספר הזה' לא זכור לי שפגשתי אדם שלא שמע עליו (והיו שם כאלה שלא שמעו על כלום...) ואני באמת לא יודעת למה זה. הוא סוג של ספר שונה כמו נניח הנסיך הקטן לדעתכם? (ולא נכנס עכשיו לנסיך הקטן) כי לא מתייחסים אליו כאל 'סתם עוד ספר' אז מה אחר בו לדעתכם? (כן אני ממש רוצה תשובות, עד עכשיו הייתם אחלה! [עידוד זהיר])

שבת שלום!

בס"ד

א'- הוא נכתב בזמן מלחמת העולם השנייה.

אנשים אז שיוועו לספרים. לכל דבר שייתן להם בריחה. 

טולקין למד, חפר, התעמק וחקר את המיתולוגיה האותומנית, (הטורקית) כמו שאפחד אחר לא עשה.

ואין מה לעשות, כמה שלא יאהבו אותו, זה ספר מטורף על רמה מטורפת שקנה חתיכת שם לעצמו!!

כמו שאמרת- מי לא מכיר את שר הטבעות??? 

הספר הזה קיים כבר 70, 80, שנה! ועדיין אוהבים אותו מאוד.

ואי אפשר להתעלם מזה שעשו עליו חתיכת סרט מטורףףף!!!!! על רמה מטורפת, ואין על זה וויכוחים!!

אולי אנשים לא יאהבו אותו, אבל הוא על רמה. ואין מה לעשות, זה גם עושה שם גדול מאוד.

טולקין לא היה גזעני אם אף עם. ולכן גם לאפחד לא היה סטיגמות נגדו.

אז כל מה שקישקשתי למעלה ב 2 משפטים-

1. הספר נכתב בתקופה קשה מאוד, שאנשים היו זקוקים לספרים כמו אוויר לנשימה.
2. טולקין היה האדם היחיד שהתעמק כמו שהתעמק במיתולוגיה הטורקית. (והוא חפר בה!!)
3. הספר הזה ישן מאוד, ופשוט מחזיק מעמד!!! זה קונה שם. אם את שומעת על ספר ישן כ"כ שמחזיק טוב כ"כ! 
4. הסרט- סרט מטורף! על רמה אומנותית מעולה! תמיד דברים על רמה מקנים 1- שם 2- דעה.
5. הוא לא היה אדם גזעני, ולא לט "אנטי" לאף עם.

זהו אני חושבת! (2 משפטים?!!? אוייש.. )

הספר שר הטבעות לא הושפע מהמיתולוגיה התורכית (קיימת כזו בכלל?) ולא משמעתי אף פעם שטולקים התעמק בה. שר הטבעות הופע מהמיתולוגיות הנורדיות,פיניות,קלטיות וגרמניות.

ואגב, עותמנים זה שם של השושלת שמלכה באימפריה התורכית, לא שם נרדף לתורכים

בס"ד

אבל בשם כל ההוביטים, מזה משנה???? 

העיקר שהוא היחיד שהתעמק עד כדי כך הכל המיתולוגיות מורנולוגיות שפוכולוסיות האלה...

סורי על כל שלל הטעויות...

(לגבי איזה מיתולוגיות) אבל יש משהו בזה שהוא ספר מאוד ישן. אבל לעומת זה- ההוביט לדוגמא לא הצליח כ"כ כמו אחיו הקטן (נכון מוזר??)

בס"ד

להשוות בכלל...

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)